חדשות    

פסגות: ירידת מחירי האנרגיה מצויינת לכלכלה העולמית

אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות כותב הבוקר על הדרמה במחירי הנפט בעקבות החלטת מדינות אופק שלא להקטין את התפוקה. "על פי ההערכות, ישנן שתי סיבות עיקריות לכך שסעודיה הסכימה להותיר את קצב התפוקה ברמתה גם ברמת המחירים הנוכחית. הסיבה הראשונה היא הסכם בין סעודיה לארה"ב לאפשר למחירי הנפט להמשיך ולרדת וזאת על מנת לפגוע בממשלת רוסיה בכלל ובמעמדו של פוטין בפרט. אובמה, כך מסתבר, לא ממהר לשכוח את העלבונות שהטיח בו פוטין רק לפני מספר חודשים. הסיבה השנייה היא הרצון של סעודיה לבחון את מידת היציבות של תעשיית פצלי השמן המתפתחת בארה"ב. כידוע, מאז בשלותה של טכנולוגיית הקידוח ההידראולי (Fracking) בארה"ב, תפוקת הנפט בארה"ב הלכה וגדלה והגיעה לממדים דומים לזו של סעודיה עצמה (כ-11.5 מיליון חביות ביום). סעודיה מבינה כי כוחה במגרש העולמי הולך ונחלש וכי לא מדובר על תופעה זמנית אלא על שינוי מבני. לכן מעדיפים הסעודים כבר היום, כל עוד רזרבות המט"ח גבוהות, לבחון את השפעת המחירים הנמוכים על יציבותן של חברות האנרגיה החדשות בארה"ב. במידה והמחיר הנמוך יהפוך חלק מהחברות ללא-רווחיות או יגרום להן להקטין את קצב התפוקה, הרי שהתחזיות על אובדן הכוח של הקרטל שסעודיה עומדת בראשו יתבררו כפחות ודאיות. עם זאת, משיחות שערכנו עם האנליסטים של סיטי המסקרים את סקטור האנרגיה בארה"ב עולה כי גם במחיר של 70 דולר לחבית, רובן המוחלט של החברות האמריקאיות עדיין רווחי כך שנראה שידה של ארה"ב במשחק ה"צ'יקן" הזה עדיין על העליונה.

השפעות על הכלכלה: בשורה התחתונה, ירידת מחירי האנרגיה מצוינת לכלכלה העולמית, עד כדי כך שכבר יש שקוראים למהלך של אופ"ק QE4. התמיכה בכלכלה העולמית (כמובן שיצואניות נפט סובלות מירידת המחירים אבל בהסתכלות גלובאלית מדובר על אפקט חיובי) נובע משלוש סיבות עיקריות:

ירידת מחירי הנפט לוחצת את האינפלציה בעולם כלפי מטה. הירידה באינפלציה ובעיקר בציפיות האינפלציוניות תומכת במדיניות מוניטארית מרחיבה לזמן ארוך יותר ואף מגבירה את ההסתברות להרחבה כמותית בגוש האירו במהלך השבועות הקרובים.

הירידה במחירי הנפט מובילה לירידה במחירי הדלקים ומכאן לגידול בהוצאות הצרכנים על שאר המוצרים. לפי סיטי, לאור העובדה שמחירי הדלק ירדו בארה"ב ביותר מ-100 סנט לגלון, ההשפעה על הצריכה הפרטית עשויה להגיע לכמעט 1 נ"א על פני השנה הקרובה.

הירידה במחירי הנפט פוגעת אמנם בחברות האנרגיה אך היא עושה פלאים בסקטורים אחרים כמו סקטור התעופה, סקטור הצריכה וסקטור הפארמה. בסך הכל, הירידה בעלותו של אחד מחומרי הגלם העיקריים בתעשייה צפויה לעשות טוב לכלכלה העולמית.

בצד השלילי, ייתכן שירידת מחירי הנפט תביא חלק מחברות האנרגיה בארה"ב לעצור או לעכב את השקעותיהן ברבעונים הקרובים.

השפעות על השווקים: שוק המניות סך הכל נהנה מירידת מחירי האנרגיה בשל הנקודות המפורטות מעלה. בחמשת ימי המסחר האחרונים רשם אמנם סקטור האנרגיה ב-S&P 500 ירידה של 9.5% אך מנגד, רשמו סקטורי הצריכה המחזורית, הטכנולוגיה, הבריאות והצריכה הבסיסית עליות של 2.4%, 2.1%, 1.8% ו-1.6%, בהתאמה. בסך הכל רשם ה-S&P 500 עליה של 0.2% בשבוע האחרון.

היסטורית, הקשר בין ירידה במחירי הנפט לבין שוק המניות הוא לא ברור כאשר בחלק מהאפיזודות בהן מחיר הנפט ירד ביותר מ-30% שוק המניות רשם עליה ובחלק ירידה. עם זאת, כאשר מוציאים מהמדגם את האפיזודות בהן מחיר הנפט ירד בגלל מיתון שהוביל לקיטון בצד הביקוש, הרי שניתן לראות בברור שירידת מחירי הנפט מלווה בעליה במחירי המניות. מאז שנת 85, ירידה ממוצעת של 47% במחיר הנפט הובילה לעלייה ממוצעת של 12.3% במדדי המניות.

בשוק האג"ח, הירידה בציפיות האינפלציה והריבית הובילה לירידת תשואות כאשר האג"ח ל-10 שנים בארה"ב סיים את השבוע בתשואה של 2.16%.

עם זאת, בשנים האחרונות הולך וגדל חלקן במסחר של קרנות השפע העולמיות שמנוהלות בד"כ על ידי יצואניות האנרגיה. מאז 2009 סך הנכסים המנוהלים של קרנות אלו גדל ב-500 מיליארד דולר בשנה ובכך הפכו קרנות השפע לשחקן מרכזי בשוק האג"ח. ירידה במחירי הנפט פוגעת בזרם ההכנסות של קרנות אלו ועלולה לייצר לחץ שלילי על השווקים.

בשוק הקונצרני ההשפעה באה לידי ביטוי בעיקר באפיק האג"ח בתשואות גבוהות (High Yield). באפיק זה נרשם בשנים האחרונות גידול משמעותי בהנפקות של חברות אנרגיה כאשר משקל הסקטור כיום הוא 17% מהאפיק, לעומת 8% בלבד ב-2008. לכן, מאז שמחירי הנפט החלו לרדת נרשמה פתיחת מרווחים משמעותית (כ-100 נ"ב) באפיק זה.

 

למי שהעביר את בסוף השבוע באינטרנט בחיפוש אחר מבצעי ה-Black Friday, נתחיל מהשורה התחתונה: מחיר הנפט צנח בסוף השבוע ב-10% לאחר הודעת אופ"ק על הותרת קצב התפוקה של חברותיה ברמתה הנוכחית, כ-30 מיליון חביות ליום. לירידה במחירי הנפט יש כמובן השלכות הן על השווקים והן על הכלכלה, אך לפני שנפרט את ההשלכות הצפויות חשוב להבין את הכוחות שהביאו את מחירי הנפט לרמתן הנוכחית.

את ההסברים לירידה במחירי הנפט ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: הסברים הקשורים לירידה בביקוש העולמי למוצרי אנרגיה, הסברים הקשורים לגידול בהיצע מוצרי האנרגיה בעולם ותיאוריות פוליטיות סבוכות. על אף שברך כלל אנו נוטים לחשוב שההסברים הכלכליים הם אלו שמשפיעים לאורך זמן, הירידה במחירי הנפט של השבועות האחרונים היא כנראה דווקא תוצאה של קבוצת ההסברים האחרונה.

עוד לפני סוף השבוע האחרון רשם מחיר הנפט (מסוג ברנט) ירידה של 18% בחודשיים האחרונים. בעבר, ירידה חדה כזו היתה מביאה את חברות אופ"ק ואת סעודיה בפרט להכריז על צמצום ההיצע על מנת לתמוך במחירים כלפי מעלה. מהלכים אלו של סעודיה ושאר יצואניות הנפט הם קריטיים אם בוחנים את מחירי שווי המשקל הפיסקאלי של המדינות החברות באופ"ק. מחיר זה הוא המחיר שמאפשר ליצואניות הנפט, שחלק מרכזי מהכנסותיהן ממיסים מגיעות מהיטלים שונים על תעשיית האנרגיה לשמור על איזון תקציבי. כאשר מחיר חבית נפט יורד לרמה הנמוכה ממחיר שווי המשקל הפיסקאלי המדינה נכנסת לגירעון תקציבי והממשלה נאלצת לבצע התאמות תקציביות הפוגעות במשק. אם המחיר נותר מתחת למחיר שווי המשקל הפיסקאלי תקופה ארוכה עלולים להיווצר חששות באשר ליציבות הפיננסית של הממשלה ובמקרה הקיצון אף עלולה הממשלה להגיע לחדלות פירעון. בטבלה מטה מפורטים מחירי שווי המשקל הפיסקאלי של כמה מיצואניות הנפט הגדולות. כפי שניתן לראות, ברמת המחירים הנוכחית, עוד בטרם הקריסה של סוף השבוע, רוב חברות אופ"ק ובפרט סעודיה הופכות לגירעוניות. אם כך, מדוע סעודיה לא בחרה להקטין את ההיצע?