למרות אי-הוודאות הגדולה בקשר למחירי הדירות למגורים, למרות אי-הוודאות סביב התקציב  ותוכניתו של האוצר  בקשר למיסוי שוק הדירות, הציבור ממשיך להגביר את לקיחת המשכנתאות ולרכוש דירות. הציבור הפנים  שהגזרות הצפויות דווקא יכבידו על רכישת הדירה. כך למשל, המס האווילי שקובע שגם משפרי דיור צריכים   לשלם קנס (מס רכישה בכל מצב) , כך למשל העלאת המע"מ שאמורה להשפיע על המחירים ועוד, ולכן הוא מזדרז לרכוש לפני הטלת הגזרות.

ההערכות בענף המשכנתאות נוקבות בהיקף משכנתאות שעשוי להגיע ל-4.5 מיליארד שקל בחודש מאי, כשבנוסף להאצה שקשורה בגזרות הצפויות, גם הריבית הנמוכה מדרבנת את הציבור לקחת משכנתא ולקנות דירה. הריבית הנמוכה היא הבסיס  לעליות המחירים בשנים האחרונות.

היקף המשכנתאות הצפוי במאי מבטא עליה של כ-18% ביחס לחודש אפריל בו נלקחו משכנתאות בהיקף של 3.8 מיליארד שקל.

כך או אחרת, יודגש כי בימים שנותרו עד סוף חודש מאי יתממשו משכנתאות נוספות, בין היתר לאור הרצון של רוכשי הדירות לשלם לקבלנים ולחסוך את העלייה בשיעור של 1% במע"מ. בפעם הקודמת שעלה המע"מ – לפני כשנה זינק היקף המשכנתאות ל-5.8 מיליארד שקל בחודש.

היקף המשכנתאות הצפוי במאי, בהמשך לנטילת המשכנתאות בחודשים הקודמים, מבטא קצב משכנתאות של 47-48 מיליארד שקל, בדומה לשנים הקודמות. הקצב הזה לא הואט גם כאשר בנק ישראל הגביל את התמרון של המשקיעים בשוק הדירות וקיצץ להם את המימון. בנובמבר 2012 החליט הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל כי במטרה לצנן את שוק הדירות הוא  מגביל את הבנקים במתן הלוואות לרוכשי דירות. רוכשי דירות  להשקעה יקבלו מימון של עד 50% ממחיר הדירה, ואילו רוכשי דירה ראשונה יקבלו הלוואה עד 75%  ממחיר הדירה;  משפרי דיור יקבלו הלוואה עד 70% מערך הדירה.

בנוסף, החליט הפיקוח על הבנקים בפברואר האחרון כי הבנקים יגדילו את ריתוק ההון שמשמש במתן הלוואות. במילים שפוטות הבנקים צריכים להעמיד יותר הון בעת המימון בתחום המשכנתאות וזה כמובן פוגע ביכולת המימון שלהם בתחום, והופך את התחום לפחות אטרקטיבי. הבעיה שזה יכול דווקא להוביל לעלייה בריבית ופגיעה בלוקחי המשכנתאות. בינתיים, על רקע הורדות הריבית (לאחרונה ירדה ל-1.5%) הציבור נהנה מריביות נמוכות בהלוואות המשכנתא.

על פי בדיקה של בנק ישראל, בארץ יש 42 אלף משפחות שמתקשות לעמוד בהחזרי המשכנתאות. באופן יחסי לעולם, מצבנו טוב, מדובר בשיעור פיגורים יחסית מועט, השאלה כמובן היא בקשר לעתיד – מה יהיה הלאה? מה יקרה אם המחירים ירדו, הריבית תרד, האם אז לא יציפו א השוק רבבות לווים שלא יכולים לעמוד בהחזרים?