מדריכי השקעות    

הקרנות הישראליות המשקיעות בהלוואות חברתיות – מיהן? ומי מובילה?

קרדיט: shutterstock

מעודכן ל-05/2019

הלוואות חברתיות הן  פתרון שיכול להיות נוח ללווים וגם למשקיעים – במקום לעבור דרך המערכת הבנקאית שמספקת מימון יחסית יקר, וגורפת עמלת תיווך גדולה,  התפתחו בעולם פלטפורמות גדולות של הלוואות בין חברתיות – אנשים לאנשים – P2P. הרעיון מצויין והוא חלק ממגמה הולכת ומואצת של הכלכלה השיתופית – בואו נשתף גם בכסף, ונקבל על זה ריבית.

בשיטה הזו המלווים הם משקיעים שמקבלים תשואה גבוה יותר מאשר על השקעות סולידיות אחרות (ההשקעה הזו נחשבת סולידית כי היא מפוזרת על פני הלוואות רבות ויחסית קטנות כך שיכולת ההחזר שלהן גבוהה). הלווים כאמור נהנים מריבית נמוכה יותר מהבנק.

זה לא פשוט – בכל זאת, הבנקים וגם גופי האשראי החוץ בנקאיים הם גופים גדולים עם מערכות שיווק גדולות, אבל ההגיון הכלכלי דוחף להרחבה בשיטת ההלוואות החברתיות (הרחבה על השחקניות בשוק המקומי ועל התנאים).

על הדרך, הבינו גם הגופים המוסדיים שהשקעה בתחום עשויה להיות מעניינית. הדרך שלהם להיכנס לתחום היא בעצם השתתפות בהענקת אשראי לחברות בתחום (השקעה בתיקי אשראי שמדורגים בדירוג מסויים – כל אחד והסיכון שמתאים לו). ככה בעצם הם מאפשרים בדלת האחרוית השקעה לא ישירה דרך הפלטפורמה, אלא השקעה  בקרן שמשקיעה באופן מפוזר במספר רב של הלוואות ( הרחבה – השקעה בקרנות P2P – תמיד רציתם להיות בנק).

לא ניכנס כאן למה כדאי – השקעה ישירה בהלוואות, או הקעה דרך קרנות. ברור שיש יתרונות לכל גישה – בקרן אתם אמורים לקבל גוף מקצועי שמנהל בשבילכם את ההשקעות בהלוואות, אבל מנגד – הוא לוקח כמובן עמלה/ דמי ניהול.

גם לא ניכנס לשאלה האם התחום הזה מעניין להשקעה. רק נדגיש כי מדובר בתחום בחיתולים (יחסית), ויש לו עוד דרך ארוכה עד שיבשיל. עניין מאוד חשוב בתחום הזה הוא החיתום של ההלוואות – איך ניתן לדעת שהפלטפורמה בוחנת את הסיכון בצורה נכונה ומיהמנה כשהיא מספקת הלוואות? ברור שככל שההליך הזה איכותי יותר, יש יותר ביטחון בהחזר ההלוואה. אבל הגופים חדשים והם לא נבחנו לאורך זמן, ולא בתקופה משברית.

ובכל זאת, יש כבר ביצועים שניתן למדוד אותם לפיהם. הנה  ביצועי הקרנות הישראליות המשקיעות באשראי צרכני באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ישירות:

ב-2018 הניבו קרנות אלה תשואות דולריות שנעו בין 6.5% לקרן פאגאיה, 6% לקרן הלמן אלדובי P2P ו-5.5% לקרן אי.בי.אי CCF. גם ברבעון הראשון השנה נשמר הסדר: פאגאיה הניבה 1.6%, הלמן 1.5% ו-אי.בי.אי 1.3%.

המשקיעים בפלטפורמות אלו יכולים לבנות תיק הלוואות בשתי דרכים: האחת, פסיבית, כך שהפלטפורמות בוחרות עבורם את ההלוואות בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש. בדרך זו פועלים רוב המשקיעים, ובכלל זאת בנקים ומנהלי נכסים גדולים, שאין להם זמן לעיסוק בניתוח פרטני. הדרך השנייה היא אקטיבית – בחירה ספציפית של הלוואות מהן יורכב התיק, בדרך כלל תוך שימוש ביכולות טכנולוגיות.

