מעודכן ל-07/2021
היום ההלוואות על חשבון קרן ההשתלמות או על הפנסיה הן ההלוואות הכדאיות ביותר מבחינת ריבית (הרחבה כאן – הלוואות מקופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה – זה משתלם) . אבל הבעיה היא שכספי הפנסיה משועבדים וגם שהריבית הנמוכה עלולה להגיע עם קיצוץ בכספי הפנסיה, במידה ולא תוכלו להחזיר את ההלוואה. אלא שבשנים האחרונות זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה בלי תמיכה מסיבית מההורים, והלוואות מול חסכונות-קופות גמל-קרנות השתלמות הפכה להיות האופציה הזולה ביותר להלוואה. הצעת חוק מ-2020 מציעה למשוך את הכספים של הפנסיה עבור דירה. אלא שהצעת החוק הזו בינתיים עברה מהעולם (כנראה עוד תחזור). מה שנשאר זה ההיגיון שבכך – אין הון עצמי, אז לפחות תנו להשתמש בכספים שנמצאים בקופת הגמל – שישמשו כביטחון להלוואה
גם מגבלות שהטיל בנק ישראל על הבנקים בנוגע להיקף המינוף – היקף הקרן ביחס להון העצמי וההחזר החודשי, כדי להימנע מיצירת בועת אשראי, לא מקלות על מי שאין לו הון עצמי רב.
ואילו הפנסיה בשנים האחרונות הפכה למסלול חובה, כך שהוא הפך לחיסכון הגדול ביותר של כל הישראלים, ודאי עם החוק לפנסיית חובה גם לעצמאים. ובתחום הדירות עם עזיבתו של משה כחלון את הפוליטיקה נראה שתוכנית מחיר למשתכן לא תימשך, ההישגים שלה היו יותר ישראלים המחזיקים בדירה אחת, אבל התוכנית נכשלה כמעט לחלוטין בפריפריה, שם לא הציעה הנחות מהותיות. כמו כן העלויות של התוכנית גבוהות, ויש הרואים בה חלק מהסיבה לגירעון. ביקורת אחרת שנשמעה היא ששיטת ההגרלה מקדמת אחדים אקראית על חשבון תשלומי המסים של האחרים, וכמובן שמדובר רק בפלסטר שלא מוריד את מחירי הדיור, בעוד היצע הדירות דומה.
אחת מהצעות החוק שנבחנה בעבר של ח"כ אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו), משלבת את שתי המגמות לצורך פתרון: הלוואה מקרן הפנסיה שתשמש כהון עצמי לרכישת דירה. אם כי הצעת החוק לא תקודם בקרוב מאחר שאין כנסת מתפקדת.
לפי הצעת החוק של קושניר, זוגות צעירים עד גיל 40 יוכלו למשוך חלק מכספי הפנסיה ללא תשלום מס, שישמשו כהון עצמי לרכישת דירה (דירה ראשונה בלבד, עד שווי של 1.7 מיליון שקל). כך, רוכש הדירה יצטרך להביא הון עצמי של 5% בלבד משווי הנכס ואת היתר לגייס מקרן הפנסיה. בניגוד למצב כיום שבו רוכשי דירה ראשונה מחויבים להביא לעסקה הון עצמי של לפחות 25% משווי הנכס.
קונה הדירה יצטרך להחזיר את הכספים שמשך מקרן הפנסיה, כאשר ההחזר ייעשה ללא ריבית או הצמדה. המשמעות היא פגיעה בהיקף החיסכון הפנסיוני שיצטבר לו.
האם זה כדאי? למזלנו מרכז המחקר של הכנסת בדק את השאלה הזו. לפיו, שאלת הכדאיות של רכישת דירה מורכבת ומושפעת הן משאלת העלות הכלכלית והן מגורמים נוספים בהתאם למאפייניו ולטעמו האישי של האדם.
מהמחקר עולה שההצעה הזאת רלוונטית בעיקר לזוגות עם הכנסה שוטפת גבוהה. כמו כן, משיכת הכספים צפויה לפגוע בקצבת הפנסיה שלהם בגובה שיכול להגיע ל-5-4 אלף שקל בחודש, ירידה של 20%-35% מהקצבה שהיו מקבלים אילולא היו מושכים את הכספים. עם זאת, יש לציין, שלאחר החזר ההלוואה ההכנסה הפנויה גדלה כיוון שאין הוצאות שכירות או החזרים בריבית גבוהה על המשכנתא, כך שבעלי הכנסה שוטפת גבוהה יחסית יוכלו להעביר יותר כספים לפנסיה.
מהנתונים עולה שבתרחיש של מחיר דירה ממוצעת, 1.7 מיליון שקלים והון עצמי 5% החזר המשכנתה יעמוד על כ-5,500 שקל בחודש, כאשר בנוסף לכך רוכש הדירה צריך להחזיר מדי חודש כספים לקרן הפנסיה תוספת של כ-800 שקל בחודש, מה שיקטין את הכנסתו נטו.
לבנקים גם מגבלות, כמו 40% מהכנסה שיכולים לשמש כהחזר ההלוואה. כדי לעמוד במגבלה הזאת, תוך הגדלת ההפרשות לפנסיה, ההכנסה של כל אחד מבני הזוג צריכה לעמוד לפחות על השכר הממוצע במשק – כ-11 אלף שקל. או שאחד מבני הזוג ישתכר לפחות בין 32-30 אלף שקל ברוטו.
אם הלווים לא היו מושכים את הכספים והיו נשארים בקרן הפנסיה הם היו צוברים לאורך השנים תשואה ונהנים מאפקט הריבית דריבית. מהבדיקה עלה שבעוד היקף קצבת הפנסיה של בעל שכר כממוצע במשק יעמוד על 12 אלף שקל, למי שמשך כספים בגיל 40 לרכישת דירה יעמוד על 8,000 שקל – 4,000 שקל פחות. בקרב בעלי השכר הגבוה הפגיעה אמנם גבוהה יותר ועומדת על קיצוץ של 4,900 שקל מהקצבה החודשית, אולם החוסך עדיין נותר עם קצבה נאה לפרישה של מעל ל-19 אלף.
אז האם משתלם? אין תשובה נחרצת למחלקת המחקר של הכנסת. הרי בזמן הזה גם מחירי הדירות ובעיקר מחירי השכירות עולים. האם הכסף שיבוזבז על השכירות גדול מהכסף שייגזר מהפנסיה? לנביאים הפתרונים. אבל נזכור שנכס בבעלות הוא גם נכס שערכו עולה עם השנים ואפשר להשתמש בכסף ממכירה או מהשכרה כהכנסה נוספת לפנסיה.
אז בינתיים זה ירד מהשולחן. אבל יהיו הצעות אחרות. ככל שהחלום לדירה יתרחק , המחוקקים שלנו ינסו בכל מאודם להמציא פתרון, וזה סוג של פתרון.