בבתים רבים בישראל מגיע הרגע הזה. בני הבית מתבוננים ברצפה הריקה מפריטים והדי משעממת, ומחליטים לעשות בה שינוי. אחד השינויים העיצוביים המרכזיים הוא רכישה של שטיחים לבית, שמעבר להיבט האסתטי שלהם מציעים מספר יתרונות אחרים: מדרך נעים למשל או הפיכתם ל"משטח פעילות" של ילדים, שלא צריכים בעקבות זה לשבת על הרצפה הקרה והדי מלוכלכת.

אבל כמה בכלל עולים שטיחים לבית? השיקול הכלכלי סביר להניח שמלווה אתכם בכל החלטה הקשורה לבית שלהם, ורלוונטי גם לבחירה של שטיח. התשובה הפשוטה היא שקשה לתת לכם תשובה פשוטה לשאלה, כי שדה המשחק רחב וכך גם טווח המחירים. המדריך הבא ינסה להסיר לכם חלק מסימני השאלה.

סוגי השטיחים המרכזיים

בין השטיחים השונים אפשר להבחין בהרבה מאד דרכים, כולל הקטגוריה שהם משתייכים אליה – לרוב על פי ארץ המוצא של השטיחים או של הטכניקה המשמשת להכנתם. שטיחים פרסיים מקבלים מקום של כבוד בתחום ונחשבים לפופולאריים, לאיכותיים וגם לאותנטיים. יש שני סוגים מרכזיים של שטיחים פרסיים: עירוניים המאופיינים בצפיפות גבוהה ובמידות גבוהות, ושבטחיים בהן הטקסטורות הן אותנטיות והגודל מעט קטן יותר. שטיחים פרסיים כמכלול מגיעים עם תג מחיר גבוה יחסית, כאשר המחיר של שטיח שכזה בעבודה יד מתחיל לרוב מכ-1,500 שקלים ועלול להיות גבוה מכך פי ארבעה, חמישה או יותר.

שטיחי זיגלר הם מקרה פרטי של שטיחים פרסיים. המקור שלהם הוא פרס כמה מאות שנים אחורנית, אבל העיצוב – שסימן ההיכר שלו הוא פרחים – הוא בהשראת מעצב גרמני שעל שמו נקראים השטיחים. כיום מכינים את השטיחים מצמר, כאשר הבסיס עשוי כותנה. השטיח נחשב לאיכותי ולעמיד במיוחד, כשמבחינה עיצובית הגוונים העדינים שלו מתאימים למי שמחפש מראה כזה. מחיר שטיחי זיגלר הוא ממוצע עד גבוה. שטיח קטן יכול להתחיל מכ-1,250-1,500 שקלים, אבל שטיח זיגלר גדול בעיצוב אמנותי יכול להיות גם בעל חמש ספרות. רוב האנשים בוחרים שטיח עם תג מחיר הנמצא איפשהו באמצע.

את הסקירה של שטיחים לבית ממשיכים עם השטיחים האפגניים, כאשר סימני ההיכר שלהם הם גוונים עזים (האדום בולט מאד) ואריגה של חוטי המשי הצפופים מעל החוטים העשויים צמר. מחיר השטיחים האלה מעט נוח יותר, כאשר שטיח קטן תוכלו למצוא במחיר של כ-300-500 שקלים (אפילו בעבודת יד). לעומת זאת בגדלים משמעותיים המחיר יעמוד על כמה אלפי שקלים.

קבוצה גדולה מאד של שטיחים היא אלה האירופאיים, לרבות שטיחי שאגי. בגדול האריגה של השטיחים האלה נעשית בעבודת יד, כאשר יתרון משמעותי הוא העובדה שאין בהם צמר טבעי – ולכן הם מתאימים לאנשים הסובלים מאלרגיה. השטיחים האל אמנם אמנותיים פחות ביחס לשטיחים שתוארו מעלה, אבל התחזוקה שלהם נוחה ותג המחיר בהחלט אטרקטיבי. תוכלו למצוא שטיח שאגי קטן בעיצוב פשוט בכ-150-300 שקלים. המחיר עולה ככל שהשטיח גדול יותר וככל שהעיצוב שלו יותר מוקפד, כשמחיר של שטיח גדול, מבריק ומעוצב היטב כן יכול להגיע לסביבות ה-2,500-3,500 שקלים. שטיחי שאגי מומלצים על ידי רבים לחדרי ילדים בעקבות המחיר הסביר שלהם והרכות, שהיא דרישת חובה של חלק משמעותי מההורים.

כמובן שהתמונה של שטיחים לבית לא מסתכמת בשטיחים המרכזיים שסקרנו כאן. יש עוד עשרות סוגים ואינספור דגמים שהיריעה קצרה מלתאר, למשל שטיחי לבד, שטיחי כותנה, שטיחים סיניים וכדומה. הסקירה הטכנית הזו לא בהכרח תאפשר לכם להבין "מי נגד מי", כך שאין לדעתנו תחליף לביקור בחנויות השטיחים למיניהן, לשאילת שאלות, להתבוננות בשטיחים וגם למישוש שלהם. תהיה זו עצה טובה לבקש ייעוץ ממומחים לשטיחים, כשחלק מהגורמים הפועלים בתחום יאפשרו לכם לקחת את השטיח הביתה במטרה לנסות אותו ולראות כיצד הוא משתלב במראה הכולל.

אז איך בוחרים שטיח?

במהלך בחירה של שטיחים לבית צריך לשים לב למספר פרמטרים חשובים ביחס אליהם, מעבר לסוג השטיח. הגודל כאמור הוא משתנה מרכזי שמשפיע על המחיר, וגם קובע למעשה את האווירה הנוצרת באמצעות השטיח. בתחום של עיצוב הבית יש הרבה מאד טרנדים שאפשר ליישר איתם קו, כך שנראה שבשנים האחרונות המגמה היא לזנוח מעט את השטיחים הגדולים ושטיחי הקיר אל קיר למיניהם ולעבור לשטיחים קטנים יותר. גם שילוב של מספר שטיחים קטנים בחדר אחד יכול ליצור מראה עיצובי מרשים. המחיר כמובן תלוי במקרה הזה בסוג השטיחים שבוחרים, אבל יש לו פוטנציאל להיות נוח יותר מאשר שטיח גדול ומאסיבי אחד (שחלק משמעותי מהגודל שלו עלול "ללכת לאיבוד" – למשל להיות מונח מתחת לרהיטים). את השטיחים הקטנים תוכלו למצוא בחדרי השינה, בסלונים ובחללים הניטרליים בבית, כאשר הם נפוצים במיוחד באמבטיות (שטיח לאמבטיה לא צריך לעלות יותר מ-100 שקלים) או כשטיחי כניסה לבית. יש חברות שמאפשרות לבחור שטיח בכל גודל שחפצים בו, להבדיל מהגדלים הקבועים וסטנדרטיים, כאשר שטיח מותאם אישית יהיה עם תג מחיר גבוה יותר.

השאיפה שלכם צריכה להיות לשטיח איכותי שמחזיק מעמד שנים על גבי שנים, תוך שהוא שומר על הגוונים, המראה והטקסטורה שלו. יש מספר פרמטרים בשטיח שיכולים להצביע על האיכות הגבוהה שלו. זה מתחיל עם הצפיפות של השטיח, הנמדדת ביחידות של קשרים למטר רבוע או לאינץ' ריבועי. הטווח כאן הוא רחב מאד, החל מכ-80,000 קשר ועד למיליוני קשרים. כלל האצבע הוא שככל שהצפיפות גבוהה כך השטיח צפוי להיות חזק יותר וכך המחיר שלו יעלה.

אלא שהצפיפות לא מגדירה לבדה את טיב השטיח. יש לבחון את סוג הסיבים, תוך שאיפה שהם יהיו חזקים במיחד. בהרבה מקרים עושים זאת באמצעות בחינה ומישוש של השטיח והסיבים שלו, כך שגם מי שאינו מומחה לשטיחים יוכל לזהות לאחר פרק זמן מסוים מה נחשב לסיב חזק יותר ומה פחות. מבחינה טכנית הסיבים החזקים יותר יהיו בדרך כלל אלה המלאכותיים (סיבים סינטתיים), אם כי גם סיבי צמר מאופיינים בחוזק ראוי לציון.

הגוונים של השטיח והעיצוב שלו מגדירים את האווירה הנוצרת, ויכולים להשפיע על הפונקציונליות של השטיח. הגוון למשל מגדיר את האווירה, כאשר בדרך כלל הגוונים החמים יביאו לאווירה חמימה ופסטורלית. מי שרוצה להעניק תחושה של מרחב לשטחים קטנים יחסית יוכל לבחור בגוונים בהירים. יש שטיחים שפשוט יותר לשלב בחל לנתון – למשל השטיחים האוריינטליים המאופיינים במראה קלאסי – ולעומת זאת שטיחים שהשילוב שלהם אינו מובן מאליו. הם יכולים להיות הברקה, אבל מצד שני לא להתאים לחלל ואף לפגוע בו.

העלויות הנלוות של השטיחים

רוב המחיר שאתם משלמים תלוי בסוג השטיח מבחינת חומרי הגלם ועיצוב, וכמובן שגם בעבודה שנעשתה עליו: שטיחים בעבודת יד יהיו מן הסתם יקרים יותר מאשר שטיחים בעיצוב כללי. יש מקרים בהם הבחירה בשטיח בעבודת יד תאריך את משך הזמן הדרוש עד שהשטיח יהיה מוכן, שיכול להגיע גם לשבועות או לחודשים – קחו זאת בחשבון. למחיר השטיח יש להוסיף לפעמים מחיר של הובלה שלו עד לבית וגם התקנה שלו, אם מדובר בשטיח מקיר לקיר. החדשות המעודדות הן שמחיר ההתקנה של השטיחים הוא די מינימלי ועומד על כמה עשרות שקלים בלבד.

במעמד הרכישה של שטיחים לבית אנחנו ממליצים לכם לברר בדיוק מה צריך לעשות לצורך הניקיון והתחזוקה שלו. יש מספר קווי יסוד כלליים אבל גם הוראות ספציפיות לחומרי גלם או לסוגים נקודתיים של שטיחים. מרוב השטיחים תוכלו להסיר את האבק באמצעות שואב אבק סטנדרטי, כשרצוי לבצע שאיבה לפחות פעם או פעמיים בשבוע. ניקיון יסודי רצוי שיתבצע בדרך כלל על ידי חברה מקצועית, כשתדירות של אחת לשנה היא סבירה. כן מומלץ להפוך את השטיח מדי פעם כדי שהלכלוך ייצא ממנו, אבל חשוב להימנע מהטעות הדי נפוצה של חבטות עזות בשטיח. זה אמנם נראה טוב בסרטים, אבל עלול לפגוע בסיבי השטיח פגיעה אנושה מאד.

 

 

 

 

 

לא לגעת בכספי הפיצויים – נכון, לפעמים אין ברירה, אבל חשוב שתדחו את הרגע הזה. כספי הפיצויים הם הכסף שאמור לשרת אתכם בעתיד, בתקופת הפנסיה, לצד הפנסיה השוטפת, אז תשתדלו לא לגעת בסכומים החשובים האלו.  כאן תוכלו לקבל הסבר על פיצוי פיטורין, וכאן יש מחשבון פיצוי פיטורין וכאן – הסבר משעשע (יחסית) של משרד האוצר –


 

מסתבר שלא זול – תלוי כמובן מה סוג התאורה ואיפה קונים אבל זה מתחיל בכמה אלפים טובי ומגיע לעשרות אלפי שקלים. אז איך לבחור נכון?

תאורה לבית זה עניין חשוב מאוד לא צריך לספר לכם למה התאורה המלאכותית שאתם מתקינים בבית שלכם חשובה כל כך. אמצעי התאורה השונים מהווים כלי מרכזי בדרך לתפקוד התקין בבית, יכולים ליצור אווירה וכיום גם מאופיינים בכמה שיותר נוכחות ויזואלית. יש כיום היצע רחב מאד של דגמים שאפשר לבחור מהם, כאשר ההבדלים הן ברמת גופי התאורה, הנורות והעיצוב הכולל גם יחד. הכנו עבורכם מספר דגשים שיסייעו לכם לבצע את ההחלטות הטובות ביותר ברכישת אמצעי תאורה לבית.

ההחלטה הראשונה: סוג הנורה

תורת הנורות מדברת בגדול על ארבעה סוגים של נורות. הסוג הראשון והדי ערכאי הוא נורת הליבון, נורה שבה מתקינים במיכל העשוי זכוכית חוט להט. הבעיה העיקרית של הנורה הזו היא הבזבוז המשמעותי של החשמל שנעשה כאן, יחד עם אורך החיים הקצר: נורה אחת מספיקה לכאלף שעות שימוש – זה אמנם נראה גבוה, אבל נמוך משמעותי מהסוגים האחרים. היתרונות של נורת הליבון הם יצירת אור חם ונעים, יחד עם הרגשה נוסטלגית שמקבלים האנשים הנכנסים למקום בו היא מאירה.

נורות הלוגן, העשויות מזכוכית קוורץ לתוכה מחדירים את גז ההלוגן, נחשבות למוצלחות פי כמה. הן חסכוניות הרבה יותר באנרגיה ויכולות להאיר בערך פי שניים יותר זמן מאשר נורות הליבון. האור שמופק כאן מאופיין במסירה טובה של צבע. את הנורה ניתן למקם באזורים שונים בבית, כאשר מבחינת דפוסי התאורה היא תתאים במידה רבה לגופים אשר תולים על גבי התקרה וכן למנורה המבוססת על עמעמים (דימרים).

נורות פלורסנט תופסות מקום של כבוד בבתים, ותוכלו למצוא אותן בחדרי ממ"ד, במטבחים ועוד. אלו הן נורות מאסיביות יחסית שמפיצות אור חזק ולבן, שלא מתאים לכן למי שמחפש תאורה עדינה. כמו כן תאורת הפלורסנט עלולה לחמם את החדר. אחד היתרונות המשמעותיים שלה הוא הנצילות המקסימלית, כשנורה אחת – שמחירה לא אמור לעלות יותר מכמה עשרות שקלים – אמורה להספיק לכ-15,000 שעות שימוש. הנורה נחשבת לחסכונית בערך פי שישה ביחס לנורת הליבון.

את הסקירה אנחנו מסיימים את נורות שהן במידה רבה המילה האחרונה בתחום – נורות הלד. התאורה האלקטרונית הזו נחשבת למוצלחת בשל ההיבט האקולוגי שלה, החיסכון שהיא מאפשרת בחשמל ואורך החיים הגבוה משמעותית מכל הסוגים האחרים. נורת לד אחת יכולה להחזיק מעמד היטב עד כ-50,000 שעות שימוש.

בכל אחד מהמקרים מומלץ לחשוב מהו הגוון שמצפים לו, מכיוון שבתחום העיצוב הגוון מהווה עולם ומלואו. הנטייה כיום היא לגוונים טבעיים בעלי נטייה להיות קרים, גם מכיוון שקר הוא לרוב חסכוני יותר מבחינת צריכת החשמל. התאורה יכולה להיות יחד עם זאת כמעט בכל גוון אפשרי, כשהבחירות הנפוצות הן כמובן צהבהב או לבן. את הבחירה עושים בהתאם לאווירה שרוצים ליצור, לעיצוב הקיים אבל גם על פי החדר הרלוונטי. בחדרי שינה לדוגמא רבים ממליצים שלא להשתמש בתאורה בעלת גוון לבן בוהק, אלא בגוונים צהבהבים וחמימים יותר.

גוף התאורה

לאחר שמחליטים מהו סוג התאורה שחפצים בה, צריך לחשוב על הצורה שלה וגם המיקום שלה ביחס לחדר. גם כאן יש הרבה מאד אפשרויות. את החלוקה הראשונה מבצעים בהתאם לאופן ההתקנה של גופי התאורה. ישנם גופי תאורה תלוייה הנחשבים במידה רבה לפתרון קלאסי שיכול להתאים תמיד, בלי קשר לעיצוב החדר בו בוחרים למקם את התאורה. אתת המנורות האלה תזהו על ידי החוט או המוט היוצאים מהתקרה, כאשר הנורה עצמה יכול להיכנס לאהיל או לגוף תאורה מרשים אחר. יש כאן היצע רחב מאד של אפשרויות, כאשר מבחינת התאורה תקבלו כאן פיזור נעים של האור ואפשרות לתאורה ממוקדת יחסית (תלוי במאפיינים האחרים). למנורות התלויות יש נוכחות משמעותית מבחינה ויזואלית. מן העבר השני של המשוואה המנורות עלולות לפזר אור בצורה שאינה אחידה, או לחלופין בצורה ממוקדת "מדי" שתצריך פתרונות תאורה משלימים. בגדול המנורות התלויות מתאימות יותר לחללים גדולים יחסית ופחות לחדרים קטנים או לחללים בהם התקרה היא נמוכה.

גופי תאורה צמודי תקרה, כפי שאפשר להסיק משמם, "יחוברו" אל התקרה בצורה ישירה בלי שניתן יהיה לראות ולו בדל של חוט. חלק מהמאפיינים והיתרונות של גופי התקרה תלויי התקרה נוכחים גם כאן, אבל עם מספר הבדלים. כך למשל האור של צמודי התקרה (שמתאים אף הוא לחללים גדולים) יכול לאפיין גם תקרות נמוכות יחסית. מנגד יש שטוענים שהאור המופץ כאן הוא חזק מדי, וכן שהגופים לא משמעותיים יותר מדי מבחינה אסתטית. שילובם בחלל הנתון נחשב למלאכה מורכבת באופן יחסי.

הסוג הבא של תאורה לבית הוא גופי תאורה שקועים, שיכולים להיות שקועים בתקרה או בקיר גם יחד. את הגופים האלה פשוט מאד להתאים לחלל, כאשר הם יוצרים מראה מוקפד ונאה מבחינה אסתטית. התאורה השקועה מתאימה מאד לנורות הלד, שאל היתרונות שלהם התייחסנו קודם לכן. ההתקנה הראשונית של תאורה שקועה נחשבת מצד שני למורכבת יחסית, כאשר לרוב יש צורך בעבודות גבס או קונסטרוקציה כדי ליצור את התשתית. כמו כן העיצובים כאן הם בסיסיים יחסית, כך שלא מובן מאליו שתקבלו דרך התאורה את תחושת ה"וואוו" שאתם אולי מצפים לה. יש שטוענים שהתאורה השקועה מתאימה כמו כפפה ליד למאפייני העיצוב המודרני.

מנורות עמידה נחשבות לסוג אלגנטי מאד של תאורה לבית, ויכולות להתאים למי שמחפש "חיזוק" של התאורה הקיימת: למשל תאורה לעמדת קריאה, לשולחן עבודה או לפינת אוכל. אם אתם מחפשים תאורה שתהיה פריט עיצובי לכל דבר ועניין, זהו פתרון מצוין. המנורות מציעות אווירה אינטימית מצד אחד, אבל מבחינת התאורה הן מוגבלות ולא מספיקות כשלעצמן להאיר את הסביבה בצורה שמצפים לה. הן גם תופסות מקום, כך שזה לא מובן מאליו שהמנורה תתאים בחללים קטנים יחסית. מנורות קיר, סוג נוסף, מציעות אף הן תאורה נקודתית ופריט אסתטי דקורטיבי, אבל מנגד התאורה כאן בעייתית ולא תמיד המנורות משתלבות בסביבה בצורה ראויה.

חשיבותה של גמישות

בשנים האחרונות אנחנו רואים דרישה הולכת וגוברת לגמישות בעיצוב הבית, וזה בא לידי ביטוי בתאורה במספר מובנים. הדבר הראשון הוא הרצון של חלק מאיתנו לקבוע רמות שונות של תאורה, ולא רק כיבוי והפעלה לסירוגין. ניתן לעשות זאת באמצעות אותם דימרים, שיכולים להתאים את התאורה לסוג הפעילות שלנו באותו חלל וגם לאווירה שרוצים ליצור: נניח אווירה רומנטית. מחיר של עמעם מתחיל מכמה עשרות שקלים ועשוי להגיע למאות שקלים, תלוי בסוג שלו, במנורות שהוא מתאים להן ובפונקציות שהוא מציע עבור המשתמשים.

דוגמא נוספת היא ספוטים, שנחשבים לטרנד משמעותי מאד בתחום העיצוב כיום. הספוטים מאירים אף הם את החלל באופן ממוקד, כשהגמישות כאן היא בהזזה שלהם בהתאם למקום שמעוניינים להאיר. לרוב נתלים הספוטים על ידי מסילה, אם כי יש שבוחרים בספוטים במיקום קבוע בחלל.

כמה זה עולה?

בהתאם לאבחנות הדי רבות שעשינו כאן, ברור שניסיון לספק תשובה חד משמעית לגבי העלות של תאורה לבית נידון לכישלון – צריך להתבונן הן בסוג הנורה, הן בגוף התאורה ובמיקומו והן בצורך שיכול להיות קיים לפעמים להתקנה או לפעולות הכנה לקראת השמתם של גופי התאורה. הפתרונות הבסיסיים לא אמורים לעלות יותר מכמה עשרות שקלים (וכך גם רוב הנורות), אבל מנגד תמצאו פתרונות מתקדמים ומעוצבים יותר שמביאים להתייקרות של תג המחיר בהתאם. בדרך כלל גופי תאורה דוגמת אלה שתוארו מעלה יעלו מאות שקלים, אבל המחיר עשוי להתקרב גם לרף ארבעת הספרות. מי שמחפש תאורה מרשימה ומוקפדת במיוחד, עד לרמה של יצירת אמנות עיצובית של ממש (למשל תאורה לבית בעיצוב מיוחד או בייצור אישי), צפוי לשלם על כך יותר. מחיר של אלפי שקלים לתאורה הוא בהחלט בגדר אפשרות שעשויה להתגשם במצב הדברים הזה.

מעודכן ל-04/2019

רכישת דירות, מחירי הדירות, המחיירם – לאן? כל מה שקשור לדירות בישראל הופך לכותרת בעיתונות הכלכלית ובארתים הכלכליים. הדירות זה נושא מאוד חשוב אולי הכי חשוב לעמישראל – גם לכאלו שיש להם דירה ובטח לכאלו שאין להם דירה. אלו שיש להם דירה רוצים לדעת מה "השווי" שלהם, אלו שאין להם רוצים לדעת איפה הם יוכלו לקנות? כמה זה יעלה? כמה משכנתא הם יצטרכו לקחת ועוד.

בשנים האחרונות הדירות מככבות בכותרות בגלל המחירים הגבוהים והלא כל כך הגיוניים לכאורה של נכסי הנדל"ן. מעבר למורכבות הכלכלית של ביצוע עסקת נדל"ן בתנאים האלה, עולה חשש שהעסקה לא תצא לפועל עקב נסיבות שלא תלויות ברוכש – ולכן תכניס אותו לבור כלכלי שקשה עד בלתי אפשרי לצאת ממנו. תארו לכם מצב שהצלחתם לקנות דירה, וזה ממש לא פשוט – גייסתתם כסף מההורים, לקחתם משכנתא גדולה, ואופס – הקבלן ברח לכם. בעבר זה קרה, כיום (בעקבות ניסיון – בעיקר מקרה חפציבה), הסיכוי שזה יקרה קטן ביותר.

החוק הישראלי מעניק הגנה מסוגים שונים לרוכשי הדירות, כשאחד האמצעים המרכזיים בהקשר הזה הוא ערבות חוק מכר. אז האם נמצא הדבר שיספק לכם מידה מסוימת של שקט נפשי בעת ביצוע עסקת נדל"ן?

ערבות חוק מכר: קווים לדמותה

ערבות חוק מכר היא ערבות בנקאית מטעם מבצע פרויקט הנדל"ן, שאמורה לשמש על תקן ביטוח לכסף שהרוכשים מעבירים לדירה עד הרגע בו העסקה מתקדמת לשלבים המרכזיים שלה – רגע הרישום של הערת האזהרה או לחלופין המועד בו נחתם הסכם החכירה בןי רוכש הדירה לבין מנהל מקרקעי ישראל (כאשר מדובר בקרקע בחכירה). הערבות תיכנס לתמונה כאשר הדירה לא תימסר למי ששילם עליה ממיטב כספו, כך שיהיה ביטוח אם הפרויקט לא ייצא לפועל עקב נסיבות כלכליות או אפילו מעשי מרמה – כך למשל המקרה הידוע לשמצה של חברת "חפציבה", שבעליה נעלמו עם הכסף של ה"רוכשים" והותירו אותם בבעיה לא פשוטה, בהיעדר ערבויות או יכולת להחזיר אליהם את הכסף שנגנז. פרשה זו נחשבת לקו פרשת המים מבחינת ההתחייבויות של היזם או מוכר הנכס כלפי רוכשיו.

בנוסח הנוכחי שלה, משמעות הערבות היא שהגבול העליון של התשלום שניתן להעביר לקבלן או למוכר הדירה במעמד החתימה על החוזה הוא 7% מגובה העסקה, כאשר הכסף ששולם צריך להישמר אצל עורך דין נוטריון. הקבלן יכול לדרוש כספים בשיעור גבוה יותר בשלב הזה, אבל מעל ל-7% הוא חייב לבטח את הכספים באופן מוחלט. את הערבות יש להעביר למוכר תוך פרק זמן של עד שבועיים ימים מהמועד בו קיבל הצד המוכר את התשלום.

העברת הכספים לחזקתו של המוכר יכולה להיעשות רק עם רישום הערת אזהרה או הענקת בטוח מסוג אחר לרוכש (במקרים אלה יש להשיב לקבלן את הערבות שנתן). שימו לב שסוג הבטוחה שמעמידים משפיעה על פרישת התשלומים: כאשר בטוחה היא ערבות בנקאית או לחלופין פוליסת ביטוח, התשלומים לא אמורים להיות מושפעים מקצב ההתקדמות של פרויקט הנדל"ן. ערובות מסוג אחר כן תהיינה צמודות לקצב ההתקדמות של הפרויקט.

עדיין: המענה של ערבות חוק המכר אינו מושלם

ערבות חוק מכר מעניקה סוג מסוים של הגנה עבור הרוכשים בביצוע העסקה הגדולה והמשמעותית ביותר של חייהם, אבל ההגנה הזו אינה מוחלטת. הסיבה היא שהערבות עצמה היא מעט מוגבלת ולא מתייחסת לכל התרחישים האפשריים, או אם תרצו – לכל ההוצאות הצפויות כאשר משהו בפרויקט משתבש.

ערבות חוק המכר, וחוק המכר בכלל, אינם מעניקים התייחסות לשאלת המועד בו הדירה מועברת לרשות הרוכשים או לגבי קצב ההתקדמות של הפרויקט. לכן אין כאן התייחסות לנזקים הכלכליים והאחרים שמאפיינים עיכובים מהסוג הזה: הוצאות עבור פינוי הדירה, מעבר למגורים בשכירות עד שהפרויקט יהיה מוכן וכן הלאה. במילים אחרות: עיכוב בלוח הזמנים של הפרויקט, אפילו עיכוב משמעותי של חודשים או שנים, לא מהווה מבחינת החוק עילה מספקת לתשלום של ערבות חוק המכר מצידו.

מימוש ערבות על פי חוק המכר

השאיפה של רוכשי הדירה היא כמובן שהערבות שהם מקבלים על פי חוק המכר תישאר על הנייר, מה שיעיד בדרך כלל על כך שהפרויקט מתקדם בקצב שציפו (ושהמוכר אכן עומד בדרישות הבסיסיות של האמינות). אלא שבמציאות שלנו בהחלט עלול להיות פער לא קטן בין הרצוי לבין המצוי, שמביא לכך שערבות חוק המכר כן יכולה להיות ממומשת. התרחישים העיקריים שיכולים להביא למימוש הערבית ניתן למנות פירוק/כינוס נכסים של החברה המוכרת או מבצעת את הפרויקט, מצבים של הקפאת הליכים (החוק מגדיר שבמקרה של שותפות מספיק שחברה אחת מבין השותפות תיקלע להקפאת הליכים כדי שיהיה "קייס" לממש את הערבות).

יש לציין כי מימוש ערבות חוק המכר אינו בהכרח תהליך פשוט. אם פונים לבנק שמלווה את הפרויקט או לגורם אחר כדי לממש את הערבות, נתקלים לרוב בבקשה חד משמעית: לצרף עותקים של פסק הדין או ההחלטה השיפוטית המצביעה על כך שיש לממש את ערבות חוק המכר במקרה הנתון, בהתאם לאחד התנאים למימוש. המשמעות היא שמימוש הערבות כרוך בחלק מהמקרים בהליך בירוקרטי או משפטי שיש לעבור, מה שמביא לכך שהוא מתארך ומסתעף עבור הצדדים המעורבים. בהתאם לנקודות שהעלינו מעלה, גם כאן אין התייחסות לדחייה של התהליך ולעלויות הכרוכות עבור רוכשי הדירה כתוצאה מכך (מה גם שהחוק לא מעניק פתרון כספי לעלויות של הליכים משפטיים מהסוג הזה).

שאלה שעולה בהרבה מקרים היא מה עושים כאשר יש חוסר התאמה בין מה שהלקוח חשב שהוא רוכש לבין מה שהוא קיבל בפועל. אין כאן תשובה חד משמעית, אם כי נראה שהנטייה של בתי המשפט היא לא לאפשר לממש את ערבות חוק המכר במקרה של אי התאמה מהסוג הזה. הדבר לא אומר שאין מה לעשות מול אותו גורם, רק שהטקטיקות שננקטות בדרך כלל לא תהיינה מימוש של הערבות.

המורכבות של ערבות חוק מכר

ערבות חוק מכר מכניסה אותנו לעולם רחב שלא בהכרח יהיה ברור לאזרח הממוצע, גם זה שנחוש לדעת הכל על הליך הרכישה של הדירה לפני שהוא קופץ למי הנדל"ן העמוקים מאד. בעבר היו גרסאות שונות של ערבויות על פי חוק המכר, שהשתנו בין החברות ולפעמים גם בין פרויקט לפרויקט. בשנת 2011 הפכו לתקפות תקנות שמגדירות פחות או יותר את נוסחה של הערבות הבנקאית, כשהמסמך שפועלים על פיו נמצא כאן. לכן חשוב לעבור על ההסכם המתגבש לפרטי פרטים ולראות את ההתייחסות  של הגורמים עימם מתנהלים ביחס לשאלת הערבות. יש לציין שלא קיימת כיום אופציה להעביר את ערבות חוק המכר בין קונים. מי שקונה דירה אבל לאחר מכן מוכר אותה לאחרים, אינו יכול להעביר עם המכירה את ערבות חוק המכר.

יש כיום חוזים רבים שמעמידים מלכודות שונות עבור רוכשי הדירה, חלקם מנצלים את חוסר הידע. במצבים אחרים הקבלן עלול לדרוש מהרוכש להמציא את ערבות חוק המכר, מה שאינו תקף מבחינה חוקית: האחריות כאן חלה אך ורק על הגורם שמוכר את הנכס – לכן בקשה מהסוג הזה צריכה להדליק אצלכם לא מעט נורות אזהרה. המלצה מועילה לכן יכולה להיות לחתום על החוזה רק לאחר שמקבלים ייעוץ נקודתי או אפילו סיוע מלא של עורך דין הבקיא בתחום הנדל"ן. עם  או בלי קשר לערבות, מומלץ לחתום על הסכם תשלומים לקבלן או למוכר שישמור את הזכויות שלכם – על התשלומים להיות בפריסה הגיונית והוגנת מבחינתם, על פי השלבים הספציפיים של ביצוע הפרויקט ובהתאם לעמידה של הקבלן בהתחייבויות.

כאשר הקבלן אינו מעמיד ערבות חוק מכר, מסיבה זו או אחרת, מומלץ שלא להתקדם עם העסקה. רצוי במקרים האלה להגיש נגד אותו קבלן תלונה אצל הממונה על חוק המכר. את התלונה אפשר להגיש גם בעילום שם. אם מחליטים לפעול במקביל נגד הקבלן בזירה המשפטית, צריך למסור על כך הודעה לממונה על חוק המכר, שיחליט האם להמשיך עם התלונה שהוגשו או להפסיק אותה ולהעביר את הכדור לשדה המשחק המשפטי בלבד.

רכישת דירה מקבלן

רכישת דירה יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

יועץ משכנתא


 

מעודכן ל-03/2019

האם לשכור משרד? האם לשכור חללי עבודה? מה זה בעצם חלל עבודה? לכמה אנשים זה יכול להספיק? מה היתרונות והחסרונות

למעט אחוז מסוים קטן יחסית של נותני שירותים שיכול לעבוד מהבית, רוב העסקים זקוקים למקום חיצוני בו הם יוכלו לקיים פגישות, להציע את מרכולתם ולהתנהל בצורה שוטפת. הפתרון של השכרת משרדים הופך למובן מאליו בהרבה מאד מקרים, והוא מכניס אותנו לעולם רחב מאד. אבל האם צריך לשכור משרדים לתקופה של שנים או אפילו חודשים? זה אפשרי, אבל גם ניתן לבחור בפרקי זמן קצרים הרבה יותר של מספר ימים או אפילו מספר שעות. כאן בדיוק אנחנו מתחילים לדבר על חללי העבודה המשותפים ועל פתרונות שהפכו לפופולאריים מאד בשנים האחרונות.

אז למה לשכור משרדים?

השכרת חללי משרדים היא פתרון שמתאים מאד להרבה מאד עסקים. היתרון המשמעותי הראשון של ההשכרה הוא שהיא מפשטת בצורה משמעותית את התהליכים מבחינתם של בעלי העסק. הם לא צריכים לרכוש משרד מ-א' ועד ת' (המחיר הדרוש על כך עומד על כמה מאות אלפי שקלים לפחות) ובדרך כלל גם לא לדאוג לאבזור ולריהוט של המשרדים. חלק מהמשרדים מגיעים עם רוב התשתיות שהעסק הממוצע זקוק להן, למשל ריהוט משרדי על סוגיו, מכשירי חשמל חיוניים או אפילו שירותים נלווים שהעסק יכול להזמין תמורת תוספת תשלום – שירותי מזכירות לדוגמא. המשמעות היא שהעסק יכול לשמור על שגרת הפעילות שלו עם מינימום מאמצים, כל עוד הוא מוצא משרד המתאים כמו כפפה ליד לצרכים הנקודתיים שלו. כן מומלץ לראות מה כולל המשרד, אבל בהרבה מקרים תגלו שזה בדיוק מה שאתם צריכים (ואפילו מעבר). ברשת WeWork לחללי עבודה משותפים (Open Spaces) יש לדוגמא חיבור מהיר לאינטרנט, ריהוט משרדי על סוגיו (כסאות, שולחנות, מנורות שולחן), מכונת צילום/סריקה/הדפסה אחת לפחות בקומה, כיבוד קל ללא תשלום נוסף, תאי טלפון לשיחות פרטיות ועוד.

השכרת משרדים לפרקי זמן קצרים יחסית (בהמשך נרחיב על הנקודה הזו) מתאימה לעסקים הזקוקים לגמישות, או אם תרצו לפתרונות נקודתיים. אם יש עסק שההתנהלות שלו לרוב היא מהבית, אבל כן זקוק למשרדים "כהלכתם" אחת למספר שבועות, יוכל לבחור בהשכרת משרדים לפרק זמן קצר. אסור לשכוח שעבור אותם עסקים השכרה של משרדים ב"משרה מלאה" תביא להוצאות כלכליות גבוהות מאד, ובעיקר לא הכרחיות: אין הרבה הגדרות ברורות יותר לבזבוז כספים מאשר השכרה חודשית של משרד שמאויש רק מספר ימים בודדים בכל חודש.

מן העבר השני, ברור שגם להשכרה נקודתית של שטחי משרדים יש חסרונות משלה. העסק כן זקוק בהרבה מקרים לפריטים ולחפצים המותאמים לו אישית, שיהיו חסרים במשרד המושכר או לכל הפחות יצריכו מאמצים שונים בהעברה שלהם אליו. עסק הפועל במשרד שאינו קבוע עלול להיתקל בקשיים לגייס לקוחות קבועים, כשבעיה נוספת היא שקהל היעד הפוטנציאלי לא בהכרח יכיר את העסק.

השאלה העיקרית: מה המחיר שמשלמים?

השכרת שטחי משרדים תלויה בשורה ארוכה של פרמטרים הנוגעים להם. זה מתחיל כמובן עם הגודל של המשרד (מחושב במטרים רבועים), שלפעמים המחיר נקבע על פיו ישירות ולפעמים החישוב של הגודל נעשה לפני שנמסר המחיר הסופי הדרוש מהלקוחות.

מיותר לציין שככל המשרד גדול יותר כך המחיר שלו צפוי לעלות כלפי מעלה. מחיר סביר של משרד בסיסי (ללא אבזור יוצא מן הכלל) יכול להגיע לסביבות 100 שקלים למטר, כאשר מחיר של משרד ייצוגי ומאובזר יותר יהיה יקר בכמה עשרות שקלים למ"ר. המחיר בחודש יהיה כמה אלפי שקלים, אם כי משרדים מאובזרים ויוקרתיים יכולים להגיע גם לכ-5,000 שקלים ומעלה. כמובן שהמיקום של המשרד צפוי להשפיע על המחיר שלו: אזור דוגמת רמת החייל יהיה יקר יותר מאשר אזור דרום תל אביב או רחוב המסגר. מבחינה גיאוגרפית אפשר לראות שהמחירים בערי המרכז יכולים להיות יקרים יותר מאשר ערי ויישובי הפריפריה, אם כי זהו לא מדע מדויק.

שימו לב שכיום לא מוצעים רק משרדים. חיפוש קצר באינטרנט יאפשר לכם להיחשף ללא מעט הסדרים שבמסגרתם מוצע חלל עבודה, מאולתר או לא, במחירים שהם נוחים יותר. כך למשל בספריה של תל אביב ברחוב אחד העם, בקומה השביעית של מגדל שלום, יש מרכז יזמות הכולל חלל כתיבה, סלון וחדר ישיבות במחיר שמתחיל מכ-400 שקלים לחודש. באותה עיר תמצאו בית קפה בשם מיזנטרופ שמציע קונספט מעניין של קפה בחינם וישיבה בתשלום – המחירים מתחילים מכ-400 שקלים לחודש.

מעבר להשכרה חודשית של משרדים, יש כיום פתרונות גמישים הרבה יותר. כך למשל תוכלו לשכור משרדים ליום אחד, כאשר המחיר צפוי לעמוד על כמה מאות שקלים (מחיר סביר הוא כ-300-500 שקלים). אופציה אחרת היא להשכיר משרד בתשלום פר שעה, שיעמוד במקרה הזה על משהו כמו 50-100 שקל לשעה. כמובן שאתם לא חייבים לשכור את המשרד כולו, אלא יכולים לשכור חלל עבודה פתוח בו תעבדו לצד אנשים אחרים. חללים אלה, ביניהם Wework, נחשבים ללהיט של ממש בעולם וגם בישראל, בה הביטוי המובהק ביותר שלהם נמצא בתל אביב. החללים הפתוחים מתאימים לעסקים או לעצמאים אשר מעוניינים לצאת מהבית שלהם ולעבוד מדי פעם (או אפילו תמיד) בסביבה חיצונית שתאפשר להם לפגוש אנשים, לפתח קשרים, לעבוד באווירה תוססת וגם לנשום אוויר. בחלק מהמתחמים האלה נרקמים קשרים עסקים או מתבצעים סיעורי מוחות שעשויים להביא לכך שעבודתו של כל פרט הפועל במתחם תוכל להיות פשוט טובה יותר.

הפתרון: בדיקה מוקדמת והשוואת מחירים

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

המשרדים השונים נבדלים ביניהם לא רק במפרט הטכני אלא גם (או אפילו בעיקר) בשאלת המחיר. כמו בהרבה תחומים אחרים, גם במקרה של השכרת משרדים אין תחליף לביצוע מספר בדיקות מקדימות במטרה לדעת מה כדאי ומה משתלם עבור העסק. החדשות הטובות הן שהאינטרנט נמצא כאן כדי להפוך את החיים שלנו לפשוטים יותר. באתרים שונים באינטרנט תוכלו למצוא דוגמאות למחירונים סבירים של השכרת משרדים, בהתאם לתרחישים השונים – כך לדוגמא המחירון של דפי זהב בתחום. הבעיה היא שהמחירונים האלה נוטים להיות כלליים וגם לא תמיד מדויקים, כך שאתם צריכים לראות מי עומד מאחורי המחירון ועד כמה הוא מעודכן. יש שיטענו שהמחירונים הכלליים מתאימים בעיקר למי שרוצה לקבל מידע כללי על הנעשה בשדה המשחק, וזה הגיוני כי לרוב אין ירידה לרזולוציות קטנות מדי.

הפופולאריות של השכרת משרדים ושטחי משרדים הביאה לפתיחת אתרים המבצעים את ההשוואה עבור הלקוח באופן אקטיבי, על פי הנתונים המועברים מהחברות הרלוונטיות עצמן. אתר Spacing לדוגמא נחשב לאחד הבולטים שיש בתחום. הוא מבצע השוואה של משרדים וחללי עבודה בלוקיישנים שונים בישראל (תל אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, הרצליה, רמת גן, באר שבע ועוד), ומאפשר להגדיר את החיפוש על פי פרמטרים דוגמת אזור, הרשת המתפעלת (לא רק ווי וורק אלא גם מרקספייס, ריג'ס, אורבן פלייס ואחרים), העזרים והתשתיות שיש במקום, משך ההשכרה, המזון והשתייה המוצעים, שעות הפעילות וכן הלאה. לגבי כל מקום ניתן לראות מהם המחירים הצפויים – גם כאן אם תיתקלו בהצעות נוסח "החל מ..", כך שחשוב לראות מה יהיה המחיר בפועל –  לצד תמונות ודירוגים של גולשים. לדעתנו מדובר בכלי יעיל מאד שיכול לקרב אתכם מאד לעבר מציאת משרד שלא רק מתאים לכם, אלא גם יגיע עם תג מחיר אטרקטיבי יחסית.

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

מתחמי עבודה – גימיק או דרך חדשה?

מחשבונים פופולריים

מדד חודש יולי ירד ב-0.1% בדומה להערכות הכלכלנים.

למחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן בחודש יולי ירד ב-0.1% בהמשך לירידה של 0.7% בחודש הקודם. ומכאן שלמרות הציפייה שהמדד השנה יהיה חיובי בשיעור של כ-1% ומעלה, זה לא הולך לקרות (כנראה). קצב העלייה במדד המחירים היא סביב האפס, כאשר הכלכלנים מעריכים שגם ב-12 החודשים הקרובים המדד לא יעלה בצורה משמעותית – מתחת ל-1%.

ואם כך, עולה שאלה מאוד פשוטה – למה בנק ישראל מתעקש להותיר את תוואי האינפלציה (טווח מדד המחירים לצרכן) על 1% עד 3% בשנה. כבר שנים רבות שהמדד נמוך משמעותית מהיעד הזה, כשבשנתיים האחרונות המדד היה שלילי.

לאחרונה פרסם בנק ישראל מחקר שלפיו אחד מהגורמים למדד הנמוך הוא הייבוא הזול, לרבות הייבוא העצמי. אנשים פשוט קונים דרך האינטרנט עם מכס זול במיוחד ובמחירים נמוכים מאוד, וזה חוסך להם עשרות אחוזים ביחס למחירי המוצרים של החברות המקומיות

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים בחודש יולי עלה ב0.2%. גם בחודש יוני עלה המדד ב-0.2%

 למחשבון מדד תשומות הבנייה

הרחבה בהמשך

 


מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

כפל ביטוחים זה פשוט חבל – כפל ביטוחים שאתם משלמים כפול ובמקרה הצורך לא תקבלו כפול, זה פשוט בזבוז כסף. יש ביטוחים כפולים שאתם משלמים יותר אבל בזמן שתצטרכו תקבלו יותר, וזה עוד איכשהו בסדר – יש ביטוחי חיים רבים כאלו. אבל בביטוח בריאות, יש פעמים רבות חפיפה וכפל שגורם לכם לזרוק כסף – הנה סרטו של משרד האוצר, איך תעלו על כפל הביטוחים הזה  ואיך תחסכו סכום לא מבוטל

 

מעודכן ל-10/2022

סאבלט – מה זה בעצם? האם זה פופולארי? לכמה זמן הוא תקף? וכל מה שצריך לדעת על סאבלט

סביר להניח שגם מי שאינו מומחה לתחום הנדל"ן נתקל במילה "סאבלט" פעמים רבות, או אפילו חשב לסבלט דירה בעצמו. עבור אותם אנשים וגם אלה שעוד לא ממש השקיעו מחשבה בנושא הסאבלט, מכל אחד מצידי המתרס, החלטנו להכין את המדריך הנוכחי. הוא יסיר לכם חלק מסימני השאלה שצפויים להיות לכם ביחס לנושא וגם יאפשר לכם לדעת מהם היתרונות וגם החסרונות שלו.

אז מה זה בכלל סאבלט?

סאבלט, או בשמו העברי שכירות משנה, ניתן לאפיין במספר דרכים. ברמה הכללית זה יהיה מצב בו שוכר הדירה משכיר את הדירה בעצמו לאדם אחר, לרוב כמובן באישורו של בעל הנכס (המשכיר הראשוני). המאפיין המרכזי השני הוא שסאבלט מעצם ההגדרה שלו נוטה להיות לפרקי זמן קצרים מאוד, אפילו של מספר ימים. יכול להיות שההשכרה תהיה למשך תקופה ארוכה יותר, נניח שבועות או חודשים בודדים, אבל אנחנו כן מתייחסים לטווח קצר יחסית. אגב, נהוג להשתמש במונח סאבלט גם במצבים שבהם רוכשים דירה במיוחד למטרות השקעה – השכרה שלה לטווח קצר, בהנחה שהרווח שניתן לקבל עליה גבוה ביחס להשכרות לטווח ארוך יותר. עם זאת, אנחנו ניצמד במדריך הזה למצב הקלאסי של שכירות משנה כפי שהוגדרה מעלה, מכיוון שהוא מבטא לדעתנו בצורה מלאה יותר את המונח סאבלט.

בהתאם להגדרה הזו אפשר להסיק מהם המצבים ששכירות משנה נפוצה בהם. האינטרס העיקרי של המשכיר ששוכר את הדירה הוא כלכלי: בתרחיש המקובל הוא עוזב את הדירה לפרק זמן מסוים במהלך תקופת ההסכם, החל מטיול בחו"ל ועד לרילוקיישן של מספר חודשים, אבל רוצה לחזור אליה בתום אותה תקופה. מה שהוא רוצה אפילו יותר הוא שמישהו אחר יממן את השכירות שלו, במטרה שלא לשלם יותר (או אפילו פעמיים, אם הוא עבר לדירה אחרת). הוא מוצא מישהו שישכור את הדירה במקומו, והאחרון הוא שאחראי על התשלומים לבעל הדירה. המשמעות היא שהמשכיר ששוכר את הדירה יכול להימנע מתשלום של כמה אלפי שקלים ולהעניק את ה"סמכות" לצד אחר.

כמובן שהרצון בסאבלט יכול להיות של בעל הדירה לא פחות מאשר של השוכר, אבל נראה שהכל תלוי במאפייני הנכס ובתנאים המופיעים בו ביחס לסוגיית עזיבת הדירה. אם בעל הדירה עלול להפסיד כסף אם היא נשארת ריקה, יכול מאוד להיות שהוא ייקח חלק אקטיבי במציאת השוכרים החדשים. מן העבר השני של המשוואה יש תרחישים רבים בהם בעל הדירה מתנגד לשכירות משנה, כאשר אפשר להבין את הסיבות שעומדות מאחוריו. לא מעט משוכרי הדירות משכירים את הדירה שלהם רק לאחר שהם בוחנים את מאפייני הדיירים הפוטנציאליים בזכוכית מגדלת. הם יחששו משוכרים לא איכותיים, כי הבחינה שלהם על ידי המשכיר צפויה להיות מינימלית עד בלתי קיימת. דאגה אחרת של בעל הנכס היא ששוכרים המגיעים לפרק זמן קצר לא בהכרח "יתאמצו" לשמור על הדירה, ועלולים לגרום בה לנזקים. לכן חשוב מצידם של המשכיר והשוכר גם יחד להתייחס מראש לנושא במסגרת הסכם השכירות.

המגמה: שוק הסאבלטים רותח

כמו שרמזנו למעלה, בשנים האחרונות אנחנו נתקלים ביותר ויותר מודעות סאבלט. כמו הרבה דברים אחרים בעולם, אחד הגורמים העיקריים לשינוי הוא – ניחשתם נכון – האינטרנט. אתרי השכירויות למיניהם, בעיקר Airbnb, הפכו לפופולאריים ומפשטים מאוד את התהליך בין המשכיר לבין השוכרים, בלי קשר לשאלת הסאבלט. יש גם אפליקציות המיועדות למטרה הזו בדיוק, כולל אפשרות של איתור דירות להשכרה קצרת טווח הנמצאות סמוך למיקומו של המשתמש (פתרון טוב לספונטנים, אם כי לא לכולם זה מתאים). עם הזמן החלו להיפתח קבוצות רבות בפייסבוק העוסקות בתחום ומציעות מודעות מגוונות בכל חלקי הארץ – אם כי מיותר אולי לציין שבירת הסבלוטים הבלתי מעורערת של מדינת ישראל היא כמובן תל אביב, בעיקר עקב הביקוש העצום בה לדירות שכורות בכל רגע נתון. לפני מספר שנים פורסם לראיה שבאתר Airbnb, משהו כמו 75% מההזמנות שנעשו בישראל היו לתל אביב.

המודעות האלה פונות לישראלים שזקוקים לפתרון דיור למשך תקופה קצרה אבל במידה לא מבוטלת גם לתיירים, שיודעים שלינה בדירה שכורה יכולה להיות עבורם זולה יותר מאשר בית מלון או צימר. העובדה שהממשקים של אתרי ההשכרות הם (גם) באנגלית מהווה יתרון משמעותי, שמקל עוד יותר על יצירת הקשרים בין השוכר לבין המשכיר.

בכל אחד מהמקרים, כאשר החיבור נעשה יותר פשוט ויותר מהיר, וגם מצריך מינימום מאמץ מצידם של המעורבים, ברור שיהיו יותר נסיונות בהקשר הזה. מישהו ששוכר דירה טס לשבועיים בחו"ל? הוא צפוי לפרסם מודעה או פוסט – זה לוקח לא יותר מכמה דקות – ולנסות את מזלו במציאת שוכרים ש"יממנו" עבורו את שכר הדירה בתקופה שבה הוא לא נמצא בארץ. גם כאלו שבחגים נמצאים אצל ההורים או בחופשה, מסבלטים את הדירה שלהם ומרוויחים כסף. הכסף הזה יכול להיות שקול לעלות החופשה. דירה ממוצעת בתל אביב בחודשי הקיץ יכולה לייצר לבעלים שלה 500-800 שקל ביום, תלוי בתקופת הסבלוט. זו דרך מצוינת להשלמת הכנסה וחיסכון.

כמה זה עולה?

הסכום שהמסבלט דורש מהשוכר ה"חדש" לא בהכרח עולה בקנה אחד עם שכר הדירה שהוא משלם לבעל הנכס. כאן בדיוק אפשר להתחיל לדבר על סאבלט במונחים של "השקעה". כך למשל המסבלט עשוי לדרוש סכום גבוה ממה שהוא אמור לשלם בפועל, במטרה לעשות רווח של כמה מאות שקלים: יכול להיות שהוא לא יגיד לצד השוכר כמה בדיוק הוא משולם, ויכול להיות שכן אבל פשוט יסביר מדוע המחיר של השוכר אמור להיות גבוה יותר בגלל שמדובר בתקופה קצרה, בגלל שהבעלים של הנכס לוקח כאן סיכון וכן הלאה.

מיותר לציין שבתחום הזה יש קומבינות שמטרתן אחת: לעשות כסף על חשבון השוכרים העתידיים או אפילו בעל הנכס. מעבר לבקשה שכר דירה גבוה ממה שמשלמים, יש אנשים שמחליטים לסאבלט חלקים בדירה שלא אמורים להיות מושכרים, פעמים רבות בלי ידיעתו של בעל הנכס (הם גם עשויים לחתום על החוזה מול השוכרים החדשים במקום בעל הדירה): השוכר עלול לסגור חדר מסוים בדירה, להכניס אליו אנשים בלי ידיעת בעל הנכס ולגבות על כך תשלום לא פרופרציונלי. האינטרנט מלא בסיפורים על אנשים ששוכרים דירה ב-5,000-6,000 שקל אבל משכירים אותה לאחר או לאחרים בסכום הגבוה מכך פי שניים או שלושה, וגם על שוכרים סדרתיים של יותר מנכס אחד. לא בכל המקרים באמת מדובר במניעים שליליים או בקומבינות, יש להדגיש, כי ייתכנו מקרים בהם ההשכרה וגם ההתייקרות של המחיר הן לגיטימיות לחלוטין.

כמובן שגם המצב ההפוך, בו מסבלטים את הדירה תמורת מחיר הנמוך משכר הדירה החודשי שלה, הוא בהחלט אפשרי. בהרבה מקרים הסיבה היא שהאנשים שעוזבים את הדירה מתקשים למצוא שוכרים שיחליפו אותם, עקב העובדה שההצעה אינה אטרקטיבית או בגלל לוח זמנים צפוף. הם מחפשים בנרות מישהו שייקח את מקומם בדירה, הם עשויים "להוזיל" את מחיר שכר הדירה כדי למשוך כמה שיותר אנשים – ממש כמו אותם דילים בדקה ה-90 בבתי המלון שיגלמו הנחות של עשרות אחוזים, אם לוקחים דוגמא אחת מני רבות. במקרה הזה אמנם "מפסידים" כמה מאות שקלים כי עדיין יש פער בין שכר הדירה שמשלם השוכר הראשוני לזה שמשלם השוכר המשני, אבל הפער הזה הוא "כסף קטן" לעומת המצב בו כל התשלום של שכר הדירה נשאר אצל השוכר הראשוני. נקודה מעניינת נוספת היא שהסאבלט לא חייב להתייחס לכל נכס המגורים. חלק משמעותי מהמודעות המפורסמות כיום עוסקות בחלקים ספציפיים מהדירה, למשל חדר או אפילו סלון. יצא לנו להיתקל במקרים בהם המחיר הנמוך יחסית של שכר הדירה נגרם עקב חובות שונות שהשאיר המסבלט למי שמחליף את מקומו בדירה, לדוגמא טיפול בכלב או בחתול. זה הרבה יותר נפוץ ממה שאתם חושבים: חשבו למשל על צעיר שטס לחו"ל אבל לא יכול או רוצה לקחת איתו את חיית המחמד שלו, מן הסתם.

למה חשוב לשים לב?

