fbpx
יש לך שאלה?
חדשות

הפרטיות ברשת - כל מה שצריך לדעת

pixabay

אלון בכר, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות אחראית על הגנת הפרטיות בישראל. בכר בהרצאה על תחום הגנת הפרטיות הסביר את החשיבות שבפרטיות ברשת, את הסכנה שבחברות האינטרנט הגדולות,  ואת הצורך שלנו - האזרחים לשמור על המידע ברשותנו.

"אני מאמין שבעידן הדיגיטלי שמירה על פרטיות האזרחים היא תנאי הכרחי להיותנו בני אדם חופשיים, באמת. אז בוא נדבר רגע על מה היא בכלל פרטיות. פרטיות היא הזכות הבסיסית שלנו כבני אדם לשמור לעצמנו את עניינו האישיים. שיניחו לנו לנפשנו, ושלא יעשו שימוש במידע האישי שלנו.

"אלא אם בחרנו והסכמנו לחלוק אותו עם אחרים. גם אז ההסכמה שלנו יכולה להיות מוגבלת לבעל תפקיד מסוים. למשל הרופא, המורה, או המטפל שלנו. ההסכמה גם יכולה להיות מוגבלת לצורך שימושים מסוימים. כמו למשל חברות במועדון לקוחות.

"מידע אישי על בני אדם הוא למשל הגיל שלנו, מוצאינו, דתנו, דעתנו הפוליטית, או מצבנו הרפואי והכלכלי, גם מידע על בני משפחתנו והתחביבים שלנו, ותחומי העניין שלנו, חלומותינו, פחדינו, אהבותינו, ואפילו מצב הרוח שלנו, הוא מידע פרטי. מכלול המרכיבים והמאוויים שהופכים אותנו למי שאנחנו. פרטיות משמעה בחירה ושליטה שלי עם מי אני מוכן לחלוק מידע על חיי האישיים. מה יעשו במידע שלי, מי יעשה ומתי. אחת התוצאות של העידן הדיגיטלי והשימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות היא שאנחנו חושפים על עצמנו מידע רב ברשת ולמעשה בכל מקום.

כמויות עצומות של מידע נאספות בכל רגע ורגע על ידי גורמים שונים. פרטיים וציבוריים. יש שטוענים שבעידן המידע הזכות לפרטיות כבר לא רלוונטית. הם גם טוענים שאם לא עשית משהו לא חוקי, אז אין לך בעצם צורך בפרטיות אך מדובר בתפיסה מוטעית, מיסודה. שגויה כמו לטעון שחופש הביטוי לא חשוב, ולא רלוונטי יותר אם ברגע נתון אין לי מה להגיד. הפרטיות חשובה לכולנו לא משום שיש לנו מה להסתיר, גם לאדם שומר חוק שלכאורה אין לו מה להסתיר, ישנם דברים שיוצא לחלוק רק עם משפחתו, החברים שלו, המכרים שלו ונכון שכך יהיה. מושג הפרטיות לובש צורות חדשות ומורכבות יותר מבעבר. וההגנה לפרטיות הופכת למאתגרת יותר וחשיבות השמירה עליה הופכת למשמעותית יותר. יש הרבה יתרונות ותועלות בשימוש במידע אישי. טיפול רפואי מותאם אישית, המלצות קנייה רלוונטיות, שמירה על קשר עם חברים רחוקים, אבל יש גם מחירים גבוהים שאנו משלמים גם כפרטיים וגם כחברה. הויתור על הפרטיות שלנו ובחוסר המודעות שלנו.

"בואו נבין אותם. כיום יודעים עלינו יותר, צופים בנו יותר, אוספים עלינו יותר מידע ואפשר לנצל אותו גם לרעתנו למרבה הצער. הפרטיות שלנו היא המטבע החדש בתמורה לקלות, מהירות ונוחות, של השירותים  אינטרנטיים שאנחנו מקבלים כמו גוגל, פייסבוק או וויז.

"בואו נדגים. תארו לכם מצב שבו אתם מזמינים כרטיס טיסה לברצלונה, ומגלים שחבר שלכם הזמין את אותה טיסה באותו זמן ממש, בעלות הנמוכה ב-20% מהסכום שאתם שילמתם. או שחבר מארץ אחרת שילם 70% פחות. אולי עד היום סברתם כי זה לא מקריות. כי זה תוצאה של חיפוש מעמיק יותר, של אתר דילים טוב יותר, אבל מה תרגישו אם תדעו כי ההצעה שניתנה לכם התבססה על פילוח מעמיק ומכוון של נתוני הגלישה שלכם. נתונים כמו עד כמה אתם רוצים לטוס ליעד הזה. מה רמת הגמישות שלכם להחליף יעד. מה הטווח העליון של המחירים שתהיו מוכנים לשלם ומה מצבכם הכלכלי. בכלכלה התחרותית של ימנו כל המפרסמים בזירה  דיגיטלית מבינים שפרסום ומחיר מותאמים אישית, מביאים לתוצאות הטובות ביותר לבעלי עסקים. הבנה זו גורמת לחברות לאסוף מידע עלינו. לצור פרופילים ולנתח נתונים אישיים. הפרטיות שלנו מחייבת שנדע ונבין זאת ושנסכים לאיסוף ולשימוש.

