התערבות ממשלתית היא מהלך או פעולה שעושה הממשלה המשפיעים על הפעילות הכלכלית. הפעולות הנפוצות יותר של התערבות ממשלתית הן הטלת מסים, פיקוח על מחירים, פיקוח  על מונופולים,  מתן סובסידיות, קביעת מחירי מינימום ומקסימום ועוד.

ההצדקה בהתערבות ממשלתית היא מניעת עיוותים הנגרמים כתוצאה מכשלי שוק, בדרך להשגת יעדים לאומיים כגון צמצום פערים ואי שוויון בהכנסות, וגם כדי ליזום פרויקטים שכוחות השוק לא יכולים ליזום בכוחות עצמם.

מדיניות ממשלתית של אי-התערבות בשוק נקראת לסה פר (במקור מצרפתית: laissez faire), ושוק שבו אין התערבות ממשלתית נקרא שוק חופשי. שוק חופשי הוא בסיס הגישה הקפיטליסטית והכלכלה הניאו-קלאסית. לפי תפיסה זו, השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר להגיע ליעילות כלכלית, כלומר לניצול מיטבי של משאבי המשק. שוק חופשי לגמרי אינו קיים במציאות בשום מקום והוא מודל בלבד.

דוגמאות נפוצות להתערבות ממשלתית בישראל הן מתן סובסידיות וקביעת מחירי מקסימום על חלק ממוצרי הבסיס, כמו קמח, לחם אחיד ותחבורה ציבורית, וקביעת שכר מחיר מינימום בשוק העבודה.

סוג אחר של התערבות ממשלתית הוא רגולציה, הקובעת תקנות או כללי מסחר נוקשים בשוק מסוים. שוק שיש בו רגולציה נקרא שוק מוסדר. התקנות אלה יכולות להיות ממשלתיות, ואז יש בדרך-כלל רשות ממשלתית האחראית על אכיפת התקנות. לדוגמה, רשות ניירות ערך בישראל אחראית על אכפית תקנות המסחר בניירות ערך. במקרים אחרים התקנות הן הסדר וולונטרי בין המשתתפים בשוק. רשות התחרות קובעת כללים למניעת מונופולים בשוק. לכן גישה אחרת לרגולציה תטען כי היא אינה מגבילה את השוק, אלא יוצרת ומאפשרת את קיומו.

פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה

קבלנים בעקבות נתוני האוצר: לאחר שהתערבות הממשלה חלפה הענף בתקופה הכי טובה שלו