ההמלצה שלנו היא להתנהל על פי הכללים היבשים בשדה המשחק של השכירויות. מי שרוצה לסאבלט נכס שהוא משכיר, צריך לבדוק זאת קודם כל מול בעל הדירה, וכמובן שגם מול חוזה השכירות. ברוב החוזים בישראל, אפילו הסטנדרטיים, יש התייחסות לנושא של שכירות משנה שהיא ברורה: אסור לבצע סאבלט של הדירה, או לכל הפחות אסור לעשות זאת בלי לקבל אישור מפורש של בעל הדירה (לפעמים רק אחרי שהוא פוגש פנים מול פנים את השוכרים החדשים). מי שאינו מערב את בעל הדירה אמנם יכול לעשות כסף על חשבונו, אבל מנגד הוא מסתכן בהפרה של החוזה שעלולה להביא לתביעה כספית נגדו בעתיד על ידי המשכיר/בעל הנכס.

זכויות של שוכרי הדירות 

ובכן אם אתם שוכרים דירה, חשוב שתשימו לב. במידה ואתם לא יודעים כמה כסף ניתן לגבות מכם כפיקדון, מי אמון על תיקון הליקויים בבית, מהם התשלומים שאסור לגבות מכם ואפילו אם אתם שוקלים לסבלט את הבית בזמן החופשה, זה הזמן ללמוד. פורטל 'שוכרי דירות' חדש וחינמי ב'כל זכות' ריכז עבורכם את כל המידע בנושא – מתשלום על דמי תיווך ועד להארכה על העניין ולא חייבים עורך דין מומחה שיסביר לכם. יש לכם זכויות שעליהן כתבנו במדריכים השונים (לרבות כאן וכאן).

בין יתר הזכויות של השוכרים (ומדובר בתקנה חדשה) – אסור לדרוש מהשוכר תשלום עבור דמי תיווך אם המתווך פעל מטעם בעל הבית. גם בהסדרת סכום הערובה ישנו חידוש והוא הגבלת הסכום שמותר לבעל הבית לדרוש מהשוכר. במידה ובעל הדירה מבקש מהשוכר ערובה שכרוכה בהוצאה כספית כמו ערבות בנקאית או מזומן, סכום הערובה לא יעלה על שכר דירה של שלושה חודשים או של שליש מתקופת השכירות, הנמוך מבניהם". ויש כאמור זכויות נוספות.

מדריך לשוכר דירה לטווח קצר

מדד שכר הדירה

מדריך למשכיר דירה

 

 

 

החזר מס שבח – מפתיע, אבל רבים משלמים יותר מדי

חיים אשר, רואה חשבון שמתמחה בין היתר בהחזרי מס במקרים של מס שבח,  מסביר לאתר הון שחלק ממוכרי הנכסים (מגרשים, דירות, חנויות וכו') שילם יותר מדי מס שבח. אבל החדשות הטובות שאפשר לקבל החזר מס.

"נתקלתי בהרבה מאוד מקרים שאנשים שילמו יותר מדי מס שבח,  אולי בגלל שלא התייעצו עם גורם שמומחה במיסוי מקרקעין ומכיר לעומק את כל הפינות בחוקים. יש הרבה מאוד פינות שצריך להבין בהן, שעשויות לחסוך הרבה כסף", אומר אשר ומדגים – "עזרנו בהחזר מס שבח במכירת דירת מגורים בתל אביב שהתקבלה במתנה מהורה. פנו אלינו אחים, אשר מכרו דירת מגורים בתל אביב, שהתקבלה במתנה, לבדיקת זכאות להחזר מס שבח מקרקעין. האחים שילמו מס שבח מקרקעין בסך כ- 226,000 שקל. לאחר טיפולנו, קיבלו האחים החזר מס שבח בסך 220,000 שקל.

"ויש מקרים רבים נוספים – פנה אלינו לקוח אשר מכר מגרש בפתח תקווה, לבדיקת זכאות להחזר מס שבח מקרקעין. הלקוח נדרש לשלם מס שבח מקרקעין בסך כ-950,000 שקל.  לאחר טיפולנו, קיבל הלקוח החזר מס שבח מקרקעין בסך כ- 490,000 שקל.

"ערכנו בדיקת זכאות להחזר מס שבח במכירת מגרש בתל אביב.  הלקוח מכר מגרש בתל אביב ושילם  מס שבח מקרקעין בסך  331,000 שקל. לאחר טיפולנו, קיבל הלקוח החזר מס שבח של 164 אלף שקל".

למדריך מס שבח

ואיך זה קורה שמשלמים סכום עודף למס שבח? ובכן, הסיבה היא הוראות החוק המסובכות, אשר דורשות מומחיות רבה בתחום המס. מס שבח למשל, פטור לגמרי (תחת תנאים מסוימים) במקרה של ירושה. מס שבח גם משולם באופן חלקי עם מדובר בדירה שנרכשה לפני זמן רב. כמו כן, אפשר לקזז כנגד השבח, הוצאות והפסדים במקומות אחרים – דבר שלא תמיד מנוצל.

לא רק במס שבח יש החזרים. יש החזרים רגילים כתוצאה מתשלום יתר למס הכנסה שנובע מתשלומים שמקבלים הקלות במס – לקופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים, תרומות עוד. יש החזרים שנובעים מחודשים של חוסר עבודה, החזרים שנובעים מפעילות בניירות ערך ועוד.

כמו כן, יש החזרים שקשורים להטבות מיוחדות –  לדוגמה החזר מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים.

אשר מעדכן כי החזר המס במקרים אלה עשוי להיות , במקרים רבים עשרות רבות של אלפי שקלים – "פנה אלינו תושב חוזר מארה"ב לטיפול בקבלת החזר מס. התושב החוזר שילם מס הכנסה בסך כ- 190,000 שקל. בעקבות הטיפול שלנו  קיבל התושב החוזר כ- 42,000 שקל החזר מס. היתה לאחרונה גם תושבת חוזרת מניו יורק. בדקנו לה את הזכאות להחזרי מס ונמצא שמגיע לה החזר של 95,000 שקל. אלו רק דוגמאות, יש עשרות רבות של מקרים"


 

מעודכן ל-08/2021

 

כמה עולה דירה באבן גבירול בתל אביב?

משרד האוצר יחד עם המרכז למיפוי השיקו לאחרונה אתר הכולל מידע מקיף על תחום הדיור, לרבות מידע על מחירי הדירות, שמקורו ברשות המיסים. מוכרי דירה מחויבים לדווח על העסקאות לרשות המס שמפרסמת את הנתונים. כך בעצם מקבלים נתוני אמת על מחיר הדירות, אבל, גם כאן צריך להבין את העיוותים – אם אתם בודקים מחירי דירות  בבניין מסוים, קשה להאמין שיהיו הרבה עסקאות מייצגות מהזמן האחרון, וגם אם אתם מחפשים ברחוב מסוים, לא בטוח שתקבלו מספר משמעותי של עסקאות.

מעבר לכך, קשה להעריך את הדירה שלכם (שאתם רוצים למכור או לקנות) ביחס לאחרות – המחיר כמובן משתנה בהתאם לגורמים שונים – מיקום מדויק, כיווני אוויר, מצב הדירה, קומה, ועוד. ובכל זאת – זה המידע הכי טוב שיש – ממנו אתם צריכים לעשות את ההתאמות הרלבנטיות, לדוגמה – אם תקבלו שבאזור שלכם נמכרות דירות דומות ב-2 מיליון שקל, אבל הדירה שלכם זקוקה לשיפוץ גדול מאוד, אז סביר שתמכרו אותה בכמה מאות אלפים בודדים מתחת ל-2 מיליון שקל (בגלל עלויות השיפוץ). מנגד, אם דירה זהה לשלכם בקומה ראשונה נמכרה ב-2 מיליון שקל והדירה שלכם בקומה ה-15 אז סביר שתוכלו למכור אותה בכמה מאות אלפים בודדים יותר מ-2 מיליון שקל.

מה המחירים באבן גבירול?

נניח שאנחנו מחפשים דירה ברחוב אבן גבירול. אז נכון – זה רחוב ארוך עם טווחי מחירים שונים, אבל אפשר לקבל את כל טווחי המחירים במיקומים המדויקים, ואפשר למקד את החיפוש לבניין או בניינים מסוימים.  בשלב הראשון נחפש את כל העסקאות שנעשו באבן גבירול.

מקבלים, קצת מפתיע,  פחות מ-10 עסקאות מתחילת השנה ו-40 עסקאות מתחילת 2016 ועד היום. העסקה האחרונה שדווחה היא מחודש יוני (העסקאות מדווחות תוך כמה שבועות , כך שיש עיכוב בין העסקה בפועל ועד לדיווח) – דירת 3 חדרים באבן גבירול 49 בקומה שלישית בשטח של 72  מ"ר  נמכרה ב-3.1 מיליון שקל – כ-43 אלף שקל למ"ר.

עסקה נוספת ביוני – דירה באבן גבירול 138 – 1.5 חדרים בקומה רביעית בשטח של 33 מ"ר נמכרה ב-2.14 מיליון שקל. כאן המחיר למ"ר גבוה מאוד – 65 אלף שקל.

עסקה נוספת שנעשתה לאחרונה ברחוב אבן גבירול – דירת 2 חדרים בבניין מספר 135 , שטח 50 מ"ר והמחיר 2 מיליון שקל – 40 אלף שקל למ"ר. ובכלל – שמסתכלים על העסקאות מתחילת השנה מקבלים שהמחיר הממוצע למ"ר ברחוב הוא סביב ה-40 אלף שקל. אך כאמור יש שונות כתוצאה מגורמים שונים, לרבות – הקומה של הדירה, היותה בחזית או בעורף? האם היא זקוקה לשיפוץ או לא? ועוד.

בכל מקרה, אתם מקבלים אינדיקציה מאוד חשובה על המחירים באזור, ואתם יכולים להרחיב את החיפוש והבדיקה לדירות ברחובות סמוכים. מעבר לכך, וזה לא קיים בשום מקום – אתם יכולים לבדוק את השינוי במחירים של דירה ספציפית.  כיום יש מספר מדדים שמתיימרים להעריך את השינוי במחירי הדירות, כשהמוביל ביניהם הוא מדד מחירי הדירות של הלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה). אלא שהמדד הזה טוב ככל שיהיה מדבר על המחירים  כמכלול – בכל הארץ, וברזולוציה לאזורים (לרבות מדד מחירי הדירות בת"א). אבל זה עדיין לא עוזר לנו להבין את השינוי במחירי הדירות בשכונה מסוימת וברחוב מסויים.

בכמה התייקרו המחירים באבן גבירול?

הנתונים מרשות המיסים כן מאפשרים לנו לבדוק את השכונה הספציפית ואפילו נכס ספציפי. אנחנו רואים לדוגמה את כל העסקאות שנעשו באבן גבירול בשנים האחרונות ויכולים לגזור מזה את השינוי במחירים, וניתן גם לראות עסקאות של אותה הדירה במידה והיא נמכרה לאורך התקופה פעמיים. אז ברור שאין הרבה דירות כאלו, אבל כשיש זה איתות מצוין לגבי שינויים במחירי הדירה באותו אזור, פשוט כי זו אותו הדירה.

באבן גבירול 155 נמכרה בסוף 2016 דירת קרקע 2 חדרים  בשטח של 43 מ"ר בסכום של 2.28 מיליון שקל – מחיר גבוה ב-33% מעסקה מלפני שנתיים (בדירה הזו) – כלומר עלייה של כ-16% בשנה!

כמו כן, נמכרה באבן גבירול 105 דירת 3 חדרים בקומה שלישית בשטח של 62 מ"ר בסכום של  3.22 מיליון שקל – עלייה של 190% מהמחיר לפני כמעט 9 שנים – המשמעות, עלייה של 13% בשנה! אז נכון זה לא מדגם מייצג, אבל גם אם תרחיבו את המדגם לרחובות נוספים, ולתקופות קודמות יותר, תקבלו שבאזורים האלו המחירים בשנה עלו בין 8% ל-13% בשנה.

למחשבונים רלבנטיים מאתר הון:

מחשבון מס רכישה

מחשבון מחירי הדירות בתל אביב

מדד המחירים ביולי צפוי להערכת הכלכלנים לעמוד על אפס עד עלייה של 0.1% . מדד המחירים נזכיר הפתיע בחודש יוני עם ירידה דרמטית של 0.7%.

מחשבון מדד המחירים 

בבנק הפועלים מעריכים כי המדד בחודש יולי יהיה אפס, וכך גם המדד בחודש אוגוסט. כללני הבנק מסבירים כי הירידה החדה במדד בחודש יוני הייתה בגדר הפתעה גדולה – "כמעט כל סעיפי המדד ירדו בשיעורים חדים מהצפוי, דבר המעיד על סביבת אינפלציה נמוכה מאוד", כותבים  כלכלני הבנק וממשיכים – "שיעור השינוי השנתי במדד נפל מרמה של 0.8% לרמה שלילית של 0.2%. יש לציין שנתוני האינפלציה הגבוהים של החודשים הקודמים הושפעו בין השאר משינוי מתודולוגי שביצעה הלמ”ס במדידת מחירי ההלבשה וההנעלה. האינפלציה הנמוכה משקפת להערכתנו מספר גורמים: הייסוף בשער השקל, תחרותיות גוברת שבולטת לדוגמה בסעיפים כמו הלבשה והנעלה )רכישות מקוונות( ותחבורה ותקשורת, והמשך צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחייה, לרבות הפחתת תעריפי המים החודש. סעיף הדיור, דרך מחירי שכר הדירה הדיור  ממשיך להיות בעל התרומה החיובית העיקרית לאינפלציה, אולם גם בו חלה התמתנות בחודשים האחרונים. גורמים אלו הביאו לכך שלמרות שצמיחת המשק הואצה והשכר במשק עלה בקצב מהיר, אלו לא באו לידי ביטוי בנתוני האינפלציה. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אם כי בישראל הדבר בולט יותר בשל הייסוף וצעדי הממשלה.

ב-12 החודשים הקרובים אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.3%. המדיניות הממשלתית תמשיך ללחוץ את המחירים כלפי מטה. כך לדוגמה, צפויה ירידה חדה במחירי הצהרונים בעקבות תכנית משפחה נטו, המשך ירידת מחירי הטיסות בשל השפעת תוכנית השמים הפתוחים וכדומה.

"השפעה על המדיניות המוניטארית – האינפלציה לא צפויה להתבסס ביעד בשנה הקרובה. אנו צופים שריבית בנק ישראל תיוותר ברמתה הנוכחית תקופה ארוכה מאוד, וככל הנראה במשך כל שנת 2018 האינפלציה די התנתקה ממחזור העסקים, וזה מציב דילמה בפני הבנקים המרכזיים: האם יש להותיר את הריבית ברמה אפסית, רק בגלל שהאינפלציה לא מרימה ראש, ולהתעלם מסיכונים אחרים, או להתחיל בתהליך נרמול הריבית. הודעת הריבית של בנק ישראל תומכת בשלב זה בהותרת הריבית ללא שינוי".

בנק דיסקונט – המדד ימשיך להיות נמוך

בבנק דיסקונט גם סבורים שקצה האינפלציה ירד מדרגה, ובחודשים הקרובים המדדים יהיו סביב האפס – "במהלך המחצית הראשונה של 2017 נרשמה עלייה קלה בסביבת האינפלציה בישראל, אולם זו התפוגגה במהרה, וקצב האינפלציה השנתי חזר לתחום השלילי לאחר מדד יוני", כותבת הכלכלנית הראשית של הבנק, "במהלך התקופה פעלו כוחות מנוגדים על קצב האינפלציה, כאשר התאוששות האינפלציה נבעה בעיקרה מעליית מחירי הנפט במחצית הראשונה של השנה, והתפוגגות השפעתן של הורדות מחיר אדמיניסטרטיביות של הממשלה, כגון:הפחתת המע"מ, הוזלת מחירי המים והחשמל, ביטול אגרת הטלוויזיה ועוד. מנגד, הכוחות המרכזיים והדומיננטיים ממשיכים להוביל להתמתנות במדד, בין היתר, לאור התיסוף המואץ בערכו של השקל, חולשה בקצב עליית מחירי שכר הדירה, השינוי המתמשך בהרגלי הצריכה ,רכישות באינטרנט, מותגים פרטיים והוזלות מחיר הנובעות מהשיפורים הטכנולוגיים.

"להערכתנו, הכוחות המנוגדים צפויים להסתכם בשיפור מתון למדי בקצב האינפלציה, והקצב השנתי צפוי לעמוד על -0.1% בסוף 2017.

"בשנים שלאחר מכן נצפה לראות לחצים אינפלציוניים קלים, הנובעים, בעיקר, מהשיפור המתמשך בשוק העבודה, מיצוי הרפורמות הממשלתיות וההשפעה של התאוששות האינפלציה הגלובלית, בין היתר, לאור צפי לעליית מחירי הסחורות. מנגד, השינוי בהרגלי הצריכה והשיפורים הטכנולוגיים צפויים להמשיך ולהכביד על האינפלציה. להערכתנו, קצב האינפלציה בשנת 2018 יעמוד על 0.6%".

בקבוצת הפיננסיים הראל מצפים למדד של 0.1% בחודש יולי, בדומה למדד שמתבטא דרך המכשירים והאגרות חוב הנסחרות בשוק ההון. להערכתם המדד בחודש אוגוסט יעלה ב-0.2%.

כך או אחרת, בבנק ישראל פרסמו לאחרונה מחקר שמעין מאשים את המדיניות הממשלתית להורדת יוקר המחיה, באינפלציה הנמוכה. בבנק ישראל מסבירים כי המלחמה ביוקר המחייה, לצד הרכישות של ישראלים באינטרנט, גורמים לירידת מחירים של מוצרים מסוימים ומשפיעים על המדד.

בנק ישראל אמור לגרום למדד מחירים של 1% עד 3% בשנה, אבל כבר שנים שבנק ישראל מפספס בענק את התוואי שלו, עם מדד שלילי. גם השנה נראה שבנק ישראל יהיה רחוק מהתחזית הזו. ולכן, הגיה שעת התירוצים – בבנק מסבירים כי השקל החזק משפיע על מחירי הייבוא וגורם להקטנת/ הפחתת המדד. סיבה נוספת נובעת לטענת כלכלני הבנק מהחלטות המִנהליות שהממשלה קיבלה במטרה להפחית את יוקר המחיה. ההחלטות האלו המשיכו להוביל לירידות מחירים, שתרמו לירידת האינפלציה במהלך השנים האחרונות.

סיבה שלישית – התגברות התחרותיות במשק שנבעה, בין היתר, מגידול ברכישות באינטרנט.

סיבה רביעית – רמת המחירים בישראל עוברת תהליך ארוך טווח של התאמה לרמת המחירים המאפיינת את השווקים המפותחים באירופה.

מחשבון מדד המחירים