לפי הצעת החוק, שיזם ח"כ  מאיר שטרית, בעל דירה בפרויקט פינוי בינוי יהיה זכאי לערבות בנקאית בשווי הדירה החדשה שהיזם התחייב למסור לו; יו"ר הוועדה, ח"כ רגב, אמרה בהקשר זה –  "מיזמים של התחדשות עירונית מהווים את אחד מהפתרונות הטובים למשבר הדיור הקשה"

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד), אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות (הבטחת נכסי בעלי דירות בעסקאות מסוג של התחדשות עירונית), התשע"ה–2014, שיזמו חברי הכנסת מאיר שטרית (התנועה), עליזה לביא (יש עתיד), איציק שמולי (העבודה), ניצן הורוביץ (מרצ), דב חנין חד"ש), נסים זאב (ש"ס), רינה פרנקל (יש עתיד) ואורי מקלב (יהדות התורה)

היו"ר, ח"כ רגב פתחה את הדיון: "מיזמים של התחדשות עירונית מהווים את אחד מהפתרונות הטובים למשבר הדיור הקשה בישראל. מעבר לפתרון במחסור בקרקע, המיזמים הללו מכניסים חיים למרקם הבנוי, מגוונים את הרכב האוכלוסייה ואף דואגים לשמירת השטחים הפתוחים".

היא הסבירה כי הצעת החוק, "נועדה להגן על מתקשרים בעסקאות להתחדשות עירונית ובכך לקדם ולתמרץ עסקאות אלו. החוק היום קובע חובה להבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות באמצעות ערבות בנקאית או בדרך אחרת הקבועה בחוק. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי החובה תחול גם על עסקאות להתחדשות עירונית".

יוזם החוק, ח"כ שטרית: "בפינוי בינוי אדם שמפנה את דירתו, לא מקבל שום ערבות. אם מסר את דירתו והקבלן פושט רגל, לך תחפש. הצעת החוק תגן על הקונה ותסייע בשכנוע הדיירים, שיש להם חששות, לחתום על האישור".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר הדגיש את הצורך להשוות עסקה מסוג זה לעסקה רגילה של קנייה מקבלן והבהיר כי "לעסקה זו יש מאפיינים ייחודיים, כאשר הדייר הוא גם המוכר וגם הקונה, לא משלם כסף מכיסו ואין כספים המועברים לקבלן".

במהלך הדיון עלו שתי סוגיות שהיו"ר, ח"כ רגב קבעה כי יועלו שוב בדיונים לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שמשרדי הממשלה והח"כ היוזם שטרית, יגיעו להסכמות לגביהם:

הסוגיה הראשונה שעלתה היא הצורך שהחוק יקבע מהו מנגנון לקביעת ערך הדירה החדשה, על פיה ייקבע גובה הערבות: עו"ד נועה עמירב פטאל מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמרה כי "אין צורך לקבוע את מנגנון ההסכמה לקביעת ערך הדירה החדשה. לא הגיעו אלינו תלונות בתחום הזה". היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד רוזנר הגיב כי "נקודת המוצא של החוק היא שקיים פער בין היזם לדיירים וקביעת הסכמה מרוקנת את החוק מתוכנו כי היזם יכתיב את ערך הדירה הנמוך ביותר". עו"ד אהוד נדב, היועץ המשפטי של התאחדות בוני הארץ, אמר כי "אין צורך להעמיס עוד עלות של שמאי. היזם שהולך לבנק לברר מימון, מציג דוח אפס, שם צריך להצהיר על מחיר הדירות, שמתבסס על שמאות. על כך השיב עו"ד רוזנר כי "אם יוצג לפני הדייר דוח אפס של הבנק אז ממילא יש הסכמה על השמאי ואם דוח אפס לא מוסכם, הולכים לשמאי של פינוי בינוי, וזה מה שהצעת החוק קובעת".

סוגיה נוספת, שהועלתה על ידי נציגי הבנקים, היא הקושי במתן ערבות במקביל לכל הדיירים, בעת שיעבוד הדירה: עו"ד אורלי דותן מבנק הפועלים: "בפינוי בינוי מדובר במאות או עשרות אנשים הכרוכים בעסקה ולוקח חודשים או שנים להחתימם. יהיה קושי ארגוני להיכנס לעסקה בו זמנית". במקום זאת, הציעה "אפשרות של יצירת נאמנות- שהבנק ייתן התחייבות מוגבלת בזמן, למתן הערבות ובמידה והערבות לא תינתן- השעבוד יתבטל". היא הוסיפה כי "אפשרות נוספת לפתרון היא שעו"ד המייצג את הדיירים יאסוף מראש את כל הערבויות והשעבוד יימסר תמורת הערבות".

ח"כ שטרית, אמר כי אינו מתנגד לבחון את הפתרונות, אך "מציע לאשר בקריאה ראשונה כך ואז לדון בהם"  החוק אושר לקריאה ראשונה פה אחד, בקולותיהם של חברי הכנסת רגב ושטרית

מדריך פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת