הרהורי בורסה    

הנפקת זכויות בסלקום – טוב או רע?

סלקום בצרות, זה לא חדש. תוכניתו של כחלון, עוד כשהיה שר התקשורת להילחם במחירי הסלולאר דרך הגברת התחרות, אמנם הצליחה – אנחנו הצרכנים משלמים פחות, אבל התוכנית הזו שלחה את סלקום ופרטנר לקרשים. החברות איבדו 80% מרווחיהם ומחיר מניותיהן צנח (וזו לא טעות) קרוב ל-90% מהשיא!

הפרשנות שלנו פורסמה ב-YNET

האם הן הגיעו לתחתית. קשה לנבא, מה שברור שהתוצאות העסקיות עלולות להמשיך ולהידרדר, וייתכן שהחברות ידווחו על הפסד תוך כדי תזרים שלילי כבר ברבעון הקרוב. אך אם וכאשר זה יקרה, בעלי החוב של סלקום המסתכמים בכ-2.9 מיליארד שקל (נטו) עלולים להיות בבעיה. זה עדיין לא נראה בשוק.

סלקום – איך היא תשרת את החוב?

מחירי אגרות החוב לא מבטאים חשש וחרדה מהבאות. אולם, נראה כי ההודעה מהיום על הנפקת הזכויות בהיקף של 150 מיליון עד 200 מיליון שקל לצד גיוסים מהירים בחודשים האחרונים של חוב בסך 400 מיליון שקל נועדו שלא להיכנס לאזור המסוכן ושלא להיתפס על ידי השוק ככאלו שאולי קיים חשש לגבי החזר חובם.

ההודעה על הנפקת הזכויות נועדה לחזק את מאזן החברה והיא יכולה להתפרש כהבעת אמון מצד הבעלים. אך מנגד, הדבר עלול להתפרש כפתרון מהיר של סלקום להיפגש עם מזומנים. הנפקות זכויות הן בעצם פנייה לבעלי המניות בהצעה לרכוש מניות נוספות בחברה. הנפקות כאלו שמגובות על ידי בעלי השליטה נעשות מהר שרוכש אף הוא את כמות המניות הנדרשת על מנת לשמר את אותם אחוזי השליטה שהיו לפני הנפקת הזכויות. לרוב הנפקת הזכויות בנויות כלכלית כך שהסיכוי שהן לא יצליחו קטן מאוד

שאלה אם הסכום הזה יספיק בשעה שהעסק עצמו ממשיך לדעוך? האם הסכום הזה, ומצב המזומנים והחובות בחברה בכלל, יאפשר לה להגשים את מטרותיה. השקעותיה של סלקום TV לצד השקת חבילות מלאות ומוצרים נוספים בשנה האחרונה זה נחמד, אבל המהלכים אלו דורשים השקעה משמעותית. על רקע זה, התקשרה סלקום בהסכם הלוואה עם שני משקיעים מוסדיים ומלווים. לפי ההסכם המלווים הסכימו להעמיד לחברה שתי הלוואות נדחות בסך כולל של 400 מיליון שקל.

 מה הפתרון בתחום התקשורת – אולי מיזוגים?

מצבה של פרטנר לא יותר טוב, גם היא מאבדת גובה לצד צורך במזומנים גם לפירעון החוב וגם למימוש השקעות והחדרה של מוצרים חדשים. גם היא דיווחה היום על כוונתה לגייס הון וחוב – היא פרסמה תשקיף מדף שנותן לה אפשרות לגייס יחסית מהר. החברות הללו שהיו פעם רווחיות מאוד והיו סוג של פרות מזומנים (תשאלו את נוחי דנקנר), עלולות להפוך לגרעוניות, עלולות אפילו שלא להחזיר את החובות. זה נשמע תסריט דמיוני, אנחנו ממש עוד לא שם, אבל כמה רבעונים חלשים נוספים ומעבר להפסד, ואתם תראו את מחירי האגרות חוב משדרים מצוקה.

הפתרון, כך נראה נמצא ברגולציה הפוכה – מי שלקח את כוחן יכול להחזיר להן. איך? דרך החלשת התחרות, דרך החלשת בזק, דרך אישור ודחיפה למיזוגים בתחום התקשורת.