זה קרה כמעט לכל אחד מאיתנו, ויש כאלו שזה קרה להם מספר פעמים ואפילו הרבה פעמים –  הרגע בו אנחנו מגיעים לשדה התעופה, במטרה לעלות על טיסה מוגדרת בשעה ברורה וידועה; ואז אנחנו מתבוננים בלוח הטיסות, רואים את הצבע האדום וכיתוב ה-Delayed צמוד לטיסה שלנו – איחור בטיסה. לרוב זה לא סוף העולם, לרוב נמתין דקות או חצי שעה או שעה, אבל יש מקרים שזה יכול להיות הרבה מעבר לכך. במקרה הטוב נמתין מספר דקות, במקרה הרע שעות על גבי שעות.  למרות שלא בטוח שזה יעודד אותנו באותו רגע, צריך לזכור שעבור איחור של פרק זמן מסוים ומעלה בטיסה, אנחנו אמורים פיצוי – כן, אנחנו זכאים לקבל על פי חוק פיצוי וזכויות שונות מחברות התעופה. על מתי מקבלים? איך מקבלים? כמה הפיצוי ולמה זה לא תמיד פשוט לקבל אותו, תוכלו לקרוא במדריך הבא.

החוק הרלוונטי: חוק שירותי התעופה

חוק שירותי התעופה משנת 2012 מבוסס על חוקים דומים ממדינות אחרות באירופה. החוק הזה יוצא מנקודת הנחה שאיחור משמעותי במועד הטיסה, הנובע מאחריות חברת התעופה, פוגע בזכויות הנוסעים – מה הם אומרים? זה הרי ברור, אבל מבחינה משפטית חייבים להוכיח נזק, ונזק קיים כאשר מדובר על איחור משמעותי.

המטרה העיקרית של החוק, כפי שכתוב בו, היא "להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה והם לא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם". חשוב להדגיש כי יש איחורים שלא תלויים בחברת התעופה – אם לצורך העניין יש השבתה כוללת של דה התעופה אין קשר ישיר לחברת התעופה, האשם לא בה, ולכן אין כאן אחריות על הפיצוי. אבל אם חברת התעופה היא הגורם האחראי אז היא אמורה על פי חוק לפצות את הנוסעים.

ההנחה העומדת בבסיס החוק הזה היא, בין היתר, שאיחור קל הוא איחור "נורמלי" ונסלח. אבל, איחור של מספר שעות פוגע בצורה משמעותית בתכניות הנסיעה של הלקוח, וגורם לו נזק. פתאום הטיול משתבש, לא מגיעים לפגישת העסקים החשובה, מבזבזים זמן רב לריק, עלול להיגרם מצב בו סכומי כסף ששולמו יורדים לטמיון (למשל עבור מלונות), טיסות המשך, השכרת רכב ועוד. בקיצור – מצב לא נעים, הפסדים כלכליים ועוגמת נפש של ממש.

שאלת האחריות כאמור היא הבסיס לפיצוי – כאשר האיחור הוא כתוצאה מכוח עליון, למשל מזג אוויר שמביא לקרקוע מטוסים או התראת טרור שמשתיקה את שדה התעופה, או שביתה של שדה התעופה, רעידת אדמה ועוד, החברה לא אמורה כמובן להעניק את הפיצויים ואת הזכויות האחרות. כך גם כאשר האיחור נובע כתוצאה מעומסים בשדה התעופה (ושביתות כאמור) שפוקדות את השדה מפעם לפעם. אם התקלה במטוס מוגדרת כחריגה או אינה באחריות חברת התעופה – נניח ציפור שנכנסה לתוך המנוע – החברה לא אמורה להעניק את הפיצויים, זה הרי לא באשמתה, זה סוג של כח עליון. החברה אחראית על נזק שנגרם בגללה. כל הטיסות יוצאות בזמן, אבל הצוות שלה עדיין לא מוכן – היא אשמה; כל הטיסות יוצאות בזמן, אבל המטוס שלה עם בעיות חמורות במנועים – היא אשמה.

כגודל האיחור, גודל הפיצוי

ולאחר שהבנו את שאלת האחריות, נותר להבין מתי מדובר באיחור עם נזק ומתי לא?  חוק שירותי תעופה יוצא מנקודת הנחה שיש מספר רמות של פגיעה בנוסעים: ככל שהאיחור בטיסה גדול יותר, כך הפיצוי אמור להיות גדול יותר. אם אתם ממתינים עד פרק זמן של שעתיים, סביר להניח שכן יצטבר אצלכם תסכול ויכול להיות שנגרם לכם נזק כלכלי וגם  יכול מאד להיות שהוא יגדל כשתבינו שעל איחור של פחות משעתיים אתם לא זכאים לקבל פיצוי או הטבה כלשהי. אבל זאת נקודת הבסיס של החוק – עד שעתיים אין פיצוי, זה סוג של איחור סביר.

ואם או בלי קשר, עד שעתיים אלו האיחורים הנפוצים וחוו זאת ישראלים רבים. למרות התסכול ופעמים רבות הנזק הכלכלי, לא מגיע על איחור כזה פיצוי.

ואם זה מעל שעתיים? ובכן, אם חל איחור בטיסה בפרק זמן של שעתיים עד חמש שעות, הנוסעים אמורים לקבל שירותי סיוע המוגדרים כבסיסיים – כיבוד קל (בדרך כלל תלושים שהם יכולים לנצל בחנויות שדה התעופה) ושירותי תקשורת: שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה בפקס או בדואר אלקטרוני.  במקרה של טיסות היוצאות מישראל סביר להניח ששירותי התקשורת לא יהיו רלוונטיים, כי לרוב הישראלים יש מכשיר נייד שמאפשר גלישה באינטרנט, אבל דעו לכם שהזכות הזו קיימת. האמת מאכזב – זה הכל? איפה הפיצוי הכספי? איפה הפיצוי על הנזק הכספי ועל עוגמת הנפש? נראה שהחוק במקרה זה מאוד חס על חברות התעופה, ופחות מתחשב בנוסעים.

כאשר האיחור נע בין חמש לשמונה שעות, יינתנו הזכויות האלה לצד זכאות להשבה של מלוא תמורת כרטיס הטיסה במקרה שהוא לא ינוצל. הנוסע יכול לעלות על אותה טיסה באיחור, לבקש את מלוא התשלום עבור הכרטיס או לחלופין כרטיס עבור טיסה חלופית (אי אפשר גם לקבל כרטיס חלופי וגם החזר על הסכום ששולם). מי שמבטל את הכרטיס ולא מבקש טיסה חלופית, אמור לקבל את ההחזר עבור הסכום שהוא שילם תוך פרק זמן של עד שלושה שבועות. בנוסף לכך, בכל מקרה של איחור מעל לחמש שעות, אם יש צורך בשהות בת לילה אחד לפחות בבית מלון צריכה חברת התעופה לממן את זה, כולל הסעה משדה התעופה עד למלון. כך גם כאשר הנוסע בחר בטיסה חלופית למחרת.

כאשר האיחור כבר הופך באמת לטירוף – מעל שמונה שעות או שהטיסה מתבטלת, יינתנו כל הזכויות שניתנו עד כה (לפיצוי של מ-5 עד 8 שעות) לצד פיצוי כספי כפי שמגדיר החוק. גובה הפיצוי משתנה בהתאם למרחק הטיסה – המרחק באוויר בין נקודת המוצא לנקודת היעד. יש כאן שלוש רמות  של פיצויים: מרחק של עד 2,000 קילומטרים מקנה פיצוי של 1,290 שקלים,  מרחק של עד 4,500 קילומטרים  מקנה פיצוי של 2,070 שקלים  ומרחק העולה על 4,500 קילומטרים  מקנה פיצוי של 3,100 שקלים. אם אתם משפחה הפיצוי מוכפל כמובן במספר הנוסעים.

שימו לב לעניין חשוב – החוק הזה מתייחס לחברות ישראליות, כלומר לאל על, ישראייר וארקיע. אבל רבים , למעשה הרוב טס עם חברות זרות – מה קורה אז?   במקרה של חברה זרה הפיצוי יהיה בהתאם לאמנות הקיימות בתחום בזירה הבינלאומית ולתקנות המאפיינות את יעד הטיסה הספציפי. בלא מעט מקרים מדובר בתנאים שהם דווקא משופרים ביחס לחוק הישראלי. על פי תקנות האיחוד האירופי, שרלוונטיות עבור טיסות שהמפעילה שלהן היא חברה המהווה חלק ממדינות האירופי או ממריאות ממדינות ששייכות לאותו איחוד, הפיצוי הכספי יינתן לנוסע כבר מאיחור של שלוש שעות בלבד בזמן הטיסה (להבדיל מהתרחיש הישראלי בו מקבלים פיצוי כספי רק משמונה שעות איחור בטיסה ומעלה). יכול להיות שעבור טיסה אחת אתם יכולים לקבל את הפיצוי בדרך הישראלית או על פי הפרוטוקול האירופי, ולכן מומלץ לבדוק בשתי החזיתות.

איך מקבלים פיצוי?  למי פונים?

חלק מהישראלים החווים איחור בטיסה שלהם ממהרים לתעד את האירוע, לכתוב סטטוס כועס ברשתות החברתיות וכן הלאה. אנחנו לא נגד הצעדים האלה, אבל צריך לזכור שהישועה לא תבוא מהם. מה שכן צריך לעשות, כדי לקבל את הזכויות המגיעות על פי חוק, הוא להגיע לנציג של חברת התעופה. נציג כזה אמור להיות זמין בכל חברת תעופה הטסה מישראל או אליה, החל משלוש שעות לפני מועד הטיסה הראשוני המתוכנן ועד לחצי שעה אחרי ההמראה שלה. החברה צריכה ליידע את הלקוחות, בדרך כלל במועד הנפקת הכרטיסים, היכן בדיוק יימצא אותו נציג.

אם מסיבה מסוימת החברה מתנערת מהאחריות שלה, לא מספקת את הזכויות או אינה זמינה, הרי שהיא עוברת על החוק. במקרה הזה מומלץ לתעד את ההתנהלות מולה ולהשיג הוכחות על עצם הסירוב. במקרה הזה ניתן יהיה בדרך כלל לתבוע את החברה. על פי המדיניות הנוכחית של בתי המשפט בישראל, הפיצויים הניתנים בתביעה מהסוג הזה יכולים להגיע עד 10,350 שקלים.

המקרים המיוחדים

סוגיה אחרת שצריך להתייחס אליה היא שמועד שינוי שעת הטיסה יכול להשפיע על הזכויות. איחור בטיסה של יותר משמונה שעות הנעשה מספיק זמן לפני המועד אמנם עלול לגרום לתסכול (שיבוש תכניות הטיול, תשלום מיותר על מלונות וכן הלאה), אבל הנוסע לא אמור לקבל במצב הזה פיצוי על עצם האיחור – כל עוד ההודעה של חברת התעופה על כך הייתה 14 יום לפחות לפני מועד הטיסה הראשוני. מה שכן, היא צריכה לספק לו מזון, שתייה וכן לינה בבית מלון והסעה אליו (במקרים המחייבים זאת).

אם חברת התעופה או המפעילה הציע לנוסע – עד שבוע טרם מועד הטיסה – כרטיס עבור טיסה חלופית בעלת מועד המראה של עד שעתיים לפני מועד הטיסה המקורית והנחיתה שלה ביעד היא עד ארבע שעות מהשעה המקורית, לא יוכל הנוסע לקבל את הפיצוי הכספי.

כאשר הנוסע בוחר לקבל טיסה כרטיס לטיסה חלופית, בגין איחור בטיסה העולה על שמונה שעות, יכול להיות שהמפעיל יוכל להפחית ב-50% את גובה הפיצוי. התנאי העיקרי כאן הוא שהטיסה החלופית תנחת ביעד שלה עד ארבע שעות מזמן הטיסה המקורית, וכן שתהיה זו טיסה ליעדים קצרים כמו יוון או קפריסין (עד 2,000 קילומטרים). מקרה נוסף בו הפיצויים ייחתכו בחצי הוא נחיתה של הטיסה החלופית עד פרק זמן של שש שעות משעת הטיסה המקורית, כשמרחק הטיסה הפעם הוא עד 4,500 קילומטרים.

החוק הזה תקף לכל סוג של טיסה היוצאת מישראל, כולל טיסות הצ'ארטר וה-Low Cost למיניהן. ומה עם איחור בטיסות פנים? ובכן, מאז 2013 מוגדר בחוק שגם על טיסות פנים אמורים להינתן פיצויים – זאת כאשר האיחור הוא של יותר משלוש שעות. כאן ישנה זכאות לפיצוי בגובה של 150 שקל (משדה דב עד עין יהב או ראש פינה), 250 שקל (מתל אביב, נמל התעופה בן גוריון או חיפה עד אילת) או 200 שקל (ביטול של טיסה בכל אחד מהקווים האחרים).

איך לחסוך בטיסה לחו"ל?

שר כאוצר משה כחלון, מנסה – אפשר להתווכח האם חלק מהתוכניות שלו אכן יצליחו, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה הפשוטה שכחלון מנסה – הוא יורה לכל הכיוונים בשוק הדירות במטרה להקל על רוכשי הדירות – הוא מכביד מיסים על בעלי הדירות, הוא מעלה בהתמדה את היקף הבנייה בתוכנית מחיר למשתכן, הוא מגדיל את הדיור בר השגה ועוד. הוא עושה מעבר לזה דברים נוספים, חלקם מתחת לרדר.

הנה הצעות חוק ששר האוצר מקדם בשנה הקרובה ושעשויים להשפיע עלך הכיס שלכם. אז נכון חלקם נראה לא רלוונטי, סוג של פופוליזם זול, אבל חלקם יעבור וישפיע עלינו כצרכנים פיננסים. אז הנה הרשימה –

מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור – במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"- מנגנון חדש לחלוטין שיבטל את הבירוקרטיה המתישה הכוללת העברת הוראת קבע מול המוטבים השונים, ביטול כרטיסי האשראי, החלפת שיקים למי ששולמו מראש, הודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחרי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן. הפחתת חסמי המעבר בין הבנקים צפויה להביא להגברת האיום התחרותי בין הבנקים וכך לשיפור השירות וירידה בעמלות ובריביות שמשלם משק בית בישראל.

הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה – כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה מקודמת רפורמה כוללת לעידוד הייבוא האישי. רפורמה זו נועדה להסיר חסמים קיימים לייבוא האישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. צעדים אלה מבוססים על עבודת ועדת היגוי שעסקה בחודשים האחרונים בבחינת כלל החסמים בייבוא האישי, וההצעות לפתרונם, במטרה להגביר את התחרות באמצעות הייבוא האישי ולהוביל להפחתת יוקר המחייה. בין הצעדים בהחלטה שאושרה על ידי הממשלה, נכללים קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים ועוד, וכן יצירת מערכת שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי.

תיקוני החקיקה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2019, כוללים הקלות בתחום ייבוא מוצרי תעבורה וחלפים לרכב שיאפשרו לצרכנים לייבא את מוצרי התעבורה הנדרשים באישור משרד התחבורה בכמות גדולה יותר וללא מגבלת תדירות, ביטול הצורך בעמידה בחובת תקן רשמי עבור מוצרי צריכה המיובאים בייבוא אישי ועוד. תיקונים אלה הם חלק מיישום כולל של המלצות הוועדה.

טיוב הליך רישוי עסקים- תוקם וועדה שתקבע מהו עסק בעל חשיבות לאומית. עסקים שיוגדרו כך, יועברו מסמכות הרישוי של הרשות המקומית לסמכות משרד הפנים. זאת, בכדי להתמודד עם החשש שרשות מקומית תמנע את הקמתו של עסק בעל חשיבות לאומית באמצעות מנגנון רישוי עסקים.

במטרה לשמור על מנגנון המיועד למקרי קיצון בלבד, תידרש הכרזה של הממשלה על כל עסק בעל חשיבות לאומית, בכדי שרישויו יתבצע באמצעות משרד הפנים. הכרזה זו תינתן רק לאחר המלצה של צוות מנכ"לים, שיורכב ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד הפנים, אשר קבעו כי העסק המדובר הינו בעל חשיבות לאומית, וכן כי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שהרישוי להם יעשה על ידי משרד הפנים.

קידום מסילת רכבת נוספת באיילון– הקמת מסילת רכבת נוספת בפרוזדור איילון תסייע בהתמודדות עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתכנית המתאר המאושרת).

נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ- 60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה. על מנת לאפשר את קידום התכנית, נדרש לבצע שינויי חקיקה המובאים במסגרת חוק ההסדרים.

הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות בירושלים ובבאר שבע- רשויות מטרופוליניות לתחבורה יוקמו בחקיקה ויהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה בתחומי המטרופולין. הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופוליניות הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה- OECD, והיא מאפשרת לתת מענה איכותי ובר קיימא לקשיים העומדים לפתחה של מדינת ישראל בהרחבת השימוש בתחבורה הציבורית ופיתוח תשתיות ואמצעים משלימים נדרשים. המודל המוצע מאפשר את שימור סמכותו של משרד התחבורה לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתיות משמעותיים, ובמקביל, ריכוז הטיפול בהיבטי תחבורה ציבורית מטרופוליניים בידי הרשויות המטרופוליניות, כגוף מקצועי שמכיר היטב את צרכי המטרופולין, תוך מתן סמכויות מתאימות.

צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה בכלי רכב מרובי נוסעים- ההחלטה מאפשרת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית. החקיקה תאפשר הקמה של נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב, וכן נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים, כך שהשימוש באמצעים אלו ייתן למשתמשים קדימות ברשת הדרכים ויאפשר להם קיצור משמעותי בזמני הנסיעה אל העבודה וחזרה, או בשעות הגודש.

עידוד התקנת מתקנים סולאריים – על מנת לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות, יוגדל הפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולאריים עד 6,000 מ"ר וזאת לעומת 200 מ"ר בפטור הקיים. צעד זה צפוי להוות תמריץ משמעותי לעידוד ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות כחלק מצעדי הממשלה בתחום.

רשויות מקומיות (תכנון ובניה חלק ב')- שיווק מקרקעין מותנה במציאת פתרונות לביצוע עבודות הפיתוח בתחומי המקרקעין המשווקים. ללא הבטחת ביצוע עבודות הפיתוח בתוך פרקי זמן סבירים, נוצר עיכוב ממשי בשיווק מגרשים ליזמים, שעומד בניגוד למדיניות הממשלה בדבר הגדלת היצע הדיור בישראל.

הסמכות לביצוע עבודות הפיתוח האמורות מסורה לרשויות המקומיות, ולשם כך הוקנתה להם הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים שיאפשרו, בין היתר, גביית היטלי פיתוח לטובת מימון ביצוע עבודות הפיתוח.

בשל העובדה שלעיתים עבודות פיתוח מעוכבות ואף לא מבוצעות כלל, באופן שמוביל לעיכוב ממשי בשיווק יחידות דיור למגורים, מוצע שרשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יהיו רשאים לבצע, עבודות פיתוח לצורך מימוש תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה, במקום הרשות המקומית. תנאי לביצוע העבודות כאמור הוא שנשלחה לרשות המקומית הודעה בדבר הכוונה לשווק את המקרקעין שבתחום התכנית והרשות המקומית לא השיבה להודעה תוך חודשיים או השיבה שאין בכוונתה לבצע את העבודות בתוך פרק הזמן שנכתב בהודעה. ההודעה תכלול את מפרט העבודות שבכוונת הגוף המוסמך לבצע וכן את התקופה הנדרשת לביצוע העבודות.

עירוב שימושים וניצול יעיל של הקרקע- הצעה זו נועדה לאפשר ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות שילוב שימושים שונים באותו המתחם, כגון מבני ציבור, תעסוקה ומבני מגורים. כיום, ההפרדה הקיימת בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה ומוסדות הציבור, יוצרת קשיים בקידום בנייה רוויה באזורים דלים בקרקע ובעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית, המהווים שיעור ניכר בהיקפי תכנון בנייה עתידיים למגורים. התיקון מבקש לאפשר לוועדה מקומית מוסמכת לבצע עירוב שימושים במתחמי תעסוקה ולהוסיף במתחמים אלו שימושים למעונות יום, לדיור להשכרה, למעונות סטודנטים, לדיור מוגן ולצרכי ציבור. שילובם של שימושים אלו באותו שטח המיועד לתעסוקה יביא לניצול יעיל של השטח וליצירת מרחב עירוני פעיל בכל שעות היום, הכולל שימושים נרחבים התומכים זה בזה באותו המתחם.

ייעול הליך הוצאת היתרי הבניה- כיום הליך קבלת היתר הבנייה בישראל ארוך מהממוצע במדינות ה- OECD(209 ימים אל מול 120 ימים בממוצע במדינות ה-OECD) ומורכב משלבים רבים יותר. על כן מוצע:

• א. היתרים תשתיות – כיום תכנון מפורט לתשתיות לאומיות מתבצע הן בוועדה לתשתיות לאומיות והן במועצה הארצית לתכנון ובנייה. מוצע להשוות תכנית בסמכות ארצית הכוללת הוראות ברמה מפורטת, לתכנית לתשתיות לאומיות, בכל הנוגע לסמכות בדבר הוצאת היתרים, ולקבוע שגם בתמ"א מפורטת או בתשתיות לאומיות שהינן חלק מתכנית שתוכננה בותמ"ל, תינתן אפשרות להגיש בקשה להיתר מכוחה, לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות.
• ב. תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית – בהליך רישוי הבנייה נדרש שיתוף פעולה בין גורמים רבים (דוגמת חברת החשמל, מקורות, רשות העתיקות וכד') לבין רשות הרישוי המקומית שהיתר הבנייה ניתן על-ידה. אי-עמידתם של גורמים אלו בלוחות הזמנים המוגדרים בתקנות התכנון והבנייה, מובילה לעיכובים רבים בהליכי הרישוי. על כן מוצע לקבוע פיצוי בגובה של 350 ₪ בעד כל יום איחור, שאותו ישלמו הגורמים שאינם עומדים בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ליזם התכנית.
• ג. לאפשר לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר – סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה קובע כי ועדת ערר רשאית לקבוע כי ההיתר המבוקש יינתן על-ידה. אולם, לוועדות הערר אין למעשה את היכולת ואת כוח האדם לתת היתרי בנייה. לפיכך, על מנת למנוע מצב בו ההיתר לא ניתן על אף החלטת ועדת הערר, מוצע לקבוע כי במקרים שבהם קיבלה ועדת הערר להיתרים את הערר, מגיש התכנית יהיה רשאי לפנות גם לרשות הרישוי המחוזית לשם הוצאת היתר הבנייה.

ייעול פעילותן של החברות הממשלתיות והגברת השקיפות–

א. לקבוע כי רק מינויים של המשנה והסגנים למנהל הכללי, המנהל לענייני הכספים, המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ופקידים בכירים נוספים שיקבע דירקטוריון החברה, יהיו טעונים אישור דירקטוריון החברה מכוח סעיף זה.

• לקבוע כי חברה ממשלתית תחויב לפרסם לציבור דו"חות וכן כל מסמך אחר שיקבע שר האוצר שעל החברה או נושא משרה בה להגיש לרשות החברות הממשלתיות לפי חוק, או שלדעת החברה קים עניין ציבורי בגילויו לציבור, הכל בכפוף לסייגים שייקבעו. הרשות תהיה רשאית לפרסם מידע שלא פורסם על-ידי החברה ללא הצדקה, לאחר שנתנה לחברה אפשרות להביע את עמדתה.

רשות שדות התעופה- העברת 1.2 מיליארדי ש"ח מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019. החל משנת 2020, העברת תמלוג שנתי בגובה של 50% מהרווח הנקי השנתי של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה. במסגרת זו, נקבעו כללים לשיטת הדיווח והבקרה החשבונאית של הרשות, כך שתתאפשר קביעה של ההכנסות והרווחים בשיטה החשבונאית המקובלת. בנוסף, ההחלטה כוללת קביעת פטור מארנונה על שטחי נמל התעופה בן גוריון. נמל התעופה מוגדר כיום כשטח שאינו משויך לרשות מוניציפלית מסוימת, לאור זאת רשות שדות התעופה אחראית למלוא השירותים המוניציפליים הנדרשים לנתב"ג ומתשלומי ארנונה על שטחיה. ההחלטה מעגנת את המצב בחקיקה.

מסים:

הטבת מס למשרתי מילואים שזכאים לתגמול מיוחד על שירותי מילואים פעיל- ההחלטה מעניקה הטבת מס למילואימניקים שמשרתים מעל ל-32 ימי מילואים בשנה. משרתי מילואים ששירתו יותר מ-32 ימי מילואים בשנה קיבלו מהצבא מענק מיוחד. בגין אותו מענק שילמו המילואימניקים עד כה מס של 25%. כעת, על פי החלטת שרי האוצר והביטחון יבוטל המס. המשמעות היא שבקרוב יקבלו אלפי משרתי מילואים מאות שקלים יותר במסגרת התגמול המיוחד. עלותה התקציבית של ההחלטה מוערכת ב-7.5 מיליון שקלים לשנה. החלטה זו היא החלטה ראשונה של צוות משותף למשרדי האוצר והביטחון המגבש דרכים נוספות כדי להקל על משרתי המילואים וחיילי צה"ל. החלטה זו מצטרפת להחלטת שר האוצר, משה כחלון, להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה, החלטה שנכנסה לתוקף בתחילת 2016, ולהחלטות שר הביטחון, אביגדור ליברמן, על תגמול בגובה חצי נקודת זיכוי למס למפקדים בשירות מילואים  ועל הגדלת התגמול למשרתי מילואים עצמאים ב-25%.

הארכת הוראת שעה להגדלת והשוואת נקודות זיכוי להורים עובדים בגין ילדים כחלק מתכנית נטו משפחה- לצד הקצבאות האוניברסליות, מעניקה תכנית "נטו משפחה" של משרד האוצר, תוספת משמעותית לנקודות הזיכוי הניתנות להורים בגין ילדים מיום היוולדם ועד תום שנת המס בה מלאו לילד 5 שנים. זאת, באמצעות הוספת נקודות הזיכוי והשוואתן בין גברים לנשים. הגידול בהכנסה הפנויה של בני זוג שלהם ילדים, צפוי להסתכם בעקבות המהלך באלפי שקלים בשנה. עלות: 1.8 מיליארד שקל בשנה.

הבורסה משיקה שישה מדדי אג"ח חדשים (מדדי  תל בונד חדשים) ארבעה מדדים לפי דירוג ושניים ענפיים – למטה תוכלו לראות סימולציה (בטבלאות) שמפרטות מה יכלול כל מדד, מה היקפו, מח"מ ותשואה פנימית.

ההשקה הזו מגיעה אחרי שבשנת 2017 השיקה הבורסה מספר שיא של 16 מדדים חדשים, וב-2018 כבר הושקו 7 מדדים חדשים (הרחבה על מדד סקטור באלאנס) –  ואיזה מדדי אג"ח יושקו?

ובכן, דירקטוריון הבורסה לניירות ערך אישר השקת ארבעה מדדי אג"ח  חדשים לפי דירוג וכן השקת שני מדדי אג"ח תאגידיות לפי ענפים – תל בונד שקלי בנקים וביטוח ותל בונד

צמודות נדל"ן.

עם השקת מדד האג"ח החדשים יסחרו בבורסה 28 מדדי תל בונד, מהם 10 הושקו ב- 2017 ו-6 נוספים מושקים כעת.

מדדי תל בונד לפי דירוג – להלן פירוט ארבעת המדדים החדשים:

מדדי אג"ח בבורסה הם בעיקר מדדי תל בונד, וגם כעת ההשקה מתרכזת במדד תל בונד. מדד אחד שיושק – מדד תל בונד  צמודות A ; מדובר במדד  שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+).

 מדד תל בונד צמודות AAA-AA; מדד שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, שדורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-).

 מדד תל בונד שקלי A; מדד שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+).

מדד תל בונד שקלי AAA-AA; מדד שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, שדורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-). המדדים החדשים ישלימו את מגוון מדדי תל בונד, בחתכי דירוג גבוהים יותר ויאפשרו למשקיעים לפלח את תיקי ההשקעות לפי רמת סיכון. פעילי שוק העריכו כי צפוי ביקוש למדדים אלה שנחשבים למדדי מיינסטרים קלאסיים.

הבורסה מזכירה כי השקת מדדי התל-בונד החלה בשנת 2013. אז השיקה הבורסה  את מדד תל בונד-תשואות בו נכללות אג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן, בחתך דירוג נמוך, בין (-BBB) לבין (A). בנובמבר 2015 השיקה הבורסה את מדד תל בונד-תשואות שקלי בו נכללות אג"ח שקליות, בחתך דירוג זהה לזה הקיים במדד תל בונד.

היקף ההשקעות באמצעות מכשירים עוקבי מדד תל בונד-תשואות, מעדכנת הבורסה, הוא כ–1.7 מיליארד שקל ובתל בונד-תשואות שקלי הוא כ-0.7 מיליארד שקל.

מדדי תל בונד ענפיים

להלן פירוט שני המדדים החדשים:

– מדד תל בונד שקלי-בנקים וביטוח – במדד יכללו סדרות אג"ח של בנקים וחברות ביטוח שנכללות במדד תל בונד-שקלי.

– מדד תל בונד-שקלי ומדד תל בונד צמודות-נדל"ן;  במדד יכללו סדרות אג"ח של חברות נדל"ן שנכללות במדד תל בונד-צמודות. מדדים אלה משלימים את תל בונד צמודות-בנקים ואת תל בונד-גלובל (שמאופיין באג"ח שקליות של חברות בענף הנדל"ן).

סדרת מדדי תל-בונד הענפיים שתכלול 3 מדדים, תאפשר למשקיעים חשיפה לחוב המונפק בענף הנדל"ן ובענפי הבנקים והביטוח. כ-70% מסדרות האג"ח הנכללות במדדי תל בונד הונפקו על ידי חברות מענפי הנדל"ן, הבנקים והביטוח. משיחות עם פעילי שוק עולה כי, ככל שמדובר בהשקעה בתיקי אג"ח, אלו רואים מכנה משותף בין בנקים לחברות ביטוח, בעיקר בהיבט הפיקוח הרגולטורי המחמיר על ניהול הסיכונים הפיננסים בשני הענפים. לאור זאת, הפתרון המוצע על ידי הבורסה משפר את פיזור המנפיקים במדד.

להלן נתונים על פילוח הסדרות (נכון לפי 26.10.17):

מועד השקת המדדים:

המדדים החדשים יושקו ב-25 בפברואר 2018, כאשר המועד הקובע לצורך קביעת הרכב המדדים נקבע ליום 11 בפברואר 2018.

להלן מאפיינים ונתונים עיקריים לגבי המדדים:

מדדי תל בונד לפי דירוג:

מאפיינים מרכזיים:

במדדים יכללו אג"ח צמודות בריבית קבועה

תקרת המשקל לסדרת אג"ח שתיכלל בכל מדד – 3%, אולם במדד תל בונד שקלי AA-AAA תוגבל תקרת המשקל ל-6%

מספר הסדרות לכל מנפיק יוגבל ל-6 (תקרת משקל למנפיק – 18%) בכל מדד, אולם מספר הסדרות למדד תל בונד שקלי AA-AAA יוגבל ל-3 (תקרת משקל למנפיק – 18%)

 תל בונד צמודות A

– שווי שוק – כ-43 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 66.

– מספר המנפיקים – 36.

– משקל המנפיק הגדול (קבוצת דלק) – 7.02%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.54%

– מח"מ משוקלל – 3.82 שנים.

תל בונד צמודות AA-AAA

– שווי שוק – כ-115.7 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 82.

– מספר המנפיקים – 29.

– משקל המנפיק הגדול (פועלים) – 16.85%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 0.94%

– מח"מ משוקלל – 4.13 שנים.

תל בונד שקלי A

– שווי שוק – כ-41.3 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 76.

– מספר המנפיקים – 58.

– משקל המנפיק הגדול (אשטרום) – 5.17%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 2.95%

– מח"מ משוקלל – 3.76 שנים.

תל בונד שקלי AA-AAA

– שווי שוק – כ-40.9 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 45.

– מספר המנפיקים – 30.

– משקל המנפיק הגדול (מזרחי) – 17.59%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.7%

– מח"מ משוקלל – 4.49 שנים.

מדדי תל בונד ענפיים

תל בונד שקלי-בנקים וביטוח

מאפיינים מרכזיים:

– במדד יכללו אג"ח לא צמודות בריבית קבועה.

– אג"ח שיכללו במדד יהיו בעלות דירוג (-A) בדירוג מעלות או (3A) בדירוג מדרוג, לפחות.

– תקרת המשקל לסדרת אג"ח שתיכלל במדד – 6%.

– מספר הסדרות לכל מנפיק יוגבל ל-4 (תקרת משקל למנפיק – 24%).

נתונים נוספים:

– שווי שוק – כ-22 מיליארד שקל

– מספר הסדרות – 24.

– מספר המנפיקים – 12.

– משקל המנפיק הגדול (מזרחי) – 18%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.6%

– מח"מ משוקלל – 4.78 שנים.

 תל בונד צמודות-נדל"ן

מאפיינים מרכזיים:

– במדד יכללו אג"ח צמודות בריבית קבועה.

– אג"ח שיכללו במדד יהיו בעלות דירוג (-A) בדירוג מעלות או (3A) בדירוג מדרוג, לפחות.

– תקרת המשקל לסדרת אג"ח שתיכלל במדד – 3%.

– מספר הסדרות לכל מנפיק יוגבל ל-5 (תקרת משקל למנפיק – 15%).

נתונים נוספים:

– שווי שוק – כ-63 מיליארד שקל.

– מספר הסדרות – 76.

– מספר המנפיקים – 33.

– משקל המנפיק הגדול (גזית גלוב) – 11.6%.

– תשואה פנימית ברוטו משוקללת – 1.42%

– מח"מ משוקלל – 4.47 שנים.

סימולציה מפורטת של הרכבי מדדי תל-בונד לפי דירוג – נכון ל- 26.10.17

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

שופרסל נכנסת לתחום התיירות – הרשת בשיתוף גוליבר מקימות מיזם תיירות חדש. השותפות עם קבוצת גוליבר שתעניק הנחות מיוחדות לחברי מועדון שופרסל.

מועדון שופרסל הוא מועדון גדול שהפך למנוע צמיחה של הקבוצה ואחראי על פי ההערכות על יות רמ-10% מרווחי הקבוצה.

שופרסל הקימה את חברת הבת "שופרסל תיירות" בשותפות עם קבוצת גוליבר תיירות. שופרסל מחזיקה 53%  מן החברה וגוליבר מחזיקה 47% ממנה.

"שופרסל תיירות" תנהל פלטפורמת תיירות אינטרנטית להזמנת טיסות, מלונות וחבילות נופש בארץ ובחו"ל, כאשר לחברי מועדון שופרסל יינתנו בו הצעות ערך מועדפות ומותאמות אישית.

השותפות בין שופרסל לגוליבר תאפשר לשתיים למנף את יתרונותיהן – שופרסל עם מועדון לקוחותיה, ערוצי ההפצה והשיווק וערוצי הדיגיטל הנרחבים שלה, וגוליבר עם מובילותה בשוק התיירות ויכולותיה הדיגיטליות בתחום זה.

במעמד החתימה על הסכם השותפות,  אמר מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן: "הקמת 'שופרסל תיירות' היא צעד נוסף להגשמת האסטרטגיה העסקית שלנו לצמיחה ולמובילות כקבוצה קמעונאית במגוון תחומים צרכניים בישראל. השותפות ששופרסל מקימה עם חברת גוליבר תאפשר לנו להציע לחברי מועדון הלקוחות שלנו הצעות ערך משופרות גם בתחום התיירות ובכך לתת מענה נרחב יותר לצורכי הלקוחות שלנו. אני מברך את חברת גוליבר על השותפות עמנו ושמח לצאת יחדיו לדרך משותפת זו".

מנכ"ל קבוצת גוליבר, אורי אלון אמר: "אני שמח מאד על המיזם החדש שאנו מקימים. מובילותה של גוליבר בשוק התיירות ויכולותינו הדיגיטליות בפרט יתנו ערך אדיר בהקמת המערך התיירותי המשותף עם שופרסל. אני מאמין שביחד נשנה את שוק התיירות הישראלי וננגיש אותו להמוני לקוחות גם במחיר וגם בחוויה דיגיטלית מותאמת אישית".

קבוצת גוליבר הינה קבוצה טכנולוגית, המחזיקה ומנהלת מגוון מותגי Online בתעשיית התיירות בישראל – חברת התיירות גוליבר, אתר השוואת מחירי התיירות – Travelist, אפליקציית הרגע האחרון – חוליו וחברות נוספות בתחום.

הקבוצה הנמצאת בבעלות ערד מרום, אורי אלון ודן אביעזר, הוקמה ב-2001, ומתמחה בעולם התיירות בדיגיטל, ביזמות, טכנולוגיות נסיעות, מסחר אלקטרוני, שיווק באינטרנט, מערכות הפצה, קופונים מקוונים ויישומים ניידים.

המסחר באינטרנט הפך להיות זירה גדולה מאוד של מפגשים בין יצרנים, יבואנים, יצואנים, וסוחרים. חלק גדול מהאנשים הפעילים בזירה, התחיל בהקמת חנות, חנויות ולאט לאט גדל להיקפים משמעותיים. על הרווחים במסחר באינטרנט צריך לשלם מס. אין כאן עניין אפור – זה שחור או לבן, ואם "נופלים" להגדרות של עסק ועסק של תושב מקומי או עסק מקומי, יש לשלם מס. אלא שהתחום הזה היה קצת פרוץ מבחינת אכיפה, וסוחרים רבים ניצלו זאת כדי לא לשלם מס (דרך פעילות בחשבונות בחו"ל). רשות המיסים עושה סדר בעניין, ולאחרונה אנחנו שומעים על הרבה בדיקות ומעצרים בתחום.

