למרות שרידותם ההנמוכה 20% מהעסקים שנפתחים בישראל מדי שנה הם עסקי מזון. מדובר ביותר מ-9,500 עסקים שנפתחים מדי שנה . עם זאת, מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי 3,600 עסקים בתחום המזון גם נסגרים מדי שנה, כלומר, שליש. באילו עסקי מזון בכל זאת השרידות גבוהה יותר?
לא משנה איזה עסק למכירת מזון אתם פותחים תצטרכו כ-400 אלף שקל להשקעה ראשונית, ובין היתר גם להכיר את השוק ואהבה ללא פשרות. זכרו, ככל שרמת הקושי בתפעול גבוהה יותר כך צריך היזם להיות יותר דומיננטי בניהול העסק.יש עסקים כמו חומוסייה שבהם יש לדאוג לבישול מוקדם בבוקר, ואילו בפיצרייה או בגלידרייה החומר לרוב מגיע על ידי ספקים, אבל צריך לנהל עובדים.
זה משתקף גם בשכר. קלות התפעול של הגלידריה מאפשרת העסקת עובדים צעירים מאוד, על בסיס שכר מינימום בלבד מכיוון שנדרש רק פיקוח סביר על צורת ההגשה והקפדה על ניקיון המקום. לכן, בגלידריה אחוז המשכורת ביחס למכירות הוא הנמוך ביותר – 18% בלבד אך הביאו בחשבון שלכן גם יש נטייה לתחלופת עובדים גבוהה יותר. לעומת גלידריות, בפיצריות ובפלאפליות בהן נדרשת מעט יותר מיומנות של צוות העובדים רכיב כוח האדם הוא 22% ובחומוסיות, בהן פועל מטבח ממש – נדרש צוות טבחים ומלצרים פעיל משעות הבוקר המוקדמות ולכן שיעור המשכורות ביחס להכנסות הוא הגבוה ביותר – 25%. החישובים כוללים גם משכורת לבעלים שעלותה 12 אלף שקל.
ומה ההכנסות ועלויות חומרי הגלם
בחומוסיה בדרך כלל מנה ליחיד עולה כ-36 שקל בממוצע (מחיר צלחת חומוס), בפלאפלייה 28 שקל, בפיצרייה 17 שקל ובגלידריה – שליש מחומוסייה, רק כ-13 שקל. עלות חומרי הגלם משפיעה ישירות על הרווח כאשר עלות חומרי הגלם בגלידריה גבוהה יותר ולכן הרווחיות הגולמית שלה היא 55%, מה שמשאיר קצת יותר מ-7 שקלים רווח עבור לקוח. בחומוסיה ובפיצריה עלות חומרי הגלם נמוכה יותר ומשאירה רווח גולמי של 65% שמתהווה ל-23 שקל עבור צלחת החומוס ו-11 שקל מכל פיצה. לפני מע"מ.
העלויות הבסיסיות של תפעול עסק בתחום המזון מגיעות לכ-20% מהמחזור וכוללות עלות שכר הדירה, הוצאות חשמל, אחזקה, שיווק וניהול ואלה הן דומות בכל עסקי המזון. העסקים שעליהם מדובר הם עסקים עצמאיים ולא כאלה שמשלמים זיכיון לרשת, העלויות של הקמת עסק עם זיכיון גבוהות יותר ויש להביא בחשבון כ-4% מהמחזור תשלום לרשת המזכה.
כאמור, השקעה רצויה היא 400 אלף שקל. השקעה מינימלית תנוע סביב 250 אלף שקל ותגיע עד 450 אלף שקל כולל ציוד. אבל עבור גלידריה צריך 500-300 אלף שקל בגלל עיצוב גלידריות, צבעוניות, ההשקעה בויטרינה, ובעיקר מקררי הגלידה המעוצבים לפי מידה. בגלידריות עלות החלביה לבדה יכולה להגיע גם ל-150 אלף שקל. בשאר העסקים המדוברים אפשר להסתפק בציוד יד שנייה ולחסוך עלויות.
אם החלטתם על פיצרייה, תצטרכו להשקיע בבניית מערך השליחויות. 50% מהפדיון של פיצריות נובע משליחויות ולכן צריך לכלול העסקת שליח, רכישת קטנוע, ביטוחים, וברשתות גדולות יותר אף נכון להשקיע באפליקציה סה"כ ההשקעה נעה בין 50 ל-100 אלף שקל.
איך משיגים את הכסף
לא הרבה מוכנים להלוות לעסק בסיכון גבוה. אחת האפשרויות להשגת מימון בתנאים יחסית נוחים היא הקרן בערבות המדינה שמעניקה הלוואות להקמת עסקים קטנים ובינוניים. ההלוואה המרבית שמעניקה הקרן לעסקים בהקמה היא 500 אלף שקלים והמדינה ערבה לעד 85% מההלוואה הספציפית. כמו כן אפשר להיעזר בחברים, משפחה, חסכונות, השקעות קודמות.
אז מה הכי משתלם?
שיעור הרווח הצפוי לפני מס הגבוה ביותר נמצא בפיצריה – 23%. בפיצריה התפעול גם קל יחסית, העסק עובד כל השבוע משעות הצהרים ועד הלילה וכל עוד דואגים גם להפעלת מערך משלוחים מהיר –אפשר להחזיר את ההשקעה תוך 3 שנים ובניהול בסיסי יחסית.
אומנם חומוסייה דורשת תפעול מורכב הרבה יותר, ותחייב צוות מיומן ודרגת מעורבות גבוהה של הבעלים, תכניס יותר כסף עבור כל צלחת חומוס שתצא מהמטבח, אבל תפיק רווח נמוך יותר – 20% לפני מס. אבל גם כאן ההשקעה צפויה להחזיר את עצמה תוך 3 שנים.
הפלאפלייה תפיק רווח נמוך עוד יותר – 18% וגם היא מחייבת כאמור תפעול מורכב יחסית ופעילות הרבה שעות. גםכאן ההשקעה תוחזר לאחר 3 שנים.
בגלידרייה ללא זכיין הרווח 17% בלבד. הבעיה בגלידרייה שהיא נוטה לעונתיות כך שבחודשי החורף המחזורים עלולים לרדת בכ 50% כמעט. הנטייה לעונתיות לצד עלות חומרי הגלם והעיצוב והמחזורים הנמוכים ממילא שנובעים מעלות המנה הבסיסית – מביאים להחזר השקעה ארוך יותר של 4 שנים. פתיחת גלידריה, לכן, מתאימה יותר למי שאינו רוצה להתעסק הרבה בלוגיסטיקה ובתפעול אך גם אינו מצפה להחזר השקעה מהיר ומוכן לחכות 4 שנים.
השוואת מחירי גלידה קרמיסימו – כמה זה עולה? ואיפה כדאי?