fbpx
הרהורי בורסה רכב ותחבורה

ככה יבואני הרכב עושים עליכם סיבוב

ככה יבואני הרכב עושים עליכם סיבוב - למה מחיר הרכב יקרים בארץ? (זה לא רק בגלל מס הקנייה); מה הרווחיות האמיתית של קרסו מוטורס? והאם יש תחרות אמיתית בשוק הרכב?

כמה זה רווח הוגן? - אתם קונים במבה גדולה בשופרסל ומשלמים 5 שקלים, כמה מזה נשאר לשופרסל? הערכה גסה, אולי 1.5 שקל – 30% מהמחיר; אתם קונים בקסטרו ג'ינס ב-180 שקל כמה נשאר לקסטרו? בממוצע סביב 80-90 שקל, פחות מ-50% מהמחיר. האם הרווחים האלו סבירים, האם הם הוגנים?

אלו שאלות מעט נאיביות – החברות מנסות להרוויח כמה שיותר, מבחינתן למכור במחיר כמה שיותר גבוהה. אין דבר כזה מבחינתן רווח הוגן, יש רווח מקסימלי. אבל הן לא פועלות בחלל ריק. בשוק שלהן יש לקוחות ויש מתחרות. הלקוחות יקנו פחות אם המחיר יעלה, ולכן יש נקודה שאותה הם מחפשים כל הזמן שבה הרווח יהיה מקסימלי – בתיאוריה זו נקודת מפגש בין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע. בפועל, הפירמה תעלה קצת את המחיר, תגשש את השוק ותבדוק אם עדיין הרווח הכולל גבוה מהמצב הקודם, וכך בניסויי וטעייה נקבעים המחירים במטרה אחת ברורה - למקסם רווחים.

בשוק יש גם מתחרות, וגם הן משפיעות על המחיר -  אם את המוצרים תוכלו לקנות אצל המתחרים בזול יותר, אז צפוי שבמקומות היקרים תהיה ירידת מחירים, הם הרי לא רוצים להבריח לקוחות.

אז הלקוחות והמתחרות קובעים בעצם את המחיר, ואין כאן שום עניין של הוגנות. מעבר לכך – המחיר של המוצר לא באמת תלוי בעלות של המוצר – הבמבה יכולה תיאורטית לעלות 1 שקל בלבד ועדיין אם כולם ימכרו ב-5 שקלים, אז זה יהיה המחיר, למרות שמרוויחים פי 5 (400%).

ככל שהרווחיות גבוה יותר, כך יותר שחקנים ייכנסו לשוק, עד שהמחיר יגיע למחיר "שיווי משקל", אלא שבשווקים יש הרבה תחומים לכאורה עם תחרות, לכאורה בשיווי משקל, והמחירים בכל זאת גבוהים, כאשר בתחומים מסוימים נותנים לנו תחושה שמרוויחים עלינו מעט, אבל בפועל זה הרבה. במילים אחרות – מרדימים אותנו, הופכים אותנו לסוג של לקוחות שבויים, שלא בצדק.

הנה דוגמה. נניח שאתם רוכשים רכב חדש. נכנסים לאולם התצוגה של ניסן, מקבוצת קרסו, בוחרים ומשלמים   100 אלף שקל – האם זה יקר? הכל יחסי – במקומות אחרים זה בערך אותו המחיר (לרכב "דומה"), אז במבחן הזה לא מדובר במחיר גבוה, וכאן בעצם אנחנו, הציבור עוצרים מלחשוב על המחיר, וקונים.

אבל איך נדע באמת אם המחיר ראוי? אפשר לסמוך על המוכר באולם התצוגה שאומר  לכם שעשיתם עסקה נהדרת, ויש גם נציגים שיוסיפו ויאמרו שהחברה בקושי מרוויחה 10%-15% או משהו כזה, ואז אתם בכלל נרגעים, מה זה 10%, או אפילו 15%, זאת רווחיות סבירה, לא עושים עליכם קופה.

ויש דרך אחרת לבדוק, אבל היא קצת מורכבת יותר - להציץ בדוחות של קרסו מוטורס. קרסו דיווחה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 על הכנסות ממכירת רכבים חדשים בסך של 2,354 מיליון שקל. עלות הרכבים האלו הסתכמה ב-1,986 מיליון שקל – נשאר רווח גולמי של 368 מיליון שקל. הרווח הגולמי הזה באחוזים מהווה 15.6% מהמכירות.

המכירות האלו הם אלפי רכבים, אבל בתרגום לרכב בודד הרווחיות תקפה – בממוצע הרווחיות מסתכמת ב-15.6%. נו, זה נשמע יחסית נמוך, נכון?  צריך לזכור שזו רווחיות גולמית ולחברה יש הוצאות תפעוליות נוספות, והוצאות מימון ועוד. ואם רוכש פוטנציאלי הגיע עד לכאן, אז הוא כבר מעריך ש"הכל בסדר" – לא עבדו עליו, הוא משלם מחיר ראוי.

אבל נניח שמדובר ברוכש שהוא גם סקפטי לגמרי, גם מבין במתמטיקה, וגם מומחה למיסים. שילוב התכונות והידע הזה, עלול להביא את הרוכש למסקנה שמה שהוא רואה לא מדויק, ואפילו מטעה. ההבנה שלו במיסים תביא אותו לעובדה פשוטה, רוב הסכום שמשולם עבור הרכב הולך למיסים – מס קנייה ועוד. ההבנה שלו במתמטיקה תביא אותו לעובדה נוספת – בהתעלם מהמיסים, הרווחיות של קרסו על הרכבים יותר מכפולה, היא כבר לא 15.6%, היא 31% ומעלה, והנה התרגיל – הרכב כאמור (בדוגמה) נמכר ב-100 אלף שקל, אבל ברגע שהרוב מיסים ונניח בצורה מאוד שמרנית שמדובר על 50 אלף שקל, אזי הלקוח שילם לחברה 50 אלף שקל ולרשות המיסים 50 אלף שקל נוספים. החברה היא מעין צינור שמעביר את המס שנגבה מהלקוח לרשות המס (בדומה לתהליך המע"מ בכל עסק).

בשלב הבא יש לחשב את העלות של הרכב. העלות עם מס הקנייה (ומיסים נוספים) היא 84.4 אלף שקל מכיוון שבממוצע מצאנו שהרווחיות הגולמית 15.6% (מחיר רכב – 100 אלף שקל, הרווח הגולמי 15.6 אלף שקל, ומכאן שהעלות – 84.4 אלף שקל). החברה משלמת בתוך העלות את המיסים בסכום של 50 אלף שקל (החברה מקבלת 50 מהלקוח ומעבירה 50 למס הכנסה), כלומר העלות האמיתית בלי המס – 34.4 אלף שקל.

וסיכום המספרים – מחיר 50 אלף, עלות 34.4 אלף, רווח גולמי 15.6 אלף – הרווח הזה מבטא רווחיות של 31.2%. זה כבר נשמע אחרת, וזה המספר הנכון יותר כלכלית – הרי מה אכפת לרוכש שחברת הרכב משמשת צינור למס הכנסה.

ואם בכל זאת, לא השתכנעתם שיבואניות הרכב מרוויחות הרבה – שימו לב לנתונים הבאים. אם נוריד מהעלות של מכירות כלי הרכב את המיסים וגם מעלות המכירות, נקבל שהמכירות בתשעת החודשים הראשונים של הרכבים החדשים הם סדר גודל של קצת מתחת ל-1.2 מיליארד שקל, וכל המכירות (ליסינג טרייד, רכב יד שנייה ועוד) מסתכמות בכ-2 מיליארד שקל – הרווח הנקי מסתכם בכ-185 מיליון שקל – רווח נקי בשיעור של 9.3% וזה הרבה לשורה התחתונה, במיוחד בתחום שנחשב תחרותי, אבל ייתכן שזה רק למראית עין, ייתכן ששוק הרכב לא תחרותי כפי שזה נראה, ייתכן שקיבוע המחירים מתאים לכולם, אחרי הכל ברגע שיבואנית אחת תחליט לשבור את השוק ולהוריד את המחיר משמעותית (על סדרה פופולארית) זה ייפגע בכל השחקניות. אז למה לעשות זאת – המצב הנוכחי טוב לכולם, חוץ מאשר...לצרכן.

 

 

רכב חדש עם אפס קילומטר מחברת ליסינג - יתרונות וחסרונות

 מתכננים לרכוש רכב? אל תפספסו:  לקבלת הצעה לרכב חדש אפס קילומטר מחברת ליסינג גדולה - הבטחה למחיר הנמוך ביותר!

מלאו פרטים וקבלו הצעה  אטרקטיביות לניהול חשבון ניירות ערך.

 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות