יש כמה מונחים בכלכלה שחוזרים על עצמם ונוטים לקרוא אותם אומנם רק בעיתוני הכלכלה אבל הם משפיעים על כולנו, על תעסוקה ועל יוקר המחיה וכן הלאה, בהם מדד המחירים לצרכן, אינפלציה, מטבע זר ועוד. נתמקד בכמה מהם.
מדד המחירים לצרכן
מחירי המוצרים שאנו קונים כמובן אינם קבועים. כמעט תמיד הם יעלו אבל יש מקרים שבהם יירדו. מחירים יכול לרדת בעקבות רגולציה, כניסת מתחרים או גידול בכמות הסחורה. לירידה ולעלייה במחירים יש השפעה על רווחת האוכלוסייה, עלייה חדה מדי משפיעה על יוקר המחיה וירידה חדה מדי יכולה להוביל להיעדר תעסוקה ולמיתון.
זו הסיבה שיש צורך למדוד את השינויים באופן קבוע. כדי למדוד את השינויים במחירים הוגדרה רשימה של מוצרים ושירותים מתחומים שונים שאותם רוכשות מרבית המשפחות בישראל. רשימה זאת נקראת "סל המוצרים והשירותים". בכל חודש בודקים את עלות הסל ומודדים את השינוי שחל במחיר כל אחד מהמוצרים והשירותים שבסל. ואז מפרסמים את מדד המחירים לצרכן המבטא את מחיריהם של כל המוצרים והשירותים בסל המוצרים באותו החודש. כשמחיר המוצרים בסל עולה בממוצע, מדד המחירים לצרכן עולה ולהפך, כשיורד המדד יורד. בין הקטגוריות שבודק המדד הוצאות על מזון, תקשורת, בריאות, חינוך ועוד. מדד הנדל"ן מפורסם בנפרד.
אינפלציה
גם על יעד האינפלציה אנחנו שומעים הרבה .אינפלציה כפשוטה היא עליית המחירים של סל המוצרים. במקרה זה המחירים עולים, ערך הכסף יורד ואיתו כוח הקנייה. אינפלציה של 5% משמעה שמחיר סל המוצרים עלה ב-5%, למשל אם היה 2,000 שקל יהיה עכשיו 2,100 שקל. במצב של אינפלציה תכופה אנשים גם קונים יותר מוצרים כצפי לעליית המחירים הבאה ועקב אי ודאות. אז המחירים עולים אפילו יותר. האינפלציה פוגעת בחסכונות משום שערך הכסף נשחק.
גורמי האינפלציה: הדפסת כסף רב, הלוואות רבות ,משיכת חסכונות מהבנקים, עליות במחיר חומרי הגלם. המלחמה באינפלציה היא באמצעות הבנק המרכזי – בישראל בנק ישראל – שמעלה את הריביות כדי להפנות יותר כסף לחסכונות במקום להלוואות ומשיכות מהחסכונות. בישראל גם הוגבלה היכולת של הממשלה להדפיס כסף.
ההחלטה על הריבית לא מתקבלת בהינף יד. ריבית נמוכה מדי עלולה להביא לעלייה באינפלציה משום שהיא מעודדת את האנשים ללוות כסף ולצרוך מוצרים; וריבית גבוהה מדי עלולה להביא בתנאים מסוימים למיתון בפעילות המשקית משום שהיא מעודדת אנשים לחסוך במקום לצרוך ולפעול. הבנקים המרכזיים מנסים באמצעות הריבית – מחיר הכסף – לשמור על יציבות מחירים. כיום אנחנו בעידן מעניין שבו ברוב המדינות המפותחות גם הריבית נמוכה וגם שיעור האינפלציה.
מטבע זר
בנקים קונים מטבעות זרים , שהעיקריים בהם הם הדולר והיורו. מחירו של מטבע של מדינה אחרת במונחי המטבע המקומי נקרא שער החליפין. לעיתים הדולר מתחזק ולעיתים נחלש. כיום אנחנו נמצאים בתקופה חזקה של השקל ביחס לדולר ואף ביחס למטבעות אחרים.
שער החליפין משפיע גם על האינפלציה ועל מדד המחירים. ככל ששער החליפין של הדולר ביחס לשקל גבוה יותר צריך יותר שקלים כדי לקנות כל דולר. כך כשהדולר עולה ביחס לשקל, המחיר בארץ של המוצר יעלה. זה נקרא פיחות בשקל ולכן משפיע על האינפלציה ועל מדד המחירים לצרכן.
שיעור בכלכלה: טיפים להורים בנושא חינוך פיננסי