"זהו יום חג עבורנו", כך אמר מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות בוועידת ההנפקות השנתית שנערכה היום באופן היברידי
ועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות, נערכה הבוקר (שלישי) בהשתתפות בכירי שוק ההון, והתקיימה בצורה היברידית, כמתבקש בתקופת הקורונה – הן באולם הכנסים של הבורסה בת"א והן בצורה דיגיטלית און ליין, על רקע שנת 2020 המאתגרת שהפכה לשנת שיא של הנפקות בבורסה.
בוועידה נשא דברים מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, שפתח את נאומו במילים: "זה יום חג עבורנו. במשך שנים עשינו כנסים עם הנפקות בודדות של חברות ציבוריות בשנה, אבל השנה אנחנו בקצב של כ-120 הנפקות בשנה (עד מרץ 2021 היו 27 הנפקות).
"הלכנו אחורה עד 1991 (שנת הקמת האיגוד) וראינו שרק ב-1993 הייתה עדנה לבורסה עם 180 הנפקות בשנה" המשיך פלטו. "הגל הבאה אחריו היה בשנים 2006/7 עם 22 ו-48 הנפקות בשנה בהתאמה, וכעת אחרי שנים ארוכות של יותר מחיקות של חברות ציבוריות מאשר הנפקות אנחנו נמצאים שוב בגל כזה, כמו בר מצווה – כל 13 שנה מתעורר גל הנפקות".
"תרמו לכך כמובן הבורסה של ת"א, הרשות לניירות ערך, רשות שוק ההון, החברות עצמן, וכמובן איגוד החברות הציבוריות שפועלם כל השנה כדי לעזור ולהקל על החברות הציבוריות" ציין פלטו.
פלטו לרגולטורים: "אל תעצרו את הגל"
"כדי שהמצב הזה יימשך בשביל זה חייבים הן להמשיך ולעודד את ההנפקות, והן להמשיך את עידוד הרישום הכפול של חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב" מסביר פלטו. "אין מנוס מלתת עידוד לכך, לא רק בדמות הקלות, כדי שהחברות האלה יגיעו לבורסה בת"א".
"כמו כן, חייבים להאיץ את תהליך ההפרטה של החברות הממשלתיות – אם כל אלו יקרה , החזון של 1000 חברות יכול לקרום עוד וגידים" סיכם פלטו. "יש לי בקשה לכל הרגולטוריים – אל תעצרו את הגל הזה, ברור לכולם שיהיו גם חברות שיפלו בדרך, אבל זה הטבע של הבורסה ולא צריך לחשוש מכך, ולצנן את השוק".
"אי של נורמליות"
"איזה שנה זו הייתה, ההתמודדות עם הקורונה (שעדיין כאן) 4 בחירות (שאולי החמישית בדרך) ושיתוק ממשלתי – אך למרות זאת הכלכלה הישראלית ממשיכה לשגשג" ציין בפתח דבריו יו"ר איגוד החברות הציבוריות גדעון תדמור.
"לאחר שנים של יובש תם השרב הגדול. ב-2020 גויסו 7.6 מיליארד ₪, באמצעות הנפקה של 27 חברות, שניפצו את כל התחזיות המוקדמות, ולמעשה תם השרב הגדול בבורסה" ממשיך תדמור. "ברבעון הראשון של 2021 ראינו 33 הנפקות עם עשרות תשקיפים בצנרת – זה היה נחשב לא יאומן רק לפני כמה שנים. הבורסה הפכה לאי של נורמליות ושגשוג בעולם כאותי שכמעט איבד את הדרך".
"זה קרה בגלל שהבורסה הצליחה במהלך חשוב לחבר את היי-טק הישראלי לשוק ההון" מסביר תדמור. "כיום כולם יכולים להיחשף לעולם ההייטק שפורח והבורסה הנגישה אותו לציבור המשקיעים בישראל. השנה סקטור זה מונה 19% מהחברות והוא הגדול בבורסה".
אני בא מתחום האנרגיה" מציין תדמור "ובתחום זה אני מעריך שאם לא הייתה הפלטפורמה של יחידות השתתפות נוצרו בשנות ה-90 לא היה היום גז בישראל. כעת אני מקווה ששותפות המו"פ יצליחו לעשות להייטק לביו-טק ולפוד-טק את אותו הדבר".
"כעת, שהסכר נפרץ, יכול להיות שתהיינה גם הנפקות פחות ראויות" מסכם תדמור. "אומנם זה תפקידם של הרגולטורים להשגיח, אבל הם צריכים לעשות את זה בזהירות ולא לשפוך את התינוק עם המים. המשקיעים הם אלה שיתנו רק לחברות הטובות והראויות לפרוח ולהתקדם".
"אנחנו בעיצומה של תקופה טובה בשוק ההון – ואסור לעצור את המומנטום. האיגוד שמח לתת גב לכל החברות שבוחרות להפוך לציבוריות, זה הדרך הנכונה לשתף את הציבור בפריחה של הכלכלה הישראלית".
המצאת חברה בע"מ הוא כמו המצאת הקיטור
"מבול, שטפון, רנסנס – אלה רק חלק מהביטויים שנאמרו על הבורסה בשנה האחרונה ואני בספק אם משהו היה יכול לחזות את זה." אמר בפתח דבריו אברמי וול שותף וראש המחלקה העסקית פישר FBC & Co . "קטר ההנפקות הנוכחי מובל ע"י חברות טכנולוגיה שפתחו לעצמן שוק חדש, והתגברו על המכשולים שהקורונה הציבה בפנינו".
המצאת החברה בע"מ, כלומר היכולת להשקיע סכום כסף בחברה ללא הסיכון של נכסים אחרים שברשות המשקיע, משול לדעתי להמצאת הקיטור, המצאה שהקפיצה את הכלכלה המודרנית, וכעת הבורסה עושה את אותו הדבר" מסביר אברמי כאשר כל חברה מונפקת היא אפשרות לקחת את חסכונות הציבור ולהשקיע אותם בכלכלה הישראלית.
"שוק הנפקות (IPO) פעיל ויציב זהו אינטרס כלכלי אסטרטגי של הכלכלה הישראלית, כאשר במקביל גם שוק ה-PE צומח, בשאיפה שבשנים הבאות החברות הללו גם ינפיקו בבורסה". ממשיך אברמי.
"הבאת החברות לקו הזינוק (או קו הסיום) מטילה אחריות רבה על היועצים והמלווים של ההנפקות, אבל אסור לעצור את התהליך הטוב שעובר על הכלכלה הישראלית" מסכם אברמי
לא ניתן לאמץ נורמות של מערב פרוע בשוק ההון
"פעם לא הייתי בטוחה שאני אגיד משפט כזה, אבל שנת 2020 היא שנת התפנית, מבחינת הביקוש להנפקות חדשות ובאיחוד במגזר היי-טק" מציינת ענת גואטה, יו"ר הרשות לני"ע. "שאנחנו מצליחים ושאנחנו נכשלים, זה לא תמיד תלוי בנו, אבל בהקשר הזה, אין ספק ששווקים מפותחים תורמים לכלכה בעידן הגלובלי והתובנה הזאת הביאה אותנו כרשות להוביל להרחבה של שוק ההון".
"התהליך הזה לא קרה באקראי "ממשיכה גואטה "זוהי יוזמה משותפת עם כל הגורמים הרלוונטים. אנחנו ברשות לני"ע פעלנו למען בניה של יכולות מחקר בצד המוסדי, לכניסה של חתמים זרים בישראל – עם היכולת להביא השקעות זרות, לאפשרות של חברות פרטיות לגייס בבורסה (TASE-UP) ללא הנפקה ופעילות של מחלקה יעודית אצלנו שעוסקת בשיווק והסברה של השיחה הגלובלי.
"כמו כן, השלמת השינוי המבני של הבורסה – שאפשרה את הגל הנוכחי, עם בעלות מבוזרת וכך למעשה נוצר הבסיס של הרחבת השוק הציבורי" מסבירה גואטה. "חשוב להזכיר כי ההתרחבות מייצרת גם כניסה של סיכונים חדשים למערכת.
"אנחנו ברשות מפקחים על הסיכונים – ולא ניתן לאמץ נורמות של מערב פרוע בשוק ההון. התפקיד שלי הוא לקבוע את כלכלי ההתנהגות" מסכמת גואטה. "בין אם מדובר על ביקרות של פעילות החתמים, ההצעה לא אחידה שבה נדרשת פיקוח, גידור הסיכונים בהשקעות מו"פ שיש לו ביקוש רב- יש לנו חובה לעצב את המוצר הזה שיגן על המשקיעים באופן נאות. כמובן בחינה של פעילות הספאק, כדי שהאינטרסים של המנפיקים והמשקיעים תהיה דומה ורפורמה במדדים"