כך אמר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון. חלק מהבעיה היא פיתוחים של תגליות ישראליות בחו"ל. עוד הציע פתרונות לריכוז חברות הייטק במרכז
במרוץ להובלה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית – מדינת ישראל כבר בפיגור", אומר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בדוח שפרסמה הרשות. הוא ציין את ענף הבינה המלאכותית וההשקעה האדירה שמשקיעות בו ממשלות אחרות. אלו "חייבות להוות תמרור אזהרה בפני כולנו. אם לא יוקצו המקורות המתאימים, ואם לא נשכיל לפתח את הכלים המתאימים לקידום ההובלה הישראלית בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, אנחנו עלולים להשתרך מאחור. הוא קרא לכל המגזרים, ממשלה, אקדמיה ותעשייה, להתאחד סביב הנושא.
עוד הוא קרא להציג תוכנית ל-20 השנים הקרובות. ב-3-5 השנים הקרובות שיעור העובדים במשק, שיידרשו לעיסוק בתחום הבינה המלאכותית, יהיה שליש.
הענף שבו סבורים ברשות שישראל יכולה להוביל הוא רפואה מותאמת אישית, משום שהביופארמה הישראלית לא מימשה את הפוטנציאל, כיוון שרוב התרופות המתגלות בארץ מפותחות במדינות אחרות. אבל, אומרים ברשות, שינויים בתעשייה המקומית בשנים האחרונות מצביעים על מומנטום חיובי" עם 15 חברות שמצטרפות בכל שנה המביאות לעלייה גדולה בהיקף ההשקעות.
פער בין הפיתוח לחיי היומיום
עוד ציינו ברשות כי "ישנו פער גדול בין תעשיית ההייטק המתקדמת ובין חיי היומיום בישראל. רוב תושבי ישראל אינם מרגישים שהם חיים במדינה 'טכנולוגית' כשהם נוסעים לעבודה, מתנהלים מול הרשויות או קונים ברשתות השיווק
לדוגמה, אם נסתכל על פיתוחים ישראליים מובילים כמו מובילאיי, וייז ומוביט ונשווה לטכנולוגיה של התחבורה הציבורית ובכלל בארץ, נראה פערים עצומים לעומת מדינות המערב.
ברשות מסבירים את זה בהעדר תחרות מספקת: זו מעכבת השקעות בחדשנות ומקטינה את התמריץ לשיפור פריון העבודה על ידי השקעות בחדשנות ובטכנולוגיה… נוסף על הרגולציה המעכבת חדשנות.
כדי לפתור זאת מציעים ברשות פיילוט להקמת סטארט-אפים שיוטמעו במשק וייהנו מתמיכה כלכלית ומאישורים רגולטוריים.
להוציא את ההייטק מתל אביב?
עוד אתגר שאיתו מתמודדת הרשות הוא ש-60% מהמשרות בתחום הן בתל אביב והמרכז ו-76% מחברות ההזנק. והמגמה אף מתחזקת בשנים האחרונות. יתר על כן ציינו שכמחצית העובדים הם גברים יהודים ולא חרדים. עד גיל 45. וקשה לאוכלוסיות אחרות להיכנס לענף. אומנם שיעור העובדים הערבים בהייטק שילש את עצמו ל-3% בחמש שנים אבל רחוק מפוטנציאל העומד על 21%. נשים מהוות כ-23% מעובדי הענף, אבל אין מניעה שיגיעו ל-50%, חלקן באוכלוסייה. אצל החרדים, שסובלים משיעורי תעסוקה נמוכים, שיעור ההשתתפות הוא 1% ויכול להגיע ל-12%
ברשות מפתחים תוכניות שיביאו חברות לפתוח שלוחות בפריפריה כמו עידוד יזמות בפריפריה עם זיקה לעוגנים אזוריים, כלומר מוסדות אקדמיה, תעשייה או מזון. לא בטוח שהתוכנית תצליח, כיוון שבזמן האחרון אנחנו רואים חזרה של חברות הייטיק למרכז לאחר עשור שהעדיפו לקום בפריפריה. אבל אולי הפעם לממשלה יש דיל טוב יותר?
תחרות וחדשנות בבנקאות – האם כבר רואים את השינוי?