fbpx
כלכלה שיתופית מדריכי דירה ומשכנתא

מגורים משותפים - מה זה? והאם זה כדאי?

מעודכן ל-03/2019

הכלכלה השיתופית תופסת תאוצה וניתן למצוא יישומים שלה במספר לא מבוטל של תחומים. מה שהתחיל ביוזמות קהילתיות כמו קאר פולים בנסיעה לעבודה או החלפת דירות בין תיירים, הפך מהר מאד לתעשייה כלכלית גלובלית. בין החברות הגדולות שמספקות מוצרים ושירותים שיתופיים ניתן למצוא את Wework בתחום חללי העבודה המשותפים, את Airbnb בתחום הלינה לתיירים ואת Uber בתחום הנסיעה המשותפת.

הכלכלה השיתופית לא פוסחת גם על תחום המגורים. האמרת עלויות הדיור, בעיקר בערים הגדולות, החזירה לעולם רעיון ישן, הקומונה או הדיור המוגן. אך בעוד שבעבר הקומונה היתה נחלתם של היפים וביטניקים, והדיור המוגן מיועד לאנשים בגיל הזהב, בשנות האלפיים נטלו ידיים פרטיות את היוזמה והן מפעילות מתחמי מגורים משותפים, Co-Living. המגורים האלו משמשים בעיקר צעירים, כשהיתרון הגדול הוא חסכון בעלויות המגורים מצד אחד וחיי קהילה פעילים מהצד השני.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

מודל ה- Co Living - הרציונל

נשען על המסקנה כי ב-90 מהזמן אנשים מנצלים רק 40 אחוז משטח הדירה שלהם.

במגורים משותפים ניתן למצוא שילוב של פרטיות עם שימושים משותפים. החלק הפרטי כולל בדר"כ חדר שינה/מגורים וחדר רחצה, והשימושים המשותפים כוללים חללי אירוח משותפים חדרי אוכל מכבסה גינה קהילתית ועוד.

מגורים משותפים בערים גדולות החלו להתפתח במודל קהילתי של Co-Housing במדינות סקנדינביה מאז שנות השבעים והשמונים. במודל זה, קבוצות של תושבים חברו לקנות ולנהל יחדיו נדל"ן בעל מאפיינים שיתופיים וקהילתיים.

ברחבי העולם אימצו את המודל וקיימים עשרות פרויקטים מוצלחים של  Co-Living במנהטן ניו יורק, Old Oak לונדון – 5 בניינים, בברוקלין, בוושינגטון ופיטסבורג ועוד.

בישראל פועל מתחם מגורים משותף אחד שאותו יזמה חברת VENN בשיתוף עם קרסו נדל"ן בשכונת שפירא בתל אביב. בפרויקט מושכרות דירות קטנות לצעירים לצד שירותי ניהול כשמטרת המיזם היא יצירת סביבת חיים הוגנת מבחינה כלכלית.

עיריית ת"א הודיעה על כוונתה לקדם את פרויקט מגורים משותפים של WELIVE שבבעלותה של WEWORK. הפרויקט עתיד לקום במרכז ת"א בדומה למתחמים של WEWORK בארה"ב. בעיריית תל אביב אף הביעו רצון לשנות את התב"ע שיידרשו לטובת הפרויקט.

גם עיריית ירושלים החליטה לקדם פרוייקט מגורים משותף ואף קיימה כנס בנושא.

בישראל, ניתן לראות גם בקיבוצים מקום הפועל בשיטת המגורים המשותפים, אם כי בקיבוצים לא ממש גרים באותו המבנה. בקיבוצים רואים היום שלצד הרצון של הצעירים לעזוב את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה, מתקיים גם תהליך הפוך – רבים מהצעירים (שהתבגרו בינתיים וחלקם התמסדו) חוזרים ובונים את ביתם  בקיבוץ. הם בעצם מעדיפים בית בקיבוץ, עם שירותים משותפים שמספק הקיבוץ.

אז למה זה כדאי?

למעשה, האפשרות לגור במתחם מגורים משותף בעיר הגדולה היא בשכירות בלבד. מתחמי המגורים המשותפים מופעלים על ידי חברת ניהול המספקת מעטפת לוגיסטית לדיירים ואחראית על התפעול של מבנה המגורים, בחירת וניהול הדיירים, מתן שירותי דיור כוללים וכמו כן היא אחראית על חיי ושירותי הקהילה.

בדיור המשותף הדיירים נהנים מחדר כביסה, סלון גדול משותף, סלון גדול, חדר אוכל ובהרבה מהפרויקטים גם קיים חלל המשמש כמועדון לדיירים שבו הם יכולים לקיים אירועים קטנים או להקרין סרטים. והדירות עצמן מאובזרות בכל מה שאדם זקוק לו: מיטה, ספה, מקרר, טלוויזיה וכו'.

הדייר משלם דמי שימוש חודשיים שבהם מגולמים מספר מרכיבים : שכר דירה, תשלום על האירועים השונים בבניין, תשלומים שקשורים באופן ישיר לדירה המגורים, כגון הוצאות צריכה (חשמל, גז, מים  וארנונה), תקשורת (אינטרנט וכבלים), ניקיון בדירה, ותשלומי אחזקה לחברת הניהול.

כמה זה עולה?

ובכן, אם אתם בחרתם לגור בבניין של Wework במנהטן, הממוקם הממוקם ברחוב וול סטריט 110 תשלמו על דירת סטודיו, ללא שותפים החל מ-3,050 דולר, על דירת שני חדרים תשלמו עם השותף כ-5,400 דולר ודירת ארבעה חדרים תעלה החל מ-7,600 דולר.

וכמה זה עולה בתל אביב? ההנחה היא שעלות הדיור המשותף בישראל עולה בין 2000 שקל ל-3,000 שקל בחודש בחודש, תלוי במספר השותפים, גודל הדירה ובאילו שירותים בוחרים להשתמש.

לא בטוח שהמחירים האלו משתלמים יחסית למחירי השכירות הממוצעים בשכונות בהם נמצאים הבניינים של הדיור המשותף. אבל, צריך לקחת בחשבון שהמחירים האלו כוללים בתוכם הרבה מאד שירותים שיש להם עלות נוספת, אם שוכרים דירה לבד. חוץ מזה, נראה שהדיור המשותף לא עונה רק לצרכים כלכליים של הדיירים אלא גם, או אולי בעיקר, לצרכים חברתיים ולאפשרות שמקנים המגורים האלו לחוויה של חיי קהילה עשירים.

עדכונים:

אוגוסט 2018:  בארץ יש כמה יזמים שפועלים בתחום המגורים המשותפים. אחד מהם פעיל בעיקר בדרום ת"א, בשכונת שפירא. השיטה היא כזן - היזמים יוצרים שיתופי פעולה עם בעלי נכסים , משפצים את הבניינים בהתאם למודל מגורים משותפים: יחידות הדיור קטנות - זה מתחיל ב-7 מ"ר ליחידת קיו-בי בדירת שותפים, יש גם יחידות של 20 מ"ר וזה עשוי להגיע עד ליחידות של 130 מ"ר למשפחות. גלובס ראיין יזמים בתחום שהסבירו  שיש חללים משותפים שעומדים לרשות כל הדיירים, על פי גלובס היזמים - "יוצרים אקו-סיסטמה של מגורים שיתופיים עם שירותים שכונתיים, חלקם בשיתופי פעולה ואחרים כיוזמה שלהם, כמו למשל, שירותי כביסה וניקיון, ספריית ציוד, מתחם אמנות, סדנאות צמיחה אישית, חדר מוזיקה, סטודיו ליוגה, פיצרייה שכונתית, בית קפה, גן ילדים, חלל עבודה משותף, תוכניות למעורבות חברתית, הכשרות מקצועיות, חנויות פופ-אפ ואפילו דוג-ווקרים ובייביסיטר. (הרחבה בגלובס)

מגורים משותפים הפכו ללהיט בהונג קונג - המחירים הגבוהים בהונג קונג  גרמו בשנים האחרונות לזינוק של דירות קטנטנות וחללי מגורים משותפים בסגנון מעונות סטודנטים. חלק מהפתרונות נעשים במבנים תעשייתיים. בכתבה בדהמרקר הובאו הבעיות דיור בהונג קונג, לרבות הבעייתיות במגורים משותפים - "מבנים תעשייתיים אינם מעוצבים בשביל מגורים. זה מסוכן מבחינה בטיחותית", אמר פרופסור צ'או קוונג ווינג, מומחה לנדל"ן ובנייה באוניברסיטת הונג קונג וחבר בכוח המשימה שמטרתו לסייע בפתרון של המחסור באדמות". (הרחבה בדהמרקר)

 כדאי לכם לקרוא את המדריך שלנו על קופת הגמל להשקעה – ככה תחסכו הרבה כסף! 

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

יואב בהט

יואב בהט

יואב ניהל את מחלקת התוכן והנתונים של חברת איי-אונליין במשך שנים רבות. שם נחשף לכתיבה, עריכה והכרות מעמיקה עם שוק ההון.
יואב כותב באתר הון לצד תפקידו כרכז כתבים.
תחומי הסיקור של יואב, הם בעיקר - שוק ההון והשקעות; פנסיה וביטוח; ושוק הנדל"ן.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות