fbpx
יש לך שאלה?
מדריכי בנקאות

חשבון בנק משותף – יש גם חסרונות!

קרדיט: shutterstock

חשבון בנק משותף הוא עוד לבנה בקשר הזוגי; לרוב כאשר ממסדים את הקשר (ומקבלים את הצ'קים של החתונה) פותחים חשבון בנק משותף, ואז באופן שוטף המשכורת נכנסת לשם (של שני בני הזוג), וההוצאות יורדות משם.

בפועל, חשבון משותף יכול להיות חשבון חדש לחלוטין, או חשבון של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני. ויש כמובן יתרונות באיחוד החשבונות – ראשית, מדובר על חיסכון של כמה מאות שקלים בשנה (סדר גודל של 200-300 שקלים) כתוצאה מחיסכון בעמלות השוטפות, חיסכון בעמלות של כרטיסי האשראי ובכלל מהיתרון לגודל והיכולת להתמקח על העמלות והרייבת על ההלוואות מול הבנק.

כמו כן, הבנק "אוהב" חשבונות עם ההכנסות / משכורות גבוהות, וברגע ששתי המשכורות נכנסות לחשבון אחד משותף, אתם חשובים יותר לבנק, ואתם יכולים לנצל זאת לקבלת הטבות – פטור לתקופה מסוימת מעמלות, הטבות בעמלות של כרטיסי אשראי, הטבות בעמלות ניירות ערך ועוד. אגב, בנקים רבים מנסים לפתות חשבונות משכורת (חשבונות שבהם יש משכורת שוטפת, ואם יש שתיים אז זה כמובן טוב יותר) וחדשות לבקרים מתפרסם על בנק שמציע הטבות מיוחדות למצטרפים – הלוואה בגובה המשכורת ללא ריבית; פטור מעמלות לשנה ועוד ועוד. בנק אגוד, שאגרסיבי בניסיונות הפיתוי שלו מציע את חשבון הפוך – כאן תוכלו לקרוא על החשבון ההפוך (ויש גם חסרונות).

אז, לכאורה חשבון משותף זה סבבה – פחות עמלות, יכולת מיקוח טובה יותר (על העמלות ועל הריבית) וגם יכולת שליטה על הכסף שלנו – במקום שני חשבונות שצריך לבדוק, בודקים במקום אחד, ומבינים יחסית מהר, מה מצב החשבון.

אלא שבפועל, זה לא מתאים לכולם, ובמצבים מסוימים זה יכול להיות בעייתי.  אם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש עסק עצמאי, אז חשוב להפריד את החשבון של העסק העצמאי מהחשבון של הוצאות הבית והמשפחה, אחרת (וזה קורה הרבה) הבלגן חוגג – לא יודעים אם העסק מרוויח או מפסיד, לא מבינים איך הגיעו לאוברדראפט והלוואות מטורפות?

חשבון משותף – יש גם חסרונות

חשבון משותף יכול להצליח אם שני בני הזוג באותו הראש – שניהם למשל רוצים לחסוך (לדירה, ועוד); שניהם מחושבים; או שלחלופין שניהם חסרי גבולות ובזבזנים. אבל מה קורה אם אחד מבני הזוג  מחושב והשני הפוך – אז, ממש לא בטוח שחשבון משותף הוא רעיון טוב, לפחות לא בשלבים הראשונים. צריכה להיות התאמה מסוימת וקבלה בין בני הזגו כדי שיהיה ניתן לנהל ביחד את החשבון – זה לא יהיה נכון, להפיל על החסכן את ההוצאות של הבזבזן, אלא אם הוא מסכים, מפנים ומתפשר בעניין. אבל ברוב המקרים בענייני כסף, אין באמת פשרות – מי שמעוניין לחסוך, ויראה את בן הזוג מבזבז בלי הכרה, יהיה ממורמר, מתוסכל וכעוס (ובצדק), ולכן, צריך שעוד לפני פתיחת החשבון המשותף, בני הזוג ידעו ויקבלו את הגישה לכסף של כל אחד מהצדדים, ויגיעו לשביל הביניים.

חשבו משותף זה איבוד של עצמאות, זה הצורך לתת דין וחשבון לשותף בחשבון – לא כולם רוצים ומוכנים לכך.  כיום לרוב בני הזוג יש חשבון משותף, ובכל זאת לרבים יש עדיין חשבונות עצמאיים, ואז הם מחלקים ביניהם את הוצאות הבית.

סעיף אריכות ימים

בניהול החשבון השוטף, לרוב כל אחד מבני הזוג רשאי לבצע פעולות בחשבון,  גם ללא אישור וחתימת השני. לרוב  מוגדר שכל אחד מבני הזוג (בנפרד)  מורשה חתימה על צ'קים, העברות בנקאיות ועוד, וזה ברור. אבל, יחסי האמון האלו, משתבשים במקרים מסוימים, בעיקר במצב של פרידה וגירושים.

ומה קורה כאשר בני הזוג מתגרשים? כשליש מהזוגות מתגרשים, והחשבון המשותף במקרה זה, הופך להיות נושא רגיש - לרוב הבנק לא מאפשר למשוך כספים מהחשבון, אלא אם שני הצדדים חתמו ואישרו את העברות הכספים. במקרים רבים, לקראת גירושים, אחד מבני הזוג פונה לבנק ודורש שיאושרו תשלומים והעברות רק בידיעתו , הסכמתו וחתימתו. הלכה למעשה, מדובר בעצם על אישור משותף.

כשפותחים חשבון משותף, יחתימו אתכם בבנק על סעיף שנקרא - סעיף אריכות ימים. מדובר בסעיף שמגדיר מה קורה אם אחד מבני הזוג נפטר.  אם (חס וחלילה) זה יקרה, אז כל מה שקיים בחשבון הבנק עובר לניהולו של השותף הנותר. אחרת, הבנק היה נאלץ להקפיא את חשבון הבנק. אגב, הסעיף הזה נכנס רק לפני כמה שנים, כך שחשבונות משותפים ישנים, לא יועברו אוטומטית לניהול בן הזוג השני. אם יש לכם חשבון משותף ישן, כדאי לכם לבדוק את הסטטוס ואולי לקבוץ ולחתום על סעיף כזה. בכל מקרה, ההקפאה של החשבון באם אחד מבני הזוג נפטר ואין חתימה על סעיף אריכות ימים, היא טכנית, ואחרי זמן קצר, הניהול אמור לעבור לבן הזוג השני (אלא אם הנפטר הורה אחרת). עם זאת, הקפאת החשבון עלולה לגרום לאי נעימויות רבות, והרבה בירוקרטיה.

בפועל, אם בן הזוג נפטר (או חולה מאוד/ גוסס), הבנק רשאי שלא לאפשר לבצע פעולות בחשבון. הבנק יכול לדרוש קיום צו ירושה או צוואה המוכיחים את הבעלות המלאה על החשבון (על החלק של הנפטר) , אחרת, החשבון לא ייצא מהקפאה.

וחשוב להבהיר – סעיף אריכות ימים (שנקרא גם היוותרות בחיים) אינו בהכרח מקנה בעלות על החשבון, אלא הוא סוג של הטלת אחריות על עושה הפעולות. כלומר, יכול להיות מצב שבן הזוג יעשה פעולות בחשבון מתוקף הסעיף, אבל הכספים בחשבון הורשו (על ידי הנפטר) לאחרים. לסעיף הזה אין עדיפות על זכויות היורשים. וגם אם הבנק מאפשר למשוך כספים, להעביר כספים וכו', הרי בעל החשבון שנותר בחיים, יכול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון הנפטר (אם יש כאלו). כלומר, הסעיף הזה שמאפשר ביצוע פעולות, אין בו להעיד על זכות קניינית בכספים בחשבון.

סעיף אריכות ימים, בא בעצם למנוע מצב שבעל החשבון החי, לא יכול לתפקד כי החשבון שלו מוקפא. הבנק בעצם בסעיף זה, מאפשר לבן הזוג לפעול בחשבון, אבל אין לזה קשר לבעלות על הכספים והנכסים בחשבון. אם אין את הסעיף הזה כאמור, החשבון מוקפא, וחשוב להבהיר – תעודת פטירה, לא באה להסדיר את היכולת לפעול בחשבון (אלא רק ליידע), מה שצריך כדי להוציא חשבון מהקפאה זה צו שיפוטי ברור (הנסמך על ירושה ו/ או על הדין).

יש מצבים שמונה אפוטרופוס, ובכתב המינוי שלו כתוב ומוגדר מה סמכויותיו. לרוב האפוטרופוס פועל במקום המוגבל/ חסוי, והוא כפוף למגבלות ברורות, לרבות קבלת אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות מסוימות ומסירת דיווחים שוטפים על פעולות שביצע, כשהפעולות כולן צריכות להיות לשם החסוי.

ומה אם יש ייפוי כוח לאדם אחר? אם בעל החשבון החולה/ חסוי, העניק ייפוי כוח לאדם מסוים (וזה יכול להיות לפני שנים, בהנחה שהייפוי בתוקף), הרי שיפויי הכוח מאפשר לקבל מידע על החשבון, ולבצע פעולות בחשבון (לפי מה שהוגדר על ידי בעל החשבון). בעל החשבון יכול בכל רגע לבטל את ייפוי הכוח. מיופה הכוח אינו במעמד של בעל החשבון; במצב של פטירה של בעל החשבון, ייפויי הכוח  מתבטל.

בחשבון המשותף יש חוב; בן הזוג נפטר - מה עם החוב?

במצב שההתחייבויות עולות על הנכסים בחשבון המשותף, ובן הזוג נפטר, אין כאן מצב של מחיקת חובות/ מחילת חובות. הבנק לא מוותר על מחצית מהחוב (כמו שחושבים לא מעטים).הבנק גובה את החוב מבן הזוג שבחיים ומעיזבונו של הנפטר. אגב, היורשים נכנסים לנעלי הנפטר גם ביחס לנכסים של הנפטר וגם ביחס להתחייבויות ולחובות של הנפטר, אך אם יש מצב שהחובות עולים על הנכסים, אז כמובן שהם לא אמורים לשלם מכיסם – כלומר הירושה יכולה להיות רק בפלוס ולא במינוס. אם בבנק יש חוב של הלקוח הנפטר כלפי הבנק, ואין בעיזבון נכסים בגובה החוב, אזי הבנק ייאלץ למחוק חלק מהחוב, ולא תהיה תביעה מול היורשים.

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

מערכת הון

מערכת הון

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות