בנק ישראל בדק תרחיש קיצון שבו יש משבר בשוק הדיור ועלליה בריבית. לטענתו, הבנקים יספגו הפסדים עמוקים אבל יישארו יציבים.

משברי דיור בעולם כבר הביאו לקריסות של בנקים. אבל לפי בנק ישראל, זעזוע מקרו כלכלי מקומי בשילוב עם משבר בשוק הדיור ועליית ריבית במשק אומנם צפוי להשפיע מאוד על המערכת הבנקאית – אך לא יסכן את יציבותה.

לפי התחזית של בנק ישראל, בהינתן תרחיש קיצון שבו בנק ישראל מעלה בחדות את הריבית במשק – תהיה הכבדה משמעותית של נטל ההחזר ללווים, ומכאן שהמשבר הכלכלי מקשה על הציבור כולו לעמוד בהתחייבויותיו לבנקים. התוצאה היא כמובן הפסדים כבדים לבנקים בתיק האשראי. עליית הריבית גם תגרום להפסדים בתיק ניירות הערך של הבנקים. אלא שאם הריבית תעלה יעלו גם הכנסות הבנקים.

מה גובה ההפסדים

עיקר ההפסדים הצפויים בתרחיש הקיצון הם בתיק האשראי – מעל 12 מיליארד שקלים בממוצע לשנה, שהם כ-1.2% . בתרחיש הקיצון נבחנה גם השפעת נפילתה של קבוצת לווים עסקית. זו העצימה את ההפסדים בתיק האשראי העסקי, אך פגיעתה בתיק האשראי העסקי אינה חדה כמו בעבר – משום שבשנים האחרונות הוידו הבנקים את החשיפה לקבוצות הלווים הגדולות. המודלים צופים כי שיעור ההפסד השנתי הממוצע בתיק האשראי העסקי (ללא אשראי לבינוי ונדל"ן) יעמוד על כ-1.5%.

גם האשרי לענף הבינוי ונדל"ן עומד להיפגע. זאת הן מפני המתאם הגבוה בין הבנקאות לנדל"ן, שצפוי להעצים את ההפסדים הנרשמים בהם דרך היזונים חוזרים, והן מפני היקפם ומשקלם הגבוהים בסך תיק האשראי. עם זאת חשוב לציין כי בשני ענפים אלו הסיכון הולך ויורד לאורך השנים האחרונות – מגמה המשתקפת בירידת שיעורי ההפסד בהם.

ההפסד הכי גבוה הוא באשראי הצרכני – שיעור הפסד שנתי ממוצע בשיעור של כ-2%. שיעורי ההפסד הגבוהים בתיק זה נובעים בעיקר מהעלייה החדה של שיעור האבטלה, אך מושפעים לרעה גם מעליית הריבית, בפרט בקרב הלווים בעלי ההכנסות הנמוכות, שהם פגיעים יותר, והלווים ששיעור חובם ביחס להכנסתם גבוה.

בפיקוח כן  מזכירים כי לנוכח הסיכון הגלום באשראי הצרכני מיתנו רוב הבנקים משמעותית את אשראי זה. אך אין התייחסות לגופים החוץ בנקאיים, שהם אלו שלקחו את הסיכון על האשראי הצרכני לאחר שהבנקיים הורידו פעילות