"הרי אף אחד לא יסכים שישתמשו במידע האישי שלו כדי למכור לו ביוקר, ולנצל את צרכיו. אך כמה מאיתנו באמת מבינים ויודעים את זה. כמה מאיתנו מסכימים לזה שיוצע לנו המוצר או השירות שאנו מבקשים לרכוש במחיר הגבוה ביותר שאלגוריתם סבור שנסכים לשלם. הגנה על מידע אישי צריכה להיות בנפשנו משום שאנו מסתכנים בכך שנהפוך להיות עולם שקוף המתנהל על ידי מכונות. לאנשים שמתועלים לפעול ולחשוב מכוח אלגוריתם שזיהה אותנו ובנה לנו פרופיל.

"אנו צועדים בעיניים פקוחות אך מבלי לראות לעבר עולם שבו big data is the big new brother. גם רשויות המדינה עושות שימוש במידע האישי שלנו. המידע נצבר במרשם האוכלוסין, בביטוח הלאומי, בקופות החולים, ברשויות המקומיות ובגופי הרווחה. בבתי הספר ובעצם בכל מקום כמעט. לרשויות אסור לפרסם מידע פרטי שלנו וגם אסור להן להעביר אותו לגורמים אחרים. אנחנו מפקידים את המידע שלנו בידיהן כדי שיספקו לנו שירותים טובים ואיכותיים יותר. למשל פרסום על כך שמכרתי דירה, ומחיר העסקה יכול להצביע על מצבי האישי והכלכלי. מידע כזה יכול להשפיע לרעה על הלוואות שאקבל, על פרמיות הביטוחים שאשלם, ועל פניות מכל מיני גורמים שיבקשו למכור לי דברים. לכן חשוב לדאוג שפרסום מאגרי מידע ציבוריים יקדם את השירותים והתחרות ויוזיל את יוקר המחייה והכל תוך פגיעה ינימאלית בפרטיות שלנו. עלינו להבין שהמידע האישי שלנו הוא יותר מאוסף של נתונים עלינו. המידע האישי שלנו הוא עתידנו וגורלנו.

אלה החיים שלנו, הסיפורים האישיים שלנו, החברים שלנו, המשפחות שלנו ובדרכים רבות גם התקוות, החלומות והשאיפות שלנו. הבנה זו מחייבת שינוי רגולטורי ותפיסתי באופן בו אנו מטפלים בנושא. ללא שינוי מחשבתי ומבט ישיר וצלול במציאות, מנגנוני המדינה עלולים להתערער ואיתם גם החיים האנושיים, הדמוקרטים והחופשיים, כפי שהכרנו אותם בעבר הלא רחוק. על מנת להתמודד עם האח הגדול החדש, עלינו בראש ובראשונה להיות מודעים לקיומו, ולהשלכותיו על כל חלק וחלק, מחיינו והתנהלותנו והחשוב מכל הוא להבין כי הגנת הפרטיות תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו, עלינו להגן על זכותנו לחלוק ולשתף מידע רק עם מי שבחרנו".

הדור הבא של הפרטיות

לאן הפרטיות הולכת?

"מאוד מקובל היה לטעון בפרטיות בדור הקודם שאם אין לך מה להסתיר, אז פרטיות זה לא דבר שחשוב לך. כי פרטיות זה לאנשים רעים. זה לאנשים שעושים דברים לא יפים. זה לאנשים שלא רוצים שיידעו מה הם עושים. מה שלמדנו בכלל ובשנים האחרונות במיוחד והטכנולוגיה המתפרצת ודברים אחרים שתיכף נדבר עליהם, לקחו אותנו לשם במהירות שיא, זה שהפרטיות הפכה מחדש להיות מלכת הזכויות כי הפרטיות היא בעצם שומרת הסף של כל שאר הזכויות.

"ללא פרטיות, ללא שמירה על המידע האישי שלנו, גם הזכויות המאוד, מאוד בלתי ניתנות לערעור כמעט, כמו חופש ביטוי ושוויון ויכולת לשמור על הקניין שלך, והיכולת שלך לעסוק במה שאתה רוצה, ולא להיות מתויג ולא להיות מופלה, דברים מהסוג הזה ללא פרטיות בעידן טכנולוגי דיגיטלי מחובר לא יהיו קיימות. לא יוכלו לצאת לפועל.

"המעמד המיוחד והחדש והחזק מאוד של הפרטיות,  הוא בכל מדינה מתקדמת דמוקרטית בעולם המערבי. אנחנו רואים מה קורה באירופה כיום. המגמה הזאת להגן על הדברים האלה שלנו המידע האישי הזה שלנו, נובעת בדיוק מההבנה שללא הגנה על המידע האישי הזה שלנו, שום זכות אחרת לא תישאר לנו בעצם ואנחנו נחייה באיזה שהוא עולם שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בו.

"אז פרטיות זה לאנשים טובים. פרטיות זה לאנשים שאין להם מה להסתיר מבחינת מה הם עושים בטוב וברע אבל לכל אחד מאיתנו יש סודות, לכל אחד מאיתנו יש את העניינים האישיים שלו, לכל אחד מאיתנו יש דברים שהוא לא רוצה שנדע, הוא רוצה לחלוק עם אנשים מסוימים דברים מסוימים. הוא רוצה לא לחלוק עם אף אחד דברים אחרים. ובמובן הזה אנחנו נמצאים בעולם שבו היכולת להגיע למקום הזה היא מאוד לא פשוטה.

"מה קורה בעצם כרגע בדור הבא של הטכנולוגיה, בדור הבא של החיים שלנו המודרניים, כשאנחנו בעצם מוצאים את עצמנו ברצוננו או שלא ברצוננו, מתועדים, מתויגים, נעקבים, ומנותחים בכל רגע נתון. יש איזה שהוא כשל בסיסי בהבנה של הרבה מאוד אנשים, כולנו בלהבין שהאינטרנט שאנחנו חיים בו בעצם כל הזמן אם אנחנו רוצים או לא רוצים כי כל דבר שאנחנו עושים מחובר וכל דבר שאנחנו עושים הוא דיגיטאלי להבין שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי, גם אם אתה עושה בו משהו פרטי לכאורה. אם אתה מעביר מסר רק לאדם אחד או רק לגורם אחד, או ממלא טופס רק בשביל לקבל שירות בשביל עצמך.

"בעיית ההבנה הזאת שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי ומה שקורה באינטרנט, מייצרת לנו קושי מאוד גדול. התיעוד האינסופי הזה שמתבצע עלינו, כל אחד מאיתנו, העקבות האלה, שובל המידע הדיגיטאלי שאנחנו בעצם מייצרים בעצמנו, ומייצרים עבורנו, הוא משהו שההשלכות שלו הן קיצוניות, הן מסוכנות, פה אנחנו באזור המפחיד, אנחנו אני תיכף אגיד גם דברים לא מפחידים.

"אבל חשוב לדעת מה הסכנות לפני שאתה הולך על הדברים החיוביים והפרודוקטיביים, צריך לקחת בחשבון שהמיקום שלנו, הנתונים שלנו, האפליקציות שלנו, הטלוויזיה החכמה שלנו, מכשיר העיקוב ומכשיר המחשוב רב העוצמה שיש לכל אחד מאיתנו בכיס, הסמרטפון, הם יצרני מידע אינסופיים. כמויות המידע האינסופיות האלה נאגרות בכל מיני מקומות ומנותחות באופן מאוד, מאוד, מאוד חכם, עוצמתי, בדרך כלל למטרות יותר שיווקיות מסחריות, אנחנו שומעים יותר ויותר על המטרות הפוליטיות ועל המטרות הביטחוניות ואנחנו מבינים שפרטיות במילה אחת, זה הרבה יותר מזה.

"פרטיות היא התשלום החדש שאנחנו משלמים רק שיש לפעמים לחלקנו נטייה לחשוב, שהתשלום הזה הוא תשלום ערטילאי, זכויותי, כזה שצריך לערער עליו אולי, אבל לא. התשלום הזה שאנחנו משלמים על השירותים החינמיים באינטרנט, הוא מאוד, מאוד יקר.  בתמורה לנוחיות, המהירות והחיים שמותאמים לנו אישית, אנחנו משלמים ביוקר ולא רק בהיבט זכויותי. אלא גם בהיבט פיננסי ואחר.

"אז איך בעצם איך זה משפיע עלינו בעצם הפרטיות הזאת, השימוש הזה במידע שלנו. כל אחד מאיתנו היום כשהוא רוצה לנסוע לחו"ל, לקנות משהו, נכנס לאינטרנט, משווה מחירים, בודק איזה הצעות הכי טובות יש כרגע למה שהוא רוצה לקנות או להתעניין בו. ויש לכולנו נטייה לחשוב שהמידע הזה שאנחנו מקבלים הוא מידע אובייקטיבי, הוא מידע שנועד רק לעשות לנו טוב, ולמכור לנו בזול מוצרים, רק מה שהמציאות מוכיחה שזה לא המצב.

"המצב הוא קצת אחר.  העובדה שבעצם אנחנו חיים בעולם מותאם אישית ובאינטרנט מותאם אישית, מביא אותנו למצב שבו בכל רגע נתון, אם נבדוק אותו דבר במקומות שונים, על ידי אנשים שונים, נקבל תשובות שונות. התשובות האלה לא יהיו שונות רק כי בודקים אותם אנשים אחרים סתם רנדומאלית או ממקום אחר. הם יהיו שונות כי התשובות שאנחנו מקבלים לכל דבר שאנחנו עושים ברשת.

"חיפוש חופשה, שאלה על מידע, שימוש במנוע, כל דבר כזה שאנחנו עושים הוא מותאם אישית. הוא מאוד, מאוד פרסונאלי והוא מאוד, מאוד מה שהרשת האלגוריתם, החברות המסחריות רוצות שנקבל באותו רגע נתון. על מה מבוסס, על מה מבוססות התשובות האלה. התשובות האלה מבוססות על ניתוח, על מעקב מאוד, מאוד מפורט, על אלגוריתם מאוד, מאוד מתוחכמים שלוקחים את כל מה שאפשר לדעת עלינו. ואפשר לדעת עלינו המון ומגיעים לאיזה שהיא מסקנה בכל רגע נתון לגבי מה שאנחנו בודקים או שואלים מה הכי נכון להציע לנו או להגיד לנו, או למכור לנו לצורך העניין.

"כשחשבנו שאנחנו משווים מחירים ורואים מה הכי זול ואז מזמינים את ההצעה הטובה ביותר שיש, אנחנו מגלים שהאלגוריתם כשאנחנו בודקים את הדברים האלה, מציע לנו את המחיר הגבוה ביותר האפשרי, שהוא כאלגוריתם, אם אנחנו מנסים להעניש אותו, חושב שאנחנו נשלם. זה יבוא לידי ביטוי בשאלה, מי אנחנו, כמה כסף יש לנו, באיזה סמרטפון אנחנו גולשים לבדוק את הבדיקה הזאת. האם כבר ממילא אנחנו באיזה שהוא מקום, ולכן אפשר להציע לנו ביוקר יותר מאשר אם עוד לא בחרנו את הבחירה. ועוד הרבה מאוד דברים. כך שאנחנו קודם כל צריכים להבין ולהפנים, זה עולה לנו הרבה כסף. אנחנו לא מקבלים את ההצעה הזולה ביותר, אנחנו משווים אבל אנחנו לא באמת מקבלים איזה שהוא משהו אובייקטיבי ומה שיותר מטריד, זה שזה לא מתבטא רק בכסף.

"כל המידע שאנחנו מקבלים ברשת מתקבל באופן כזה. בעצם החיבוריות הזאת, הדיגיטליות המלאה הזאת שבה עכשיו כולנו נמצאים וזה רק ילך ויתגבר כרגע, זה הרי, המגמה היא מאוד, מאוד ברורה היא בכל מקום ובכל דבר. אנחנו מפולחים, אנחנו מתויגים ואנחנו מטופלים על ידי המידע האישי שלנו בכל דבר שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי במחירים שנקבל. זה בא לידי ביטוי בשאלה האם יזמינו אותנו לראיון עבודה. זה בא לידי ביטוי בקניות שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי כשאנחנו רוצים לצאת לדייט עם מישהו שלא מכיר אותנו והוא בא לבדוק את זה.

"אבל אני מכוון יותר לא לאזורים שבהם אדם בודק או שואל על חברו, אלא על הענקיות. על הגורמים שמפעילים אמצעים טכנולוגיים רבי עוצמה ממניעם. לא כדי לעשות טוב, אלא כדי לעשות טוב לתאגידים, לגורמים שעושים את זה. היקפי המידע שענקיות האינטרנט וחברות שעוסקות בזה, מרכזות עלינו כבני אדם בכל העולם הוא עצום. אנחנו מגלים שאם חשבנו שזה משפיע רק על המחיר שלנו ורק על הפרסומות הממוקדות, אנחנו מגלים שזה בעצם משפיע על שיטת ממשל, זה משפיע על עתיד החברה. זה משפיע על השאלה האם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית חופשית או האם מישהו מנהל אותנו, ומשפיע עלינו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה.

"יש השלכה לפרטיות ולמידע האישי שלנו על עצם קיומה של דמוקרטיה פעילה ותקינה. על עצם היכולת שלנו לבחור בחירות באמת חופשיות ובאמת אמיתיות, על ההבנה שלנו את העולם ואת המציאות כפי שהיא. מה אנחנו יודעים. מה באמת קרה. מה באמת נכון. עוד דבר שהוא בהקשר הזה מאוד, מאוד חשוב וחשוב לי מאוד להגיד אותו, הוא העובדה שבעצם שהאון ליין והאוף ליין, שפעם היו מאוד, מאוד נפרדים, היו בעצם שני עולמות וכבני אדם שגדלו בהפרדה הזאת, יש לנו עדיין נטייה לחשוב שזה עדיין ככה, הם לחלוטין, מעורבים זה בזה, מחוברים זה לזה, אין יותר און ליין ואוף ליין, מה שכן אני מציע כבר עכשיו כחומר למחשבה שהחינוך שקיבלנו באוף ליין, מאוד, מאוד צריך להישאר לנו בתודעה כשאנחנו באזור האון ליין, משום שאם משהו באוף ליין היה נראה לנו לא לגיטימי, לא בסדר, לא הוגן, מוזר, מפחיד, אין שום סיבה שכשנעבור לרשת, לאון ליין, פתאום זה יראה לנו בסדר.

"אם נכנסנו לחנות לקנות מוצר והמוכר בטרם ההסכמה שלו להראות לנו מוצר, ולהגיד כמה הוא עולה, ישאל אותנו מאה וחמישים שאלות על מי אנחנו, איפה אנחנו, כמה אנחנו מרוויחים, מי כל החברים שלנו, איפה היינו בשנתיים האחרונות, אולי גם לראות את כל התמונות שלנו. מאז שהם עלו לרשת, רק אז יציע לנו את המוצר ויגיד לנו גם כמה הוא עולה ואם הוא מוכן בכלל למכור לנו אותו. ואיך. הרי היינו נמלטים מהחנות הזאת באותו רגע ואומרים השתגעת? למה כשאנחנו עושים את זה באון ליין זה פתאום נראה לנו בסדר.

