הרהורי בורסה    

האם המדינה עשתה עסקה טובה עם אינטל? לא

האם המדינה עשתה עסקה טובה עם אינטל? לא

אינטל תשקיע כאן 40 מיליארד שקל, אבל תקלוט רק אלף עובדים נוספים, ותשלם מס מגוחך של 5%; האם זה נכון לתת לאינטל הטבות כה משמעותיות ולקבל כל כך מעט?  

אינטל הגדולה בחרה להשקיע 40 מיליארד שקל בישראל – השקעת ענק, בהמשך להשקעות קודמות של עשרות מיליארדי שקלים בעבר. כן, אינטל אוהבת את השוק הישראלי, את כוח העבודה כאן, את הטכנולוגיה, ואת הנדיבות – הטבות כספיות ומס נמוך.

אינטל היא חברה עסקית. אי אפשר לחשוד בה בציונות. מה שחשוב זה המספרים, והמנהלים שלה מכוונים למקסם את הרווח ולרצות את המשקיעים בוול-סטריט. קצת קשה לה בזמן האחרון – הרבעון הרביעי של 2018 היה מאכזב, וגם התחזית ל-2019 היתה פושרת. אבל עדיין מדובר על מעצמת שבבים.

הנהלת אינטל החליטה להשקיע כאן 40 מיליארד שקל וזאת אכן סיבה למסיבה, רק שצריך לזכור –  אינטל משקיעה כאן כי כדאי לה במבחן הכלכלי. אינטל מקבלת תמיכה של 3.5 מיליארד שקל, וחבות מס שולית של 5%. אלו הטבות מאוד משמעותיות, במיוחד בהינתן שהיא התחייבה להגדיל את מספר העובדים באלף בלבד.

כן, אלף עובדים. זה כל הסיפור, וזה מעלה כמה שאלות:

איך ייתכן שהשקעה של 40 מיליארד שקל, שכוללת הקמת מפעלים, קווי ייצור, תשתיות, מחקר ופיתוח, דורשת רק אלף עובדים? חברות שמשקיעות עשרות מיליארדים מעסיקות כמה אלפים טובים, ויותר מכך.

ואפשר גם להסתכל על זה כך – עד היום השקיעה אינטל עשרות מיליארדים והיא מעסיקה בארץ 11 אלף עובדים. אז איפה הפרופורציה, השקעה נוספת  של 40 מיליארד מגדילה את מצבת העובדים באלף בלבד?

אינטל תשלם 5% מס בלבד

המדינה תומכת ב-3.5 מיליארד שקל עבור 1,000 עובדים. משמע על כל העסקת עובד מקבלת אינטל מהמדינה 3.5 מיליון שקל. זה לא גבוה מדי? נכון, זה מבן גס. אחרי הכל, התרומה של אינטל היא לא רק בהעסקת עובדים ישירים. ההשקעה של אינטל צפויה לתרום מסביב – להגדלת התעסוקה באזור, להגדלת הייצוא, להגדלת המיסים – בעצם, המיסים לא ממש יעלו (שיעור המס על הרווחים של אינטל מצחיק).

ועדיין – במבחן העובדים הנוספים, לא בטוח שהמדינה עשתה כאן עסקה טובה.

 

ויש שאלות נוספות בקשר להשקעת הענק הזו. האם אנחנו רוצים להיות סניף גדול של אינטל העולמית? ישראל מושכת השקעות זרות וחברות בינלאומיות מקימות ומגדילות כאן את אחיזתן. הן לא משקיעות עשרות מיליארדים, אבל יש שורה ארוכה  של חברות שמשקיעות כאן מאות מיליונים ומיליארדים. תעשו סיבוב בבנייני המשרדים שנבנו במרכז בשנים האחרונות, ותלמדו על עשרות חברות הייטק בינלאומיות (שלא הכרתם) שהקימו כאן סניפים. אז האם לא כדאי לעודד יותר חברות בינלאומיות בסכומים קטנים מאשר חברה אחת בסכום גדול?

ובכלל – אינטל היא ערבוב של מחקר ופיתוח יחד עם ייצור. חלק מרכזי מהפעילות בארץ היא סוג של ייצור מתקדם. זה לא בהכרח טכנולוגיה מתקדמת, אלו התוצרים (שבבים בעיקר) של הטכנולוגיה הזו. אז, מצד אחד, המדינה בעצם מעודדת ותומכת במפעלים של אינטל, וממצד שני התעשייה המקומית נעלמת כי היא לא מקבלת תמיכה.

אולי היה צריך לחשוב הפוך – לעודד את התעשייה המקומית, לתת לה מס של 5% במקום לאינטל, ולהשאיר כאן את המפעלים שבהדרגה עוברים למקומות אחרים בעולם. בשנים האחרונות כמה ענקיות (בקנה המידה הישראלי) נמכרו – מכתשים אגן/ אדמה, פרוטרום, נטפים (רשימה חלקית). החברות האלו עם ידע, טכנולוגיה וייצור, יתגלגלו לאט לאט החוצה – הכל כלכלה. אם לא יהיה כדאי לייצר כאן, לא ייצרו. אבל הטבת מס בשיעור של 5%, אולי תשכנע אותם להישאר.

אגב, הטבת מס בשיעור של 5% היא בכל קנה מידה, הטבה משמעותית. אינטל שנהנית מהטבות מס במקומות שונים בעולם, משלמת מס ממוצע בשיעור של 13.5%.

 

אינטל מחפשת כיוון

הדיווח על ההשקעה של אינטל, הגיע כמה ימים לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברה. התוצאות ברבעון האחרון של 2018 אכזבו. הרווח אמנם גדל ל-5.9 מיליארד דולר על הכנסות של 18.7 מיליארד דולר, לעומת רווח של 5.2 מיליארד דולר על הכנסות של 17.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2017, אבל השוק ציפה למעט יותר.

מעבר לכך, התחזית ל-2019 היתה פושרת – ההכנסות הצפויות – 71.5 מיליארד דולר, גידול אפסי לעומת ההכנסות בשנת 2018 – 70.8 מיליארד דולר. אינטל לא מצליחה להתרומם בשנים האחרונות, והגידול שלה נובע בעיקרו מרכישות (וכבר אגיע למובילאיי שאינטל רכשה לפני שנה וחצי).

אינטל מתנהלת ללא מנכ"ל קבוע כבר חצי שנה (סמנכ"ל הכספים הוא המנכ"ל הזמני), והיא נמצאת בסוג של חיפוש אחרי מנועי צמיחה. היא בעיצומו של שינוי שנובע גם מכך שכל התעשייה משתנה.

אינטל הימרה לפני כמה שנים על ה-IOT (Internet of Things) אינטרנט של הדברים. מדובר בעצם במוצרים ומערכות שונים בבית במשרד (בכל מקום אפשרי) שמדברים ביניהם בתוכנה וחיישנים. ככה בעצם יש איסוף מידע והחלפת מידע ממערכות שונות, והשימושים מגוונים – אתם יכולים למשל "לדבר" עם המזגן לפני שאתם מגיעים הביתה כדי שיידלק. התחום הזה הפך למרכזי בחברה והוא צומח, אבל ברבעון האחרון נרשמה ירידה בהכנסות בתחום.

המנוע החדש של אינטל הוא מובילאיי. אינטל רכשה לפני שנה וחצי את מובילאיי בתמורה ל-15 מיליארד דולר, והימרה על תחום הרכבים האוטונומיים.  אז יש לה IOT, רכבים אוטונומיים, תחום ה-PC, מחשוב ענן, דטה. יש לה הכל, אבל היא כבר לא מובילה בפער על כל המתחרות כפי שהיה בעבר.

וזו הסיבה שצריך לחשוש מלתת לה את כל ההטבות האלו –  מה יקרה אם בעוד כמה שנים, אינטל תתכווץ, תצמצם, תגיד לנו – "תודה, אבל אנחנו מחסלים את הפעילות בתחום מסוים, ומפטרים את העובדים". זה יכול לקרות, רק שאז לא נוכל להגיד – זה לא הוגן (כמו שאמרו לטבע שצמצמה פעילות בארץ). אלה כללי המשחק בעולם הקפיטליסטי. עסק שלא מרוויח, נסגר. זו לא אשמה של אינטל שהיא תפטר (אם וכאשר). אבל זו כן החלטה של המדינה האם לתת לה הטבות כה משמעותיות, במקום לפזר אותן.

 

מובילאיי – הכנסות של 183 מיליון דולר ברבעון

מהדוחות של אינטל ברבעון הרביעי עולה כי מובילאיי מכרה ב-183 מיליון דולר – 40% יותר מברבעון המקביל בשנת 2017.  כזכור, אינטל רכשה את מוביל איי ברבעון השלישי של 2017 (אוגוסט 2017), ומדוחות אינטל לשנת 2017 התברר שבחמישה החודשים מאז רכשה את מובילאיי, החברה ייצרה הכנסות של 210 מיליון דולר.

רגע לפני העסקה, הסתכמו מכירות מובילאיי ב-125 מיליון דולר ברבעון (ברבעון הראשון של 2017). אז נכון שהמכירות עלו מאז, אבל, ממכלול הנתונים (החלקיים) עלה כי בדרך היו רבעונים בינוניים, וכי ההטמעה עדיין לא מי יודע מה. אינטל לא רכשה את מובילאיי בשביל 183 מיליון דולר ברבעון.