בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.5% נוספים. זוהי החלטת הריבית הראשונה של בנק ישראל ל-2023, ושיעור ההעלאה תואם כמעט את כל התחזיות המוקדמות.

לאחר ההעלאה הנוכחית, השביעית ברציפות מאז פתח בנק ישראל במהלך בחודש אפריל, עומדת הריבית במשק על 3.75%, רמתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008.

בהודעת הוועדה המוניטרית שצורפה להחלטה מפרטים חברי הוועדה את הגורמים שהובילו אותם להחלטה:

•  האינפלציה בישראל מקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד ועומדת על 5.3% בשנים-עשר החודשים האחרונים. עם זאת, חלה התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד.
• הפעילות הכלכלית במשק איתנה, אך נראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של 2022. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אף שבחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה.
• חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה, ובפרט בהשוואה בין-לאומית.
• מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי. עם זאת, מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיכים להיות גבוהים בהשוואה לעבר, מספר העסקאות לרכישת דירה והיקף המשכנתאות שניטלו ממשיכים לרדת.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%.
• בעולם, נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה, אולם בארה"ב מגמת התמתנות האינפלציה נמשכת, וסימנים ראשונים להתמתנות האינפלציה נרשמו גם בגוש האירו ובבריטניה.

בבנק ישראל ממשיכים ומפרטים כי במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אם כי בנתוני הקצה ניכרת התמתנות מסויימת. האינפלציה נמצאת מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד. עם זאת, חלה התמתנות מסוימת בחלק מהסעיפים, בעיקר הסחירים. המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל.

מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר 2022 ב-0.1%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד – 5.3%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. גם בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 5.3%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 5.1%. קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עומד על 5.3%, גם על רקע המשך העלייה בסעיף הדיור בתוך המדד. זהו גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים, שירד מעט בהשוואה לחודש הקודם. בהסתכלות על החודשים האחרונים נראים סימנים מסיימים להאטה בדינמיקה של האצת האינפלציה; למשל, מגמת הירידה הנמשכת במחירי הנפט על רקע ירידה בביקושים העולמיים וההקלה בשרשראות האספקה צפויות להמשיך לפעול לירידת המחירים הסחירים, אך בפיגור מסוים וכתלות בהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות נמצאות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות גם הן בתוך תחום היעד. הוועדה מעריכה כי מגמות אלו, תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה. יחד עם זאת, למידת ההרחבה הפיסקלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה.

הפעילות הכלכלית במשק איתנה, הגם שנראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של השנה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש נובמבר ירד, אך ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי תואמים את המגמות ארוכות הטווח. נמשכת ההקלה במגבלת הציוד וחומרי הגלם עליה מדווחות החברות בענפי התעשייה והבינוי, הודות להתמתנות הלחצים בשרשראות האספקה, הנובעת, בחלקה, מירידה בסך הביקושים בעולם. עם זאת, רמת מגבלת הציוד וחומרי הגלם, בעיקר בענף התעשייה, נותרה עדיין גבוהה בהשוואה לערב משבר הקורונה. למרות ירידת הביקושים העולמית, החברות בישראל דיווחו על עלייה קטנה בלבד בעוצמת המגבלה של מחסור בהזמנות ליצוא על פעילותן. יצוא הסחורות (נומינלי, ללא או"מ ויהלומים) ירד ב-11% בנובמבר לעומת החודש הקודם אך ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה. יצוא השירותים מצוי ברמה גבוהה מאוד על אף שנתון הקצה לחודש אוקטובר היה נמוך מעט. יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו.

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אך בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה השונים. שיעור תעסוקה של גילאי 15+ (60.6%) ירד מעט, כך שהוא נמוך במקצת ביחס לטרום המשבר. שיעור התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים (25-64, 78.2%), גבוה ביחס לטרום המשבר, אך בנתוני הקצה נמשכת ירידה מסוימת. שיעורי האבטלה בקרב גילאי 15+ (3.9%), ובגילאי העבודה העיקריים (3.5%), נמצאים מאז יוני 2022 במגמת עלייה. במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה; מספר המשרות הפנויות ושיעורן ירדו בנובמבר אך הם עדיין גבוהים ברמה היסטורית. על פי סקר המגמות של הלמ"ס בחודש נובמבר נמשכה הירידה בציפיות של כל בתי העסק להרחבת מספר המועסקים, אך קיימת שונות רבה בין הענפים. קצב העלייה השנתי של השכר הנומינלי נותר גבוה בהשפעת עליות השכר במגזר העסקי, בעיקר בענפי ההיי טק, לצד יציבות בשכר במגזר הציבורי. השכר בענפי ההיי טק גבוה מהרמה הצפויה עפ"י מגמת טרום המשבר, אולם בשלושת החודשים האחרונים לא המשיך לעלות. רמת השכר הריאלי על פי אומדני הבזק של הלמ"ס לחודש אוקטובר נמוכה מעט ממגמתה ארוכת הטווח.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה ובפרט בהשוואה בין-לאומית. שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4%. שיעור האינפלציה הממוצע ברבעון הרביעי בשנת 2023 צפוי לעמוד על 3% ובשנת 2024 הוא צפוי לרדת ל-2%. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-62% וכ-61% בהתאמה.

מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-20.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. התחלות הבנייה וההיתרים ממשיכים לשמור על רמה גבוהה בהשוואה לעבר, מספר העסקאות לרכישת דירה יורד והיקף המשכנתאות שניטלו בנובמבר מתקרב לרמה הממוצעת טרם משבר הקורונה. מחירי השכירות עלו ב-0.5% בנובמבר. האצת הקצב השנתי של עליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נמשכה והיא עמדה על 6.4% בנובמבר.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות שערים במדדי המניות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו באופן משמעותי. מתחילת ההידוק המוניטרי נרשמת האטה מסוימת באשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, לצד עלייה בריביות על האשראי. לפי סקר המגמות של הלמ"ס חלה בחודשים האחרונים עלייה בקשיי המימון עליהם מדווחים עסקים קטנים ובינוניים, אך הקושי בהשגת אשראי שוהה עדיין ברמה נמוכה. בשלב זה אין אינדיקציות לעלייה משמעותית בסיכון האשראי ובקשיים של העסקים לשרת את החוב. מאז החלטת המדיניות האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%.

בעולם, נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. זאת לנוכח: המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, וההאטה בסין כתוצאה מהעלייה בתחלואת הקורונה. מנגד, נתוני הצמיחה שנרשמו עד כה לשנת 2022 היו גבוהים מהצפוי ונמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה. לאור אלו, בתי ההשקעות עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה לגושים השונים לשנת 2023 ו-2024. מדדי מנהלי הרכש של המשקים המפותחים והמתעוררים מצביעים על האטה נוספת בקצב הפעילות הכלכלית. היקף הסחר העולמי ירד בחודש אוקטובר. במדדי המניות המרכזיים בעולם נרשמו ירידות שערים, בעיקר לאחר החלטות הריבית של ה-Fed וה-ECB. תשואות האג"ח הממשלתיות עלו, במיוחד באירופה וביפן. מחירי הנפט ירדו כאשר ירידה חדה נרשמה גם במחירי הגז באירופה.

סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה להיות גבוהה. אולם  בחלק מהמדינות, ובפרט בארה"ב, ניכרת מגמת התמתנות. סימנים ראשונים להתמתנות האינפלציה נרשמו גם בגוש האירו ובבריטניה. מנגד, אינפלציית הליבה נותרה יציבה. במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך, אך הבנקים המרכזיים המובילים מאטים את קצב העלאות הריבית. בארה"ב, קצב עליית מדד המחירים לצרכן (CPI) ירד בנובמבר ל-7.1%, מתחת לתחזיות המוקדמות. ה-Fed האט את קצב העלאת הריבית והעלה את הריבית בפגישתו האחרונה ב-50 נ.ב, תוך שציין כי נכון יותר לעבור לקצב מתון יותר של העלאות, כדי להביא לאיזון טוב יותר של הסיכונים. עם זאת, העלה ה-Fed את הערכתו לגבי הריבית שתשרור בסוף 2023, וחציון ההערכות עומד על 5.1%. בגוש האירו, האינפלציה התמתנה לקצב של 10.1% בנובמבר, מתחת לתחזיות המוקדמות. ה-ECB האט גם הוא את קצב העלאות הריבית, והעלה אותה ב-50 נ.ב. בנוסף, הודיע ה-ECB על צמצום המאזן שלו והמשך צפוי של מדיניות ההידוק המוניטרי. בתגובה לכך נרשמה עלייה בריבית הצפויה שהשוק מתמחר בשנת 2023 באירופה.