fbpx
חדשות

רעבים, חרדים ופסימיים: כ-1.2 מיליון אזרחים מקצצים במזון

אבד הכסף
מעודכן ל-07/2020

נתונים מדאיגים עולים מסקר הלמ”ס בנושא החוסן האזרחי: 55% ממשתתפים לא יודעים איך לסגור את החודש • כ-2.3 מיליון איש דיווחו על החמרה במצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה, וכ-1.2 מיליון איש צמצמו את כמות האוכל שהם אוכלים מסיבות כלכליות • למעלה ממחצית מהאוכלוסייה (53%) לא נותנת אמון בממשלה בהתמודדותה עם המשבר

בצל הגל השני של הקורונה ותחת חרב הסגר המרחפת מעל המשק, נראה כי הלחץ, החרדות והדיכאון הפכו למנת חלקם של חלק ניכר הישראלים, לצד מצוקה כלכלית אמיתית ואובדן האמון בממשלה וברשויות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת נתונים מדאיגים מהגל השלישי של סקר בנושא החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, שנערך באמצע חודש יולי. מנתוני הסקר ניתן ללמוד על היקף הפגיעה מהציבור כתוצאה מהמשבר ועל חוסר הוודאות שחשים המשיבים בנוגע ליכולתם לשרוד אותו – הן מבחינה בריאותית והן כלכלית.

על פי תוצאות הסקר המביא ממצאים מהגל השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר, עולה כי 42% מבני 21 ומעלה חשים לחץ וחרדה, ו-55% חוששים שלא יכסו את הוצאותיהם החודשיות.

חולים יותר, אוכלים פחות

מצבם הבריאותי של 8.5% (כ-478.6 אלף איש) מבני 21 ומעלה, החמיר (‘החמיר’ או ‘החמיר מאוד’) בתקופת המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, השיעור גבוה יותר – 13% דיווחו על הידרדרות במצב בריאותם.

במקביל, חלה הרעה גם במצב בריאות הנפש של הציבור: 26% (כ-1.5 מיליון איש) חשו כי מצבם הנפשי החמיר בתקופת המשבר. תחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 42% מהאוכלוסייה – כ-2.4 מיליון איש, עלייה חדה לעומת 33% בגל הקודם. כמו כן, 21% דיווחו על תחושת דיכאון, לעומת 16% בגל הקודם. תחושת בדידות מלווה 19% מהאוכלוסייה, בדומה לגל הקודם, וזאת למרות שטרם הוכרז על סגר נוסף.

באשר לנגיף הקורונה עצמו, 65% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף (33% ‘במידה רבה’ ו-32% ‘במידה מסוימת’); אך לעומתם 38% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות.

כמחצית מהאוכלוסייה (55%) דיווחו כי הם חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם החודשיות – מדובר בעלייה לעומת הגל הקודם של הסקר, אז עמד שיעור החוששים מקושי לכסות את הוצאותיהם על 46%. החשש גבוה יותר במגזר הערבי (65%). 41% מהמשתתפים דיווחו כי חלה החמרה במצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם בעקבות משבר הקורונה; במגזר הערבי – חלה החמרה אצל 49%.

כ-1.2 מיליון אלף איש (21%) ציינו  כי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים בשבוע האחרון מסיבות כלכליות – לעומת 24% בסקר הקודם; באוכלוסייה הערבית – 33% סיפרו כי הם או בני משפחתם נאלצו לצמצם בצריכת מזון.

מצייתים להנחיות אך לא מאמינים לממשלה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה את הסקר בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. אוכלוסיית הסקר כללה כאלפיים משיבים בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדווית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. הגל הראשון של הסקר בנושא החוסן האזרחי של הציבור הישראלי, נערך בסוף אפריל 2020. באמצע חודש מאי נערך גל נוסף של הסקר, והסקר השלישי (הנוכחי) נערך באמצע יולי.

כמו בשני הגלים הקודמים, השאלות בסקר הקיפו מגוון נושאים: בריאות, מצב נפשי, צריכת מזון, קבלת עזרה, מצב כלכלי ועבודה, מידת המילוי אחר הוראות משרד הבריאות והממשלה, ומידת האמון בממשלה, במערכת הבריאות וברשות המקומית של יישוב המגורים בהתמודדות עם נגיף הקורונה. המשיבים לסקר ממלאים ברובם אחר ההנחיות, ויותר מ-80% דיווחו על ציות במידה רבה. אם כי, ל-19% מהציבור ההנחיות לא כל כך ברורות או שאינן ברורות בכלל.

עם זאת, הנתונים מצביעים על ירידה ברורה באמון הציבור: שיעור הנותנים אמון בממשלה בנוגע להתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך משמעותית מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%). שיעור הנותנים אמון בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך אף הוא מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%). 77% נותנים אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים. 62% נותנים אמון במשרד הבריאות, 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון. 45% מאמינים למשרד האוצר, 55% לא לא נותנים אמון.

14% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד’; 29% מבני 65 ומעלה, לעומת 11% מהצעירים יותר. המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-72% מהמקרים); 13% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית; 21% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי.

בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 25%, לעומת 45% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. כמו כן, 11% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 27% בגל הקודם.

60% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-28% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר – מדובר בעלייה לעומת הסקר הקודם (18%). עשירית מהאוכלוסייה היהודית בלבד מצפה לשיפור, לעומת 25% בגל הקודם. גם במגזר הערבי ירד שיעור האופטימיים (19%) לכמחצית מהשיעור בגל הקודם (37%).

ממצאי הסקר מראים כי 22% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, ערבים – 42% יותר מיהודים – 18%; 25% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. 53% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון בממשלה. שיעור המאמינים בממשלה בהתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%).

37% מהישראלים נותנים אמון רב ברשות המקומית של יישוב מגוריהם, 32% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. שיעור המאמינים בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%).

אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים: 40% נותנים אמון רב, 37% נוספים – במידה מסוימת. 23% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במערכת הבריאות בהתמודדותה עם משבר הקורונה.

אמון במשרד הבריאות: 29% נותנים אמון רב; 33% – במידה מסוימת. 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד הבריאות בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

אמון במשרד האוצר: 19% נותנים אמון רב; 26% – במידה מסוימת. 55% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד האוצר בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

אמון הצרכנים ממשיך להתערער: הציבור פסימי באשר למצב הכלכלי

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה

רוצים לחסוך בפיקדון? מלאו פרטים, ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ענת גלעד

ענת גלעד

ענת עורכת וכותבת זה עשור בעיתונות הכתובה - ידיעות אחרונות ומעריב. תחומי העניין העיקריים שלה - רווחה, זכויות עובדים, קריירה, משפט.
הצטרפה למערכת הון בתחילת 2019.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות