רפורמת תעודות הסל הפכה אותן לקרנות נאמנות פסיביות. איך זה משנה את התמונה הגדולה?
ברבעון האחרון של 2018 יצא לדרך תיקון 28. מאז התעודות הוסבו, והמוצר החי הוא קרן סל או קרן מחקה – רפורמת תעודות הסל. בימי הזוהר שלהן, לפני כמה שנים, הגיעו נכסיה של תעשיית תעודות הסל לכמעט 120 מיליארד שקל.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מהי רפורמת תעודות הסל
הרפורמה בעולם תעודות הסל (תיקון 28 ) היא הפיכתן של תעודות הסל (ETN) לקרנות נאמנות מסוג קרן נאמנות מחקה סגורה ("קרן סל" /ETF), והן כפופות לכללים החלים כיום על קרנות נאמנותו
הצמיחה בנכסים הייתה גם חלק ממגמה עולמית של נסיקה בנכסי התעשייה הפסיבית. המוצר המקובל בעולם הוא ETF, איננו מוצר התחייבויותי, אלא שעו) מחקה את המדד או לפחות מנסה.
ברשות ני"ע בישראל לא אהבו את הצמיחה המהירה של שוק תעודות הסל בישראל בשל אופיו ההתחייבויותי, בעל אופי של אג"ח, שכן די בכשל תפעולי רב-ממדים שייצור סיכון גדול שהמנפיק לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו. אמנם רשות ניירות ערך דרשה מכל מנפיק להעמיד הון עצמי מרותק בסכומים גדולים מאוד, אבל זה לא היה ביחס להיקף העצום של נכסי התעשייה.
לאחר מכן הרשות איפשרה להנפיק גם קרנות נאמנות שינסו לחקות מדדי שוק שונים. אלה נקראות קרנות מחקות והן כפופות לחוק קרנות הנאמנות, להבדיל מתעודות הסל שהוגדרו כניירות ערך. להבדיל מתעודות הסל שנסחרות כני"ע לכל דבר במהלך כל יום המסחר, הקרנות המחקות לא נסחרות ונקבע להן שער אחד ביום, אחיד לכל הקונים והמוכרים והוא ייצג את הערך הפנימי של הקרן בסוף יום המסחר. גם הקרנות המחקות צמחו בשנים שלפני הרפורמה.
שאלות ותשובות
? מה היה תיקון 28?
התיקון שהפך את תעודות הסל לקרנות נאמנות מסוג קרן סל. מאז המוצר החי הוא קרן סל או קרן מחקה.
? למה רשות ניירות ערך חששה מתעודות הסל?
לתעודות היה אופי התחייבותי, בדומה לאגרת חוב. כשל של המנפיק עלול היה לפגוע במשקיעים, וההון העצמי שנדרש מהמנפיקים היה קטן ביחס להיקף הנכסים.
? מה המוצר המקובל בעולם?
קרן סל, ETF, שאינה מוצר התחייבותי ומחזיקה את הנכסים בפועל. הרפורמה התאימה את השוק בישראל למבנה הזה.
? למה דמי הניהול מקשים לשחזר את המדד?
כל עלות שנגבית מהקרן יורדת מהתשואה, ולכן קרן פסיבית תפגר מעט אחרי המדד. ככל שהעלות נמוכה יותר, הפיגור קטן יותר.
? מה בודקים בקרן סל אחרי הרפורמה?
לפי המדריך, משווים לפי הקריטריונים של כל קרן: דמי ניהול, סטייה מהמדד, היקף נכסים ומחזור מסחר. קרן גדולה עם מסחר ער מאפשרת לקנות ולמכור קרוב לשווי, וכדאי לבדוק גם את מדיניות חלוקת הדיבידנד ואת המיסוי.
? האם הקרן הזולה תמיד עדיפה?
לא תמיד. לפי המדריך, אם המסחר בקרן הזולה דליל והפער בין מחיר הקנייה למכירה רחב, החיסכון בדמי הניהול עלול להתקזז.
מה שעשתה רשות ני"ע היא להסיר את מרכיב ההתחייבות מתעודות הסל. המנפיקים הסבו אותן לקרן סל שנסחרת כל היום בלי התחייבות לספק בדיוק את המדד, או לקרן מחקה עם שער אחד ביום. תעודת סל כמכשיר חי אין. בכל מקרה, גם הקרנות המחקות וגם קרנות הסל הן כיום חלק מעולם קרנות הנאמנות. הן כפופות לכל החוקים והרגולציות הרלוונטיים, ולמעשה אלו מייצגות שני סוגים של תעשייה פסיבית, ואילו נגדן הקרנות המנוהלות-האקטיביות.
אומנם בתעודות סל היה מרכיב התחייבותי בלתי נפרד, אבל הוא לא לגמרי נעלם, משום שכל מנהל קרן סל יכול להחליט להכניס מרכיב התחייבותי זעיר לקרן הסל
הרפורמה בתעודות הסל גרמה לתזוזות גדולות בתעשייה בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל ויצרה מהפכה בתעשיית הקרנות. קודם כל, משום שהיא הכניסה את תעודות הסל לעולם קרנות הנאמנות ברגע שהיא הפכה אותן לקרנות סל.