"בעיקר כי אנחנו לא חושבים על זה. בעיקר כי יש לנו נטייה לחשוב שביטויים שהושרשו, הם אמיתיים. המידע שאמור בענן, איפה הענן הזה, אין ענן, זה לא בשמיים. זה פה. זה בשרת, שיושב על הקרקע בחברת אינטרנט חזקה. אין באמת עננים, אין באמת עולם וירטואלי, זה העולם שלנו, זה החיים שלנו ובהקשר הזה אם אנחנו מבינים שמהפצת מידע ממוקד לצורך פרסומות ממוקדות אנחנו מקבלים גם היום עקב יכולת לעשות ניתוח פרופילים פסיכולוגיים, מאוד, מאוד מפורט שלנו. באופן שיודע עלינו כבני אדם בגלל המידע האישי שלנו, האין סופי שנאגר, יודע עלינו המון יותר מאשר אנחנו יודעים על עצמנו, כי אנחנו עדיין בהדחקה.ואנחנו גם בבעיית זיכרון.

"הזיכרון שלנו לא כזה חזק. אנחנו לא זוכרים מה עשינו לפני עשר שנים ביום ראשון בבוקר בעשר וחמישה. אבל האינטרנט זוכר. ומי שניתח אותנו זוכר וכשעושים לנו בהקשר הזה פרופיל פסיכולוגי ועל בסיסו מייצרים איתנו את התקשורת, כולל באופן תפיסת המציאות שלנו, כמו חדשות מזויפות, מניפולציות פוליטיות, יצירת איזה שהוא צורך שלא קיים, הטעיות בתפיסה, בהבנה, בהחלטה כשאנחנו מבינים שזה העולם החדש. זה הדור הבא של הפרטיות, אז אנחנו מבינים למה הפרטיות היום תנאי מוקדם לכל דבר אחר, כי אם אתה לא מבין שאת החדשות שאתה צורך קיבלת משהו לא נכון, רק אתה רואה אותו, אתה תופס מציאות באיזה שהיא אופן, אבל כל האחרים רואים משהו אחר לגמרי. אתה מקבל החלטות ואתה לא יודע שאתה קיבלת אותם, על בסיס משהו שהוא בכלל לא נכון או על בסיס איזה שהוא תפיסה של חולשה שלך שהמערכת הגדולה הזאת והחזקה, יודעת לזהות ועל בסיסה היא מעבירה לך איזה שהוא מסר, או משנה את דעתך.

"אז בהרבה מובנים העתיד כבר כאן. הדור הבא הוא בעצם כבר עכשיו. פרטיות שתיים נקודה אפס, היא כבר פה, אנחנו כבר מסתכלים על פרטיות שלוש נקודה אפס. ולמה אנחנו צריכים קצת לחשוב לאן העולם הזה הולך, ולמה אנחנו חייבים לנתח את הסוגיות האלה כבר עכשיו ולא להדחיק אותם ולא לחשוב שזה משהו לפריקים של פרטיות או לטכנולוגים. העתיד הוא כבר כאן. מכוניות אוטונומיות זה לא משהו שהוא יהיה עוד המון זמן.

"בהרבה מקומות כבר חלק מהמכוניות הן כבר אוטונומיות. עוד מעט יהיו מכונות אוטונומיות. ומה זה מכונית אוטונומית. רק כדוגמא, זה רובוט על גלגלים שמסיע אותנו. הרובוט הזה הוא מקבל החלטות בכל רגע נתון. הוא עוצר באדום. הוא נוסע מהר, הוא נוסע לאט. איזה שאלות בפרטיות של הדור הבא אנחנו פתאום צריכים לשאול את עצמנו, שלא העלנו על דעתנו שאני צריך לשאול. שאנחנו נכנסים לתוך רכב כזה שאין לו נהג ואין לו הגה. אנחנו בעצם לא נוהגים בו. אנחנו נוסעים בו. מה אנחנו רוצים שהרובוט הזה יעשה כשהוא מנהל את האירוע הזה. מה אנחנו רוצים שהוא יחליט ואיך אנחנו רוצים שהוא יחליט. מה קורה כאשר פתאום יש תקלה. נוסעים ברכב ויש עץ שנפל על הכביש והרכב חייב לקבל החלטה מה הוא עושה עם הדבר הזה. הוא צריך לסטות בחדות, הוא צריך לבלום. לכל אחת מההחלטות האלה תהיה השלכה מאוד קיצונית, על מישהו, על משהו, האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו ההחלטה הזאת של האלגוריתם שמפעיל את הרובוט תהיה מבוססת נתונים אישיים.

"האם אין לנו מה להסתיר. האם אנחנו בכלל רוצים להיות בעולם שבו המידע האישי שלנו הזה, שהיום הוא לא רלוונטי, אבל עוד דקה הוא כן. הוא יהיה הבסיס להחלטה? הרי כבר היום טכנולוגית, כשרכב אוטונומי עם כל המצלמות והחיישנים שלו ייסע הוא יכול הוא לא עושה את זה כרגע, אבל הוא יוכל לעשות את זה בקלות רבה. הוא יוכל לדעת מי נוסע ברכב, הוא יוכל לדעת מי הנוסעים ברכבים האחרים, הוא יוכל לדעת מי ההולכים בדרך, הוא יוכל לדעת עליהם המון דברים, לא רק מה השם שלהם, או לפי זיהוי פנים אלא מי הם. מה הם, בני כמה הם, מה הם תרמו לחברה. מה מצבם הבריאותי, אינסוף מידע יכול להיות לרובוט הזה כאשר הוא צריך לקבל החלטה.

"האם אנחנו רוצים עולם שבו אפשר לעשות שימוש במידע האישי הזה. האם אנחנו רוצים שהרובוט כאשר תהיה כמעט תאונה הוא יחליט אם לסטות ימינה או שמאלה האם בסיס השאלה, האם בצד ימין יש איש מבוגר שתוחלת חייו קצרה, ומצד שמאל תינוק. מצד שמאל יש ספורטאי מצטיין שעתידו לפניו, ומצד ימין יש מישהו שיש לו עבר פלילי עשיר, ואנחנו לא ממש אוהבים אותו. אז פרטיות הדור הבא. זה ממש לא, אין לי מה להסתיר, זה ממש לא, אני לא רוצה שידעו איפה אני, זה ממש לא מה אכפת לי שנותנים לי פרסומות ממוקדות. פרסומות ממוקדות זה פרטיות ישנה. אנחנו מדברים בעצם על התלבטויות אתיות ומוסריות מהמעלה הראשונה. אנחנו מדברים בעצם על איך החיים שלנו יראו, ואנחנו מדברים על וסליחה שאני מפחיד. על דיסטופיה. הדיסטופיה יכולה להיות מאוד, מאוד קיצונית, מאוד, מאוד מהר אם אנחנו לא נשים מגבלות. ולכן אנחנו אומרים ואנחנו חובבי טכנולוגיה. אנחנו לא נגד טכנולוגיה. שטכנולוגיה זה דבר נטרלי. טכנולוגיה זה דבר נפלא אם מוצאים באמצעותה תרופה לסרטן ואם עושים באמצעותה דברים טובים לאנושות. טכנולוגיה יכולה להיות הרסנית. היא יכולה להיות, יכולים להיות בה שימושים נוראיים, היא יכולה להיות כזאת שאם משלבים את העוצמה שלה עם נתונים אישיים מאוד, מאוד משמעותיים, יכולה להפוך את החיים של כולנו לסיוט כחיים אנושיים.

"ולכן אנחנו אומרים, טכנולוגיה כן בהחלט. מגבלות על השימושים אתיקה של שימוש, בהחלט. רכב אוטונומי היה רק דוגמא אחת, כל נושא שנחשוב עליו יהיה כזה באותה מידה. ואם אנחנו מדברים על דיסטופיה אז לא צריך ללכת רחוק ולא צריך לחשוב על הרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו מדברים על סין מחוז קטן בין, אני חושב עשרים, שלושים מיליון איש, שיש בו עכשיו ניסוי חברתי. דירוג חברתי מבוסס נתונים אישיים. הסינים באזור הפיילוט הזה נותנים ציון לאזרחים בכל רגע נתון וזה גם משהו שהוא חי ומשתנה. לפי איזה סוג של אנשים הם על בסיס איזה שהוא מישהו שהחליט, מה זה, איזה סוג איש אתה. מה מצבך הכלכלי, איזה קניות אתה עושה, מי החברים שלך, האם היית ילד טוב בבית הספר או לא. האם יש לך ציונים גבוהים. האם אתה מציית לחוקים, האם אתה עובר באדום ברמזור במעבר חציה. עכשיו הציון הזה שניתן בפיילוט הזה במחוז גדול מאוד בסין שמספר התושבים שלו הוא גדול בהרבה מאזרחי ישראל. הוא יקבע כל מיני דברים. איפה אתה יכול לגור. האם אתה יכול לעבוד בשירות המדינה. האם אתה יכול לשכור רכב. האם תקבל טיפול רפואי כזה או אחר. האם הילד שלך יוכל ללמוד בבית ספר פרטי. האם תוכל לצאת בכלל מהארץ.

"הרשימה השחורה הזאת שלפעמים מציגים אותה כמי שיהיה בסדר, יקבל הטבה, אנחנו רואים מהר מאוד שזה לא עניין של גזרים בלבד, אלא בעיקר מקלות. מי שלא בסדר, יפגע. ישללו ממנו זכויות ובעצם המצב הופך להיות שיש לך זכויות מלאות רק אם אנחנו חושבים כאח גדול או ככל גורם אחר שאתה בסדר. שאתה נורמטיבי, שאתה כמו שאנחנו רוצים שתהיה. ואיך אנחנו יודעים איך צריך להיות, ומי הוא לא אמין, הוא לא נחמד, הוא לא נורמטיבי, איך זה בכלל משפיע על האנושות, איך זה משפיע על היותנו חברה חופשית, איך זה משפיע על יצירה, אומנות, מי האנשים שעובדים בתיאטרון היפה הזה בערב. אנשים נורמטיביים, רגילים שהולכים לבית הספר והולכים לישון בשמונה? לא. אנשים חקרנים, אנשים יצירתיים, אנשים שבועטים במוסכמות. אנשים שבדירוג הסיני יקבלו ציון מאוד, מאוד נמוך ולא יוכלו כנראה לעבוד בתיאטרון לאומי כי הם לא בסדר, כי הם לא הולכים בתלם. אז בעצם מה שאני רוצה לומר שזה חייבים להיות מודעים לדבר הזה וגם להבין שהגורל שלנו בידנו. אין פה איזה גזירת גורל. אין פה איזה טכנולוגיה שיש לה חיים משל עצמה, טכנולוגיה משרתת את האנושות, את הטכנולוגיה כותבים ומפתחים אנשים, ואת המגבלות על כל דבר בחיים, גם על טכנולוגיה, אנשים צריכים לעשות וגם אמורים לעשות כדי שהחיים שלנו פה יהיו חיים נורמאליים.

