מדריכי השקעות    

השקעה באומנות – השקעה סבירה בסביבת ריבית נמוכה

סלבדור מונדי - הציור היקר בעולם

מעודכן ל-07/2020

אמנות נתפסת לעתים כתחום שקשור לאנשים שלא רוצים להתעסק בכסף, לתדמית האמן העני והמיוסר. אבל יש כמה וכמה אמנים ששברו שיאי מכירות ואיתם גם אלה שהשקיעו בהם. לא תמיד האמנים ירוויחו מהרכישה, כי חלקם מתים כבר מאות בשנים.

כך למשל הציור "סלבדור מונדי" של ליאונרדו דה וינצ'י הוא הציור היקר בעולם. העבודה נמכרה ב-2017 במכירה פומבית תמורת 450 מיליון דולר. הרוכש נותר אלמוני, אך שנתיים לאחר מכן באתר Artnet.com דווח כי הציור נמצא על ספינת פאר של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. כמו כן שני בתי המכירות הפומביות הגדולות בתחום, כריסטיס וסותביס, מכרו כל אחד ביותר מ-3 מיליארד דולר ב-2019.

אז איך נדע אם הרכישה שלנו תהיה סלבדור מונדי הבאה או לפחות קרוב לזה? מה מעלה את הערך של היצירה, מה כדאי לקנות, ממה צריך להיזהר?

שוק האמנות לעומת מניות

לעומת השקעות במניות, היקף הסחר באמנות הרבה יותר קטן ונאמד בעשרות מיליארדי דולרים בהשוואה לטריליונים במניות ברחבי העולם. הגורמים לעלייה בשוק האמנות הם העשירים שמתעשרים וכמות הכסף הפנוי העצומה שמרוכזת בידיהם. בין היתר נכנסו לתחום יותר רוכשים מהמזרח ומארצות ערב, ובהם שייחים ונסיכים. להבדיל משוק ההון, ההשקעות באמנות אינן חשופות לריבית, כך שבסביבת ריבית אפסית – כפי ששוררת ברוב מדינות העולם כיום – אמנות הופכת להשקעה אלטרנטיבית. אך יש לזכור שהשקעות אלטרנטיביות הן גם נזילות פחות.

מה קובע ערך של יצירת אמנות

מעניין לציין כי שוק האמנות הוא שוק די כאוטי שלא עובד לפי היצע וביקוש. בשנים האחרונות חל בו שינוי. אם פעם נדירות הייתה הגורם העיקרי לעליית ערך של יצירה, כיום יש יותר ויותר השקעות בעבודות של אמנים בני זמננו שחיים ויוצרים.

יותר מהיצירה עצמה, הרבה פעמים אנשים משלמים עבור השם של מי שהיה מוכר היצירה או בעליה בעבר, על הסיפור מאחורי היצירה, לעיתים על זרם האמנות שהפך לטרנד. כמו כן, אספנים ויזמים יכולים להקפיץ ערך של עבודת אמנות.

האם שוק האמנות הוא בועה?

להבדיל מהשקעות במניה ספציפית, שוק האמנות אינו השקעה בדבר אחד ויחיד. השוק מתחלק לא רק לפי שם האמן, אלא גם לסוגי האמנות השונים: פיסול, עבודות על נייר, עבודות על בד, כך שקשה לדבר על בועה בשל הביזור הרחב.

עם זאת, בעוד בשוק ההון חל איסור על הרצת מניות – ניפוח שווי באמצעים לא כשרים – בשוק האמנות אין רגולציה. כך למשל ספקולנטים יכולים לנפח שווי לאמנים אנונימיים שערכם עולה בפתאומיות. מאלו צריך להיזהר, כי אם האמן אנונימי והמוכר אנונימי, יש סיכוי יותר מסביר שערך היצירה והאמן יתרסק כפי שעלה.

איך משברים כלכליים משפיעים על שוק האמנות?

כשיש פחות כסף בשוק, גם שוק האמנות חוטף כמו הרבה שווקים אחרים. כך למשל במשבר העולמי של 2008, ספג שוק האמנות ירידות כמו ברוב השווקים, אבל עד 2010 חזר לאיזון ואף עבר את המחירים של לפני המשבר.

קרנות שמשקיעות באמנות

לצד משקיעים פרטיים המשקיעים בכמה יצירות ספורות לפי ראות עיניהם ולפעמים מתוך טעם אישי, יש גם קרנות שמשקיעות באמנות. רוב הקרנות שמשקיעות באמנות משקיעות בתיק של כמה יצירות, אך להבדיל משוק המניות ומסוגי קרנות אחרות, אלו אינן נסחרות ברמה יומית אלא רק פעמיים בשנה. כלומר, לא מדובר בכלי נזיל, ודאי לא כשמדובר ביצירה יחידה. עוד יש לציין שההשקעה המינימלית שדורשות הקרנות גבוהה בהרבה מרכישת מניות, בדרך כלל בסכום של שש ספרות מינימום.

עם זאת, קרן אמנות מעניקה כוח מיקוח מול בתי מכירות פומביות. היא גם מעניקה יתרונות מיסוי וחוסכת בעלויות הרכישה.

תשואה בשוק האמנות

קשה להעריך תשואה של יצירה יחידה או של כמה, אך יש מדדים המודדים את השוק בכללותו, למשל מדד מיי מוזס. היו שנים שהמדד הזה הצליח להכות את מדד S&P, אך בגדול בדרך כלל הוא אינו עוקף אותו. גם מדד אחר, מדד הסקייטס, לרוב לא נותן ביצועים טובים יותר משוק המניות, אם כי לפעמים הוא מצליח להכות את השוק.

מדד האמנות שלאחר מלחמת העולם השנייה מתייחס לאמנות שנוצרה בשנות ה־40 ועד שנות ה־70 של המאה ה־20. עקב גניבת יצירות אמנות רבות במהלך המלחמה, ישנה בעיה לאשר את מקוריות התמונות והאותנטיות שלהן. אמנות זו צוברת פופולריות רבה בשנים האחרונות, מכיוון שהיא מתאימה יותר לרוח התקופה וגם נמצאת במצב טוב בדרך כלל. למדד האמנות שלאחר המלחמה ביצועים טובים יותר ממקביליו בעולם האמנות ואף טובים יותר מביצועי מדדי המניות.

עם זאת, אם יש אמן נחשב או מבוקש, התשואה בהחלט יכולה להכות את המדדים, אבל אלו משתנים לעיתים קרובות. מחירים יציבים פחות או יותר יש אצל אמנים קלאסיים, אמנים שנפטרו לפני שנים רבות ואסכולות ישנות. כשמדובר על אמנים עכשוויים, המחירים תנודתיים יותר.

השקעה באמנות היא השקעה לטווח בינוני וארוך, ואפשר להרוויח ממנה אם מזהים אמן בתחילת דרכו, שייתכן שבשנים הבאות יצירותיו יהיו יקרות הרבה יותר.

כך למשל, עבודותיו של דמיאן הרסט הבריטי נמכרו בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים בפחות מ-200 ליש"ט, ועתה נמכרות במיליוני דולרים. כך שאפשר לומר שהשקעה במדדי האמנות אינה האופציה המיידית כשחושבים על השקעות, אבל כשהשוק נפגע בתקופות משבר וכשהריביות אפסיות יש לה יתרון מסוים.

ני"ע סחירים בשוק האמנות

רוב בתי המכירות הפומביות של יצירות אינם חברות ציבוריות. יוצאת דופן היא סותביס שלאחרונה חזרה לכותרות עקב מכירתה לאיש העסקים פטריק דרהי והזינוק שנרשם במנייתה בעקבות הרכישה.

חברות קטנות יותר בתחום הנסחרות בבורסה הן קולקטרס יוניברס הנסחרת בוול סטריט, גלריות בולטות כמו WFA הנסחרת בפרנקפורט ו-Art Vivant הנסחרת בטוקיו, וגם חברות למחקרי שוק האמנות כמו ארט־נט הנסחרת בברלין וארט־פרייס הנסחרת בפריז.

מי משקיע בשוק האמנות

שוק האמנות כשוק להשקעה אינו אפיק פופולרי של משקיעים. בעולם ובארץ מדובר בעיקר בשוק יוקרה של העשירון העליון, משום שלא פחות מהכסף יצירות האמנות משדרות גם סטטוס חברתי ומעמד.

לצד המשקיעים העשירים המסורתיים נכנס דור חדש של משקיעים חובבים הרוכשים יצירות בגלריות קטנות ובאינטרנט. היתרון של רכישת אמנות בירידים, בתערוכות ובאינטרנט הוא המחירים הנמוכים, אך עם הסיכון הנמוך גם הסיכוי לתשואה גבוהה נמוך.

בשנים האחרונות מחליפים את האספנים יותר ויותר הקרנות המנהלות את המכירות ואת הקניות בלי להתחבר מדי רגשית. עוד אוכלוסייה מעניינת היא העולם התחתון בעיקר עבור הלבנת הון וזיופים, אך גם להשקעה.

שוק האמנות בישראל

בישראל יש מעט אספנים מקומיים, אחד הידועים בהם הוא איש יחסי הציבור רני רהב. רוכשי האמנות בארץ מעסיקים אוצרים ויועצים, וחלק מהיצירות שבבעלותם מושאלות לתצוגה במוזיאונים.

בעוד בעולם כאמור בשנים האחרונות יש יותר ביקוש לאמנים מהשנים האחרונות, בארץ לאחרונה הביקוש הוא יותר לאומני שנות השישים והשבעים. מחזור מכירות האמנות השנתי בישראל נאמד ב-50 מיליון דולר,

עבודות של אמנים ישראלים כמו יהודית סספורטס, סיגלית לנדאו, אורי גרש ומיכל רובנר נמכרו בתחילת דרכם ב-2,000-4,000 דולר, ואילו כיום הן נאמדות בטווח של 15-20 אלף דולר.

סכנות בשוק האמנות

הסכנות הגדולות בשוק האומנות, מלבד בחירה לא טובה בהשקעה, הן זיופים וגניבות ועמידות החומרים. לכן צריך לוודא שהחומרים עמידים, שיש קבלה מקורית מהאמן, מיורשיו או מהארכיון הרשמי המוכר את העבודה.

כדי לשמור על היצירה יש להימנע מחום, לחות ועוד מזיקים. ציורים על בד צריכים להיות ממוסגרים ללא זכוכית. ציורים על נייר צריכים להיות ממוסגרים בזכוכית במרחק סביר.

עבודות יקרות רצוי למסגר עם פוליקרבונט – שכבת פרספקס בעלת מסנני UV, במקום זכוכית רגילה, כדי למנוע דהיית הצבע.

יש להקפיד שגם המסגרת והפספרטו יהיו מקרטון נטול חומצה. כדאי לבקש ממסגר להשתמש גם בנייר דבק נטול חומצה, אשר לא מכתים את הנייר.

כמו כן יש לנקות את היצירות רק במברשת עדינה לניקוי אבק וללא מים.

טיפים לאספן

גיום סרוטי, מנכ"ל בית המכירות הפומביות כריסטיס:

2018:

"יש באוסף עבודות אמריקנה באיכות גבוהה, לכן אני מעריך שנראה בקטגוריה הזאת השפעה על ערך השדה ואנחנו מצפים לעליית ערך".

"אם מישהו חושב שהוא יכול לקנות או לאסוף אמנות כדי לעשות רווח, אז שידע שאמנות היא לא סחורה וקשה מאוד לצפות אותה. צריך לחכות ממכירה למכירה, זאת השקעה לטווח ארוך וצריכה להיות סבלנות. יש הרבה דוגמאות לאמנים שמחירם יורד ועולה באופן משמעותי, ומהר מאוד".

סרוטי מצטרף לעצות של אספנים אחרים, ובהם להיחשף יותר לאמנות, בכל אופציה, ירידים, גלריות, מוזיאונים, תערוכות פרטיות וכמובן ברשת. שוק האמנות הוא שוק שמבוסס הרבה על טרנדים ומגמות, לכן מה שהולך עכשיו הוא לא בהכרח מה שיצליח בשנים הבאות, מכאן שחשוב שתסתמכו על טעמכם האישי ועל מה שמרגש אתכם.

אפשר לקנות אמנות בזול. אם קניתם עכשיו בסכום נמוך, כאמור, זה לא אומר שזה יהיה המחיר גם בשנים הבאות, אבל כן חשוב שהחומרים יהיו עמידים וכן לתחזק את העבודה נכון.

זכרו שיצירה עם המון העתקים ועם הדפסים, לא רק שהשווי שלה כנראה לא יעלה אלא גם כנראה שאיכות שלה לא טובה והיא פחות תישמר. כמו כן אספנים ממליצים לא לעשות קנייה בלי שלמדתם על האמן ועל הזרם והסביבה שבה הוא פועל, מה ההתעניינות שלו בתחום האמנות וכו'.

השקעה בנגזרי מעו"ף – רק לספקולנטים או גם מפחיתי סיכון?

מסחר בחוזים עתידיים – מה זה בדיוק ואיך הפכו לכלי השקעה פופולרי

.