והנה הודעה מהיום – נעצרו שני חשודים בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו ממסחר באינטרנט

בית משפט השלום בתל אביב הורה על מעצרם ושחרורם בערבות של שני חשודים בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים שנתקבלו ממסחר באינטרנט. החקירה בתיק התבצעה בעקבות שיתוף פעולה בין מחלקת חקירות מס הכנסה תל אביב, המחלקה לביקורת ממוחשבת ומחלקת מודיעין ברשות המסים, שנעשה במטרה להרחיב את רשת המס ולאכוף פעילות של מסחר אלקטרוני באינטרנט.

כמפורט בבקשת המעצר, שני החשודים, מינינה נדז'דה (61) וזאב פיינברג (63) מיפו, נעצרו בעקבות מידע לפיו השניים מוכרים סחורה ב- Ebay ולא מדווחים על כך לרשות המסים. חקירתם העלתה כי בין השנים 2017-2010 מכרו השניים תכשיטים, ספרים, כלי כסף וחפצים נוספים בהיקף של כ- 2,500,000 שקל.

כמו כן, נתגלה בחקירה כי השניים נהגו למכור באמצעות בית המכירות הפומביות Hammersite פריטים כדוגמת ציורים, פריטי יודאיקה וחפצי אמנות בהיקף של מאות אלפי שקלים בין השנים 2017-2010. אתמול התבצע חיפוש בביתם של השניים ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב.

כאמור, השניים שוחררו בתנאים מגבילים, ביניהם, ערבות עצמית של 400,000 ₪, ערבות צד ג' של 75,000 וצו עיכוב יציאה מן הארץ

מטריקס שנסחרת בבורסה בת"א בשווי של 2.6 מיליארד שקל, חייבת חלק מהצפת הערך בשנים האחרונות למנכ"ל הוותיק – מוטי גוטמן. עכשיו מתברר שגוטמן מתכוון לממש את אחזקתו שנאמדת ב-130 מיליון שקל, על פני השנים הקרובות (החל משנת 2019 ועד 2023). זה לא מעיד על בעיות שגוטמן צופה בקרוב, המימוש הוא ארוך טווח ומתחיל רק בעוד שנה. זה מעיד על כוונה לא להיות בנייר בטווח הארוך, וגוטמן אולי עושה זאת כי הוא מרגיש מיצוי בשווי המניה, או שפשוט הוא רוצה להפוך לנזיל, ולא לשים את כל הביצים בסל של מטריקס.

בכל מקרה, המימוש יהיה על ידי נאמן, ללא קשר להנחיות של גוטמן, שחוץ מההנחייה הראשונית – הכוונה לממש, הוא לא פעיל ולא שולט על עיתוי וכמות המימושים.

הנה הדיווח של החברה בנושא –  החברה מודיעה כי ביום 25 בינואר 2018 אומצה תכנית למכירת ניירות ערך ע"י מר מוטי גוטמן, מנכ"ל החברה (באמצעות רבבה לניהול בע"מ, חברה בבעלותו המלאה) ("המבצע"), בהתאם להוראות עמדה משפטית 101-18 של רשות ניירות ערך: הגנת נמל מבטחים מפני שימוש במידע פנים בעת ביצוע עסקאות בניירות ערך של תאגיד על ידי נושאי משרה בכירה, עובדים ובעלי מניות עיקריים בתאגיד, כדלקמן:

א. פרטי המבצע: מוטי גוטמן, ת.ז. 057260341 (באמצעות רבבה לניהול בע"מ).

ב. שם נייר הערך: יחידות מניה חסומות (RSU); מספר נייר הערך: 4450177.

ג. תאריך אימוץ התכנית: 25 בינואר 2018.

ד. סוג העסקאות שיבוצעו בהתאם לתכנית: מכירת המניות שתנבענה ממימוש אוטומטי של יחידות המניה החסומות.

ה. זהות הנאמן אצלו הופקדה התכנית: איסופ שירותי ניהול ונאמנות בע"מ.

ו. מספר ניירות הערך: 256,890; שיעור מסך ניירות הערך מאותו סוג: 100%.

מספר המניות שינבעו מהמימוש: 256,890; שיעור הון המניות וכוח ההצבעה לאחר השינוי בהתאם לתכנית ובדילול מלא: 0.53%.

ז. תקופת התכנית: תאריך ההוראה הראשונה לפי התכנית – מרץ 2019.

תאריך ההוראה האחרונה לפי התכנית – מרץ 2023.

סערה זה לא נעים ולפעמים זה גם יקר. הסערה של הימים האחרונים גרמה לנזקים בהיקף עשרות מיליוני שקלים לבתים. להערכת יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב: נזקי השיפוצים בעקבות הסערה נאמדים בכ-60 מיליון שקל. בהתאחדות מעריכים כי יותר מ-8000 בתי אב סבלו מנזקים עקב הרוחות והגשמים. הנזקים נגרמים בעיקר בגלל כמות הגשם העצומה בתוך פרק זמן קצר – הזרימה החזקה גרמה לקריסת מערכות הניקוז, רטיבויות קשות –  בסערה הנוכחית היתה פגיעה בקנה מידה רחב בבעלי בתים פרטיים, הרבה יותר מסערות קודמות.

סיב מציין כי הנזקים העיקריים שספגו בתים כתוצאה מעוצמת הרוחות והגשמים העזים הם דודי וקולטי שמש שהונחו על הגגות ללא קשירה טובה ויצאו ממקומם, כמו גם מנועי מזגנים שלא היו קשורים מספיק חזק וניתקו ממקומם, וכן נזילות בעיקר מגגות. בהתאחדות התקבלו פניות רבות מאנשים שאמרו שמים חדרו לבתיהם בעיקר מגגות ומרתפים. לטענת סיב מעבר לנזקים ישירים לרכוש פרטי היו מקרים רבים של נפילת עמודים, רמזורים ושילוט בצידי הדרכים. חלקם קרסו אן התעקמו מעוצמת הרוח וחלקם כתוצאה מחלודה. גם נפילות עצים גרמו נזקים אך הפעם, מציין סיב, רשויות רבות הפיקו לקחים מפעמים קודמות וגזמו עצים טרם הסערה.

כך או אחרת, הסערה זה מצויין לחקלאים ולמפלס הכינרת, אבל יש אלפים שנפגעו בסכומים של אלפים בודדים עד רבבות.

וכמה בכלל עולה שיפוץ? כאן תוכלו לחשב בדיוק – מחשבון שיפוץ

וכאן תוכלו לקרוא את מדריך השיפוץ

מעודכן ל-03/2018

דמי הניהול בקרנות נאמנות בסה"כ במגמת ירידה – 0.83% לעומת 0.86% ב-2016, אבל בינואר 150 קרנות נאמנות מעלות את דמי הניהול. ינואר הוא החודש היחיד שמותר להן להעלות דמי ניהול, הן אמנם מפחיתות דמי ניהול בקרנות במהלך כל השנה, אבל גם ההעלאה הזו ברובה מיותרת – מדובר בעליית דמי ניהול בקרנות רבות שהסיכוי לשחזר בהן תשואה טובה, הוא נמוך. אז למה מעלים? כי אפשר.

דמי הניהול הממוצעים בקרנות הנאמנות במגמת ירידה. הסיבות ברורות – התחרות מול המכשירים הפסיביים, תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות שמספקות למשקיעים הצמדה למדדים מסוימים בעלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים), כשעבר לכך – קיימת תחרות בין הקרנות האקטיביות בינם לבין עצמן.

במילים פשוטות – יש מלחמה מחוץ, מול תעשייה של מכשירים פסיביים שהרציונל שלה הוא פשוט – לא ניתן להכות את המדדים ולכן כדאי להשקיע במכשירים עוקבי מדדים (ובדמי ניהול נמוכים) וכן יש מלחמה בבית – בין מנהלי הקרנות שמנהלים באופן אקטיבי את ההשקעות. התחרות הזו בריאה לצרכנים, היא חוסכת להם הרבה דמי ניהול. עם זאת, הירידה בדמי הניהול מיוחסת גם לריבית האפסית. כשהקרנות הסולידיות משיגות תשואה של עשיריות בודדות, לא נכון, לא ראוי ולא מוסרי, לקחת דמי ניהול של 1%, שמעביר בעצם את הקרן להפסד. זה עדיין קיים, ואפילו לא מעט, אבל דמי הניהול זוחלים כלפי מטה. בין השורות כדי לכם לבדוק אם אתם משקיעים בקרנות נאמנות סולידיות, ואם כן, סיכוי טוב שאתם משלמים יותר מדי למנהל קרן הנאמנות. תשקלו אלטרנטיבות אחרות.

זאת ועוד – נכון שדמי הניהול במגמת ירידה כבר כמעט 10 שנים. דמי הניהול למעשה ירדו ב-40% בעשר שנים, ועדיין, יש מקומות שדמי הניהול גבוהים ולא מוצדקים ביחס למה שאנחנו נותנים. אגב, דמי הניהול בקרנות הפנסיה הם 0.5%, אז למה בעצם במכשיר לטווח קצר ובינוני – קרנות נאמנות, שמי הניהול יקרים ב-60%. ההשוואה אולי לא מדויקת, כי קרנות הפנסיה גובות גם דמי ניהול שערורייתיים בשם דמי ניהול על ההפקדות, ועדיין קיים פער גדול לטובת החיסכון הפנסיוני (הרחבה כאן)

כך או אחרת, לפחות בעיה אחת נפתרה. כתבנו כאן פעמים רבות בשנים האחרונות על העלאות דמי הניהול השוטפות של קרנות הנאמנות. נוצר מצב, שמשקיע הלך לישון עם קרן שגובה דמי ניהול של 0.5%, וקם בבוקר עם קרן שגובה 1%. הקרנות העלו דמי ניהול על ימין ועל שמאל, והלקוח לא תמיד היה מודע לכך. ואגב, זו היתה רק חלק מהבעיה – במקרים מסוימים הלקוח יכל ללכת לישון עם קרן אג"ח ולהתעורר עם קרן ששינתה מדיניות לקרן שמשקיעה במניות בנאסד"ק (הרחבה – מדריך קרנות נאמנות)

אבל גם הביקורת כאן, וגם במקומות אחרים עזרה, וקרנות הנאמנות רשאיות להעלות דמי ניהול רק פעם אחת בשנה – בחודש ינואר. זה התחיל ב-2017, אז 190 קרנות נאמנות דיווחו על העלאת דמי הניהול, ועכשיו בינואר 2018 דיווחו 150 קרנות נאמנות על העלאת דמי הניהול.

אז חשוב להדגיש – להעלות מותר רק בינואר, להפחית אפשר במשך כל השנה, כך שזה עדיין לא מבטא בהכרח העלאה שנתית בדמי הניהול, אבל לפחות בהתבסס על העליות האלו הרי שמדובר על תוספת של כ-60 מיליון שקל בדמי הניהול השנתיים שגובות הקרנות.

הגופים הבולטים בהעלאת דמי ניהול הם – פסגות, מיטב-דש ואי.בי.אי. העלאות דמי הניהול מעבר לנזק לכיס שלנו, בעייתיות בנקודת הזמן הזו. הסיבה היא שקרנות רבות שהעלו דמי ניהול הן קרנות אג"ח, קרנות סולידיות. הקרנות האלו יתקשו להשיג תשואה טובה בשנת 2018, אז להעלות דמי ניהול שאתם יודעים שהולכת להיות שנה מאתגרת בהשגת תשואה, זה לא ממש הוגן כלפי המשקיעים. אבל, לא בטוח שבסופו של חום, זה משנה לקודקודים של בתי ההשקעות.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%9D-%D7%93%D7%9E%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/

מדד הפחד (VIX) הוא מדד מקובל למדידת הפחד של המשקיעים. המדד הזה נשען על מדד ה-S&P והוא עולה כאשר החששות בשוק עולים, וההיפך – יורד כאשר החששות בשוק קטנים. מדובר במוצר מתוחכם ומסוכן, ועכשיו מנסים לייבא אותו לבורסה המקומית.

הבורסה מתכוונת להשיק בשנה הקרובה את מדד הפחד בבורסה בת"א – "זה לא עניין פשוט"" אומר מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, "אבל אנחנו בוחנים את זה לעומק ומקווים שנצליח להשיק אותו בקרוב. מעבר לכך,  אנחנו עובדים על מדדים חדשים נוספים. כמו כן צפוי בקרוב השלב האחרון ברפורמה לגבי שיעור אחזקות הציבור שעולה מ25% ל-35%. אנחנו גם בוחנים שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות בנושא המדדים. המוצר שלנו הוא מוצר טוב, הכלכלה שלנו היא כלכלה חזקה ומעט מאוד כסף זר נמצא בתוך הבורסה. כל גוף כזה יביא הרבה מאוד כסף זר שייכנס וזה אומר שהחברות שנמצאות במדדים ייהנו מזה".

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%93/

מטבעות דיגיטליים – זהירות מפריצות; פריצת ענק בזירת המסחר Coincheck

אחת הבעיות הגדולות של המטבעות הדיגיטליים, מעבר לעניין הבסיסי שמדובר בבועה, היא אבטחת מידע. זירות המסחר של המטבעות האלו לא חסינות מפריצות וגניבות של מטבעות דיגיטליים. הפריצה האחרונה מבטאת את הסיכון – Coincheck אחת מזירות המסחר הגדולות ביפן דיווחה כי האקרים פרצו וגנבו  523 מיליון מטבעות דיגיטליים מסוג NEM (גניבה מהלקוחות) כשהשווי המוערך הוא 530 מיליון דולר. זו הפריצה הגדולה ביותר בעולם המטבעות הוירטואליים, כאשר ב-2014 נגנבו ביטקוינים בשווי של כ-450 מיליון דולר מזירת המסחר  Mt. Gox היפנית.

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת

בעקבות הפריצה אז  Mt. Gox התמוטטה למעשה, הפריצה ב-Coincheck והיקפה, מראים  עד כמה חשופים המשקיעים בתחום הזה – אין הגנה מוחלטת, אין חסינות. זה נשמע בטוח שמסבירים לכם על הארנק הדיגיטלי ועל הקודים המוצפנים, אבל האקרים מגיעים גם לשם. הסיכון במטבעות האלו הוא יותר מאשר בכספים שנשמרים בבנקים. למעשה,  בשונה משמירת מזומנים, כאשר המשקיעים שמים את כספם בשוקי המטבעות הקריפטוגרפיים, הם חשופים גם לסיכונים של פריצות. אגב, גם בבנקים תיתכן פריצה באבטחת המידע, והאקרים יכולים לפרוץ גם חשבונות בנק, אבל מעבר לכך שבהרבה מקומות יש למחזיקי החשבונות ביטוח, הפריצות האלו יותר קשות להאקרים.