"המידע שלנו האישי הוא החיים שלנו, הוא השאיפות והתקוות שלנו, הוא הסודות שלנו, הוא היכולת שלנו להיות באמת בני אדם חופשיים. לקבל החלטות, לחשוב מחשבות, להיות חתרניים, ולא לעבור על החוק. בלי פרטיות לא נהיה חופשיים. נקודה. האם אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו יכולים לאבד את החופש שלנו בקלות גדולה? כן. כדי שלא נצא מפה אבל רק עם איזה שהיא תחזית קשה או מפחידה. אני רוצה להגיד גם כמה מילים על איך אנחנו יכולים ביום יום שלנו קודם כל להתנהל יותר נכון ויותר חכם. אז קודם כל זה שהדבר הראשון שנהיה מודעים לדבר הזה. יש פה אח גדול טכנולוגי, אינטרנטי של חברות גדולות, של ארגונים גדולים, לפעמים של ממשלות וחייבים לדעת על הדבר הזה.

"בואו נדבר על כמה טיפים קטנים על ההתנהלות. דברים הכי בסיסיים. סיסמאות. כל אחד מאיתנו משתמש בסיסמאות להרבה  מאוד מקומות, האם אנחנו שמים לב שלא נשתמש באותה סיסמא לכל דבר. חצי מהאנשים שיושבים פה באולם כנראה משתמשים באותה סיסמא להרבה מאוד דברים ואז כשהסיסמא דולפת או יוצאת או מתגלה בעצם אנחנו חשופים לחלוטין. אז הנה דבר בסיס, בואו נחליף את הסיסמאות ובוא לא נשתמש באותה סיסמא בכל דבר ובוא נשתמש בכלי לניהול סיסמאות. וכשאנחנו מחזיקים מידע אישי באיזה שהוא אתר מכוונן. ואנחנו כולנו עושים את זה יותר ויותר  אז תדרשו מבעל האתר שלא תהיה כניסה קלה מדי למידע הזה. שכשאנחנו נכנסים יהיה איזה שהוא זיהוי כפול.יהיה איזה צורך לעשות עוד מעשה. נצטרך לקבל איזה מסר כדי להגיד או קי אני מאשר להיכנס ולראות את הדבר הזה. ואם חברה לא עושה את זה, כי זה לא מעניין אותה כי אנחנו לא באמת חשובים לה בהיבט הזה, אז תיקחו את השירות ממישהו אחר.

"זה לא מאוד קשה לעשות את זה, אבל מאוד, מאוד צריכים להיות מודעים לזה. וכשאנחנו מעלים תמונות של הילדים שלנו לאינסטוש, לכל מקום אחר שמאוד, מאוד נחמד לנו לעשות את זה האם אנחנו חושבים על ההשלכות האם אנחנו שואלים את עצמנו האם הילדים שלנו מוכנים בכלל שאנחנו נעלה את התמונות שלהם, האלה והאחרות, בכל רגע נתון, בכל צורה ואופן. האם אנחנו מבינים שכמו שאנחנו מייצרים על עצמנו במודע ושלא במודע פרופיל דיגיטלי מלא ומפורט בכל דקה שאנחנו חיים, אנחנו גם מייצרים את הדבר הזה, לילדים שלנו מגיל לידה בלי שהם מודעים, בלי שהם רוצים, ובלי שאנחנו מנתחים את ההשלכות של הדבר הזה שיש פרופיל דיגיטלי של הילד שלנו, מגיל אפס, שבא לידי ביטוי, איך הוא נראה, מה הוא עושה, איפה הוא נמצא, ומה מעניין אותו ואני לא מדבר עוד על אנשים שחולקים מצבים פסיכולוגים ואחרים, ודברים אחרים שגם זה קורה.

"יש לכולנו מצלמת אבטחה, איפה שהוא, מזגן חכם, ראוטר, טלוויזיה חכמה. יש שם איזה שהיא סיסמא ראשונית, סיסמא ברירת מחדל. רוב האנשים למרבה הצער לא נוגעים בסיסמת ברירת מחדל הזאת ומייצגים חגיגה להאקרים ואנשים רעים, שרק יכנסו, ייקחו, ייראו, יבלשו ויאספו מידע, ישתמשו בו מתי שהוא נגדנו. ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, כעצה כללית, קומונסנס, מה שלא נראה לכם סביר, הגיוני ובסדר בעולם האמיתי, הוא גם לא בסדר בעולם הווירטואלי, אל תשלימו עם זה. כשאתה רוצה לקבל שירות מסוים, ובשביל לקבל אותו, מבקשים ממך משהו שלא קשור בשום צורה ואופן לשירות ואני לא מדבר על וויז כי בוויז נתוני מיקום זה בסדר גמור לתת. כי זה מה שאתה רוצה. אתה מקבל שירות מיקום ואתה יודע מה המחיר. אבל אם נכנס לאיזה שהוא מקום אחר לגמרי, שלא קשור בכלל לשירותי מיקום, אבל הוא רוצה את המיקום שלי בכל רגע נתון. לא זה לא חכם להסכים לזה, זה לא נכון להסכים לזה.