וכך, למעשה תעשיית קרנות הנאמנות מורכבת משני חלקים: התעשייה האקטיבית, זו של הקרנות המנוהלות באופן אקטיבי; והתעשייה הפסיבית – זו שמבקשת לחקות את המדדים השונים ומורכבת מקרנות סל ומקרנות מחקות. ביניהן יש כמה הבדלים, ראו טבלה.
בעוד מנהלי הקרנות האקטיביות מנסים להכות את המדד, כלומר להשיג יותר ממנו, באמצעות בחירה במניות ספציפיות, אג"ח ספציפיות ושינויים מעת לעת בהרכב הקרן, מטרת מנהלי הקרנות הפסיביות היא להשיג תשואה זהה למדד היחס שהם מחקים. זהו ההבדל הבסיסי בין שני חלקי התעשייה. במחקר יש נטייה להעדיף את הצד הפסיבי. אך בקרנות הפסיביות יש דמי עמלה ומכירה נמוכים. אלו נחסכים מהקרנות האקטיביות אם כי יש דמי ניהול גבוהים.
כך רכישה של קרן מחקה או קרן סל לטווח קצר של כמה חודשים עלולה להיות יקרה יותר מרכישת קרן נאמנות אקטיבית לזמן דומה, אבל המצב הפוך בהשקעה לטווח ארוך.
דמי הניהול מקשים להכות את המדד
חלק מהסיבה שקרנות הנאמנות האקטיביות אינן מצליחות להכות את המדד לאורך זמן היא דמי הניהול שלהן, שנוגסים בתשואה, אבל בישראל דמי הניהול בקרנות האקטיביות ירדו מאוד בעשור האחרון, בשל התחרות מצד מוצרי המדד הפסיביים, וגם בגלל שנים של ריבית נמוכה שהקשו על קרן מנוהלת להצדיק דמי ניהול. כעת הריבית כבר 3.25% – העלות עדיין אוכלת תשואה, רק פחות באפיק הסולידי ממה שהיה באפס. ממחקרים שנעשו עולה שבניכוי דמי הניהול הקרנות האקטיביות בהחלט יכולות לחקות את המדד.
אז מה מצב תעשיית קרנות הנאמנות, נכון לסוף 2018, עם הרפורמה?
סך נכסי התעשייה בסוף 2018 הסתכם ב-306.8 מיליארד שקל. מתוכם חלקה של התעשייה האקטיבית היה כ-193.8 מיליארד שקל, כ-63%, והתעשייה הפסיבית כ-37%.
בסוף 2018, בתעשייה הפסיבית, קרנות הסל היו גדולות פי שלושה מהמחקות: כ-80 מיליארד שקל מול כ-27 מיליארד.
חלק עיקרי של התעשייה הפסיבית הוא המניות. סך נכסי הקטגוריה עומד על 69 מיליארד שקל, שהם כמעט 60% מהיקף הנכסים של התעשייה הזו כולה.
החלק המושקע במניות בחו"ל הוא כמעט כפול מהחלק המושקע במניות בישראל. היקף הנכסים של התעשייה הפסיבית בקטגוריה זו גדול בהרבה מזה של התעשייה האקטיבית. מכאן נובע שהיועצים סבורים שלקרנות האקטיביות יהיה קשה יותר להכות את המדדים בחו"ל..
גם בקטגוריה של אג"ח קונצרניות התעשייה הפסיבית גדולה יותר מהאקטיבית, אבל בצורה מתונה יותר. אלו הקטגוריות שבהן התעשייה האקטיבית גדולה הרבה יותר: קרנות אג"ח מדינה,קרנות אג"ח כללי, קרנות אג"ח חו"ל
כמו כן יש שתי קטגוריות שלא נמצאות בתעשייה הפסיבית: הקרנות הגמישות והקרנות השקליות. ולהפך, יש קטגוריות בתעשייה הפסיבית ובהן סחורות שאין להן הקבלה בתעשייה האקטיבית. לסיכום, עדיין יש לדעתנו יתרונות מובהקים לתעשייה הפסיבית אבל אלו קטנים עם הפחתת דמי הניהול. כמו כן עדיין לא ברור מה תהיה התחרות בין קרנות הסל לקרנות המחקות בתוך התעשייה הפסיבית. כדי לעזור לכם להחליט הנה טבלה שפרסמנו בעבר בהון המשווה בין שני הכלים הללו:
תעודות סל הפכו לקרנות סל וכבר לא משתלמות לבעלי אזרחות כפולה. מה כן?מנהל מחלקת השקעות ברשות ניע: ניצבנו בפני איום של תעודות סל, וכיום הציבור עומד בפני מוצר שקוף – קרנות סלקרנות מחקות יהפכו לקרנות סל
עוד בנושא: קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות, קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות "עובדים" עליכם, וככה תוכלו להיזהר!.