בתוך חמש שנים זינק החוב של הישראלים בכ-30%

החוב שלא לדיור הכפיל את עצמו תוך עשור

לפי בנק ישראל, החוב של משקי הבית נכון לסוף שנת 2018 עומד על 557 מיליארד שקל – 5% יותר לעומת השנה שחלפה.

העלייה היא גם בחובות לדיור וגם באלו שאינם. אך החוב לדיור עלה הרבה יותר ב-2018 ב-23 מיליארד שקל ל-360 מיליארד שקל (7%), ואילו החוב שאינו לדיור עלה בשלושה מיליארד שקל (1.5%).

בתוך חמש שנים זינקה יתרת החוב של משקי הבית ב-32% ל-557 מיליארד שקל, רובן למשכנתאות. שאינו לדיור עלה ביותר מ-25% ל-197 מיליארד שקל. אם כי הוא מתמתן ביחס לשנים קודמות.

הסיבה היא כי הבנקים הנמיכו פעילות בהלוואות צרכניות, מחשש שהלווים לא יוכלו להחזיר, אך הבנקים הם עדיין המלווה העיקרי גם בהלוואות שאינן לדיור ו-80% מהחוב הוא לבנקים.

בד בבד עדיין עולה יתרת ההלוואות שנטלו משקי הבית מהגופים המוסדיים, בעיקר מקופות הגמל ומקרנות ההשתלמות. בארבע שנים קפצו יתרות החוב של משקי הבית לגופים המוסדיים מפחות מ-10 מיליארד שקל לכמעט 30 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2018 עצמה נרשם שיעור גידול של כ-20% שהם כחמישה מיליארד שקל.

עוד בנושא חדשות

על רקע העדר אפיקי השקעה מחזיקים יותר מזומן ועו"ש

הריבית האפסית בבנקים, הריבית הנמוכה של בנק ישראל והיעדר אלטרנטיבות השקעה סולידיות, הגדילו את כמות המזומנים שמחזיק הציבור. נכון לסוף שנת 2018 החזיק הציבור מזומנים ויתרות עו"ש בבנק בסכום כולל של 406 מיליארד שקל (מתוכם כ-70 מיליארד שקל מזומן), גידול של 43 מיליארד שקל (12%) בהשוואה לשנה שעברה. סך הפקדונות בבנקים ירד בתקופה זו באחוז אחד לסכום של 897 מיליון שקל.

הסיבה לחובות: יותר אשראי, יותר חו"ל

הסיבה לגידול בחובות היא שיש יותר נוסעים יותר לחו"ל, יש כרטיסי אשראי שנותנים יותר אשראי. החוב גדל ב-100%, ואילו ההכנסה הפנויה עלתה רק ב-50%. עם זאת, בהרבה ממדינות אירופה החוב גם מגיע ל-80% ביחס לתוצר.

לא סביר שעם צמיחה נמוכה בכל העולם ובעיקר במדינות המובילות את המערב המצב הזה יימשך לאורך זמן.

יותר מ-13% מהחובות בהוצאה לפועל של משקי הבית הם שכר טירחה לעורכי דין

שוק ההלוואות הגדל פוגע בעניים