התקן שצפוי לעודד חיסכון במשאבים אושר פה אחד על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך מבני הציבור הגדולים הוחרגו ממנו • מינהל התכנון: "סוף סוף ייעשה צדק חברתי"
המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות זאב ביילסקי החליטה היום פה אחד כי תקן הבנייה הירוקה שהיה וולנטרי עד כה יהפוך למחייב החל משנת 2021.
התקן הישראלי לבנייה ירוקה נכתב בשנת 2005 וכלל במקור התייחסות לשני סוגי מבנים: מגורים ומשרדים. התקן צפוי לשפר בצורה ניכרת את איכות חיי התושבים במדינה, בין היתר באמצעות חיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה "ירוקים", שיפור איכות הבנייה ועוד.
בדברי ההסבר למהלך טענו במועצה כי: "בנייה בת קיימא היא בנייה ידידותית לסביבה ולבריאות המשתמש, המעודדת חיסכון במשאבים לרבות צריכת חשמל ומים, מחזור פסולת, שימוש בתחבורה ציבורית ומשפרת את תנאי המחייה בבניין".
לפיכך, בכוונה המדינה להחיל את תקן הבנייה הירוקה (ת"י 5281) כרף מחייב בתחום בנייה בת קיימא, כזה ש"העוסק בכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות תהליכים, חומרים ומוצרים וכן לכל מהלך חיי הבניין – תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה".
התקן המדובר קובע כאמור מדדים של בנייה ירוקה לכל מבנה ותורם לחיסכון במשאבים – אך הבעיה המרכזית היא שבצד השמחה הגדולה על אישור התקן, הוחרגו ממנו כל מבני הציבור שמסוגלים להכיל לפחות 1,000 איש. מדובר במבנים גדולים, בעל שטח גג גדול, שהם לכאורה המועמדים הטובים ביותר להצבת מערכות סולאריות לייצור חשמל "ירוק", עם יכולת ייצור של מאות ואלפי מגה וואט ברחבי הארץ.
בנוסף להיבטים הסביבתיים, הפיכת התקן למחייב בכלל המדינה נושאת בשורה חברתית. עד כה, תקן הבנייה הירוקה היה מחייב רק ביישובים החזקים – בערי פורום ה-15 ולא ביישובי הפריפריה. כך שלמעשה בעוד תושבי הערים החזקות מרוויחים מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים – התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור.
לצורך ההשוואה, בשנים 2017-2014 אושרו רק 32 תוכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי פורום ה-15, לעומת כ-400 תוכניות שאושרו בערי פורום ה-15.
מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר אמרה: "סוף סוף תקן הבנייה הירוקה שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה היא צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־30%-20% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, הוסיף: "אימוץ תקן בנייה ירוקה יוביל להקמת מבנים יעילים אנרגטית, אשר יתרמו לרווחת הציבור הן בחיסכון בהוצאות האנרגיה והן בהפחתת הפלטות לאוויר – לשמירה על אוויר נקי יותר ולהפחתת ההשפעה על שינוי האקלים".
ראש מטה הדיור הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה, זאב ביילסקי ציין: "לפני כעשור, עוד בהיותי חבר כנסת וראש שדולת האיכות בכנסת, הגשתי הצעת חוק להחלת תקן בנייה ירוקה. לשמחתי, אני סוגר בימים אלה מעגל, כאשר כיו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה אנו מביאים לאישור את התקנות החדשות להחלת התקן לבנייה ירוקה באופן מחייב בכל הארץ. בדומה לתקנות דודי החשמל שאישרנו לפני כמה חודשים גם בתחום הבנייה הירוקה הנהנים העיקריים הם תושבי מדינת ישראל שבזכות הבנייה הירוקה יצמצמו את חשבונות החשמל שלהם בכעשרים אחוזים, ובכך נפחית את פליטת גזי החממה הנגרמים בשל כך ונבטיח איכות חיים טובה יותר לילדינו ולנכדינו".
איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, הגיב למהלך: "מדובר ביום חג עבור כל מי שמעוניין במדינת ישראל בת קיימא עם מרחב עירוני איכותי וירוק. אנו מברכים את מינהל התכנון שאישר את התקן המבוסס על המדיניות שמיישם פורום ה-15 בהצלחה מאז 2014, שאומצה ב17 עיריות. החלטה זו הביאה לבנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור בישראל ולירידת מחירי הבנייה הירוקה, וכך למעשה סללה את הדרך להרחבת התקן לכל הארץ. אנו בטוחים שלהחלטה זו תהיה השפעה חיובית אדירה על עתיד המרחב העירוני בישראל".
האם בנייה ירוקה משתלמת לטווח הארוך?