מדריכי השקעות    

האם מניות הקנאביס מעניינות להשקעה? רובן לא, אם כן – השקעה קטנה מהתיק, מסוכן מאוד – בקיצור לא

גיל דטנר מלאומי שוקי הון, סבור שמניות קנאביס רבות במחיר מנופח.

בכנס של כלכליסט הזהיר דטנר מפני בועה בתחום, אך גם טען שהתעשייה אמיתית ויהיו בה חברות שיצליחו.

אנחנו באתר מזהירים כבר תקופה ארוכה מהשקעה במניות אלו –  ייצוא קנאביס אושר – האם מניות הקנאביס ראויות להשקעה? מניות הקנאביס – תסריט די צפוי. כמו שזה עלה ככה זה גם יתכווץ ולא תוך הרבה זמן

וחיזוק לכך ניתן למצא בדבריו של דטנר. הנה דבריו בהרצאה

ברצוני לדבר אתכם קצת על החיבור בין שוק ההון לעולם הקנאביס. באופן כללי ובאופן יותר פרטני לדבר קצת על המשקיע והפרטי והגישה לשוק הקנביס.

אז אם אנחנו מסתכלים במדד של גוגל, תדירות החיפוש במונח קנביס בחמש עשרה שנים האחרונות, אפשר לראות באופן מאוד ברור שיש כאן נסיקה ברמת העניין, ולא סתם, הרי בעולם של הקנאביס מתחוללת מהפכה מחוץ לארצות הברית, כבר מעל 30 מדינות אישרו שימוש בקנאביס רפואי, כבר שתי מדינות ובעיקר הניסוי המעניין זה בקנדה שנה שעברה, העבירו חוק לגליזציה.

בתוך ארצות הברית אמנם זה עדיין זה מחוץ לחוק הפדארלי, אבל כבר יש מעל 30 מדינות שאישרו שימוש בקנאביס רפואי, עשר שכבר העבירו חוק לגליזציה, זה מגמה שהולכת ומתחזקת.

אז יש כאן מהפכה מבחינת חולים, מבחינת הרפואה, מבחינת התעשייה, החברה, אבל אני חושב שיש כאן עוד פן נוסף שמסביר את העניין, שמסביר למה שאנחנו פותחים עיתון כל בוקר, אנחנו רואים לפחות כתבה אחת אם לא יותר, על חברת קנביס בישראל, או בעולם וזה הפן הכלכלי. מטבע הדברים שכשיש תעשיה חדשה הסיכון הוא גבוה, אי ודאות גם ולכן המקור העיקרי למימון של התעשייה הזו זה הון.

רואים בשנת  2017 למשל, שהתעשייה הזו גייסה בערך 3.5 מיליארד דולר, ששליש מזה בא משוק ההון. אז אנחנו הציבור מעבר לזה שאנחנו הופכים לצרכן של המוצר הזה. אנחנו נהפכנו גם לשותף העסקי של התעשייה הזו.

על קצה המזלג כמה נתונים על שוק ההון והקנאביס היום יש מעל 250 חברות ציבוריות שמתעסקות בצורה כזו או אחרת בשוק הקנאביס. השווי המצרפי שלהם כבר הגיע למעל 80 מיליארד דולר, כאשר הרוב המכריע של השווי זה נמצא בחברות הגדולות, יש כבר מעל 14 חברות,  בערך  העולה על  מיליארד דולר. סך הכול השווי המצרפי שלהם זה 60 מיליארד דולר.

חשוב לציין שמדובר בשווי שנמצא היום על בערך מאה ארבעים פעמים מהמכירות של המצרפיות של החברות האלה, רווחים לרוב החברות עדיין אין. זאת אומרת השווי שהשוק נותן לחברות היום,  מושתת לא על מה שקורה היום אלא לציפיות למה שיקרה בעתיד.

כאן אנחנו נמצאים ואיך הגענו לכאן? הגענו לכאן בצורה מאוד מהירה וגם די תנודתית, אם רואים את התשואות של המניות הקנאביס בשנים האחרונות, זה 3 שנים מניות מובילות, רואים כאן תשואות פנומנאליות של אלפי אחוזים.

השאלה הגדולה – המשקיע הפרטי מביט על התופעה הזו מהצד, וכולם כבר מכירים את השכן שעשה מיליונים בשוק. השאלה המתבקשת היא האם מדובר פה בבועה או הזדמנות? אז בניגוד למקרים קלאסיים, אפשר לראות שבעולם הקנאביס באמת נראה שהולך להתפתח כאן ביקושים אדירים וכנראה הקנאביס בשימוש הרפואי שלו זה רק קצה הקרחון. ויש הרבה יותר פוטנציאל, מעבר לזה אני שמעתי המון הערכות לגבי גודל השוק העתידי. הערכות שמאוד קשה לבסס מן הסתם, אבל אני שמעתי את המספר מאה חמישים מיליארד דולר יותר מכמה פעמים, בהשוואה לשוק שהיום נמצא על כ-12 מיליארד דולר. זה לא נראה לי מספר מופרך. הפוטנציאל הגדול של הקנאביס הוא להיכנס לעולמות קיימים.

גם מבחינת תעשיות שיש כבר היום. גם מבחינת להחליף שימוש במוצרים קיימים. כמו בירה ואלכוהול וסיגריות. מגמות שכבר מתפתחות היום בעולם. ואם אנחנו מסתכלים על שוקי היעד של הקנאביס אז רואים באמת יש כאן פוטנציאל אדיר, שווקים שהם מעל כמה, טריליוני דולרים, אז גם אם הקנאביס ינגוס בחלק מאוד קטן מהעוגה הזו, זה עדיין מאוד משמעותי. אז אולי בעצם אפשר להגיד שהשוויים שנמצאים היום זה בכלל, זה דבר שהוא מוצדק. אולי זה רק תחילת הדרך אז זהו  – בין פוטנציאל להשקעה מוצלחת זה מרחק עדיין רחוק, וזה שיש פוטנציאל זה לא אומר שאין בועות.

 הרי שיש גל היסחפות בתעשייה חדשה, אז זה מאוד שכיח שהגל הזה גם סוחף איתו למעלה המון חברות ומניות שהם פחות ראויות, לראייה בשנה האחרונה אם לוקחים את החמישים ושמונה מניות, שיש להם שווי שוק של מאה מיליון דולר או יותר, רואים שהתשואה הממוצעת זה שלוש מאות אחוז. זאת אומרת זה תופעה רחבה ולרוב בהיסטוריה רואים שהתופעה הזו נגמרת בצורה לא טובה.

אם אנחנו עושים איזה השוואה לעולם של דוט קום לתקופה הזו, אז אנחנו ראינו שבין תשעים ושבע לשנת אלפיים בארצות הברית, תשע מאות חברות טכנולוגיות הגיעו לשוק והנפיקו, היה להם שווי שוק מצרפי של בערך מאה שבעים מיליארד דולר, אחרי עשור רק מאה עשרים ושמונה מהחברות האלה שרדו וגם השורדות, התשואה הממוצעת שלהם השנתית בין 2000 ל-2010 הייתה שלילית. לכן קודם כל המשקיע הפרטי צריך להבין שהוא נמצא בסביבת השקעה מאוד מאתגרת.

כל הכלים המסורתיים שיש למשקיע לקחת החלטות כמו מכפילים, כמו נתונים היסטוריים, לא רלוונטיים פה. כי זו תעשיה חדשה. יש מעט מכירות והרבה פחות רווחים ולכן הדבר הראשון צריך להבין שהערכות השווי בעיקר מושתתות על הנחות מאוד רחבות לגבי נתחי שוק עתידיים. שיעורי רווחיות, השקעות שנדרשות וכו'.

בדרך כלל  זה הסיבה שלרוב השלב הזה של תעשיה, מי שמשקיע זה בעיקר המשקיע המתמחה. אבל בכל זאת אם המשקיע הפרטי ניגש לשוק הזה אז יש יותר מגישה אחת. גישה אחת אומרת שלהשקיע בסל של חברות. וככה למזער את הסיכון. ורואים באמת היום שנכנסות לתוך השוק תעודות וקרנות סל שמאפשרים למשקיע להיחשף לשוק הזה בלי להיחשף למנייה אחת בודדת. העניין הוא שזה לא בהכרח נותן את ההגנה לפעמים שאנחנו חושבים שזה אמור לתת, מכיוון שכמו שהגל הזה סוחף המון למעלה, אם הגל הנגדי מגיע, אז הוא גם יכול לסחוף המון למטה, רואים שמי שהשקיע במדד הנאסד"ק בסוף שנות התשעים, לקח למדד הזה כארבע עשרה שנה לחזור למה שהיה. מי שהשקיע לפני עשר שנים בביומד, עדיין נמצא באזור של תשואה שלילית.

אז אם הגישה יותר רחבה היא לא בהכרח הגישה הנכונה, אני חושב שלמשקיע, גם למשקיע הפרטי, אין ממש מנוס מלהכיר את החברות האלה בצורה מעמיקה ומקרוב. אני חושב שזה סביר להניח וזה לא דבר מאוד שנוי במחלוקת להגיד שחלק גדול מהחברות שנמצאות היום בעצם לא ישרדו.

המיקוד של המשקיע הפרטי צריך להיות הנושא הזה הקריטי של יתרון תחרותי. וכשאני אומר יתרון תחרותי, הכוונה היא שחברה שתוכל לקחת נתח שוק, להחזיק את נתח השוק הזה לאורך שנים תוך שמירה על שיעורי רווחיות שהם גבוהים. כהשוואה אם אנחנו מסתכלים היום על מה שמתרחש. חלק מאוד גדול מהחברות הקנביס באופן מובן, רצות להגדיל את יכולת הגידול והיצור שלהם וזה כמובן מובן ובטווח הקצה אולי גם מתפתחים מחסורים. אבל נראה שבטווח הארוך, אם כבר סביר להניח שיהיה עודפים מכיוון שחסמי כניסה לגידול והייצור יש יחסית מעט, ולכן אני חושב שהגידול והייצור לא הולך להיות היתרון התחרותי בטווח הארוך מדברים המון על הפוטנציאל של יצוא. אין ספק שיש המון פוטנציאל אבל אני לא חושב שזה הפיתרון הקסם שחושבים עליו.

 בקנדה למשל מתוכנן יכולת יצור וגידול של כ-1.9 מיליון טון לשנה כאשר הביקוש המוערך המקומי בקנדה עומד על מיליון טון. מה חברות הקנדיות רוצות לעשות עם ההפרש הזה? כמובן הן רוצות לפנות ליצוא. זאת אומרת התחרות הולכת להיות גדולה שם. ולכן שוב אני חוזר לעניין שהמשקיע צריך להסתכל לא על חברה שרצה בהכרח על הכול ורוצה להיות כל דבר בכל מקום, אלא להסתכל על האסטרטגיה של החברה ולנסות להבין ולהשתכנע מאיפה החברה תקבל את היתרון התחרותי שיהפוך אותה לחברה שתישאר פה לטווח הארוך, שתישאר מוצלחת ויש מספר מקורות לזה.

זה יכול לבוא מעולם הטכנולוגיה כמו שראינו עכשיו, זה יכול לבוא מהשקעה במחקר, זה יכול לבוא מהיכולת לצור מותגים חזקים, לשווק אותם, לתפוס נתחי שוק בעולם הקמעונות, זה יכול לבוא גם משיתופי פעולה.

ראינו בשנה האחרונה לא מעט חברות או בוא נגיד היו כמה עסקאות גדולות של שיתופי פעולה בין העולם המסורתי, כמו העולם של המשקאות והעולם של הסיגריות עם חברות קנאביס שזה גם נותן יתרון מאוד משמעותי. זה יכול לבוא גם מהנהלה שיודעת איך להתמודד גם עם שוק שצומח בקצב מאוד מהיר, וגם עם סביבה רגולטורית שהיא משתנה בקצב מסחרר ומאוד קשה לחברות לפעמים להתמודד עם זה.

לסיכום אני חושב שזה בהחלט תחום מעניין, אין ספק שגם למשקיע וגם לכל אחד אחר זה תחום מרתק שיספק המון עניין, אבל אני חושב שהמשקיע הפרטי צריך לגשת לשוק הזה תוך מודעות לסיכונים, שהם משמעותיים, אני חושב שצריכים להשקיע במיוחד המשקיע הפרטי סכומים שמוגבלים מסך התיק, ולהשקיע בעיקר בחברות שיש להם אסטרטגיה ברורה, וכזו שתביא יתרון תחרותי לטווח הארוך.