fbpx
חדשות

חריגות שכר בישראל: האוניברסיטאות מובילות

היחידה לחקירות השכר במשרד האוצר פרסמה את הדוח השנתי המראה כי אומנם חל צמצום מהותי מאז הקמתה, אולם עדיין קיימות חריגות רבות, המסתכמות מיליוני שקלים בשנה שמשלם הציבור.

לפי הדוח חלו חריגות לכאורה ב־93 גופים מתוקצבים ונתמכים, המהווים כ־12% מכלל הגופים.  עם זאת חל שיפור בשנים האחרונות, ובשני שלישים מהגופים החורגים מספר העובדים החורגים בגוף נמוך מחמישה. מנגד, ברבע מכלל הגופים הנתמכים נמצאו חריגות שכר. הגופים הנתמכים הם קבוצת הגופים הציבוריים שבה שיעור החורגים לכאורה הגבוה ביותר, יותר מבגופים המתוקצבים.

בולטים לרעה עם לפחות  חריגה אחת  בארבע השנים האחרונות: אוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, העברית וחיפה וכן הטכניון, בבצלאל, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון ו מכון ויצמן.רוב החריגות ניתנות לבכירי המערכת: ב־57 גופים, המהווים כ־61% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, העובדים החורגים לכאורה הם בעלי תפקידי מפתח.

המדענים

כך למשל, לפי הדו"ח, מדען במכון ויצמן השתכר ב־2017 שכר של 101 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 85% ממה שהיה משתכר לו היה עובד בממשלה. במכון ויצמן כולו נרשמו שש חריגות שכר, כולן של מדענים, אבל האחרים הסתפקו בשכר שבין 30 ל־50 אלף שקל.

גם בגוף מדעי אחר חלו חריגות בולטות. בטכניון  דיקאן הפקולטה למדעים השתכר ב־2017 שכר ברוטו של 64 אלף שקל, חריגה של 51%. מלבדו בטכניון נרשמו עוד שש חריגות, למשל של דיקאן הפקולטה לביורפואה, שקיבל שכר ברוטו של כ־50 אלף שקל ב־2017. באוניברסיטת חיפה נרשמה חריגה אחת, בשכרו של רקטור האוניברסיטה, שקיבל 65 אלף שקל בחודש.

בארבעה מוסדות אקדמיים נרשמו חריגות שכר בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות: מכון ויצמן, הטכניון ואוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן. הסיבה לחריגה במוסדות האקדמיים היא הקושי להשיג כוח אדם לעומת המגזר הפרטי.

המצילים

גם ברשויות המקומיות השונות נמצאו חריגות שונות,  ובעיקר אצל אנשי החופים. כך למשל, מנהלי חופים בעיריית בחיפה קיבלו משכורות של 44 אלף שקל ו־42 אלף שקל ברוטו בחודש, ומציל קיבל 40 אלף שקל. בתל אביב, המשכורת החודשית של אחד מאנשי מחלקת החופים הגיעה ב־2017 ל־40 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 18% לעומת מה שהיה מקבל עובד ממשלה בתפקיד מקביל.

במיוחד בולטת לרעה עיריית תל אביב, שחורגת כבר חמש שנים ברציפות. תל אביב ממוקמת במקום השני מבין הרשויות המקומיות בכמות, עם 26 חריגות, שהרוב המכריע שלהן היה בשכרם של בכירים. מקדימה אותה במספר החריגות רק נצרת עילית, עם 29 חריגות.

בחברות המממשלתיות: אלתא, עמידר  ומקורות שיאניות החריגות

בגזרת החברות הממשלתיות בולטת לרעה אלתא מערכות, חברה־בת של התעשייה האווירית, שבה עשרות עובדים עם שכר החורג מהמותר. הבכיר מבין עובדים אלה, המוגדר בדו"ח כ"מנהל ראשי", מקבל שכר חודשי של כ־79 אלף שקל ברוטו, בחריגה של כ־31%.

בחברת עמידר, היועץ המשפטי משתכר 49 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של כ־36%, בעוד מנהל מחוז דרום מקבל 43 אלף שקל ברוטו בחודש, המהווים חריכה של כ־־53%. בחברת נמל אשדוד, שמככבת פעמים רבות בדו"חות שיאני השכר במגזר הציבורי, נמצאו שישה בכירים עם חריגות שכר של כ־%20‑27% ועם שכר ברוטו שמגיע בשיא לכ־57 אלף שקל ברוטו.

בחברת המים מקורות ניתן למצוא כמה בכירים ששכרם חורג בעשרות אחוזים. תפקידו של הבכיר ביניהם לא מפורט בדו"ח, רק ידוע שהוא מקבל שכר ברוטו של כ־35 אלף שקל בחודש, חריגה של כ־27%.

נעים להכיר - היחידה שחוסכת למדינה 6 מיליארד שקל בשנה; ואיך זה קשור לתנאי השכר של המגזר הציבורי

אל על נכנעת לטייסים - מספקת להם תוספת שכר של 100 מיליון שקל; שכר טייס - 620 שקל לשעה

 

 

 

יתרה מזו, בשני שליש מהגופים שעלו כחורגים לכאורה, מספר העובדים החורגים בגוף נמוך מחמישה. מנגד, ברבע מכלל הגופים הנתמכים נמצאו חריגות שכר. הגופים הנתמכים הם קבוצת הגופים הציבוריים שבה שיעור החורגים לכאורה הגבוה ביותר.

בארבע השנים האחרונות נמצאו חריגות שכר לפחות פעם אחת ביותר ממחצית מהגופים הנתמכים. בתוך קבוצה זו, בולטים לרעה המוסדות להשכלה גבוהה. ב־2017, כך עולה מהדו"ח, נמצאו חרגיות שכר באוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, העברית וחיפה וכן בטכניון, בבצלאל, בשנקר, במכון הטכנולוגי חולון ובמכון ויצמן.

לפי ההגדרה הרשמית, גופים חורגים הם גופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, לרבות בתנאי פרישה או גמלאות וכן בהטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה. רוב החריגות השכר ניתנות לבכירי המערכת: ב־57 גופים, המהווים כ־%61 מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, העובדים החורגים לכאורה הם בעלי תפקידי מפתח.

לפי הדו"ח, החיסכון לקופת המדינה מפעילות יחידת האכיפה ב־2018 עומד על כ־275 מיליון שקל, מתוכם כ־37 מיליון שקל הושבו לקופות הגופים שבהם התבצעה האכיפה - וכ־238 מיליון שקל מהווים חיסכון עתידי.

באקדמיה מרבים להתלונן על סולם השכר האחיד, שאינו מאפשר לשלם משכורות גבוהות. אבל נראה שבמקרים רבים רואים בסולם הזה המלצה בלבד. כך למשל, לפי הדו"ח, מדען במכון ויצמן השתכר ב־2017 שכר של 101 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 85% ממה שהיה משתכר לו היה עובד בממשלה. במכון ויצמן כולו נרשמו שש חריגות שכר, כולן של מדענים, אבל האחרים הסתפקו בשכר שבין 30 ל־50 אלף שקל.

חריגות בולטות נוספות באקדמיה נרשמו בטכניון, שם דיקאן הפקולטה למדעים השתכר ב־2017 שכר ברוטו של 64 אלף שקל, חריגה של 51%. מלבדו בטכניון נרשמו עוד שש חריגות, למשל של דיקאן הפקולטה לביורפואה, שקיבל שכר ברוטו של כ־50 אלף שקל ב־2017. באוניברסיטת חיפה נרשמה חריגה אחת, בשכרו של רקטור האוניברסיטה, שקיבל 65 אלף שקל בחודש.

בארבעה מוסדות אקדמיים נרשמו חריגות שכר בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות: מכון ויצמן, הטכניון ואוניברסיטאות בן גוריון ובר אילן. אם כן, נראה שהמוסדות האקדמיים הטכנולוגיים, שלהם כנראה תחרות קשה יותר על כוח האדם מול התעשייה ומוסדות אקדמיים אחרים, נוטים יותר לחריגות שכר.

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. חריגות שכר חמש שנים ברציפותראש עיריית תל אביב רון חולדאי. חריגות שכר חמש שנים ברציפותצילום: עמית שעל, יובל חן

הבכירה שהתפטרה

הדו"ח מפרט לא רק את חריגות השכר, אלא גם פעולות אכיפה שביצעה היחידה. באקדמיה, בולט בתחום האכיפה התיק של רקטור מכללת עמק יזרעאל עליזה שנהר, שאישרה חריגת שכר מהותית לחבר סגל אקדמי בכיר למרות התרעות הגורמים המקצועיים.

שנהר הורשעה והושעתה מכל תפקיד במכללה למשך חצי שנה והפרשה הביא לסיום עבודתה במכללה. במקרה אחר, בהתערבות הממונה על השכר סוכם שבכירה במכללה האקדמית עזריאלי שבירושלים תשיב מענק פרישה בסך רבע מיליון שקל. עוד צוין בדו"ח כי הסכם גישור לקיצוץ הפנסיות באוניברסיטה העברית, שנחתם ב־2018, יביא לחיסכון של 176 מיליון שקל, מהם 153 מיליון שקל בחיסכון עתידי ו־23 מיליון בחיסכון חד פעמי.

אם באקדמיה מובילים המדענים בתחום החריגות, ברשויות המקומיות השונות אלו אנשי החופים. כך למשל, מנהלי חופים בעיריית בחיפה קיבלו משכורות של 44 אלף שקל ו־42 אלף שקל ברוטו בחודש, ומציל קיבל 40 אלף שקל. בתל אביב, המשכורת החודשית של אחד מאנשי מחלקת החופים הגיעה ב־2017 ל־40 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של 18% לעומת מה שהיה מקבל עובד ממשלה בתפקיד מקביל.

הדו"ח מציין לרעה גופים שבהם נרשמו חריגות שכר במשך כמה שנים ברציפות. בתחום זה בולטת לרעה עיריית תל אביב, שחור גת כבר חמש שנים ברציפות. תל אביב ממוקמת במקום השני מבין הרשויות המקומיות בכמות, עם 26 חריגות, שהרוב המכריע שלהן היה בשכרם של בכירים. מקדימה אותה במספר החריגות רק נצרת עילית, עם 29 חריגות.

נשיא מכון ויצמן דניאל זייפמןנשיא מכון ויצמן דניאל זייפמןצילום: אוראל כהן

השכר ממריא

בגזרת החברות הממשלתיות בולטת לרעה אלתא מערכות, חברה־בת של התעשייה האווירית, שבה עשרות עובדים מקביל שכר החורג מהמותר. הבכיר מבין עובדים אלה, המוגדר בדו"ח כ"מנהל ראשי", מקבל שכר חודשי של כ־79 אלף שקל ברוטו, בחריגה של כ־31%.

בחברת המים מקורות ניתן למצוא כמה בכירים ששכרם חורג בעשרות אחוזים. תפקידו של הבכיר ביניהם לא מפורט בדו"ח, רק ידוע שהוא מקבל שכר ברוטו של כ־35 אלף שקל בחודש, חריגה של כ־27%.

מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנותצילום: אלכס קולומויסקי

בחברת עמידר, היועץ המשפטי משתכר 49 אלף שקל ברוטו בחודש, חריגה של כ־36%, בעוד מנהל מחוז דרום מקבל 43 אלף שקל ברוטו בחודש, המהווים חריכה של כ־־53%. בחברת נמל אשדוד, שמככבת פעמים רבות בדו"חות שיאני השכר במגזר הציבורי, נמצאו שישה בכירים עם חריגות שכר של כ־%20‑27% ועם שכר ברוטו שמגיע בשיא לכ־57 אלף שקל ברוטו.

הדו"ח מקדיש פרק גם לתחום התאגידים הממשלתיים, שבו בולטת במיוחד רשות שדות התעופה. כך למשל, ראש אגף אלקטרוניקה ברשות קיבל ב־2017 שכר ברוטו של כ־53 אלף שקל, המהווה חריגה גבוהה של כ־52%. עוד מופיע ברשות עו"ד שקיבל כ־42 אלף שקל ברוטו, חריגה של כ־33% מהשכר שהיה מקבל לו עבד באחד ממשרדי הממשלה.

עוד נמצא בדו"ח כי מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות קיבל ב־2017 שכר ברוטו של כ־63 אלף שקל, המהווה חריגה של כ־13% משכר מקביל בשירות הממשלה.

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות