fbpx
קריירה

כמה שעות עובדים בישראל ביחס לעולם ואיפה כאן הבעיה?

צילום: אתר מיקרוסופט
מעודכן ל-09/2019

יום העבודה בישראל ארוך באופן משמעותי בהשוואה למה שנהוג במדינות אחרות מהן הסיבות לכך, איך זה משפיע עלינו, ולמה זה ממש לא יעיל?

אם אתם מרגישים שאתם עובדים הרבה יותר מדי – אתם לא טועים. מדד ה-OECD מראה כי העובדים הישראלים יוצאים מהמשרד הרבה אחרי עמיתיהם באירופה. על פי הנתונים, שבוע העבודה בישראל ארוך בארבע שעות מהממוצע וכולל יותר שעות עבודה מהנהוג במדינות כמו ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה.

מספר שעות העבודה השנתיות בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD ב-7%. גם ימי החופשה שלנו מעטים ביחס למדינות אירופה, ואנחנו ממילא לא תמיד מצליחים לנצל אותם. פער זה משתקף גם במדד הנפוץ של ה-OECD למדידת איכות החיים (Index Life Better) הבודק, בין היתר, את האיזון בין עבודה ופנאי.

בישראל משרה מלאה מוגדרת כ-43 שעות שבועיות, כאשר בארה"ב, לשם ההשוואה, שבוע עבודה ממוצע עומד על 38 שעות. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע הן את שעות העבודה והן את הזכות למנוחה שבועית, התגמול עבור שעות עבודה נוספות וימי חופשה. הבעיה היא שהחוק הזה מיושן ולא לוקח בחשבון את העולם המודרני. הרי רובנו לוקחים את העבודה הביתה, שייכים לקבוצות ווטסאפ בעבודה, עונים לטלפונים וקוראים מיילים בזמננו החופשי. בנוסף, עבודות רבות כרוכות בנסיעות לחו"ל, שהחוק לא לוקח בחשבון.

הדיונים על שעות העבודה הרבות בישראל הפכו לפופולאריים בשיח הציבורי. כתוצאה מכך, יש מי שמנסים לשנות את המציאות באמצעות חקיקה והתערבות למעלה, ובשנים האחרונות צומצם מספר שעות העבודה בשבוע מ-43 ל-42. אולם אי אפשר לפתור את תסמיני הבעיה בלי לתת את הדעת על הגורם לה, שהוא פריון העבודה הנמוך בישראל.

המספר הגבוה של שעות העבודה בישראל נובע מהצורך לגשר בין הפערים ברמת התוצר לעובד, בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD. בשל רמת הפריון הנמוכה, העובד הישראלי הממוצע זקוק לזמן רב יותר כדי להפיק תוצר שבמדינות ה-OECD האחרות לוקח זמן מועט יותר לייצורו. הסיבה לכך שלאורך השנים אנו רואים מגמת ירידה בשעות העבודה במדינות ה-OECD וגם בישראל, היא תוצאה של עליית פריון העבודה במדינות אלה – אלא שבישראל ההתייעלות נמוכה לעומת יתר המדינות.

מסיבה זו, אי אפשר לפתור בעיה של שעות עבודה רבות על ידי חוקי עבודה; לשם כך נדרשת מדיניות רצינית וטיפול ממשלתי בבעיות הפוגעות בפריון העבודה. התערבות באמצעות חוקים בשוק העבודה עלולה לחסום משקיעים זרים, הנרתעים ממילא מהרגולציה הגבוהה בישראל ומההתערבות הממשלתית בשוק הפרטי.

חוקים לקיצור שבוע העבודה יפגעו קודם כול בעובדים החלשים ביותר, אותם עובדים שבשל פריון והון אנושי נמוכים נדרשים לעבוד לעתים בשתי עבודות כדי להגיע לרמת הכנסה סבירה. הפחתת שעות העבודה ללא שינוי בפריון עבודה תביא לשכר נמוך יותר לעובדים, ולפגיעה בתקבולי הממשלה ובאיכות החיים של כלל הציבור.

שעות עבודה ארוכות – למה זה מזיק לנו?

מעבר למובן מאליו, שעות עבודה ארוכות עשויות לפגוע בבריאות, בנפש שלנו, בפריון העבודה ואפילו ביצירתיות.

5 הסיבות הבאות מפרטות את הנזק שבשעות עבודה רבות מדי ומבהירות למה יש צורך בשינוי:

 

עבודה מופרזת עלולה להיות הרסנית לבריאותנו

לא מפתיע לשמוע שעבודה אינטנסיבית מסכנת את בריאות העובדים. כשעובדים שעות ארוכות, אין זמן לצבור אנרגיה, להשקיע בתחביבים, לעסוק בפעילות ספורטיבית סדירה או לאכול בצורה מאוזנת. התוצאות עלולות להיות פגיעה פיזית, החל מכאבי בטן וראש, דרך אובדן תיאבון וחוסר אנרגיה ועד לעלייה בלחץ הדם. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו כי שעות עבודה רבות מעלות את הסיכון לחלות במחלות לב, סוכרת ואפילו סרטן.

גם בריאות הנפש בסכנה

שחיקה כתוצאה משעות עבודה ארוכות מדי עלולה לגרום לעצבנות, עייפות והתנהגות אימפולסיבית. עבודה מרובה בתנאי לחץ עשויה לגרום לסטרס וחרדות ואף להביא לדיכאונות. המצב הנפשי כמובן יכול להשפיע גם על המצב הפיזי – לא מעט מחקרים מצביעים על הקשר בין מצבי לחץ למחלות שונות, בהם התקפי לב.

כמות על חשבון איכות

כאמור, למרות שעות העבודה הארוכות, נמצא כי העובדים בישראל בעלי פריון עבודה נמוך במיוחד בהשוואה למדינות מערביות אחרות. יש לכך לא מעט סיבות, אבל אי אפשר להתעלם מהאופציה כי אנחנו "מרשים" לעצמנו לעבוד לאט יותר, בגלל שעות העבודה הארוכות – כך שבמקום לעבוד בצורה חכמה ומהירה, עובדים רבים מושכים את הזמן. למעשה, מחקרים מצאו כי ככל שעובדים מעבר לשעות עבודה מסוימות, פריון העובדים יורד.

שחיקה

עובד שמשקיע שעות עבודה ארוכות באופן יומיומי ובמשך שנים, ללא ימי חופשה מספיקים, הוא בסיכון גבוה לשחיקה. הסיבה: ככל שעובדים יותר – ישנים פחות, מבלים פחות עם המשפחה ומתפנים פחות לתחביבים. השחיקה הזו עלולה לגרום גם לאיכות עבודה ירודה.

פגיעה ביצירתיות

החיים שמעבר לעבודה יכולים דווקא לעזור לנו להיכנס לפוקוס, להתעסק בדברים אחרים ולאוורר את המחשבה, מה שיכול לעורר יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. אם אנחנו עובדים כל היום, לא נותר זמן לחשוב מזווית אחרת, ואנחנו מתעסקים כל הזמן במחשבה אוטומטית ואינטנסיבית על העבודה או הפרויקט.

אנחנו יכולים להמשיך לקוות שהחוק ישתנה לטובתנו, אבל עד אז, אסור לשכוח שעבודה היא לא הכול. השתדלו לקחת ימי חופש מפעם לפעם, לפנות זמן לתחביבים ולמשפחה ולצמצם את המגע עם העבודה לאחר שהגעתם הביתה – זה יתרום הן לבריאות הנפשית והפיזית, והן לתפקוד היומיומי בעבודה.

הפסקה בעבודה: כמה זמן מגיע והאם זה בתשלום?

האם אפשר לקבל שעות נוספות ללא תיאום עם הממונה?

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות