חדשות    

בלי ממשלה: תוכניות משרד האוצר לממשלה הבאה

מקור: pixabay

בעוד הפוליטיקאים משחקים בשטויות ומעכבים את הקמת הממשלה הבאה באמצעות סנדולים וטקטיקות, במשרד האוצר גובשו צעדים כלכליים דחופים ורפורמות. היתקעות הממשלה בעקבות הגירעון התופח והבחירות החוזרות יחייבו את השר החדש לקדם רפורמות במהירות.

למרות הניסיון לסנדל ממשלת אחדות סיכויים רבים שלשם הולכת הממשלה הבאה.  אם תהיה ממשלת אחדות הוזכרו שמותיהם של אבי ניסנקורן מכחול לבן, ואולי בכיר ממנו ברשימה כמו בוגי יעלון, ומהליכוד הוזכרו גדעון סער, ישראל כץ ואולי בכל זאת כחלון, אף שהפופולריות שלו ירדה.

לא משנה מי יהיה שר האוצר, במשרד חושבים שכל שר אוצר יקבל את התוכנית שלו. על פי הערכות,הגירעון צפוי להגיע לכ-14 מיליארד שקל מעבר למתוכנן, ועלול לגלוש אף ל-20 מיליארד שקל ב-2020 אם הממשלה עדיין תהיה משותקת. אין מנוס מהעלאות מסים ומקיצוצים.

מה התוכניות המצפות לנו בסיכוי גבוה?

אחת התוכניות שיתרחשו בסבירות גבוהה היא העלאת מע"מ באחוז, מ-17% בארבע השנים האחרונות ל-18%: התוספת בצד ההכנסות לתקציב המדינה תגיע ל-6 מיליארד שקל על פי חישובי רשות המיסים ואגף התקציבים. באוצר יציעו לשר לבצע בדחיפות את ההעלאה כחודשיים לאחר הקמת הממשלה, ב-1 בינואר 2020. המשמעות תהיה התייקרות רוב המוצרים והשירותים.

עוד מהלך שיקרה בוודאות גבוהה הוא קיצוץ בתקציב. אגף התקציבים מכינים הצעה לקיצוץ בתקציב הקניות של הממשלה בכ-3%-4%. קיצוץ כזה יכול להיות מופעל עוד לפני כניסת תקציב המדינה הבא לתוקף, בתחילת החורף. תחומים רבים צפויים לסבול מכך, ובהם תחומים שכבר כך סובלים מחוסר תקציב, כמו הבריאות.

העלאת גיל הפרישה לנשים היא אחד התרחישים שבבירור יקרו בקדנציה הזו. השר החדש צפוי להציג לממשלה החדשה את תוואי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 תחילה ול-65 מאוחר יותר, על פי מתווה שגיבש האוצר לפני שלושה חודשים. "כל שר אוצר יצטרך לתמוך בהעלאה הזאת", הסבירו בכירי המשרד.

אומנם העלאת קצבת זקנה רוחבית כנראה לא תקרה בקדנציה הזו או אף פעם, אבל באוצר כן ממליצים להעלות את הקצבאות לקשישים העניים.

תרחישים בסיכון בינוני

תקציב דו שנתי לא בטוח שייצא לפועל. עדיין לא ברור אם ראש הממשלה ושר האוצר הבא ירצו שוב בתקציב דו שנתי או חד שנתי.

התקציבים הללו שקיימים רק בבחריין, שהומצאו בישראל ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נועדו להפחית את הלחצים בקואליציה מדי שנה מצד כל המפלגות. אין ספק באוצר שהתקציב לא יושלם ויאושר בממשלה ובכנסת עד 31 בדצמבר. על פי חוק, אפשר יהיה לאשרו עד ל-31 במרץ(אחרת הממשלה נופלת) וזה מה שצפוי לקרות לדעת בכירי האוצר.

חלק מההצעות שהועלו להתמודדות עם הגירעון זה אגרת גודש, אגרה לכניסה  ליישובים מפוקקים.  עם זאת, כחלון בקדנציה הקודמת התנגד.

 

תרחישים בסיכוי נמוך

מלבד העלאת מע"מ דובר גם על מס הכנסה.  אך נראה שהעלאת מס הכנסה נמצאת בסיכוי נמוך יותר לעומת ההעלאה במע"מ. גם צמצום משרדי הממשלה עלה על הפרק וזו אף הצעה של יאיר לפיד מכחול לבן.  ממשלת אחדות לא תוכל להיות צרה, אבל ייתכן שיימנעו בה כמה מקרים של סחטנות פוליטית  ולא יגדל הגירעון.

לקראת הקמת הממשלה החדשה צפויים באוצר להציג לראש הממשלה המיועד את התוכנית לצמצום משרדי הממשלה, שהוכנה באוצר עוד לפני הבחירות באפריל. מדובר בסגירת משרדי ממשלה מיותרים, לדעת פקידי האוצר – בעיקר ירושלים, התפוצות, המודיעין והפיתוח האזורי. התוכנית תחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים בקדנציה ותקטין את מספר השרים מ-21 ל-18 במקום להעלות את מספרם ל-26, כפי שהיה צפוי אילו הוקמה ממשלה צרה באפריל.

מחיר למשתכן עלתה לקופת המדינה עד עתה 8 מיליארד שקל, ונראה  שבאוצר יש כמה וכמה אגפים שמתנגדים להמשכה.

המשרד שעליו מטלות מרבית ההוצאות הוא משרד הביטחון.  באוצר הוכנו תוכניות לקיצוץ תקציב הביטחון ולהתייעלות מערכת הביטחון. ספק אם ראש הממשלה הבא ושר אוצר חדש יסכימו לקצץ בתקציב הביטחון 2-3 מיליארד שקל, בזמן שבמערכת הביטחון דווקא דורשים, בגלל המצב האזורי החדש (סוריה, לבנון, איראן, עזה) להגדיל את התקציב לפחות ב-3 מיליארד שקל.

משרד האוצר פנה ליועמ;ש שלא יאפשר קידום של תוכנית מחיר מטרה