בנק ירושלים בניהולו של אורי פז, מנסה בכל דרך להגיע לציבור והציע לו את ריבית הפיקדונות הגבוה ביותר בשוק (לפחות 80% מריבית בנק ישראל; בפועל – נכון לעכשיו 100% מריבית בנק ישראל – 2.5%). איך עושים את זה? מתחברים לרשת הקמעונות של רמי לוי. שני הגופים דיווחו על שיתוף פעולה ביניהם להפצת שירותי הבנקאות באמצעות הרשת של רמי לוי. כבר השבוע תחיל הפיילוט של ההסכם – בסניפי רמי לוי יוצבו עמדות מטעם בנק ירושלים לקידום הפיקדונות האינטרנטיים של בנק ירושלים. בשלב הבא, (שתלוי בקבלת אישור מהמפקח על הבנקים), יסופקו בסניפי הרשת שירותי בנקאות מלאים.
מעבר לכך, ללקוחות הרשת יינתנו תנאים מועדפים במסגרת תוכנית ייעודית, כך שהם צפויים ליהנות מריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, ריבית נמוכה יותר על הלוואות, ובכלל מחירים מועדפים על הבנקים האחרים ועל לקוחות אחרים של בנק ירושלים.
בדרך הזו בנק ירושלים מתגבר על הבעיה הגדולה שלו – מספר הסניפים הקטן. לבנק רק 16 סניפים, ועם החיבור לרמי לוי הוא יגדיל את הנוכחות שלו למאות נקודות. זה נשמע אולי מוזר, בעידן של האינטרנט מי צריך סניף? אבל בפועל, למרות שניתן להפקיד בבנק ירושלים דרך האינטרנט – כלומר לפתוח חשבון לפיקדון בלבד, להעביר כסף מחשבון העו"ש לחשבון בירושלים, לעקוב אחרי החשבון באינטרנט, להורות שעם סיום תקופת הפיקדון להעביר בחזרה את הכסף לחשבון העו"ש הרגיל. למרות שכל זה ניתן לעשות בדקות ספורות, עדיין הציבור מעדיף לראות את היועץ בבנק, את הסניף עצמו, במיוחד שמדובר בסכומים גדולים. באופן יחסי, התוכנית של אורי פז, מנהל בנק ירושלים לתת למחזיקים בפיקדונות לפחות 80% מריבית בנק ישראל הצליחה – מעל 5,000 לקוחות הפקידו בבנק דרך האינטרנט בסכום המוערך במעל 300 מיליון שקל (מתחילת ינואר), אבל בבנק ירושלים מכוונים גבוהה יותר

ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת הבנייה אשדר, לא סבור שיהיה שינוי מחירים דרמטי בשוק הדירות. בראיון לגלובס הוא אומר "בגלל הדיבורים, נעצרו התחלות בנייה והתוצאה היא שבעוד חצי שנה שוב יהיה מחסור גדול בדירות, כשבעצם בביקושים לא השתנה דבר".
לראיון המלא בגלובס

עמלות פירעון מוקדם- הבנק גובה עמלה בגין פירעון מוקדם כאשר מחזירים את המשכנתא לפני המועד המקורי. עמלת פירעון מוקדם כוללת מספר מרכיבים – עמלה בגובה המדד (מדד ממוצע של שלושת החודשים האחרונים) כפיצוי בגין הפסד מדד אם הפירעון חל בין ה-1 ל-15 בחודש; עמלת היוון בגין הפרשי ריבית –  עמלה שמבטאת את ההפסד של הבנק למשכנתאות נגזרת מהפער בין  הריבית על פי הסכם ההלוואה לבין הריבית בפירעון;  עמלה בגין עלות הטיפול בפירעון המוקדם; עמלת אי הודעה מראש, עמלה הנגבית אם הלווה  לא הודיע לפחות 10 יום מראש על כוונתו לעשות פירעון מוקדם

מדריך מקיף על עמלת פירעון מוקדם

מנורה מבטחים מאמצת את האסטרטגיה של השקת קרנות נאמנות חדשות ללא דמי ניהול אך עם שיעור הוספה. האסטרטגיה הזו מתאימה למשקיעים לטווח בינוני וארוך בקרנות . ההחלפה של דמי הניהול בשיעור הוספה גורמת לכך שככל שמשך הזמן המוחזק גדול יותר כך העלות השנתית בהחזקת הקרן יורדת (שיעור הוספה חלקי מספר שנים), ומכאן שכאמור למחזיקים לטווח ממושך זה עשוי להיות כלכלי. מנורה מבטחים מתכוונת להשיק קרן נאמנות בשם – "מנורה מבטחים מק"מ פברואר ויותר".

הקרן לא גובה דמי ניהול; שיעור ההוספה הוא 0.17%. הקרן תהיה פטורה מעמלות קנייה ומכירה ותשקיע לפחות 75% במק"מ לפדיון (מק"מ פברואר 2013), והיתר באג"ח בדירוג A ומעלה. הקרן תוגבל (קרן סוגרה) עד להיקף של 300 מיליון שקל.

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר ) חדש בבנק הבינלאומי. הבנק מציע ללקוחותיו פיקדון ל-31 חודשים, עם קרן פיקדון מובטחת (נומינלית) ועם סיכוי לאפסייד במידה וסל מדדי מניות מובילים בעולם, ירשום תשואה חיובית. המשקיעים בפיקדון המובנה יזכו למענק התלוי בתשואה של סל מדדי מניות המורכב (בחלוקה שווה) ממדד דאו ג'ונס, מדד הפוטסי 100, מדד SMI בשוויץ, מדד הנג סנג בהונג קונג ומדד RDX USD הרוסי. המענק יחושב בהתאם לממוצע רעוני של תשואת הסל על פני 30 חודשים, ובמידה והתשואה חיובית, המשקיע יקבל 70% משיעור השינוי.
סכום המינימום להפקדה – 10 אלף שקל; המועד האחרון להפקדות – 7 בפברואר.

האוצר הנפיק לאחרונה אגרות חוב שקליות לטווח של 30 שנה. ההנפקה הזו, על רקע התשואות הנמוכות באפיק השקלי (וכן ביתר האפיקים) לצד ביקושים מהגופים המוסדיים לסחורה של הממשלה, היתה מוצלחת והיא כנראה מבשרת על הנפקות ארוכות טווח נוספות שיהיו במהלך השנה. איגרות החוב החדשות מאריכות בפועל את עקום התשואות מ-15 שנים ל-30 שנים, במילים אחרות, מגוון ההשקעות של הגופים המוסדיים גדל, והם יכולים לתמחר אגירות חוב לתקופות ארוכות מבעבר.

וזה חשוב מאוד לשוק המשכנתאות – יש קשר הדוק בין שוק האג"ח לשוק המשכנתאות, ובמידה ואכן (כפי שמסתמן כעת) ייווצר שוק אג"ח לטווח של 30 שנה, אזי בהתאמה ניתן יהיה לגזור ריבית להלוואות ולמשכנתאות לטווח כזה, כלומר – יתפתח שוק משכנתאות גם בריבית שקלית לטווח של 30 שנה. משכנתאות כאלו (לא צמודות), אגב מקובלות בעולם המערבי, במיוחד בארה"ב.

תעודות פיקדון הן תעודות סל העוקבות אחרי מטבע מסוים, לרבות השקל. בבורסה בת"א נסחרות ארבע תעודות פיקדון שקליות, בהיקף של מעל 7 מיליארד שקל. שתי תעודות פיקדון שקליות של קסם מקבוצת אקסלנס בהיקף של כ-4  מיליארד שקל; תעודה של תכלית בהיקף 2 מיליארד שקל; ומיטב כספית ג'מבו עם 600 מיליון שקל (נתונים מעודכנים לתחילת 2015 ) . התעודות האלו מניבות קרוב לריבית בנק ישראל וזה יתרונם הגדול מול הקרנות הכספיות והמק"מים. בפועל, התשואה בתעודות הפיקדון האלו שנסחרות על פני כל היום היא כ-0.03% פחות מריבית בנק ישראל. זה ברוב המקרים מעבר לריבית שניתן לקבל בפיקדונות בבנקים; זה מעבר לתשואה הצפויה בקרנות הכספיות.

בקרנות הכספיות, שבהן הכסף מושקע לזמן קצר (לרוב ל-3 חודשים) ובמקמים, פיקדונות ואגרות חוב בטוחות, יש דמי ניהול ובמקרים מסוימים גם שיעור הוספה שמפחיתים בפועל את התשואה בקרנות. ומכאן, שהסיכוי שלהם לגבור על התשואה בתעודות הפיקדון, נמוכה יחסית.

יתרון נוסף של תעודות הפיקדון נובע מהשינויים האפשריים בריבית (סיכון הריבית). בתעודות הסל מסוג תעודות פיקדון הריבית משתנה בהתאם לריבית של בנק ישראל. כלומר, אם תהיה ירידה בריבית, אז רק מרגע הפחתת הריבית, תעודכן הריבית בפיקדון. המחיר של התעדה לא מבטא ציפיות. מנגד,  במק"מים  מתבטאת  הציפייה להפחתת ריבית  במחיר. כלומר, אם לדגמה תהיה הפחתת ריבית (של בנק ישראל), לא ברור בכמה זה ישפיע על מחיר המק"מ, כי באופן חלקי המחיר עד להפחתה ביטא את ההערכות שתהיה הפחתת ריבית. המחזיקים במק"מ מעין משלמים על הציפיות וזה לא קורה בתעודת הסל. לכן, במצב של הפחתות ריבית האחזקה בתעודת הסל עשויה להיות משתלמת יותר.  מעבר לכך, בתעודת פיקדון אין אפשרות של הפסד הון (מאחר והיא לא מושפעת מצפיות אלא מריבית בפועל). במקמים ובקרנות כספיות יש תרחישים כאלו.

יתרון נוסף בתעודת הפיקדון הוא מנגנון ההשקעה מחדש. הריבית השוטפת נצברת בתעודה ומושקעת מחדש, כך שנוצרת תשואה של ריבית דריבית.

כמו כן, בדומה לכל תעודות הסל, יש נזילות מובטחת – מנהל התעודה מספק ציטוטים לקנייה ומכירה של תעודת הפיקדון ובמרווחים נמוכים, כלומר המחזיקים יכולים בכל רגע נתון למכור את התעודה. בקרנות הכספיות אין מסחר שוטף, אך ניתן להנזיל את הקרן במהירות.

חיסרון של תעודת הפיקדון נובע ממעמדה המיסויי.  תעודת הפיקדון והקרן הכספית נהנות מדחיית מס שמשולם רק בעת המימוש. מנגד, במק"מ ופיקדון המס הוא על הצטברות הרווח. עם זאת שיעורי המס שונים –  תעודות הפיקדון, כמו גם המק"מ והפיקדון בבנק חייבות במס של 15% על הרווח הנומינלי; הקרן הכספית חייבת במס של 25% על הרווח הריאלי – ברמת אינפלציה שהוגדרה על ידי בנק ישראל  כמתווה ת 2% עד 3% מדובר ביתרון לקרן הכספית.  אבל האינפלציה בפועל בשים האחרונות נמוכה יותר משמעותית כשב-2015 צפויה אינפלציה סביב האפס.

בנק לאומי למשכנתאות יהפוך להיות זרוע בתוך בנק לאומי. המיזוג, יאפשר לקבוצת לאומי ליהנות מהסינרגיה התפעולית ולחסוך כ-20 מיליון שקל בשנה. המיזוג צפוי להיות מושלם עד סוף השנה. שוקי בורשטיין, מנכ"ל לאומי למשכנתאות יוביל את המהלך ויעמוד בראש מערך המשכנתאות של קבוצת לאומי. מערך המשכנתאות יתבסס על המבנה הארגוני של לאומי למשכנתאות ויכלול 110 נציגויות של יועצי משכנתאות וכ-500 עובדים.

המיזוג של לאומי למשכנתאות, הוא בהמשך למהלך דומה של כל הבנקים האחרים (מיזוג לתוך החברה האם). בנק הפועלים היה הראשון שמיזג את משכן (בנק למשכנתאות של הפועלים), כשבהמשך מיזג מזרחי את טפחות  והבינלאומי את הבינלאומי למשכנתאות. לאחרונה, גם דיסקונט הודיע כי ימזג את דיסקונט משכנתאות לתוכו.

יתרון נוסף (מעבר לסינרגיה) שבמיזוג לאומי למשכנתאות לתוך לאומי הוא המידע שיזרום מלאומי משכנתאות ללאומי. מדובר בלקוחות רבים שבלאומי אין עליהם מידע (אנשים שלקחו משכנתאות מבנק לאומי למשכנתאות אבל לא מנהלים חשבון בלאומי) ועשויים להפוך ללקוחות פוטנציאלים של הבנק.

לאומי למשכנתאות הוא השלישי בגודלו במערכת האשראי למשכנתאות. הבנק מהווה 23% מסך האשראי הניתן בשוק המשכנתאות כאשר היקף האשראי שלו מוערך ב-55 מיליארד שקל.

נסח טאבו – מסמך שמקבלים מלשכת רישום המקרקעין (רשם המקרקעין) ובו  פרטי זיהוי של הדירה / נכס לרבות פרטים על הדירה, גוש, חלקה, שטח הדירה, הבעלים של הדירה / נכס, הזכויות שיש בנכס, הערות אזהרה שרשומות על הנכס, שעבודים ועיקולים.

משכנתא מדרגה שנייה- משכנתא נוספת (שנייה) הניתנת על דירה שעליה יש משכנתא בדרגת עדיפות ודרגת ביטחון גבוה יותר (משכנתא בדרגה ראשונה). ומכאן, שהמשכנתא מדרגה שנייה מעין נחותה ביחס למשכנתא מדרגה ראשונה – במצב שבו הלווה לא יכול להחזיר את החובות, אזי לאחר שממשים את הנכס מחזירים את החוב לפי סדר הקדימות – קודם לבנק שמשכן את הנכס בדרגה ראשונה ולאחר מכן לממשכן מדרגה שנייה. במצב כזה ברור שיש יתרון למלווה עם דרגת ביטחון גבוה (ראשונה).

הבנקים מוכנים לספק מימון בדרגה שנייה כאשר הם סבורים שיש מספיק בטוחה שתכסה את ההלוואה (לאחר כיסוי החוב בדרגה ראשונה) כשמעבר לכך, הרי הלוואות זה העסק שלהם, הם מתמחרים את הסיכון ובהתאמה דורשים רייבת גבוה יותר על ההלוואה בהינתן שהיא יותר מסוכנת (הסיכון בה גבוה מההלוואה עם ביטחון בדרגה ראשונה).

בנקים גם סמפקים אשראי במסגרת פארי פאסו – ראו כאן, הסבר מפורט

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה מגורים לישראל התבטא לאחרונה ביחס למחירי הדירות והעריך שמחירי הדירות לא יעלו. ביחס לשאלה מה עדיף – לשכור דירה או לקנות דירה, הוא ציין שדירה זה לא רק עניין כלכלי, כלומר רכישת דירה לא נובעת רק מכדאיות כלכלית מול השכרת דירה, אלא נובעת גם מהבטים פסיכולוגיים והצורך בביטחון לטווח ארוך.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, סבור שבשנה הקרובה תהיה התייצבות במחירים עם נטייה לירידות של אחוזים בודדים. להערכתו, אלו שסבורים שתהיה התרסקות מחירים טועים. דניה סיבוס היא מהחברות הקבלניות הגדולות בארץ, החברה מקבוצת אפריקה משמת קבלן ראשי של רוב היזמיות הגדולות בארץ למגורים ולמשרדים. בשנה שעברה רכשה דניה סיבוס את השליטה בחברת אפריקה מגורים.