אם אתם לא חולים, לא כדאי לכם לשקר לעבודה:

כך נודע לעובדי מדינה שדיווחו על ימי מחלה אך בילו בחופשה בחו"ל או בארץ. בחוזר שהפיץ עו"ד גיא דוד ראש אגף משמעת בנציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך נכתב כי המקרים האלה טופלו משמעתית.

חלק מהעובדים הועמדו לדין משמעתי וננזפו. ואצל חלק העניין נסגר בתוך המשרד הממשלתי בהערה בלבד. בכמה מקרים התברר כי העובד היה בחופשה שבסופה חלה ואז הוציא ימי מחלה. מקרים כאלה תקינים.

בעקבות התגובות הוציא חוזר נוסף ובו הבהרה: "מטרת ההנחיה להדגיש כי כאשר עובד נמצא בחופשה, עליו לדווח על חופשה ואינו יכול לעשות שימוש לרעה בדיווח על ימי מחלה במקום ימי החופשה הצבורים לזכותו. דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הוא דיווח כוזב, אשר עלול לעלות לכדי עבירת משמעת:.

"לעומת זאת, במידה ועובד נמצא בחופשה ותוך כדי החופשה לקה בבריאותו, ובגין כך ניתן לו אישור רפואי לימי מחלה – הוא רשאי לדווח על מחלה בגין ימים אלו בכפוף להוראות התקשי"ר, ואין בכך כדי עבירת משמעת".

סקרים שנערכו בקרב מועסקים, מעלים כי 1 מכל 4 עובדים מסר דיווחי מחלה כוזבים במהלך השנתיים האחרונות. 1 מ- 14 עובדים, הודה שעשה זאת למעלה מ- 3 פעמים במהלך התקופה. והתופעה אינה ייחודית למקומות עבודה עם מדיניות נוכחות קשוחה.

מחקר של קהילת ניהול משאבי האנוש (Society of Human Resource Management) מצא כי עלות ההיעדרויות (מתוכננות ובלתי מתוכננות) עומדת על 20.9-22.1% מעלויות השכר. וזאת מבלי להביא בחשבון את הירידה בפרודוקטיביות, השפעת ההיעדרות על עבודתם של אחרים בארגון, עלות עובדים זמניים ממלאי מקום ועוד.

ימי מחלה – האם מגיע לכם תשלום? וכמה?

מחשבון ימי חופשה