"וגם הרגולציה צריכה להבין מצב שבו זה לא יהיה מותר ולא יהיה אפשרי בכלל. כשאתם נכנסים לאיזה שהוא אתר אינטרנט בבית קפה, במקום ציבורי. אל תשכחו לעשות לוג אאוט, כי אם לא השארתם את החיים שלכם שם, וכל אחד יוכל להיכנס לזה. אל תפרסמו דברים אישיים מדי, כי הם שם לתמיד. יכול להיות משהו נחמד לרגע נתון, אבל הוא שם לתמיד. והדבר הזה יכול להיות נחמד לרגע ומאוד, מאוד לא נחמד אחר כך שתגלה בגלל התמונה שהעלית או הפוסט שכתבת, לא מזמינים אותך יותר לראיונות עבודה. או מפטרים אותך, או אתה לא מוצא בת זוג. קצת לאנשי עסקים שיושבים פה, יש פה נציגות מאוד נכבדת של עולם העסקים. נכנסו תקנות אבטחת מידע בחודש שעבר, הם רק מפרטות בשביל כולנו איך נכון לעשות את מה שבמילא כתוב בחוק כבר הרבה מאוד שנים, אבל הוא נכון מאוד גם עסקית. תכירו את המערכות שלכם. תמפו אותם. תדעו ורובנו לא יודעים, איזה מידע אישי בכלל יש לנו. מה אנחנו מחזיקים, איפה הוא שמור, איך אנחנו בכלל מנהלים אותו, למי יש גישה אליו.

"מדובר בדברים מאוד, מאוד בסיסיים שלא נעשים בהרבה מקומות הם מייצרים גם חשש מאוד, מאוד גדול לפגיעה בכל אחד מאיתנו. הם מייצרים גם סיכון מאוד גדול לארגון. ויושבים פה אבטחת מידע אבל אבטחת מידע ופרטיות זה לא עניין לאנשי IT ואבטחה. זה עניין למנהלים הבכירים ביותר. בסופו של דבר מי שקורא מה קורה בעולם, מבין שאם תגן על הפרטיות ותגן על המידע האישי ותנהל אותו חכם, אתה גם תחסוך לחברה שלך בסופו של דבר הרבה מאוד כסף, עוגמת נפש, והרבה מאוד סבל. כי אנחנו רואים יותר ויותר חברות שכמעט קורסות, או קורסות עקב ניהול לא נכון של מידע אישי או דליפה שלו. אז גם בהקשר הזה זה השקעה מאוד, מאוד חכמה שצריך לעשות אותה בהתחלה בצורה מאומצת ואחר כך בצורה שוטפת לארגון לנהל נכון את המידע שלו בכלל, ואת המידע האישי שלו בפרט. קחו בחשבון שאם אתם מחזיקים מידע שאתם לא ממש צריכים אבל הוא רגיש, אז החובות שמוטלות עליהם הן מאוד, מאוד קשות אז עכשיו כשאתה רוצה להיות חברה מגניבה, שכשלהיכנס למשרדים שלה אתה טביעת אצבע, תחשוב אם אתה רוצה, אם זה שווה לך להחזיק מאגר ביומטרי רגיש, ולהיות נאלץ לעשות סקר סיכונים ובדיקת חדירות כל שנה וחצי בארגון שלך, בין שלושים העובדים.

"תאסוף כחברה עסקית רק את המידע שאתה צריך. אם יש לך מידע עודף תמחק אותו. אם יש מידע שהוא לא בשימוש, שהוא לא יהיה בכלל, לא אצלך ולא אצל אף אחד אחר. אתה מגן ככה על האנשים, אתה מגן ככה  על עצמך כארגון. אז אני מקווה שאנחנו נהנה מיום מעניין. היום הזה יהיה יום מאוד מעורר מחשבה כי יהיו בו דעות לכאן או לכאן. הם יבואו מכל מיני זוויות וכיוונים, אני רק מקווה שכולנו מבינים שהדור הבא של הפרטיות  שכבר פה, היא כבר הגיעה, אנחנו כבר מסתכלים על הדור שאחריה ואנחנו לא מפחדים מהטכנולוגיה והקידמה, לא מפחדים מהדור הבא פשוט מתכוננים אליה. ומציעים לכולנו להתכונן אליה, זה לטובת כולנו גם כבני אדם וגם כגופים מסחריים ועסקיים".

 

חשוב לגוון את תיק ההשקעות – רוצים לקבל הצעות השקעה בשוק הגרמני (בתחום המחסנים הלוגיסטיים) עם תשואה גבוהה וסיכון יחסית נמוך? השאירו פרטים ונציג חברה ישראלית עם 15 שנות ניסיון ואלפי משקיעים, יציע לכם רעיונות השקעה  

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

עמית בר

עמית בר

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות