שעונים חכמים ובעיקר אלו המבוססים על GPS הפכו לחלק מפריטי החובה של אצנים חובבים או סתם רצים למרחקים קצרים והולכים מהירים, אלא שמתברר ש-GPS הוא לא אמצעי קביל למדידה תקנית.

כך למשל בענף האתלטיקה משתמשים בו רק כשלא ניתן לבצע מדידה אחרת. לרוב, אומרים בענף יש פער סטייה של 1%  מהמרחק האמיתי  – כלפי מעלה, כך שלא מעט אצנים חובבים חשובים שהנה שברו את השיאים שלהם אף שלא גמאו את המרחק שעליו השעון הצהיר.

המדידה המדויקת יותר,  המשמשת בתחרויות אתלטיקה, נעשית על ידי מד מכאני מיוחד המכונה מונה ג’ונאס ובאמצעות מודד מקצועי, הקובע היכן להציב אותו. במטרים שעוני GPS מוסיפים 200-400 מטר למסלולי מרתון, לעומת המד הרשמי. לכן הרבה מתלוננים שכביכול המסלול היה ארוך מדי.

נוסף להבדל בין השעונים למד הרשמי יש גם הבדל בין דגמים ויצרנים. לא רק זאת, יש גם הבדל בין מדידות באותו שעון. הרבה משתנים יכולים לגרום לטעויות, ובהם התכיפות של קריאות הלווין, מהירות הריצה, עיקולים בדרך, מיסוכים על ידי עצים ובניינים.

מבדק שעונים מקיף מאוד שערך רץ ותיק הראה כי שעוני לווין מתקשים למדוד מסלולים ישרים ומפותלים כאחד. בסיבובים יש להם נטייה “להחליק” את קווי העיקול ובמסלולים ישרים כסרגל — לזגזג מצד לצד ולהאריך את המדידה. במדידות שביצע גילה למשל, שקיים הבדל באיכות המדידות בין עונות השנה השונות וגם ובין פעילות בעיר  לזו שבטבע — דווקא לרעת האחרונה. בשל עננות כבדה, גשם, צפיפות עצים ומסלולים מרובי פיתולים ואפילו תופעה עדינה כמו שלכת. הוא נוקב בפער גדול למדד ג'ונאס – של 3%.

ואיזה דגם הכי מדייק? במחקרים קודמים אפל הראתה שהיא יודעת מה היא עושה ושעון אפל הציג ביצועים מדויקים מאוד לעומת המתחרים.

קראו עוד כאן:

צמידים חכמים או שעונים חכמים, מהם, כמה עולים, האם מדויקים ואיך לבחור

שעונים חכמים – כל המידע והשוואת מחירים