חדשות    

ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 בעשירון העליון

צילום: אתר משרד החינוך

ההוצאה החודשית בעשירון העליון על סעיף החינוך עומדת על כ-2,700 שקל – גבוהה פי שלושה מההוצאה בעשירון התחתון (כ-900 שקל בחודש בלבד). כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי. בתוך כך  ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 ועל חוגים ושיעורי בית פי 4.5. כך לפי נתוני הלמ"ס

עוד עולה מהנתונים כי 7% מהילדים עד גיל 17 (כ-191 אלף ילדים) חיו ב-2018 במשקי בית ללא מועסקים – 5% באוכלוסייה היהודית ו-13% באוכלוסייה הערבית; כ-14% (כ-400 אלף) מכלל הילדים עד גיל 17 היו רשומים במשרד העבודה והרווחה – 19% מהילדים הערבים אבל רק 11% מהיהודים.

בפנימיות כבר יש רוב מוחלט של דתיים וחרדים, 66%, 43%  בישיבות חרדיות ו-23% בפנימיות של ישיבות תיכוניות ואולפנות דתיות לאומיות. מכאן שההוצאות על החינוך גדולות ממה שמדווח משרד החינוך.

נתונים אחרים הם שאם יש יותר ילדים במשק הבית, כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לוויין קטנים יותר: ב-52% ממשקי הבית עם ילדים יש מינוי לשירות טלוויזיה, אבל רק ל-40% ממשקי הבית עם שלושה ילדים ויותר. הסיסה כנראה יותר ילדים במזגר החרד ופחות טלוויזיות.

מבחינת ילודה,

מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר בישראל הוא בבית שמש ועומד על 3.6 למשק בית. לעומת זאת, המספר הנמוך ביותר נמצא בתל אביב עם 1.8 ילדים בממוצע בלבד

בשנת 2018 חיו בישראל 2.960 מיליון ילדים (בני 0-17), המהווים 33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם, כ-2.131 מיליון ילדים יהודים (72%), 731 אלף ילדים ערבים (24.7%) ועוד כ-98 אלף ילדים (3.3%) שאינם יהודים ואינם ערבים.

בערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (51.8%), ואחריה בני ברק (48.0%) וירושלים (39.4%). בשאר הערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית (33%). אחוז הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב-יפו (21.1%) ובבת ים (21.0%).

פסק דין חריג: הילדים יוצאו ממשמורת האם ויעברו לחזקת האב

לא בבית ספרנו: עיריית ת"א מוציאה את הכלים החד-פעמיים מבתי הספר ומהצהרונים