לא אחת אנחנו שומעים את המונח "רמת החיים" – רמת החיים עלתה או גדלה. זה נשמע כביכול ברור,אבל מה זה בדיוק? איך מודדים את זה? מה רמת החיים בישראל? ועוד. על כך במדריך זה.

מהי רמת חיים

רמת חיים היא בגדל הרווחה  של אדם פרטי או אוכלוסייה נתונה. זו יכולה להיות רמת החיים של משק בית, של עיר וכמובן של מדינה. רמת החיים מתייחסת לאיכות ולכמות. מצד אחד הכמות של סחורות שאדם או אוכלוסייה יכולים לרכוש ומצד שני האיכות של הסחורות והשירותים שהוא יכול לרכוש.

איך מודדים את רמת החיים

רמת החיים היא למעשה לא מדד אחד אלא תרכובת של כמה מדדים. אחד מהם הוא מדד ההכנסה לנפש ביחס לאינפלציה – עליית המחירים. מדד נוסף הוא התמ"ג – סך  כל התוצרת במדינה. גם תוחלת החיים מהווה חלק מהמדד, לצד נגישות לשירותים רפואיים. כמו כן בודקי המדד את רמת  הדיור, נגישות למזון ועוד.

בעיות במדידת רמת החיים

יש בעיה בחלק מהמדדים המרכיבים את רמת החיים הנמדדים בממוצע. כך למשל עליית שכר יכולה להיות אינסופית במספרים הגבוהים ולכן מספר קטן של עשירים מופלגים יעלה את ההכנסה הממוצעת ולא ישקף באמת את המצב במדינה, לכן עדיף למדוד בחציון, כך למשל נגלה שבמקום שכר ממוצע של 10,000 שקלים, רוב האנשים מרוויחים מתחת ל-8,000 שקלים.

איך מעלים את רמת החיים

אחד הגורמים המהותיים לשיפור רמת חיים של אוכלוסייה הוא חינוך והשכלה, כך עובדים יכולים לעובד במשרות המייצרות יותר תוצרו ומגדילות את הצמיחה ובכך את הפריון. הבעיה בישראל היא מחסור בכוח עבודה אצל חרדים צעירים וכן במגזר הערבי, בעיקר אצל הנשים.

רמת החיים בישראל

רמת החיים בישראל עולה בהתמדה מאז קום המדינה. בשנת 1997 עברה ישראל ממעמד של מדינה מפתתחת למדינה מפותחת. ב-2008 הצטרפה לארגון OECD – ארגון המדינות המפותחות. עם זאת, בתחומים רבים ישראל נותרת מאחור ביחס למדינות המפותחות – חינוך, פריון, תחבורה ותשתיות.

ב-2018 ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית מכל מקורות ההכנסה הגיעה ל-21,063 שקלים (עלייה ריאלית של 4.3% לעומת השנה הקודמת. ההוצאה הכוללת לתצרוכת הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור הסתכמה ב-16,475 שקלים לחודש (עלייה ריאלית של 0.5% לעומת השנה הקודמת).

בהשוואה בין ממוצע ההכנסות וההוצאות, ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית היא 17,276 שקלים וההוצאה הכספית היא 13,324 שקלים לחודש.2% מהכנסות משקי הבית מקורן בעבודה, 10.5% – בקצבאות ותמיכות והיתר – בהון, פנסיות וקופות גמל.

הבעיה העיקרית של ישראל היא פערים: כך  מדד ג'יני למדידת אי-שוויון עמד בשנת 2018 על שיעור נמוך של  0.355  נקודות.למרות שמשקי הבית מוציאים הוצאות דומות  הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות הכספיות נטו גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות הכספיות (העשירון העליון מכניס פי 8.4 מהעשירון התחתון ומוציא פי 2.4 מהעשירון התחתון).

בשלושת העשירונים התחתונים, ההוצאה הכספית של משקי הבית גבוהה מההכנסה נטו שלהם. ההכנסה הכספית נטו של החמישון העליון היא 37.9% מסך הכנסות משקי הבית, לעומת 7% בחמישון התחתון.

יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.9%) היה על מזון והלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (17.3%) בחמישון העליון.

בישראל גם יש שימוש רב בטכנולוגיה: ל-97.9% ממשקי הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד. ל-76.9% ממשקי הבית יש מחשב, ל-36.2% יש מחשב לוח (טאבלט) ו-74.9% מחוברים לאינטרנט. ל-5.7% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים ול-3.3% מממשקי הבית יש קורקינט חשמלי.

רמת החיים בישראל ביחס לעולם

אף שהתקשורת מדגישה את הצד השלילי  ובעיקר את הדברים שאנחנו נמצאים במקומות אחרונים במדינות המפותחות יש לזכור שעד לא מזמן לא היינו בכלל במדינות המפותחות, כך שחל שיפור ניכר בכמה תחומים, הנה כמה מהם:

ב-2018  תוחלת החיים בישראל היא  בין הגבוהות בעולם, כאשר על פי נתוני ה-OECD נמצאת תוחלת החיים בישראל במקום ה-11 מתוך 43 מדינות, עם תוחלת חיים ממוצעת של כ-82 שנים.

גם נתוני הצמיחה בשנים האחרונות היו גבוהים, אם כי התחזיות שהצמיחה תרד מסיבות שונות, מספר הבלתי מועסקים במגזר החרדי והערבי או חסרי כישורים בתחומים מתקדמים לצד גירעון תופח והקפאת פעילות הממשלה.

עם זאת, מאז שנת 2000 ועד היום, במרבית השנים קצב צמיחת התוצר בישראל היה גבוה ביחס לקצב צמיחת התוצר במדינות ה-OECD. גם הצריכה הפרטית גדלה ב-8% לעומת 75% בתוצר.

עדיין בתחומים רבים יש המון מקום לשיפור.,למשל בזמן העבודה: 15% מהעובדים בישראל עובדים ימי עבודה ארוכים במיוחד – לעומת 13% בבריטניה, 12% בארה"ב, 5% בגרמניה ו-4% באיטליה.

כמו כן יש רק ארבע מדינות שמשיגות את ישראל באי-שוויון רה"ב, תורכיה, מקסיקו וצ'ילה. בדיור בשנים האחרונות לא הייתה עליה גדולה ביחס לעולם אף שבאזורי הביקוש תל אביב היא מהערים היקרות בעולם. הבעיה היא שהשכר לא מדביק את ההוצאות על הדיור, שהן ההוצאות העיקריות של משק בית.

כשמדובר ביחס בין מחיר הדיור לבין ההכנסה, ישראל עומדת מעל כל מדינות ה־OECD. במילים אחרות, אף שהעלייה הריאלית במחירי הדיור לא הייתה קיצונית כמו בשאר המדינות, הגידול בהכנסת האזרחים לא הדביק את הקצב. במקרה של שוכרי הדירות, כרבע מהכנסה הפנויה מוקדש לדיור ‑ שיעור גבוה מעט מהממוצע במדינות ה־OECD. אצל בעלי דירות שמשלמים החזרי משכנתא, רק 15% מהכנסה הפנויה מוקדש לדיור ‑ נמוך בהשוואה לממוצע ב־OECD. עם זאת, הישראלים האחרונים בקבלת סיוע ממשלתי.

כך למעשה רמת החיי םמבין המדינות ההמפותחות היא מקום לא רע באמצע, אך בעיות עיקריות עוד עומדות בפתחה, בעיקר היחס בין ההכנסה להוצאות על הדיור, תשתיות וחינוך, בעיקר לאוכלוסיות הלא עובדות.

החיים בישראל ממש לא רעים – אנחנו מדורגים במקום ה-34 מתוך 155 מדינות במדד רמת החיים

מדד תשומות הבנייה בנובמבר – ללא שינוי

ירידה של 0.4% במדד המחירים לצרכן בנובמבר

מחירי הדירות עלו באוקטובר ב-0.6% – ב-1.2% בתל אביב