קרנות גידור – כל מה שצריך לדעת

קרנות גידור נמצאות בשוק המקומי כבר משנות ה-90, והאמת היא שאפילו לפני כן – רק שאז לא ממש קראו להן קרנות גידור, אלא חברות השקעה, קרנות פרטיות ועוד. קרנות גידור הן קרנות שמגייסות כספים מגופים פרטיים ועסקיים וכן מגופים מוסדיים ומשקיעות את הכסף בתמורה לדמי ניהול. אז מה ההבדל בין קרנות גידור לבין מכשירי השקעה אחרים, כמו למשל קרנות נאמנות?  ובכן, קרן הגידור לא סחירה, ולא כפופה לרגולציה המחמירה של רשות ניירות ערך (יש רגולציה אבל פחותה מזו שחלה על הגופים המוסדיים).

ומעבר לכך, בקרנות גידור אין מגבלה של שכר, דמי ניהול, וכן – דמי הניהול יכולים להיות קשורים ותלויים ברווחים של מנהל הקרן. על רקע זה, קרנות הגידור צומחות בשנים האחרונות בקצב מרשים. זאת ועוד – יש כאן דוגמאות של הצלחה פנומנלית, לרבות קרנות גידור כמו פימי של ישי דוידי, שהיה מהראשונים שעשה זאת בגדול, גייס מאות מיליוני דולרים, קנה חברות ציבוריות ופרטיות, וברובן הצליח לייצר, יחד עם שותפיו כמובן, תשואה מרשימה.

וכך אנו נמצאים כיום במצב שיש עשרות קרנות גידור מקומיות שמנוהלות בעיקר על ידי מנהלי השקעות בכירים שעזבו את הגופים המוסדיים לטובת ניהול קרנות כאלו. הקרנות האלו מגייסות כספים בעיקר מגופים מוסדיים והן לרוב מתמחות בתחום מסוים – ארביטראז'ים, חברות קטנות, היי-טק ועוד ועוד.

השם קרנות גידור ניתן להן מכיוון שקרנות כאלו מגדרות את הרווחים וההפסדים שלהן. לדוגמה, הן משקיעות בשוק ההון, אבל מגדרות דרך רכישת אופציות, או מניות בשורט, את השקעותיהן. אגב, אסטרטגיה פופולארית בקרב מנהלי קרנות גידור בארץ, ובמיוחד בעולם, היא אסטרטגיית שורט/ לונג. נניח שמנהל הקרן מזהה שתי חברות באותו תחום, והוא סבור שחברה אחת יקרה בצורה משמעותית לעומת השנייה, ומאמין שהפער ייסגר – הוא יקנה את הזולה וימכור (מכירה בחסר/ שורט) את היקרה. במצב הזה, הקרן פחות חשופה לשוק המניות באופן כללי, אלא חשופה למניות הספציפיות האלו (לאסטרטגיה הספציפית).

דני ניהול מקובלים בקרנות גידור

דמי הניהול שנגבים בקרנות הגידור מסתכמים לרוב ב-2% מהיקף ההשקעה. לדוגמה, אם יש לכם 100 אלף שקל בקרן גידור, אתם תשלמו 2,000 שקל באופן שוטף. עם זאת, דמי הניהול לרוב גם צמודים ותלויים בביצועים, כאשר מקובל לגבות 10% עד 20% מהרווח. אם הקרן הרוויחה 30%, אז אתם "משאירים" אצלה דמי ניהול נוספים של 10%-20% מהרווח וזה הרבה כסף – זה מהווה בעצם סדר גודל של 3% עד 6% מהיקף הקרן. רווח של 30% במיוחס למשקיע מתבטא ב-30 אלף שקל, מזה משלמים 3 עד 6 אלף שקל שהם 3%-6% מסך ההשקעה, ובסך הכל התשלום הוא 5 עד 8 אלף שקל (כולל כאמור 2,000 שקל של דמי ניהול קבועים – 2%) וזה באחוזים יוצא הרבה (5%-8%), אם כי זה בזכות הרווחים כמובן. אם הרווח היה נמוך דמי הניהול היו בהתאמה נמוכים יותר.

כמו כן, יש קרנות גידור שגובות דמי ניהול מהרווחים רק מעל רווח מסוים, וזה הרבה יותר הגיוני ונכון. אחרי הכל המשקיעים מצפים לתשואה מסוימת, ולא נכון יהיה לגבות מהם דמי ניהול נוספים על התשואה שהם אמורים לקבל (שהם מצפים לה במצב שוק רגיל). הבונוס צריך להיות על רווחים שהם מעבר לנורמה.

עניין חשוב נוסף בקרנות גידור הוא המיסוי. להבדיל מקרנות נאמנות ששם משלמים רק בעת מימוש (בדומה לכל המכשירים הנסחרים), בקרנות גידור יש לשלם מס בשיעור של 30% (ולא 25% כמו על המכשירים הנסחרים) מדי שנה. מדובר בחיסרון גדול ביחס להשקעה סחירה – תוספת בשיעור המיסוי, ומעבר לכך יש כאן חבות מס בלי קשר למימושים באותה השנה, אלא על פי הערך של האחזקה לעומת תקופה קודמת.

עוד בנושא קרנות גידור – 

סיכום שנת 2017 בתעשיית קרנות הגידור – כתבה בדהמרקר על קרנות הגידור הגדולות, הקרנות עם התשואות הטובות, היקף תעשיית קרנות הגידור ועוד

90 קרנות גידור פועלות בישראל – והגיע הזמן לפקח עליהן – כתבה בדהמרקר על קרנות הגידור הפועלות בישראל (נכון ל-2016), על חוסר הפיקוח הקיים, ועל הצורך ברגולטור שיפקח עליהם – "קרנות גידור נתפסות כגוף פיננסי שאינו פונה לכלל המשקיעים, ולכן אינו מצריך פיקוח והגנה על המשקיעים" מדגישים הכותבים, "אלחא שהחוקים בישראל אינם מספקים מספיק מידע לגבי פעילותן והתנהלותן. הצעות חקיקה בעולם קוראות להסדרת שיטות השקעתן, הנפקת תשקיף ודיווח שוטף למשקיעים – הגיע הזמן שזה יהיה גם בארץ".

שנה טובה לקרנות הגידור – שנת 2016 היתה שנה טובה לתעשיית קרנות הגידור, שבמקביל קמו קרנות גידור רבות (תופעה שממשיכה גם בשנת 2017). בכתבה בדהמרקר פרטים על התשואות של הקרנות הבולטות, לצד מידע על ההשקעות בקרנות, דמי הניהול ועוד.