הקרן של הלמן מפרסמת שהיא ניתחה את ההלוואות תוך שימוש במיקור חוץ, באמצעות יועצים מתמחים, אך ככל הנראה הפסיקה להשתמש בשירותים אלה במהלך 2018. כיום הלמן אינה מפרסמת מידע מפורט המאפשר להעריך את מתודולוגיית החיתום בה היא משתמשת.

הקרן של אי.בי.אי פרסמה בעבר שהיא רוכשת הלוואות בפלטפורמות על סמך מספר קריטריונים מוגדרים מראש. כיום, אי.בי.אי מציינת שהיא משתמשת בכלים סטטיסטיים, ומשקיעה בפיתוח טכנולוגיה לניתוח ביקושים ורכישת הלוואות במהירות גבוהה. נראה כי אי.בי.אי  כיום מפתחת יכולות השקעה אקטיביות, בניגוד לעבר.

פאגאיה מציגה עצמה כחברת פינטק שהקרנות המנוהלות על ידה משקיעות באופן אקטיבי. לפי פרסומיה, טכניקות החיתום שלה מבוססות על הערכת שיעור ההחזר הצפוי של הלווה למול הריבית שנקבעת בפלטפורמות, באמצעות אנליזה להיקף נתונים רחב ושימוש בכלים טכנולוגיים המבוססים על למידת מכונה.

כיוון שדמי הניהול משפיעים באופן דומה, הפערים בתשואות בין הקרנות עשויים לרמוז שמתודולוגיות החיתום האקטיביות, המתוחכמות יותר, מניבות תשואה עודפת גם כיום כששיעורי הכשלים נמוכים יחסית.

מה זה FICO

דירוג האשראי של הלווים (FICO) הוא פרמטר מקובל להשוואת סיכון באשראי צרכני בארה"ב. דירוג ה-FICO מבוסס בעיקר על ביצועי אשראי היסטוריים של לווים בארה"ב ומוגדר על סולם בין 300 ל-850. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך סיכויי חדלות הפירעון נמוכים יותר.

מהשוואת תיקי הקרנות לסוף 2018, בשלוש הקרנות ה-FICO נע בטווח מצומצם במיוחד – בין 693 ל-704. משום שדירוגי FICO מוגדרים על טווח רחב של מאות נקודות, ניתן להתייחס לדמיון בפרמטר זה כמשקף רמות דירוג וסיכון אשראי (במונחי FICO) זהים.

לכאורה, השילוב בין הדמיון ב-FICO לבין הפערים האמורים בתשואות בין הקרנות מצביע על פערי ביצועים והיווצרות אלפא. כלומר, ברמה דומה של סיכון אשראי שורר פער תשואות.

לא בכדי, גם פלטפורמות ה-MPL אינן מסתמכות רק על מדד ה-FICO, אלא מעשירות את מודל החיתום שלהן במידע נוסף רב על הלווה.

איך שנת ההלוואה משפיעה על התשואה

את שנת 2018 החלה הקרן של הלמן עם היקף נכסים של 6 מיליון דולר וצמחה במהלכה פי עשרה, ל-60 מיליון דולר. המשמעות היא שכ-90% מההלוואות בקרן של הלמן נרכשו ב-2018 ומהוות הלוואות חדשות.

בתיקים חדשים של אשראי בכלל ואשראי צרכני בפרט, התשואה "נוטה למעלה" – קרובה לשיעור הריבית הנקובה בהלוואות, בניכוי עמלות. ככל שהתיק גדל  והגיל הממוצע של ההלוואות עולה, אזייותר הלוואות נכנסות לפיגורים ולכשל אשראי וההפסדים מצטברים. כתוצאה, עם הזמן התשואה למשקיעים "מתכנסת" לשיעור נמוך יותר, המשקף במובן מסוים את התשואה ארוכת הטווח שיכולה הקרן להניב בתנאי שוק רגילים. תהליך דומה אירע גם בקרנות האחרות לאחר תחילת פעילותן.

גם הקרנות של אי.בי.אי ופאגאיה צומחות, אך בשיעורים נמוכים בהרבה מאלה של קרן חדשה כמו הלמן, כך שהשפעת ההשקעה בהלוואות חדשות על תשואתן בעתיד צפויה להיות מתונה באופן משמעותי.

משך חיים ממוצע

עוד פרמטר הוא משך חיים ממוצע (מח"מ) ההלוואות שהקרנות מחזיקות – הממוצע המשוקלל של המועד לקבלת תזרים המזומנים מהן. בסוף 2018, מח"מ ההלוואות הממוצע של שלוש הקרנות נע בטווח צר יחסית שבין 1.56 ל-1.8.

הפער נראה קטן, אולם שונות המח"מ משקפת פער של כחצי שנה בתקופות לפדיון ההלוואות – מח"מ 1.5 משקף תקופה ממוצעת לפדיון של כשלוש שנים, בעוד מח"מ 1.8 קרוב יותר לתקופה ממוצעת לפדיון של שלוש וחצי עד ארבע שנים (תוך תלות, בין היתר, בריבית שההלוואות נושאות).

ההלוואות הצרכניות משולמות בהתאם ללוח  "שפיצר" – התשלומים בכל תקופה שווים, כאשר ככל שהזמן עובר, שיעור תשלומי הריבית כחלק מהתשלום יורדים, ותשלומי הקרן עולים. לפיכך, ככל שהמח"מ ארוך יותר,  תקופת החזר הקרן ארוכה יותר ובהתאם הסיכון מכשלי אשראי גבוה וממושך יותר על ציר הזמן.

בנוסף, ככל שהמח"מ קצר יותר, כך לקרן יש גמישות גדולה יותר בניהול ההשקעות, ולהגיב למצבי שוק מאתגרים. לדוגמה, באמצעות החלפת הלוואות המגיעות לפדיון בחדשות הנושאות ריביות גבוהות יותר, המתאימות לתנאי השוק "החדשים", שתוכלנה לפצות, ולו חלקית, על עלייה בכשלים.

השילוב בין מח"מ 1.6 בהלמן, לצד זאת שרוב ההלוואות בהן השקיעה הן חדשות, מצביע על ריכוז התיק בהלוואות לשלוש שנים. גם בפאגאיה, בה המח"מ הממוצע הוא הנמוך ביותר – 1.56 – להערכתנו ניתן להסיק שחלק ניכר מההלוואות בתיק הן לשלוש שנים.

באי.בי.אי  מח"מ של 1.8 מתורגם למועד פדיון ממוצע של כ-3.5-4 שנים. בהינתן התקופה הארוכה יחסית בה הקרן פעילה, הרי שלא כל ההלוואות בתיק שלה חדשות. לכן,  סביר שביחס לקרנות האחרות, הקרן של אי.בי.אי משקיעה שיעור גבוה יותר מנכסיה בהלוואות ל-5 שנים.

כך התיק של אי.בי.אי נושא סיכון גבוה יותר מהקרנות האחרות.

מינוף – סיכון עם תשואה גבוהה

מבין שלוש הקרנות, רק זו של אי.בי.אי משתמשת במינוף, אם כי נמוך יחסית. זאת, באמצעות הלוואה שהעמידה מנורה בהיקף כ-15% מנכסי הקרן, הקודמת למשקיעי הקרן.

מאחר שהחוב נוטל סיכון נמוך יותר, אזי שיעור התשואה שהוא מקבל, שטרם פורסם, אמור להיות נמוך יותר מזה שמניבים נכסי הקרן. לכן בימים טובים  לשוק, כמו כיום, המינוף מאפשר לקרן של אי.בי.אי להגדיל תשואות למשקיעיה.

אולם מכאן נובע שהתשואה ה"אמיתית" שמניב תיק הנכסים של אי.בי.אי, ללא המינוף, נמוכה יותר ומתקיים פער תשואות רחב יותר בינו לקרנות האחרות.

המינוף מגדיל את רמת הסיכון. זאת, שכן בהרעה כלכלית, התשואה המובטחת המשולמת לחוב, עלולה לפגוע בתשואות למשקיעי הקרן – ואף להביא להפסדים אף במקרים בהם תיק ההלוואות יניב תשואה חיובית.

לסיכום, התפתחות שוק האשראי הצרכני האמריקאי פותחת בפני משקיעים מוסדיים ומתוחכמים ישראליים אפיק השקעה חדש, שבעבר היה שמור רק לבנקים בארה"ב. אבל השקעה ישירה בפלטפורמות מורכבת ליישום, לכן כמעט כולם צפויים להשקיע באמצעות קרנות.

הקרנות הישראליות המשקיעות בתחום שונות זו מזו במספר פרמטרים, הנחשבים יסודיים בבחינת השקעה באשראי צרכני – וכתוצאה גם בתשואות המותאמות לסיכון שהן מניבות.