לפי הפסיקה, אם עברו מניות של פרויקט מחברה לחברה, הדבר לא ייחשב כאירוע מס ולא ישולמו עליו מסי מקרקעין
צפוי להתבטל כפל תשלום של מס רכישה במקרים שבהם חברה שהחלה בייזום הפרויקט מוכרת את מניותיה לחברה אחרת. כך נקבע בפסיקה תקדימית
לפי הפסיקה, אם עברו מניות של פרויקט מחברה לחברה, הדבר לא ייחשב כאירוע מס ולא ישולמו עליו מסי מקרקעין, כל עוד לא התקיימו התנאים המאפשרים את התחלת הפרויקט, כמו היתר בנייה או הסכמת כל בעלי הדירות.
עד כה הליך העברת הפרויקט לידיה של חברה אחרת היה כרוך בתשלום מס רכישה של אותה החברה, כאילו היא שקנתה את הזכויות בקרקע מידיו של אותו המארגן. וכמו כן שילם מס רכישה נוסף שבו הייתה החברה חייבת עם הוצאת הפרויקט לדרך. בסופו של דבר, זה היה כפל מס שהפך פרויקטים רבים ללא כלכליים. הפסקיה הלכה למעשה מבטלת את כפל המס..
עסקה שטרם מומשה
פסק הדין הגיע בעקבות ערר שהגישה חברת אייוגה, שעד לאחרונה החזיקה בשליש מהבעלות בחברת לומינה . ב־2013 חתמו החברות הסכם עם דיירי שלושה בניינים ברחוב לביצוע הפרויקט, שבמסגרתו ייבנו 94 דירות חדשות. ההסכם הותנה בקבלת היתר בנייה ובחתימה על הסכם למימון הפרויקט עם בנק מלווה.
על רקע קשיים כלכליים של אחת השותפות בלומינה, רכשה ממנה אייוגה את החלק שלה, והפכה לבעלים של שני שלישים מלומינה.אבל רשות המסים החשיבה את ההעברה כעסקת נדל"ן לכל דבר וביקשה לגבות מהן מס רכישה בגובה 6%.
לפי העתירה, לא היה ברור אם הפרויקט ייצא לפועל, ולכן במועד ההעברה שווי המניות היה אפסי. עוד נטען כי מדובר בסיחור של "אופציה" בעסקה שטרם מומשה באותה עת וכלל לא היה ברור אם ניתן יהיה לממש אותה. טענה רשות המסים הגיבה לטענות כי זכויות הבנייה שנמכרו מהדיירים ליזם בעסקאות תמ"א הן "זכויות במקרקעין" כמשמעותן בחוק.
הפסיקה מהווה הסרת חסם שמקשה על הסכמי תמ"א ופינוי־בינוי. העברת הזכויות בפרויקט כאשר החברה היזמית נקלעת לקשיים ולא יכולה לבצע את הפרויקט היא לטובת הדיירים. ממילא מדובר בפרויקטים שהרווחיות שלהם היא לעתים גבולית. כפל המס הפך הרבה פרויקטים ללא כלכלים.