חשבתם מה יקרה עם החיסכון הפנסיוני שלכם במקרה שחס וחלילה תלכו לעולמכם בטרם עת? מי יקבל אותו – בן הזוג? הילדים? 

הרי בכל חודש אנשים שמים בצד כסף בחיסכון לטווח ארוך – וזה חשוב. כולנו רוצים לשמור על רמת חיים נאותה בגיל מבוגר. אבל בטווח הארוך קורים גם דברים לא צפויים וכדאי להקדיש לכך מחשבה. כדאי לשים לב מה יקרה עם הכסף שחסכתם במקרה שאתם נפטרים. הרי משק הבית מאבד הכנסה, ובדרך כלל אנחנו רוצים לדאוג לאלו שאנחנו משאירים מאחור. כדאי שמי שיקבל את הכסף הוא מי שבאמת התכוונתם אליו. הדבר האחרון שתרצו זה שהכסף יישאר ללא דורש בחברת הביטוח. מנגד, יכול להיות שתעדיפו שהכסף יישאר בחברת הביטוח ולא ילך לגרושה שלכם, למשל.

למי הולך הכסף במקרה פטירה?

אם מדברים על קרן פנסיה, אז ההחלטה מי מקבל את הכסף תלויה בחוסך. אבל צריך להבדיל בין שני מקרים.

המקרה הראשון הוא זה שבו החוסך נפטר לפני היציאה לפנסיה. בפרק הזמן הזה החוסך מפקיד כסף לקופה ולא מקבל ממנה קיצבה.

כשעדיין מפקידים כסף בחיסכון הפנסיוני, פוליסת החיסכון מכילה גם ביטוח למקרה מוות. כלומר, במקרה שהמבוטח הולך לעולמו לפני גיל הפרישה, למוטבים שהגדיר מראש מגיעה קיצבה עד סוף ימיהם. לילדיו מגיעה קיצבה עד הגיעם לגיל 21.   

גובה הקיצבה נקבע על פי השכר הקובע על פי תקנות קופת הפנסיה. השיעור המקסימלי שיכול שאר של נפטר לקבל הוא 60% מהשכר הקובע. הילדים זכאים לעד 30% נוספים כל אחד ועד 40% בסך הכל אם מדובר ביותר מילד אחד. כאמור, ילד זכאי לקיצבה עד שהוא מגיע לגיל 21.

אם בן הזוג של הנפטר איננו בין החיים, הילדים אמורים לקבל את כל 100% של הקיצבה.  

המקרה השני הוא של נפטר שכבר יצא לפנסיה. כשיוצאים לפנסיה צריך לבחור את המסלול שבו מקבלים את הכספים שנחסכו. למסלול הזה יש שני חלקים. החלק הראשון הוא "תקופת ההבטחה", כלומר כמה זמן במינימום נקבל את הקיצבה. אם המבוטח נפטר לפני סיום תקופת ההבטחה, אז המוטבים של הפוליסה, בדרך כלל היורשים החוקיים, יקבלו את היתרה שנותרה בקופת החיסכון בסכום חד פעמי. תקופת ההבטחה יכולה להיות 5 שנים, 10 שנים, 15 שנים או 20 שנים, וניתן גם לוותר עליה.

לדוגמה, מבוטח שזכאי לקיצבה של 8,000 שקל בחודש בחר תקופת תשלום מינימלית של 120 חודשים, כלומר 10 שנים, ונפטר לאחר 6 שנים. במקרה כזה יקבלו היורשים את יתרת הקצבאות – ל-4 שנים – בתשלום אחד. 4 שנים הן 48 חודשים, ובכל חודש היתה אמורה להתקבל קיצבה של 8,000 שקל, ובסה"כ 384 אלף שקל בתשלום אחד. בזה תם הקשר בין הקופה ליורשים.

החלק השני נקרא "שיעור קצבה לאלמנה", שבו נקבע גובה הקיצבה שיקבל בן הזוג. אפשר לבחור שיעור קיצבה שבין 30% ל-100%.

ברור שככל שמגדילים את שיעור הקיצבה שיקבל בן הזוג לאחר פטירת החוסך, מקטינים את קיצבת הפנסיה כל עוד הפנסיונר בחיים. קרן הפנסיה צריכה לשים כסף בצד למקרה כזה.

לדוגמה, פנסיונר זכאי לקיצבה של 8,000 שקל ובחר תקופת תשלום מינימלית של 10 שנים והבטחת קצבה לאלמנה בשיעור של 50%. אם הוא נפטר לאחר 6 שנים, תהיה בת הזוג זכאית לקצבה של 8,000 שקל למשך 4 שנים ולאחר מכן תקבל קיצבה של 4,000 שקל לכל ימי חייה.

מי מקבל את הכסף לאחר הפטירה?

אפשר לבחור במסלול שבו אין הבטחה לקיצבה ואין תקופת תשלום מינימלית. במקרה כזה מקבל החוסך עם יציאתו לגמלאות את הקצבה הגבוהה ביותר האפשרית. במקרה של פטירה סכום הכסף שנצבר נשאר בקרן הפנסיה ומופנה לטובת שאר העמיתים בקרן החיסכון.

על פי החוק, מי שזכאי לקבל את כספי הפנסיה במקרה של פטירת המבוטח הוא מי שמוגדר גם כמי שזכאי לקבל את כספי הפיטורים שלו על פי חוק פיצויי פיטורים. על פי החוק, מי שזכאי לקבל את הכסף הם בן הזוג של העובד, כולל ידוע/ה בציבור אשר גר/ה עם הנפטר. כמו כן צאצא של העובד אשר תלוי במבוטח לפי הגדרת הביטוח הלאומי.

גם בתקנוני קרנות הפנסיה קיימת הגדרה לשארים אשר זכאים לקבל את כספי החיסכון במקרה של פטירה, שהיא בדרך כלל דומה או זהה למוגדר בחוק. כלומר, אלמן או אלמנה של המבוטח, כולל ידוע/ה בציבור וילדיו עד גיל 21.

אבל לחוסך בקרן הפנסיה יש גם אפשרות לקבוע מראש מיהם המוטבים שיקבלו את כספי החיסכון במקרה שילך לעולמו. בדרך כלל, בין הטפסים והפרטים הרבים שנדרש החוסך למלא ולחתום עליהם בעת ההצטרפות לחיסכון, נמצא גם סעיף שבו הוא מתבקש לפרט מי הם המוטבים של החיסכון במקרה פטירה ולאן ילך הכסף. חשוב לדעת שאת המוטבים ניתן לשנות בכל עת, לרבות במקרה של גירושים או כל סיבה אחרת, באמצעות משלוח מכתב לקרן החיסכון, שבו מחליפים את המוטבים וכך מבטיחים שהכסף שחוסכים ילך למי שאנחנו רוצים שילך.

אם הנפטר לא השאיר צוואה מפורשת, יקבלו את הכספים היורשים על פי דין, כלומר בני המשפחה בהתאם למידת הקירבה המשפחתית לחוסך. אם החוסך השאיר צוואה, יוכלו היורשים לממש את זכאותם על פי הצוואה שהותיר החוסך. (קראו כאן מדריך על ירושה).

יש הבדל בין סוגי החיסכון השונים

בקרן פנסיה ברירת המחדל יש תשלום לשארים של הנפטר כפי שהוגדרו בתקנון הקרן בדרך של קיצבה חודשית. אם אין שארים כאלו, תעביר קרן הפנסיה את כספי החיסכון כתשלום חד פעמי למוטבים שקבע החוסך כשהיה בחיים. אם הוא לא קבע מוטבים, ילך הכסף ליורשים על פי הצוואה או על פי דין. כספי הפיצויים יועברו ליורשיו על פי הצוואה או על פי דין.

כספי קרן השתלמות מועברים כברירת מחדל למוטבים שקבע החוסך. אם לא בחר במוטבים, יועברו כספי החיסכון ליורשים על פי הצוואה או על פי דין.

במקרה של קופת גמל וביטוח מנהלים ישולמו כספי החיסכון לזכאים על פי חוק פיצויי פיטורים. אם אין שארים, יועברו הכספים למוטבים שאותם הגדיר החוסך. אם גם אלו אינם בנמצא, ישולמו הכספים ליורשיו של החוסך. כספי התגמולים יועברו למוטבים שקבע החוסך. ואם אין כאלו – אז ליורשים.

אז נכון שאנחנו חוסכים בעיקר על מנת שנוכל לשמור על רמת חיים טובה לאחר הפרישה כשכבר לא נעבוד. אבל צריך להביא בחשבון שבדרך יכולים להתרחש אירועים לא מתוכננים ושאולי לא נזכה לחיות עד 120. לכן כדאי לבדוק ולוודא שהכספים שחסכנו ילכו לאלו שאנחנו רוצים להבטיח את עתידם.

מדריך לחיסכון – קופת גמל להשקעה, כל מה שצריך לדעת!

מחשבון משיכה מקרן פנסיה