יבוא ויצוא הם חלק חשוב מאוד בכלכלת כל מדינה. בישראל הלמ"ס מודדת את נתוני היבוא והיצוא בסחר הבינלאומי הן של מוצרים והן של שירותים. סחורות הן מוצרים פיזיים כמו מחשבים, טלפונים ואף פירות וירקות.שירותים הם מוצרים לא פיזיים,למשל שירותי בנקאות או עריכת דין. הנה כמה נושאים שצריך להכיר:
מאזן תשלומים
מאזן תשלומים כולל את כל המידע על עסקאות בין ישראל למדינות אחרות. המאזן כולל חשבון שוטף, חשבון הון וחשבון פיננסי.
סחורות
סחורות כאמור הן מוצרים ותוצרת פיזית המגיעים לישראל. נתוני היבוא והיצוא של סחורות מוצגים לפי סיווגים שונים ולפי ארצות הסחר (ארץ מקור, קנייה ויעד). הנתונים מתפרסמים בדולר ארה"ב ובשקלים, ועבור חלק מהנתונים מתפרסמת כמות היבוא או היצוא. כמו כן, מחושבים מדדי מחירים של יבוא ויצוא של סחורות לפי אותם הסיווגים, ומוצג המאזן המסחרי, המהווה סיכום של פעילות היבוא והיצוא של סחורות באותה השנה.
בכלכלה זה כל מוצר אשר יש לו ביקוש, אולם הוא מסופק בכל השווקים ללא הבדל באיכותו בין הספקים השונים. אחד מן המאפיינים של סחורה הוא שמחירה נקבע כפונקציה של תנאי השוק באופן כללי.
בחודשים ספטמבר – נובמבר 2019 ירד יצוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים ויהלומים) ב-4.0% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 6.1% בחישוב שנתי ביוני – אוגוסט 2019. בחודשים ספטמבר – נובמבר 2019 עלה יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-1.7% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 5.2% בחישוב שנתי ביוני – אוגוסט 2019.
יצוא הסחורות הסתכם בחודש נובמבר 2019 ב-16.1 מיליארד שקל. 88% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים). 10% יצוא יהלומים ו-2% יצוא חקלאי, ייעור ודיג.
בנובמבר 2019, הסתכם יבוא הסחורות ב-19.5 מיליארד שקל. מתוכם 44% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 20% יבוא מוצרי צריכה, 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-21% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
שירותים
יבוא ויצוא שירותים מוצגים בחשבון השירותים, שהוא אחד מהחשבונות המרכיבים את החשבון השוטף של מאזן התשלומים. חשבון שירותים כולל: שירותי תיירות, שירותי הובלה/תחבורה, שירותי מחשוב ומידע, שירותי תקשורת, ביטוח, שירותי ממשלה ושירותים עסקיים אחרים.
שירותים הם ענפים שמספקים מוצרים כלכליים לא מוחשיים (כגון: תחבורה, חינוך, תרבות, בריאות, שירותים אישיים וכיוצ"ב). להבדיל ממוצר שהשימוש בו נעשה לאחר ייצורו. משקלם של השירותים (המכונים גם מִגזר שלישוני) במשק עולה עם התפתחותו של המשק הלאומי, משום שלכל רמה של התפתחות כלכלית ורמת פריון עבודה מתאים אחוז מסוים של עובדים בענפים הכלכליים השונים.
ברבעון השלישי של שנת 2019 העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-3.9 מיליארד דולר, בהמשך לעודף של 4.2 מיליארד דולר ברבעון הקודם. מאזן הסחורות והשירותים1 הסתכם בעודף של 1.8 מיליארד דולר, בהמשך לעודף של 1.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. בהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל חלה עליה של 2.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 1.2 מיליארד דולר ברבעון הקודם. השקעות ישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב- 3.2 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 4.0 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
השקעות של תושבי ישראל בחו"ל, בניירות ערך זרים סחירים, עלו ב- 2.7 מיליארד דולר, בהשוואה לעלייה של 0.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. ההשקעות של תושבי חו"ל בישראל, בניירות ערך זרים סחירים, עלו ב- 1.6 מיליארד דולר, לעומת ירידה של 1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו ב- 0.6 מיליארד דולר, והסתכמו בסוף ספטמבר ב- 119.5 מיליארד דולר. ברבעון זה רכישת מט"ח ע"י בנק ישראל הסתכמה ב- 2 מיליון דולר.
חוב חיצוני נטו: עליה בעודף הנכסים על התחייבויות, העודף הסתכם ב- 162.0 מיליארד דולר בהשוואה ל-157.5 ברבעון המקביל אשתקד.
קטר ההייטק מקרטע: ירידה של 4.1% ביצוא הייטק בנובמבר
היצוא הסתכם באוקטובר ב-13 מיליארד שקל
למידע נוסף באתר הלמ"ס