fbpx
יש לך שאלה?
מדריכי בנקאות

חוק הגבלת שכר הבכירים - מה צריך לדעת

 

מעודכן ל-07/2019

חוק שכר הבכירים הוא חוק שנחקק ב-2016 ובשמו הרשמי נקרא חוק  תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. על פי החוק:

  • קביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד.
  • חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק.

בפועל צנח שכר מנכ"לי מוסדות הפיננסיים  ל-3.5 מיליון שקל בשנה לאחר שיאים  של 8 מיליון שקל ב-2015 עבור מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח ו-7 מיליון שקל לציון קינן, מנכ"ל הפועלים דאז.

הצעת החוק הראשונה בנושא הוצעה ב-2008 על ידי שלי יחימוביץ'. אז הוצע ששכר הכי בכיר בחברה יהיה פי 50 מהעובד עם השכר הכי נמוך בחברה, כולל עובדי קבלן. ההצעה לא עברה, אך שוב דובר עליו בעקבות המחאה החברתית של 2011. בכנסת ה-18 ראש הממשלה נתניהו הקים את ועדת נאמן, שתבחן את הנושא. זו התנגדה אך הציעה שיהיה פיקוח כלשהו על שכר הבכירים.

לאחר כינונה של הכנסת ה-19 שוב הגישה שלי יחימוביץ' הצעה מתוקנת. במקביל ב-2014 הציעה הממשלה את חוק תגמול לנושאי משרה.... החוק עבר בקריאה ראשונה אך בעקבות פיזור הכנסת נדחה. בכנסת העשרים כבר אושר החוק בתמיכת 56 מהח"כים וללא מתנגדים. מנהלי החברות הפיננסיות ניסו לעתור בפנייה לבג"ץ, אך העתירה נדחתה.

הטענות נגד החוק

עוד כשעתרו לבג"ץ נימקו כצפוי ראשי חברות הביטוח והבנקים את התנגדותם. לטענתם הגבלת השכר תוריד את השכר גם בדרגי הביניים. עוד נטען כי הפגיעה בשכר תפגע בתמריץ להעלות את תשואות המשקיעים. הפורש הראשון בעקבות החוק היה דני צידון, סמנכ"ל לאומי. לטענתו, החוק שידר כי המערכת הבנקאית היא אויבת הציבור והחוק פוגע בחדשנותה של המערכת ואיתנותה הפיננסית.

בניגוד להצהרות ב-2018 גדל שכר היו"רים ב-5% ושאר דרגי הביניים ב-10%, כשהירידה הכוללת בשכר הבכירים מ-2017 ל-2018 הסתכמה ב-1%.

לחיזוק טענתם הדגישו המתנגדים את הפרישות משרשרת הניהול של הבנקים, בעיקר בשנת 2019, שבה פרשו שלושה מהמנכ"לים של הבנקים המובילים, למעט מזרחי והבינלאומי. עוד טוענים המתנגדים כי החקיקה יוצרת אפליה בין החברות הציברויות הפיננסיות ללא פיננסיות, כך הרבה יעדיפו לעבוד בחברות נטולות פיקוח ולא בחברות הפיננסיות.

הטענות בעד החוק

מלבד הטענה המרכזית להגדלת השוויון ועל פיקוח על השכר בחברות ציבוריות, נטען כי בעולם כדי להשיא רווחים ובונוסים מנהלים בכירים בחברות ציבוריות לקחו סיכונים מיותרים כדי לקדם את טובתם האישית. עוד טוענים המתנגדים כי השכר עלה בלי קשר לביצועים, כך שהטענה על תמריצים למען תשואות טובות יותר אינה מוכחת. כך למשל הראתה רשות ני"ע ששכר המנכ"לים טיפס  פי שלושה בשנים 2016-2010 בלי קשר לביצועים גם בשנים שבהן ערך החברה ירד. על טענה זו אומרים המתנגדים לחוק שאפשר להשית עליית שכר רק במקרים של ביצועים טובים. על כך אומרים התומכים שהצעה כזו רלוונטית  רק במקרה שיהיו קנסות במקרי כישלון

עוד מראים המתנגדים שגם לפני החוק פרשו  בכירי החברות הציבורית הפיננסיות לטובת חברות פרטיות שאינן מחויבות בפיקוח ואינן חשופות לציבור. על טענת האפליה אומרים התומכים כי יש להחיל את החוק גם על חברות ציבוירות נוספות. גם הטענה על התמריצים אינה מראה מניבה תוצאות, לפחות לא בטווח הקצר ומהחלת החוק הרווחיות בבנקים מטפסת וזאת למרות הפרשות בעקבות פרשת העלמת המסים, שבה סייעו בנקים ישראליים לאזרחים אמריקאים להעלים מסים. ייתכן גם שחלק מהסיבה לרווחיות היא הקיצוץ בשכר.

הגבלת שכירים בעולם

בהשוואה שנעשתה בין מדינות העולם בחנו את בריטניה, ארצות הברית, שבדיה ומדינות האיוחד האירופי ונמצא שלא קיימת הגבלת שכר קשיחה ואבסולוטית בחוק. עוד נמצא שלמעט שבדיה אין זכות וטו או דרישת רוב מיוחד לבעלי המניות עבור אישור השכר וכי הרגולציה בישראל בנושא זה היא. מהמחמירות בעולם.

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

פרופ"; קנדל באמירה מגוחכת - "הגבלת השכר תפגע בפנסיה"; הוא שכח שלא צריך מנהלים בפנסיה, אפשר בתעודות סל

הראל השקעות תפחית משמעותית את שכר בעלי השליטה

 

 

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות