fbpx
מדריכי ביטוח לאומי

ביטוח לאומי חייב לציבור 1 מיליארד שקל - תבדקו אם מגיע לכם כסף!

ביטוח לאומי חייב לכם כסף! אתם חייבים לקרוא את ההמשך. אם אתם צעירים, חיילים, אחרי צבא, זוגות צעירים, משפחה עם ילדים – זה חשוב לכולם. אתם עושים כל מה שצריך, מתנהגים לפי הספר – הולכים לצבא, לומדים, עובדים, משלמים מיסים, משלמים ביטוח לאומי. אבל כשצריך לקבל ולא לשלם זה כבר הופך למסובך – 1 מיליארד שקל של חובות מחזיק הביטוח הלאומי ולא משלם בגלל עניינים טכניים/ בירוקרטיים.

לא חסר דוגמאות -  אתם עובדים בשתי עבודות, מגיע לכם תיאום ביטוח לאומי (כמו תיאום מס) אתם צריכים לשלם פחות ביטוח לאומי על המשכורת הנוספת.  אבל מי בכלל יודע על זה, ואם כבר יודעים אנשים רבים חוששים מהתהליך הבירוקרטי. והתוצאה – אלו שעובדים בעבודה שנייה ומי אלו – בדרך כלל מי שצריך עבודה נוספת, אותם אנשים שאין להם. אז אותם אנשים שאין לה שהביטוח הלאומי אמור לדאוג להם, עושה להם את החיים קשים ומסובכים, ומחייב אותם בפועל בביטוח לאומי גבוה. כמה שוכבים מאות מיליונים בקופה של הביטוח הלאומי והכסף שייך לכם – שילמתם יותר מדי. אבל לרוב זה אבוד, חוקית ניתן לקבל כספים שביטוח לאומי חייב שנה לאחור, אלא אם מדובר על קצבת זקנה ועוד חריגים ואז זה 4 שנים לאחור. פרקטית – אנשים לא באמת תובעים את המגיע להם. כאן תוכלו לקרוא על הזכויות שלכם בביטוח לאומי.

ביטוח לאומי לא משלם ומחזיר כספים לציבור!

וזו רק דוגמה – יש נוספות – מילואימניקים שלא מקבלים את המגיע להם; מקבלי קצבת זקנה שעובדים ומשלמים ביטוח לאומי והם פטורים מכך (13,000 איש זכאים לפטור ולא מקבלים אותו); יולדות שאיכשהו נעלמות מהמסך של ביטוח לאומי ולא מקבלות דמי לידה ועוד ועוד.

מבקר המדינה יוסף חיים שפירא פרסם במסגרת הדוח השנתי פרק רחב על ביטוח לאומי ועל הזכויות שלנו, הזכויות  הלא ממוצות שלנו האזרחים.  זה ארוך, ניסינו פה ושם לתמצת ולרכז את העיקר, זה חשוב וממולץ מאוד לקריאה, ויש כאן מסקנות מאוד קשות – הראשונה, המוסד לביטוח לאומי אולי מלא בכוונות טובות, אבל בפועל רבים דווקא מהשכבות שצריכות את עזרתם לא מקבלים עזרה מספקת ונופלים בין הכיסאות. השנייה – אתם צריכים להילחם על הזכויות שלכם. זה לא הוקוס פוקוס וקיבלתם. צריך להגיש אקטיביים, צריך להגיש במקרים רבים תביעה, צריך לברר באופן שוטף מה הסטטוס של התביעה, לברר את זכויותיכם ואת השינוי שחל בהם.

דוח המבקר האחרון אינו הראשון שמטיח ביקורת כלפי המוסד לביטוח לאומי (והוא גם לא יהיה האחרון), אנחנו נעדכן באופן שוטף בפעולות שעושה הביטוח הלאומי כדי להפנים את התקלות/ בעיות ובכלל בכל הקשור לזכויות שלכם מול הביטוח הלאומי.

ונצלול לעיקרי דוח המבקר – "המבחן האמיִתי להגשמתן של זכויות האדם הוא ההגנה על זכויותיהן של השכבות הללו", נכתב בדוח המבקר "ועל יסוד מדיניות זו הוכן דוח זה, שעניינו הנגשת הזכויות החברתיות ומיצוין. הבטחת הצדק החברתי אינה תלויה רק בעצם קיומן של זכויות חברתיות, אלא גם במימושן והענקתן לכלל הזכאים להן. יישום יעיל של תכנית חברתית שגלומה בה זכות מסוימת מחייב מיצוי מלא ככל האפשר של הזכות. בפועל בשל חסמים כגון אי-הכרה של הזכויות ושל האפשרויות וההסדרים הקיימים, ביורוקרטיה ואי-ידיעת השפה, רבים אינם ממצים את זכויותיהם, ובייחוד בני השכבות החלשות, הזקוקים להן במיוחד. חסמים למיצוי הזכויות עלולים אפוא להביא לידי הגדלת הפערים בחברה.

ביטוח לאומי לא מודיע לאזרחים מה הזכויות שלהם!

"גופים ציבוריים רבים מעניקים זכויות מגוונות מתוקף חוקים או תקנות. מורכבותן של כמה מן הזכויות הללו מקשה על אזרח מן השורה להכיר את כל זכויותיו ואת התנאים לקבלתן. על הרשות הציבורית חלה חובה לממש את הזכות ולתת אותה לזכאים לה, וכנאמן הציבור ראוי שהיא תספק לציבור לכל הפחות מידע על עצם קיום הזכות ועל התנאים לקבלתה באופן מלא ושקוף. לשם כך ראוי שהרשות הציבורית תנקוט פעולות שמטרתן הסרת חסמים העומדים בפני הזכאי כדי שיוכל לממש את זכויותיו. אולם בכך לא די, ראוי שרשות ציבורית שיש ברשותה מידע על זכות שנוצרה לזכאי ברשות אחרת, פעמים כיוון שזכות שנותנת רשות ציבורית אחת כרוכה בזכות שנותנת רשות ציבורית אחרת, תנקוט פעולות כדי ליידע את הזכאי על כך. מן הראוי גם שהמדינה תפעל בשיטתיות להנגשת מידע על זכויותיהם של אזרחיה כדי שהזכאים יהיו מודעים לזכויותיהם ויוכלו לפנות לרשויות המעניקות אותן כדי לממשן. הדברים מקבלים משנה חשיבות בכל הנוגע לקצבאות קיום, אשר נועדו לסייע להבטחת קיומו הבסיסי של הזכאי ומימוש זכותו החוקתית לחיים בכבוד".

 

המבקר – הביטוח הלאומי חייב 1 מיליארד שקל לציבור!

המבקר בדק באופן מצומצם וחלקי את הזכויות של הציבור, למעשה את אי מיצוי הזכויות של הציבור. הבדיקה המצומצמת העלתה כי בארבעה תחומים שנבדקו היו זכויות לא ממוצות ת בשווי של לפחות 300 מיליון שקל. סכום שלא הועבר  כנדרש לזכאים לכאורה – "כ-80 מיליון שקל נגבו על פי אומדן ביטוח לאומי (בט"ל)ביתר כדמי ביטוח ממבוטחים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ; כ-84.6 מיליון ש"ח נגבו על פי אומדן בט"ל ביתר כדמי ביטוח משכירים המקבלים קצבת זקנה ; כ-100 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לקצבת אבטלה ; וכ-35 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאיות לקצבת דמי לידה", מעדכנים אנשי המבקר, "נוסף על כך, על פי הערכות בט"ל, אשר שנויות במחלוקת מול צה"ל, כ-670 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לגמלת מילואים . אם כוללים בחישוב את נתוני אי-המיצוי של גמלת המילואים, על פי הערכות בט"ל, אזי שווי הזכויות הכספיות שלא הועברו כנדרש לזכאים לכאורה הוא כמיליארד ש"ח. משרד מבקר המדינה פעל להביא את צה"ל ובט"ל לבחון יחד את הנושא ולנסות ליישב את המחלוקת העובדתית שהתעוררה ביניהם בעקבות ממצאי הביקורת". בינתיים לא נראה שמשהו דרמטי לטובה התרחש בעניין.

אבל צריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה – "בשנים האחרונות פועל בט"ל למיצוי זכויות המבוטחים על פי גישה יוזמת ופרואקטיבית: הוא פונה למבוטחים רבים כדי שיגישו תביעה; משלם למבוטחים, על פי נתוניו, יותר ממיליון תשלומים אוטומטיים בקצבאות השונות בלי לדרוש הגשת תביעה; ומקל הליכים ביורוקרטיים להגשת תביעות. כמו כן בט"ל משקיע משאבים רבים בבניית כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לו להגדיל את מספר הקצבאות שישולמו באופן אוטומטי".

משנת 2008 בודקים בביטוח לאומי את היקף התופעה של אי-מיצוי הזכויות, ורק לגבי חמש קצבאות. אבל,  הבדיקה לא נותחה ולא יושמה הלכה למעשה כדי לשפר את מיצוי הזכויות. אז מה שווה הבדיקה הזו? לא ברור.

"בשנים האחרונות פועל בט"ל בדרכים שונות להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בין היתר באמצעות פנייה יזומה לאזרחים כדי שיגישו תביעות לקבלת קצבאות, אך הוא אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו. לו עשה זאת, יכול היה להביא לידי הגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בהן זכויות לקבלה של גמלת מילואים, דמי לידה והחזר דמי ביטוח לשכירים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולשכירים המקבלים קצבת זקנה.

"העברה ישירה של מידע בין הגופים הציבוריים מאפשרת לקבל מידע מהימן ומעודכן ובכך מסייעת לאתר זכאים לכאורה שטרם מיצו את זכויותיהם. כך למשל אחת הזכויות המשמעותיות לשכבות החלשות היא סיוע בשכר דירה שמעניק משרד הבינוי. לסיוע כזה זכאים, בין היתר, חסרי דירה המקבלים קצבת הבטחת הכנסה או קצבת נכות מבט"ל. כ-16,000 מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכ-34,000 מקבלי קצבת נכות אינם בעלי דירה, אינם גרים בדיור ציבורי ואינם מקבלים סיוע בשכר דירה. בביקורת עלה כי למשרד הבינוי אין נתונים לגביהם, ולכן הוא אינו יכול לפנות אליהם כדי לנסות להביא לידי מיצוי זכויותיהם.

"מערכת הבריאות אינה מנגישה לחולים ובני משפחותיהם מידע על זכויות באופן שיטתי ומלא, וספק אם כלל החולים, ובייחוד חולים במחלות קשות, מקבלים מידע שיטתי ומקיף על זכויותיהם. בפועל המידע מונגש, בין היתר, על יסוד שיוך מגזרי (למשל הנגשה ייעודית לאזרחים ותיקים), תפיסת השירות של קופת החולים או בית החולים ומספר המשרות של העו"סים בבית החולים או בקופת החולים.

"יש מדינות שמנגישות מידע על זכויות ושירותים שהן מעניקות באמצעות אתרי אינטרנט ממשלתיים ייעודיים . בישראל אין אתר אינטרנט ממשלתי אחוד המרכז את הזכויות הניתנות לאזרחים. בהיעדר אתר שכזה, ארגוני המגזר השלישי מנסים להציע מענה בעניין זה ומציגים באתריהם מידע על אודות הזכויות והשירותים הממשלתיים.

"על אף הפעילות הרבה של בט"ל להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, עליו להרחיב עוד את פעילותו בנושא ולהסדירה, ובכלל זה מוצע כי הוא ישלב בתכניות העבודה שלו מחקרים בדבר שיעורי מיצוי זכויות; ינתח את הממצאים; יבחן מהם החסמים למיצוי הזכויות; וישלב בתכניות העבודה פתרונות להסרת החסמים ודרכים להגדלה של שיעורי מיצוי הזכויות באופן יזום. מאחר שאחד החסמים העיקריים למיצוי זכויות הוא דיווח מאוחר של מעסיקים על הכנסות עובדיהם, סוגיית הדיווח החודשי של המעסיקים על שכרו של כל עובד בנפרד צריכה למצוא את פתרונה לאלתר. דיווח כזה נחוץ גם למניעת היווצרות חובות כלפי בט"ל. נוסף על כך, על בט"ל לסיים להטמיע מודל שירות יעיל בסניפים, שיביא לידי הגדלה של שיעור מיצוי הזכויות בקרב הפונים אליהם, ולמצוא את הדרכים להגדיל את שיעור מיצוי הזכויות בקרב אזרחים הפונים למוקד התמיכה הטלפוני.

"אשר למיצוי גמלת המילואים ראוי כי בט"ל וצה"ל יגבשו פתרונות, אם לטיוב בסיס המידע שברשותם ואם להגדלת שיעור המיצוי, בין היתר באמצעות פנייה יזומה למי שטרם מיצו את זכותם. כמו כן יש לבחון דרכים לשיתוף משרד הבינוי במידע שברשות בט"ל, במגבלות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כדי להגדיל את שיעור מיצוי הזכות לסיוע בשכר דירה.

"על משרד הרווחה לקבוע כללים ושיטות שינחו את העו"סים במחלקות הרווחה כיצד לסייע למטופליהם למצות את זכויותיהם, וראוי כי הוא יספק להם כלים מתאימים למילוי משימה זו. נוסף על כך, ראוי כי משרד הרווחה יבחן עם הרשויות המקומיות את הדרכים לרכז תקציבים ולפרוש ביעילות מרכזים למיצוי זכויות ברחבי הארץ. מוצע כי בשלב הראשון יופעלו המרכזים ברשויות מקומיות שחלק ניכר מאוכלוסייתן חי בעוני. גם משרד הבריאות נדרש לבחון כיצד אפשר לרכז משאבים להנגשת מידע על זכויות, ולקבוע את הדרכים היעילות להנגשתו. כמו כן ראוי כי הוא יקבע את הפעולות המינימליות שעל בתי החולים וקופות החולים לבצע להנגשת מידע על זכויות, בייחוד לנוכח המשאבים המוגבלים העומדים לרשות מערך השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים או בקופת החולים למשימה זו".

הבעיה שהדוח של המבקר האחרון לא שונה מהותית מהדוח הקודם. אז עכשיו נעשים מהלכים חוקתיים כדי שביטוח לאומי יקבל באופן חודשי את רשימת כל העובדים מהמעסיקים ואת ההפרשות שנעשו להם, וכך תהיה יותר שליטה, יותר פיקוח, יותר בקרה. כך ידעו מיד ולא שנה או שנה וחצי אחרי מה הזכויות של כל אחד והאם שולם עבורו ביטוח לאומי, כך ידעו גם לגבי הצד השני של המטבע – החובות לביטוח לאומי ויש הרבה שלא משלמים ביטוח לאומי (החוב מסתכם בין 1 ל-2 מיליארד שקל!). ככה יוכלו לאתר את אותם זקנים שעובדים ולא צריכים לשם ביטוח לאומי, ככה לא יהיו טעויות בקשר למענק דמי לידה ועוד.   ועדיין – נראה שזה לא מה שיפתור את הבעיה. זה רק חלק מהפתרון הכולל להנגשת המידע לציבור. אבל למה בעצם לדרוש מהציבור להגיש תביעה, למה שזה לא יעשה אוטומטית, למה לגבות מעובד שמקבל קצבת זקנה ביטוח לאומי, למה שאוטומטית לא ניתן יהיה לקבל את התשלום ממנו, או שמיידית זה יחזור אליו?

כך או אחרת, מבקר המדינה מצביע על כך שאי מיצוי זכויות אינו בעיה מקומית אלא גלובלית, אם כי בארץ זו בעיה חריפה במיוחד – "מחקרים במדינות רווחה בעולם העלו בעיה חמורה של אי-מיצוי זכויות בתחומים מגוונים כגון ביטוח אבטלה, הבטחת הכנסה וביטוח נפגעי עבודה . בבדיקה שנעשתה במדינות ה-OECD נמצא כי שיעורי המיצוי של קצבאות סלקטיביות , דוגמת תכניות סעד (כגון הבטחת הכנסה) וסיוע בדיור, הם כ-80%-40% בלבד, ואילו בתכניות ביטוח אבטלה שיעורי המיצוי הם כ-80%-60% . אשר לישראל – 'במהלך השנים לא נעשה מאמץ שיטתי ועקבי להעריך את היקפה של תופעת אי המיצוי. עם זאת, סביר להניח כי הבעיה קיימת גם בישראל'.

אי-מיצוי של גמלת מילואים ואי החזר של דמי ביטוח

גמלת מילואים: לפי חוק הביטוח הלאומי -  מי ששירת שירות מילואים פעיל זכאי לגמלת מילואים בעד ימי שירותו. בט"ל משלם את הגמלה מכספים שמעביר לו משרד הביטחון, לפי טופס 3010 שמקבל החייל מצה"ל בתום שירות המילואים. על פי רוב חייל שהוא עובד שכיר מקבל מהמעסיק את התשלום בעד ימי השירות, והמעסיק מגיש תביעה להחזר התשלום מבט"ל.

"לפי נתונים שהתבקש בט"ל להעביר למשרד מבקר המדינה, בשנים 2012-2008 לא מיצו חיילי מילואים או מעסיקיהם את זכותם לקבל תשלום מבט"ל בעבור כמיליון ימי מילואים בכ-435,000 תקופות מילואים (75% מהתקופות הן בין חצי יום  ליומיים). על פי חישוב של בט"ל לתגמול ממוצע על יום מילואים, בט"ל לא שילם בתקופה האמורה כ-670 מיליון ש"ח בעבור ימי מילואים שבוצעו.

"בתשובותיו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2014 ומפברואר 2015 ציין צה"ל כי התשלום של בט"ל לחיילי המילואים הוא מידי, מתבסס על טופס 3010 בלבד ואינו תלוי בגורם כלשהו. אשר לנתונים שקיבל משרד מבקר המדינה מבט"ל בדבר היקף אי-המיצוי של גמלת המילואים ציין צה"ל, כי מכיוון שגמלת המילואים היא תחליף לשכר של חייל המילואים, כמות ימי המילואים (שהתגמול בעבורם לכאורה לא נדרש על ידי משרתי המילואים או מעסיקיהם) נראית על פניו תמוהה; הוא הוסיף כי אינו מסכים עם בט"ל על נתונים אלה, ולטענתו הם חסרי בסיס. עוד ציין צה"ל כי לפי חישוב שלו, התשלומים שהועברו לבט"ל בעבור גמלת מילואים בשנים 2013-2009 תואמים לסכומים שהיה עליו להעביר לעניין זה למעט פער של 4 מיליון שקל. אז לאן נעלם הכסף? מה זה ההפרש הענק הזה? איפה בעל הבית שיגיד לנו מה בעצם קורה כאן?

החזר דמי ביטוח לשכירים בשל גביית יתר

כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי. בעבור עובד שכיר מעביר מעסיקו לבט"ל דמי ביטוח המחושבים על פי משכורתו. תשלום דמי הביטוח לעובד שכיר מחולק לשתי מדרגות - 3.5% מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע במשק  ו-12% מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע במשק עד ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח . עובד שכיר המועסק אצל כמה מעסיקים נדרש להצהיר לפני כל מעסיק על היותו מעסיק עיקרי או משני בעבורו. אם העובד אינו ממציא למעסיק המשני אישור מבט"ל על תיאום דמי הביטוח, על המעסיק המשני לנכות שיעור מלא של דמי ביטוח מכל שכרו של העובד . אם הסכום שנוכה בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים, יש לעובד יתרת זכות בבט"ל בשווי ההפרש שבין שני הסכומים והוא זכאי לקבל

בביקורת של מבקר המדינה נמצא כי בכל אחת מן השנים 2012-2009 כ-30,000 מבוטחים שכירים (בממוצע) שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד  והיו זכאים לתשלום מופחת של דמי ביטוח (3.5%) , לא מיצו את זכותם להחזר דמי הביטוח. יודגש כי רוב השכירים הללו שייכים לשכבות החלשות באוכלוסייה. "על פי אומדן בט"ל, דמי הביטוח העודפים שנגבו מהם בארבע השנים האמורות מסתכמים בכ-80 מיליון שקל".

גביית דמי ביטוח ממקבלי קצבת זקנה

מבוטח שהגיע לגיל שנקבע בחוק זה  זכאי לקצבת זקנה. לקצבת זקנה זכאי גם מבוטח לפני הגיל המוחלט ולאחר גיל הפרישה מעבודה  אם הכנסתו אינה גבוהה מן ההכנסה המרבית שנקבעה (קצבת זקנה בגיל המותנה). עובדים שזכאים לקצבת זקנה הן בגיל המוחלט והן בגיל המותנה פטורים מתשלום דמי ביטוח מהכנסתם מעבודה. "בביקורת נמצא כי בכל אחת מן השנים 2012-2009 כ-13,000 שכירים בממוצע שקיבלו קצבת זקנה לא מיצו את זכותם לפטור מתשלום דמי ביטוח . על אף הפטור, בשנים האמורות גבה בט"ל משכירים אלו, על פי אומדנו, דמי ביטוח בשווי של כ-84.6 מיליון שקל".

 שיעורי אי-המיצוי של קצבאות אבטלה ודמי לידה

קצבת אבטלה: לפי חוק בט"ל, מובטל בן 67-20  שהשלים תקופת אכשרה זכאי לדמי אבטלה. "בבדיקה של מיצוי קצבת אבטלה שסיים בט"ל ביוני 2013 הוא מצא ש-20,000-8,500 איש  שהיו זכאים לכאורה לקצבת אבטלה בשנת 2011 לא מיצו את זכותם לקבלת קצבה. שיעורם מכלל הזכאים לכאורה לקצבה היה 15%-6%" נכתב בדוח המבקר, "להערכת בט"ל, אם מביאים בחשבון את השיעור המזערי של הזכאים לכאורה לקצבת אבטלה שלא מיצו את זכותם לקבלה - 6% - בשנת 2013 היה החוב של בט"ל לזכאים הללו כ-100 מיליון ש"ח לכל הפחות".

קצבת דמי לידה: לפי חוק בט"ל, אישה עובדת שילדה זכאית לקצבת דמי לידה בעד פרק הזמן שבו אין היא עובדת בשל ההיריון או הלידה . את דמי הלידה אפשר לתבוע בתוך 12 חודשים ממועד הלידה. "בבדיקה של מיצוי הזכות לקבל דמי לידה שביצע בט"ל בשנת 2013 הוא מצא כי בשנת 2011 היה שיעור המיצוי של קצבה זו כ-96%", כותבים אנשי המבקר ומוסיפים – "משמעות הדבר היא כי בשנה זו כ-5,000 נשים לא מיצו את זכותן לקבלת דמי לידה. בט"ל ציין כי השכר הממוצע של הנשים שלא מיצו את זכותן היה נמוך במיוחד - כ-2,700 ש"ח בחודש (לעומת 6,800 ש"ח - השכר הממוצע של אלו שמיצו את דמי הלידה). החוב המוערך של בט"ל לנשים שהיו זכאיות לדמי לידה בשנת 2011 הוא כ-35 מיליון שקל".

מהבדיקות המצומצמות האלו ולא בכל התחומים עולה כי הציבור שילם (או לא קיבל) כספים בסך של 1 מיליארד שקל, אבל האמת היא שזה יכול להיות הרבה יותר מכך – זה סוג של הערכה ראשונית. אל  תהיו חלק מהסכום הזה, תדרשו את מה שמגיע לכם.

 

צריך עזרה מעו"ד בתחום? מלא פרטים ועו"ד יפנה אלייך (ללא מחויבות ממך)

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

רעות לוי

רעות לוי

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות