fbpx
מדריכי בנקאות

חוק הגבלת שכר הבכירים - מה צריך לדעת

מעודכן ל-01/2020

חוק שכר הבכירים הוא חוק שנחקק ב-2016 ובשמו הרשמי נקרא חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. על פי החוק, קביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד. חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק.

הרציונל שמאחורי החוק היה להגדיל את השוויון והפיקוח על השכר בחברות ציבוריות, ולמנוע ממנהלים בכירים בחברות ציבוריות לקחת סיכונים מיותרים כדי לקדם את טובתם האישית.

הצעת החוק הראשונה בנושא הוצעה ב-2008 על ידי שלי יחימוביץ'. אז הוצע ששכר נושא המשרה הכי בכיר בחברה יהיה פי 50 משכרו של העובד עם השכר הכי נמוך בחברה, כולל עובדי קבלן. ההצעה לא עברה, אך שוב נידונה בעקבות המחאה החברתית של 2011. בכנסת ה-18 הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו את ועדת נאמן, שתבחן את הנושא. זו התנגדה, אך הציעה שיהיה פיקוח כלשהו על שכר הבכירים.

לאחר כינונה של הכנסת ה-19, ב-2013, הגישה יחימוביץ' הצעה מתוקנת. במקביל, ב-2014 הציעה הממשלה את חוק תגמול לנושאי משרה. החוק עבר בקריאה ראשונה אך בעקבות פיזור הכנסת נדחה. בכנסת ה-20 כבר אושר החוק בתמיכת 56 מהח"כים וללא מתנגדים. מנהלי החברות הפיננסיות ניסו לעתור לבג"ץ, אך העתירה נדחתה.

הטענות נגד החוק

את התנגדותם לחוק נימקו ראשי חברות הביטוח והבנקים בטענה שהגבלת השכר תוריד את השכר גם בדרגי הביניים. עוד נטען כי הפגיעה בשכר תפגע בתמריץ להעלות את תשואות המשקיעים. המתנגדים אף טענו כי החקיקה יוצרת אפליה בין החברות הציבוריות הפיננסיות לחברות הלא פיננסיות, שכך שרבים יעדיפו לעבוד בחברות נטולות פיקוח ולא בחברות הפיננסיות.

הפורש הראשון בעקבות החוק היה דני צידון, שכיהן אז כמשנה למנכ"לית בנק לאומי. לטענת צידון, החוק שידר כי המערכת הבנקאית היא אויבת הציבור והחוק פוגע בחדשנותה של המערכת ובאיתנותה הפיננסית.

בשנים שחלפו מאז החקיקה התארכה רשימת הפורשים הבכירים משדרות הניהול של הבנקים, והמגמה התחזקה בעיקר בשנת 2019, שבה פרשו שלושה מהמנכ"לים של הבנקים המובילים - הפועלים, לאומי ודיסקונט.

הגבלת שכירים בעולם

בהשוואה שנעשתה בין מדינות העולם נבחנו בריטניה, ארצות הברית, שבדיה ומדינות האיחוד האירופי, ונמצא שלא קיימת הגבלת שכר קשיחה ואבסולוטית בחוק. עוד נמצא שלמעט שבדיה אין זכות וטו או דרישת רוב מיוחד לבעלי המניות עבור אישור השכר וכי הרגולציה בישראל בנושא זה היא מהמחמירות בעולם.

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

פרופ"; קנדל באמירה מגוחכת - "הגבלת השכר תפגע בפנסיה"; הוא שכח שלא צריך מנהלים בפנסיה, אפשר בתעודות סל

הראל השקעות תפחית משמעותית את שכר בעלי השליטה

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות