הכללת עקרונות בנייה ירוקה, משמרת אנרגיה, בקריטריונים לזכייה במכרזים לדירות למגורים, תוזיל לנו באופן משמעותי את יוקר המחיה, מסבירה פרופ' אופירה אילון אשר עומדת בראש צוות סביבה במוסד שמואל נאמן וראשת החוג לניהול משאבי טבע באונ' חיפה. על פי הערכות אנשי המקצוע, ייקור הבניה, אם בכלל, בהטמעת מערכות "ירוקות" חדשניות, מסתכם באחוזים בודדים, כשהחיסכון, לאורך שנים בצריכת אנרגיה גדול ומשמעותי!

 

 פרופ' אופירה אילון

לדייר הישראלי מסתבר, הוצאות שוטפות גבוהות באחזקת הדירות שהוא רוכש. כ-4,000 ש"ח בממוצע לשנה, הוא מוציא על  צריכת חשמל. זוהי העלות הישירה לאזרחים, שעליה יש להוסיף עוד כ- 20% (יותר מ 10 אגורות לכל קווט"ש!) שהן העלויות החיצוניות עליהן כולנו משלמים בבריאותינו הנפגעת כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר, והתדלדלות יתרות המט"ח שלנו בגלל הצורך לקנות מקורות אנרגיה (בעיקר פחם המהווה כמחצית מכלל מקורות האנרגיה לייצור חשמל) ממקורות זרים.

במרוץ המטורף אחר התחלות בניה, נדמה כי קיימת התעלמות מוחלטת מהסוגיה הסביבתית-אנרגטית, סוגיה אשר יכולה להוזיל בעשרות אחוזים את עלות המחייה של כולנו.

באופן כללי, כאשר אנו בוחנים את סוגיית הבניה הירוקה עלינו לקחת בחשבון מספר רבדים:

הרובד הראשון, זה שאינו מוסיף עלויות לבניה בכלל, הוא הרובד התכנוני. צורת העמדת המבנה, תכנון מערכת אוורור טבעית בבנין וכדומה, הינה חיונית ומאפשרת נוחות רבה יותר לדרי הבית. אגב, גם תכנון מסתור כביסה מייתר את הצורך בשימוש במייבש הכביסה, וגם לכך משמעות כספית וסביבתית רבה (מחזור ייבוש כביסה צורך כ-5 קווט"ש ואם נניח כי משפחה משתמשת במייבש פעם אחת ביום, הרי שמדובר בעלות שנתית של כ-1000 ש"ח לשנה).

הרובד השני, הינו הטמעת טכנולוגיות זולות וזמינות שיכולות להפחית את צריכת החשמל- הצללת חלונות ע"י תריסים, יישום תקן ישראלי 1045 לבידוד ועוד. טכנולוגיות אלה יכולות להפחית את צריכת החשמל באחוזים נוספים.

הרובד השלישי, הוא הרובד בו נדרשות השקעות משמעותיות יותר, לדוגמא למערכות בקרת אנרגיה חכמות, אשר בסופו של דבר, יגדילו עוד יותר את שיעור החיסכון.

התקן הישראלי המחודש לבניה ירוקה, תקן 5281, עבר לפני מספר שנים רביזיה והוא מתעדכן אחת לשנתיים. התקן מתייחס לרוב סוגי המבנים בישראל (מגורים, משרדים, מסחר, חינוך, בריאות וכד') בבנייה חדשה ומבנים לשיפוץ משמעותי, תוך דירוג מבנים בהתאם לניקוד על עמידה בתנאי סף נושאיים. אך אל לנו לטעות-  התקן הינו התנדבותי, כלומר, יזם לא מחויב לקחת על עצמו בכלל ליישם חלק או את כל המלצות התקן.

כלומר, מבחינה חוקית, אין אפשרות לאכוף על הקבלנים להטמיע תכנון מושכל או טכנולוגיות שיפחיתו את צריכת האנרגיה של המבנה. ואם נהיה ריאליים, כרגע אפשרות החיוב גם לא ניראית באופק.

 

 

איך בכל זאת נעודד יזמים להטמיע מערכות לבנייה ירוקה?

דרך אחרת לעודד את היזמים. לדוגמא, ע"י מתן העדפות במכרזים לאותם יזמים אשר יטמיעו עקרונות תכנון וטכנולוגיות זולות וזמינות להפחתת הדרישה האנרגטית של הדרים במבנה, הגדלת אחוזי הבניה ועוד.

לפיכך, אסור שהדחיפות לקידום היוזמות של משרד השיכון והבינוי, כמו גם של האוצר, תביא למצב בו ייזנחו השיקולים הללו. אם השיקול המרכזי לבחירת היזם יהיה המחיר הנמוך של הדירה אותה יציע תוך התעלמות מהנושא התכנוני-סביבתי, ייגרם עוול הן לדיירים, שייאלצו להתמודד עם עלויות  דיור גבוהות יותר והן למדינה, שתצטרך לספק את הביקושים לחשמל, הכוללים גם את ההשפעות החיצוניות הנ"ל.  

 

זאת ועוד, עלינו לזכור שני נושאים מרכזיים:

השינויים האקלימיים כבר כאן ועמם הצורך הגובר במיזוג אוויר. כלומר, מבנים שייבנו מבלי ההפנמה של אותם עקרונות שצוינו קודם לכן, יאלצו לשלם מחיר גבוה יותר בשוטף, בחזקת- קנית בזול, תשלם ביוקר.

בנוסף, קיימת האפשרות של שיפוץ (הצללה, טיח תרמי, החלפת זגוגיות ועוד), אולם פעולה זו יקרה לאין שיעור (עד פי חמישה או ששה) מהטמעה של תקני בנייה מודעת אנרגיה, כבר בשלב התכנון והבנייה.

המסקנה המתבקשת ברורה: יש להכליל את עקרונות הבנייה הירוקה, משמרת האנרגיה, בקריטריונים לזכייה במכרזים לדירות למגורים. ע"פ הערכות אנשי המקצוע, ייקור הבניה, אם בכלל, מסתכם באחוזים בודדים, כשהחיסכון, לאורך שנים- גדול ומשמעותי!

 

הכותבת עומדת בראש צוות סביבה במוסד שמואל נאמן וראש החוג לניהול משאבי טבע באונ' חיפה