"דרך ארוכה עוד לפנינו עד שנגיע לאותה רמה של אבטחה כמו במוסדות הפיננסיים המסורתיים", אמר טיילר מור, פרופסור לאבטחת סייבר באוניברסיטת טלסה, "הבורסות שעוסקות בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים הן מטרות עסיסיות לפשעי סייבר".

גילוי מרצון זה מהלך שבו אנשים שיש להם כספים לא מוצהרים יכולים להצהיר עליו ולקבל פטור מהעבירה הפלילית. מסתבר שיהלומנים רבים פנו לתהליך הזה והצהירו על הונם ולמעשה הכשירו אותו.

גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?

היהלומנים עד כדי כך בולטים בתהליך הגילוי מרצון שמנהל רשות המסים משה אשר והמפקחת על הבנקים חדוה בר התייחסו לאחרונה באופן ספציפי ליהלומנים שעוברים תהליך כזה כדי להקל עליהם בהתקשרות מול הבנקים. השניים שלחו מכתב לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים. במכתב הם מדגישים כי הבנקים יכולים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס בישראל.

המכתב מגיע אחרי שנים קשות בתעשיית היהלומים, לצד הונאות גדולות בענף. הקשיים האלו גרמו לבנקים להקשות את הפעילות מול היהלומנים  כשכל פרשה (הונאה) או הוראה רגולטורית סוגרת עוד יותר את האפשרות של היהלומנים מול הבנקים – לרבות פרשת הבנק המחתרתי, קביעת עבירת מס כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, דוחות כספיים ללא חוות דעת חלקה של רו"ח ועוד. על רקע זה ירד האשראי הבנקאי לענף היהלומים כשבנקים מסוימים החליטו לצאת ממתן מימון לענף.

אבל לפני מספר חודשים היה שינוי. רשות המסים הסדירה את מנגנון המיסוי של היהלומנים בארץ ואפשרה להם לפנות להליך של גילוי מרצון שדרכו כאמור הם מסדירים את תשלום המס על הכנסות שלא דווחו בעבר, ללא נקיטת הליכים פליליים. המהלך הזה יפחית את הסיכון שלוקחים בנקים שמנהלים חשבונות ומספקים אשראי ליהלומנים. המהלך הזה יקל על היהלומנים לחזור לעבוד מול הבנקים שכעת יתייחסו למי שעבר גילוי מרצון כאחד שהצהיר על הונו השחור והוכשר על ידי רשות המיסים.

במכתב של אשר ובר הודגש  כי בשנת 2018 הבנקים יכולים להסתמך על אישור על הגשת בקשה להליך גילוי מרצון מצד יהלומנים (כל עוד לא נדחתה הבקשה) לצורך ניהול הסיכונים שלהם, כבר בשלב הביניים, עוד לפני שהסתיים הליך הגילוי מרצון. אשר ובר מדגישים שהדבר יתרום ליכולת של הבנקים לאשר ליהלומנים לנהל חשבונות בנק כבר בשלב הביניים.

גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?

דמי הניהול הממוצעים בפנסיה – 0.5%

דמי הניהול הממוצעים בפנסיה ירדו ל-0.52% – כך עולה מנתוני משרד האוצר. מדובר על ירידה רציפה של קרוב לעשור שחתכה בחצי את דמי הניהול. דמי הניהול האלו הן דמי הניהול מהצבירה – מהיקף התיק. אך בקרנות הפנסיה יש גם דמי ניהול מההפקדות – למה? ככה. אבל מה זה אומר בעצם?

אם יש לכם קרן פנסיה בסך 200 אלף שקל, והפקדתם בה במהלך השנה 10 אלף שקל, ונניח רק לשם ההדגמה שהתשואה היתה אפס. כלומר, בסוף שנה יש בקרן 210 אלף שקל – אז על היקף הקרן (באופן שוטף) יגבו דמי ניהול של כ-0.5%, סדר גודל של 1 אלף שקל, ועל ההפקדות יגבו גם דמי ניהול – כמה? ובכן הממוצע הוא 2.15%, כאן זה 215 שקל, אבל מדובר בדמי ניהול לא באמת הכרחיים, מה זה נוהל על הפקדות? ניהול על הכסף שיש בחיסכון – כן, ניהול על הפקדות – לא.

דמי הניהול המקסימליים על ההפקדות מסתכמים ב-6%, והקרנות מנפנפות בכך שבפועל מדובר על דמי ניהול נמוכים יותר, אבל מדובר בדמי ניהול מיותרים, סוג של סיבוב שעושים עלינו. קחו מראש דמי ניהול על צבירה, אפילו תייקרו אותם, אבל אן "תשחילו" אותנו מסביב עם דמי ניהול על הפקדות (הרחבה – מדריך דמי ניהול)

כך או אחרת, השחיקה בשנים האחרונות בדמי הניהול מיוחסת כמובן לתחרות בשוק הפנסיה. התחרות הזו התבטאה בעבר בכך שגופים גדולים (מקומות עבודה גדולים, וועדי עובדים) היו מקבלים הטבות מקרן הפנסיה. הקרן רצתה במסה של עובדים ולכן הציעה הצעות אטרקטיביות. כך נוצר מצב שעובדים בחברות הגדולות, לדוגמה – חברת החשמל, בזק, טבע ועוד נהנו מדמי ניהול מאוד נמוכים, ואילו עובדים במקומות קטנים ובינוניים שילמו הרבה יותר מהממוצע, ולפעמים גם את המקסימום של דמי הניהול. המצב הזה גרם לאוצר ולממונה על שוק ההון והביטוח להשיק את קרן פנסיה ברירת מחדל, שהיא הקרן הזולה ביותר במערכת הפנסיה (ראו הרחבה). הבעיה שהמעסיקים עדיין לא מעבירים את העובדים לקרן הזו, אבל זה רק עניין של זמן – זה יקרה, בסופו של דבר הכלכלה מנצחת.

מעבר לכך, הירידה בדמי הניהול נובעת מעניין טכני, אך חשוב – רפורמת איחוד חשבונות הפנסיה. מסגרת הרפורמה, בתחילת 2017, אוחדו אוטומטית חשבונות לא פעילים של חוסכים בקרנות פנסיה. כלומר, חוסכים שהיו להם חשבונות רדומים וחשבון אחד פעיל, קיבלו בסוף הדרך חשבון אחד פעיל (וגדול יוצר), החשבונות הלא פעילים מוזגו לתוך הפעיל. המשמעות היא שהחשבונות הקטנים והרדומים שבהם גם נלקחים דמי הניהול הגבוהים (ואפילו המקסימליים) אוחדו לקרן גדולה שבה לרוב דמי הניהול נמוכים יותר. וכך בעצם הציבור בזכות הרפורמה, הרוויח – גם יותר סדר בחשבונות ובעיקר דמי ניהול נמוכים יותר.

דמי הניהול בקרנות השתלמות – 0.61%

במקביל לירידה בדמי הניהול בקרנות הפנסיה, נרשמה ב-2017 ירידה בדמי הניהול באפיקים נוספים. בקרנות ההשתלמות ירדו דמי הניהול ל0.61% לעומת 0.63% בשנה הקודמת, ו-0.66% לפני שנתיים. גם כאן, מדובר על ירידה מתמשכת של שנים בשיעור דמי הניהול.

דמי ניהול סמויים בקרנות ההשתלמות – היכנסו לבדוק אם גובים מכם (בלי שידעתם)

לאן נעלם הכסף? תופעה – הפקדות לפנסיה "נעלמות" ; ככה תמצאו את הכסף שלכם!

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

הפנסיה שלנו משמשת להלוואות, אבל אנחנו לא יודעים למי – איפה השקיפות?

קרן פנסית ברירית מחדל – ככה תחסכו 250 אלף שקל