fbpx
הרהורי בורסה

גירעון בהון החוזר של שופרסל  - האם לחברה יש בעיית נזילות?

גירעון בהון החוזר של שופרסל

האם לחברה יש בעיית נזילות?

איך זה ששופרסל "חיה" עם גירעון בהון החוזר בלי בעיה? מי המממנים הגדולים של החברה? ומה הבעיה הגדולה של החברה?

כולם מדברים על שופרסל "החזקה" – החברה שמכופפת ולוחצת על הספקים הקטנים לתת לה הנחות (איזה נצלנית), החברה שהפכה גם לספקית של מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה (רכישת ניו פארם שהפכה ל-Be ), החברה עם התוצאות הטובות והתחזית החיובית – החברה שהאנליסטים אוהבים.

אבל, שופרסל החזקה, מדווחת בדוחות הכספיים על חולשה בנזילות שלה. ההון החוזר שלה שלילי כבר תקופה ארוכה – "...לחברה גירעון בהון חוזר (על בסיס מאוחד) בסך של 334 מיליון שקל, בהשוואה לגירעון בהון החוזר בסך של 592 מיליון שקל בסוף שנת 2017....".

גירעון בהון החוזר הוא על פניו נתון שמבטא סיכון נזילות גדול. ההון החוזר מוגדר כנכסים שוטפים בניכוי התחייבויות שוטפות. נכסים שוטפים הם נכסים שיתממשו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, ומדובר בנכסים כמו יתרת לקוחות שמבטאים את המכירות באשראי לקוחות.

שופרסל נותנת אשראי יחסית קטן. ככה העסק שלה מתנהל – אנחנו – הלקוחות – קונים במזומן או בכמה תשלומים בודדים, כך שבממוצע כולל הכספים מהלקוחות מתקבלים בטווח של שבועות.

עוד בצד הנכסים השוטפים - מלאי.  המלאי צפוי להימכר בחודשים הקרובים, והתמורה בגינו צפויה להתקבל בטווח של החודשים הקרובים.

מול הנכסים האלו (ונכסים שוטפים נוספים) יש התחייבויות שוטפות כמו אשראי לזמן קצר (לרבות הלוואות, אגרות חוב ועוד) וספקים. הספקים מבטאים את החוב של שופרסל בגין הקניות שלה.

שופרסל משלמת להם על פי המקובל בשוק ומקובל לשלם אחרי חודשים מיום העסקה – 3,4,5 חודשים אחרי העסקה. כלומר, בעוד שהלקוחות משלמים לשופרסל יחסית מהר, שופרסל משלמת לספקים יחסית לאט.

מצב הנזילות של שופרסל – טוב או רע?

ומה אתם חושבים על המצב הזה? כנראה שהייתם מוכנים להתחלף עם החברה. מי לא רוצה לדחות את התשלומים, ולהקדים את התקבולים. אבל אתם כמובן לא יכולים, אתם לא שופרסל.

המצב הזה – חוסר הסימטריה, בין האשראי ללקוחות מול האשראי לספקים, מספק לחברה בעקיפין אשראי קבוע, נוח וזול מהספקים. הם אלו שמממנים את הפעילות השוטפת של החברה (יתרת ספקים – 2 מיליארד שקל, יתרת לקוחות 1.2 מיליארד שקל).

אלא שלמרות שמדובר בנקודה חיובית מהזווית של שופרסל, היא יוצרת מצג חשבונאי שנראה בעייתי ועלול לשדר מצוקת נזילות.

יתרת הספקים הגדולה (לצד התחייבויות שוטפות נוספות), גורמת להון החוזר להיות שלילי. הון חוזר הוא יחס נזילות שאמור לבטא את יכולת הנזילות של הפירמה בטווח של השנה הקרובה. הרי אם ההון החוזר שלילי, המשעות היא שהנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, נמוכים מההתחייבויות שיש לשלם בטווח של השנה הקרובה. במצב כזה, איך החברה אמורה לשרת את החובות? לכאורה היא בבעיית נזילות.

טוב, זה לא נכון. ראשית, היא לא אמורה באמת לשרת את החובות האלו כי הם מתגלגלים. הספקים שלה תמיד יממנו אותה. שופרסל אמנם תשלם לספק מסוים בגין קניות עבר, אבל היא תהיה חייבת לאותו ספק בגין קניות בהווה. כלומר, מדובר על חוב לספקים שאין צורך לשלם את כולו בבת אחת, הוא באופן שוטף ממוחזר.

ואם כך, אז ההון החוזר לא מבטא את מצב הנזילות האמיתי  של החברה, ובכלל – בחברות שמתממנות באופן שוטף על ידי ספקים (חברות שמוכרות לצרכן הסופי שמשלם יחסית מהר, ומקבלות אשראי מהספקים), הרי  שההון החוזר לא רלבנטי. למעשה, היה צריך להתייחס ליתרת הספקים כאילו היא חוב לטווח ארוך (חוב לא שוטף) שכן תמיד החוב הזה קיים, ו"תמיד" זה טווח ארוך.

אז החור בהון החוזר הוא לא באמת חור, ובכל מקרה, גם אם לכאורה, שופרסל היתה צריכה לשלם את החוב לספקים (ולא היתה יכולה לגלגל את כולו), גם אז ההון החוזר השלילי, לא היה מבטא  את מצב הנזילות שלה.

שופרסל באופן שוטף מייצרת מזומנים והרבה.  בשנת 2017 החברה הרוויחה 275 מיליון שקל וייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 751 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2018, החברה הרוויחה 216 מיליון שקל וייצרה מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 552 מיליון שקל.

התזרים הזה סוגר את החור בהון החוזר באופן שוטף, אבל האמת שהתזרים הזה משקר, ואחזור צעד אחורה. הפער הגדול בין הרווח לתזרים – קרוב ל-500 מיליון שקל על בסיס שנתי, נובע בעיקר מהפחת של החברה (סדר גודל של 300 מיליון שקל בשנה).  פחת זו הוצאה שנרשמת בדוח רווח והפסד, אבל היא לא במזומן. היא כבר שולמה עם ההשקעה ברכוש הקבוע.

אלא שהשקעה ברכוש קבוע היא תהליך שוטף. שופרסל ממשיכה להשקיע בסניפים, בסניפים חדשים, וההשקעה הזו אפילו גדלה משמעותית על רקע רכישת ניופארם (שהפכה ל-Be). בחישוב התזרים צריך להוריד את ההשקעה השנתית וכך מגיעים לתזרים הפנוי/ החופשי של החברה.

בתשעת החודשים הראשונים ההשקעה ברכוש קבוע גדולה מאוד ונראה שלא מייצגת – 439 מיליון שקל (בגלל ההשקעה ברשת Be). בשנת 2017 (גם בה היו השקעות ברשת Be, אבל קטנות יותר) ההשקעה ברכוש קבוע הסתכמה ב-364 מיליון שקל. בחישוב גס (מאוד גס), התזרים הנקי המייצג יורד ל-400 מיליון שקל בשנה. עדיין זה הרבה כסף, וזה די סוגר את החור בהון החוזר.

וגם אם איכשהו, למרות שכאמור לא צריך "לשלם" את הספקים, ויש תזרים פנוי משמעותי שסוגר את החור, יש בעיה. אז יש מסגרות אשראי לא מנוצלות (בסכומים של מאות מיליוני שקלים).

ועל רקע זה, קבע דירקטוריון החברה כי – "על אף הגרעון בהון החוזר לא קיימת בעיית נזילות בחברה".

נזילות יש, אבל גם מינוף

אז סיכון שמגיע מכיוון נזילות בשופרסל הוא בנקודת הזמן הזו, נראה תיאורטי. אבל  שופרסל של השנים האחרונות היא חברה עם חוב גדול, שמתבטא במינוף גדול. לחברה יש הון עצמי של 1.9 מיליארד שקל שמחזיק מאזן של 8 מיליארד שקל.  על כל שקל שמגיע/ הגיע מהבעלים יש 3 שקלים שהגיעו מהבנקים מהציבור  (אגרות חוב) ומהספקים שממנים את החברה – זה הרבה.

 

גירעון כרוני בהון החוזר - איך זה אפשרי?

 

 

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות