חדשות    

הקדנציה של זקן – דאג ליציבות הבנקים; אבל גם להפחתת העלויות ללקוחות!

דודו זקן

דודו זקן, המפקח על הבנקים, פורש לאחר 4.5 שנים בתפקיד, והאמת שהוא היה מפקח טוב. אין דבר כזה מושלם, ובטח שנעשו שגיאות, אבל הוא השיג את מטרותיו העיקריות – שיפור היציבות של הבנקים המקומיים והפחתת העמלות של הבנקים. זקן התרכז בקדנציה שלו משיפור ההון העצמי של הבנקים לצד הפחתת המינוף; הוא יישם את הוראות באזל 3 שהובילו לגידול של 30% בהון הבנקים מ-74 מיליארד שקל ל-97 מיליארד שקל. הוא אסר על הבנקים לחלק דיבידנדים שמנים; הוא דאג שהבנקים יפרישו (לחובות מסופקים ואבודים) כפי שצריך, והנחה אותם להעלות את ההפרשות כשהן נראו לו מעטות.

הוא ניסה מאוד לצמצם את המשכנתאות המסוכנות ליציבות הבנקים, אם כי המגבלות האלו לא קיררו את שוק הדירות – הן בסופו של דבר אמנם שיפרו את יציבות הבנקים, אבל לא עזרו לכלל האוכלוסייה שקיבלה העלאה של ריבית והתמודדה עם החזרי משכנתא גדולים יותר; אחרי הכל הבנקים גילגלו את המגבלות לעלייה בריבית משכנתא.

זקן גם חתום על הוראות שתימרצו את הבנקים להגדיל את האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים על חשבון האשראי לקבוצות הגדולות. כאן הוא הצליח חלקית, יש כאן עוד עבודה רבה ודרך ארוכה. זקן גם יישם במהלך הקדנציה את חוק הבנקאות שבין היתר מסדיר את התנהלותם של בנקים ללא גרעין שליטה; הוא לא אישר לאליהו לרכוש את בנק לאומי; הוא הסדיר את התנהלות לאומי ללא גרעין שליטה; הוא גרם למימושים של בעלי השליטה בדיסקונט; הוא לא אישר את שינוי השליטה בבינלאומי. הוא היה מאוד דומיננטי במישור הפיקוח על בעלי השליטה של הבנקים, וזה חלק חשוב מתפקידו.

זקן גם עשה סדר בעמלות הבנקים ופיקח עליהם באופן שוטף. היקף העמלות (סוגי העמלות) וגם העלויות של העמלות ירד במהלך כהונתו. זאת ועוד, זקן הפנים והאיץ את שיטת המסלולים – מסלולי העמלות לפיהם לקוחות יכולים לבחור את מסלול העמלות הנוח והזול מבחינתם; ובכלל, מאחורי הקלעים זקן עשה הרבה עבור הצרכנים. הוא דאג להשיק כרטיס אשראי מסוג דביט (ולא קרדיט). כרטיס הדביט, כרטיס לחיוב מיידי עם עמלות מוזלות לעומת החיוב בכרטיסי אשראי. ובכלל, בתחום כרטיסי האשראי זקן היה דומיננטי מאוד, האיץ את התחרות ושיפר את מצב הצרכנים, גם דרך ביטול וצמצום עלויות ועמלות שגבו חברות כרטיסי האשראי מהחנויות/ ספקים ומהצרכנים עצמם.

זקן ניסה לדאוג ללקוחות שאינם מעורים בפיננסים ואינם מבינים לעומק את רזי הריבית והפיננסים. כך לדוגמה, הוא הנחה את הבנקים לשלוח מכתבים לכל הלקוחות שלהם שחוסכים לפיקדון באמצעות הוראת קבע כשבמקביל הם נמצאים במינוס, ולהסביר להם במפורש מהי הריבית שהם משלמים לבנק על המינוס, וכן מהי הריבית שהם מקבלים בפיקדון. כמובן שמצב כזה על פניו הוא לא נכון כלכלית/ מימונית וזקן דאג שלקוחות יבינו זאת.

זקן לא הצליח להקים מערכת דירוג אשראי צרכני, אבל זה פשוט גדול עליו, זה נעצר מלמעלה, אולי בגלל חששם של הפוליטיקאים להתעמת עם הבנקים הגדולים. הוא גם לא הצליח להגדיל את מספר השחקנים בשוק הבנקאות, המעבר לאינטרנט היה איטי ואפשר היה להאיץ את המהלך שבמקביל היה מגביר את התחרות בענף. זקן גם לא ממש עזר להקים בנק קואופרטיבי, בעיקר בגלל שדרישות ההון היו גבוהות ופרקטית כמעט בלתי אפשריות.

אז אין מושלם, היו טעויות, היו עיכובים, היו מהלכים חשובים שלא יושמו. אבל בסה"כ היה לנו מפקח טוב בקדנציה ממש לא פשוטה. זקן ידע לשמור מצד אחד על יציבות הבנקים מבלי לפגוע מאוד בצרכנים עצמם. זקן ידע לטפל בעלויות העמלות השוטפות, לסווג ולהגדיר אותם, ולהפחית אותן. זקן ידע לעשות מיני מהפכה בשוק כרטיסי האשראי, ולהשיק ממש בסוף הקדנציה את כרטיסי הדביט הזולים.

הוא עוזב בתקופה שבה מתברר שבבנק לאומי היו הרבה מהלכים לא תקינים בלשון המעטה בסניף בניו יורק, לרבות הלבנות הון. מאשימים אותו שלא הבחין במחדלים בלאומי ולא נקט ביד קשה מול לאומי כאשר התגלה הדבר; אבל צריך לזכור שמפקח על הבנקים לא רואה הכל, לא יודע הכל, הוא חלק ממערך בקרה, הוא אמון ל כך שהבנק נוקט ועושה הכל כדי שהונאות, הלבנות, ניהול לא תקין, לא יתרחש בו, אבל תמיד יימצאו שיטות לעקוף את מערכת הכללים. השאלה אם הוא דאג שההסתברות של אירועים כאלו לא יקרו או יתגלו בזמן, ונראה שכן!