זוכי פרס נובל    חדשות    

מילטון פרידמן – הכלכלן שהוביל להפרטות ברחבי העולם

מאת The Friedman Foundation for Educational Choice - RobertHannah89, CC0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16163396
מעודכן ל-11/2019

מילטון פרידמן ( 1912 – 16 בנובמר 2006) היה כלכלן אבי הכלכלה המוניטרית, הקוראת להתערבות מינימלית של הממשלה, בניגוד לגישה של קיינס. פרידמן תמך בגישות ליברליות ברוב הנושאים ובהם הגירה, אחזקת סמים ועוד. פרידמן גם היה זוכה פרס נובל לכלכלה 1976.

את התואר הראשון שלו עשה בכלכלה ובמתמטיקה באוניברסיטת ראטגרס. את התואר השני עשה בכלכלה באוניברסיטת שיקגו, שלה האסכולה הליברלית בכלכלה. לאחר מכן היה דובר מחלקת האוצר של ארצות הברית, וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה. באוניברסיטת שיקגו התבלט כהוגה דעות ליברלי יוצא דופן .לאחר מכן היה ראש המחלקה והוביל קו שצידד בשוק החופשי, לעומת האופנה אז בלימודי הכלכלה – התורה של קיינס.

תפיסה כלכלית

פרידמן בעצם חזר לתפיסה של סמית, שבה השוק פועל בצורה אופטימילת כשאין יד מכוונת בדמות ממשלה. תפיסה זו הכתה גלים בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים והביאה להפרטה רבה ולפתיחת מכסות יבוא, תחילה בארצות הברית ובריטניה ואז בעולם כולו, כולל בסין הקומוניסטית. השיטה שלו הובילה גם כן לצמיחה בכלכלות רבות.

הטענה המרכזית, שכבר ידועה בימינו, היא שלחברות ממשלתיות אין אינטרס לייעל את עצמן, להבדיל משיטת התחרות. הסיבה לכךה יא שגוף ממשלתי מקבל את התקציב מראש ולא ישיג עבורו את התפוקה המרבית והטובה ביותר, לעומת אדם שצריך להתאמץ בשביל קבלת התקציב ונמצא בסיכון רב יותר.

בין התחומים שבהם קרא לממשלה למשוך את התערבותה בהם היו שכר מינימום, סובסידיה חקלאית,  פיקוח שכר דירה, ביטוח לאומי, גיוס, דואר ועוד.

לפי פרידמן, בניגוד לגישה הקיינסיאנית, שלפיה אינפלציה מאזנת את הכלכלה – מערכת היחסים בין אינפלציה ואבטלה מחזיקה מעמד רק בטווח הקצר, כאשר העלייה בשיעור האינפלציה עדיין טרייה. ביטוי לתפיסתו התרחש בשנות התשעים כשאר האבטלה נסקה עם האינפלציה. – סטגפלציה.

בתחום החינוך קרא לעבור לשיטת שוברים ממשלתיים, כך שבמקום שהממשלה תחליט על דרך ותוכני החינוך יוכלו ההורים לבחור לעצמם את בתי הספר ללא התערבות הממשלה.

את תורתו כתב בעיקר בספרים "קפיטליזם וחירות" וכן "החופש לבחור"

ביקורת

הביקורת נגד פרידמן הייתה בעיקר שהוא חד משמעי ודוגמטי במקומות מורכבים, כך למשל לחברות פרטיות לחלוטין יש חסרונות ולחברות ממשלתיות או בפיקוח יש יתרונות, ואף שהכיר בהם בחר לבחור דווקא באפשרות הראשונה ללא נתונים אמפיריים מספקים התומכים דווקא בזו, הרי היו חברות ממשלתיות רווחיות וחברות ענק שהפגינו חוסר יעילות וקרסו. עוד ביקורת היא שהוא מתעלם מכשלי השוק בשעה שתאגידים חונקים את התחרות ונוכלים משתלטים על כספיהם של אנשים, מה שהגיע לשיא במשבר הסאב-פריים והונאת מיידוף – כבר לאחר מותו של פרידמן. עוד ביקורת הייתה על מעורבותו בממשלת פינושה העריצה בצ'ילה. אלו היו תלמידיו בשיקגו וכדי להעביר את המשק הצ'יליאני תהליכי ליברליזציה השתמשו בכלים עריציים כמו מעצרים וחיסול מתנגדים. כך בדיעבד  ספג ביקורת שאינו כולל את מחיר הליברלים הכלכלי.

ציטוטים

"ההיסטוריה מצביעה על כך כי הקפיטליזם הוא תנאי הכרחי לחירות פוליטית, אולם הוא איננו תנאי מספיק."

"ביסודם של הטיעונים נגד השוק החופשי מונח חוסר אמון בחירות עצמה."

אינפלציה היא תמיד ובכל מקום תופעה מוניטרית. היא לוקחת חלק במשק רק אם כמות הכסף גדלה בקצב מהיר יותר מזה של התוצר הלאומי."