הרשות האמריקאית CFTC הגישה תביעה נגד Cash FX Group בטענה לתרמית פונזי של יותר מ-950 מיליון דולר, שנמכרה למשקיעים כקרן מסחר במטח שמנוהלת באלגוריתמים ובינה מלאכותית. בפועל, טוענת הרשות, כמעט לא היה מסחר אמיתי - וכספי המצטרפים החדשים שילמו את הרווחים המדומים לוותיקים

כאן נכנס הלב של תרמית הפונזי: הכספים שהגיעו ממשקיעים חדשים שימשו כדי לשלם רווחים מדומים למשקיעים הוותיקים. כל עוד זורם פנימה יותר כסף חדש ממה שיוצא, הפירמידה מחזיקה מעמד ונראית כמו קרן מצליחה. ברגע שהזרימה נעצרת, הכל קורס בבת אחת, ומי שנכנס אחרון מפסיד הכל. לפי ה-CFTC, המשקיעים כבר הפסידו לפחות 406 מיליון דולר.
מספיק לעשות חשבון קטן כדי להבין שההבטחה עצמה הייתה בלתי אפשרית. תשואה של 15% בשבוע, גם אם נניח שהיא מצטברת רק לינארית, היא כמעט 800% בשנה. בריבית דריבית המספר הופך לאסטרונומי, אלפי אחוזים בשנה, קצב שאף קרן גידור, בנק השקעות או מיליארדר בהיסטוריה לא ייצר לאורך זמן. כשמישהו מבטיח תשואה שגבוהה בסדרי גודל מכל מה שהשוק מסוגל לו, זה לא סימן לגאונות טכנולוגית אלא לדגל אדום.
לפני שמחשבים תשואה כדאי לעבור על מס על רווחים בשוק ההון ואז לחשב במחשבון תשואה.
עוד בהון: קן גריפין תורם 3 מיליארד דולר.
מה שהופך את הפרשה הזו לרלוונטית במיוחד הוא השימוש בבינה מלאכותית ככיסוי. בשנים האחרונות המונח AI מעורר יראת כבוד ומבלבל משקיעים: קשה לבדוק מה בדיוק עושה אלגוריתם, ולכן קל להסתתר מאחוריו. אותה תופעה של "הלבשת AI" הופיעה כבר במיזמים שגייסו מיליארדים על בסיס הבטחות מעורפלות, אבל כאן היא שימשה ישירות ככלי הונאה. ככל שההייפ סביב הבינה המלאכותית גדל, כך גדל גם מרחב התמרון של מי שרוצה להשתמש בה כמסך עשן.
הפרשה גם ממחישה את מגבלות הרגולציה. Cash FX פעלה שנים וגייסה מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם לפני שהרשויות הצליחו לעצור אותה, וגם עכשיו התביעה היא רק תחילתו של הליך משפטי ארוך, שבסופו לרוב מוחזר למשקיעים חלק קטן בלבד מהכסף. השורה התחתונה למשקיע הישראלי פשוטה: כשמבטיחים תשואה קבועה וגבוהה ללא סיכון, ומסבירים אותה במילים כמו אלגוריתם ובינה מלאכותית בלי שקיפות אמיתית, ההסתברות הגבוהה היא שמדובר בתרמית, לא בהזדמנות.