בשנת 2020 קיבלנו את משבר הקורונה שהביא למפלה בשווקים. קשה להאמין אבל ב-2019 עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-113 מיליארדי שקלים (9%) והסתכמה בכ-4.08 טריליוני שקלים.
במהלך הרבעון נרשמה עלייה במרבית הרכיבים בתיק, בלטו העליות ביתרות החזקת הציבור בהשקעות בחו"ל, במניות בארץ וברכיב המזומן והפיקדונות.
יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הרביעי בכ-78 מיליארדי שקלים (4.2%) ועמדה בסופו על 1.91 טריליוני שקלים.
שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים עלה בכ-0.9 נקודת אחוז ובמקביל, שיעור החשיפה למט"ח עלה בכ-0.2 נקודת אחוז.
היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון הרביעי של השנה בכ-11.4 מיליארדי שקלים (3.3%).
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-4.4 נקודות אחוז ועמד בסוף הרבעון על 289.6%. עלייה זו נבעה מקצב עלייה גבוה יותר של תיק הנכסים ביחס לקצב עליית התמ"ג (1.3% במחירים שוטפים).
בלטו בעליות, ההשקעות בחו"ל (5%), המניות בארץ (3.7%) ורכיב המזומן והפיקדונות (3.1%).
יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-22.5 מיליארדי שקלים (3.7%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה מתחילת שנת 2019.
יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-8.8 מיליארדי שקלים (2.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-365 מיליארדים, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.
יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-8.1 מיליארדי שקלים (0.9%).
יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-569 מיליארדי שקלים – המהווים 14% מסך תיק הנכסים:
יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-30.7 מיליארדי שקלים (8.7%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-383 מיליארדי שקלים. עיקר העלייה נבעה מעליות מחירים משמעותיות לצד השקעות נטו בהיקף של כ-5 מיליארדי שקלים.
יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-2.2 מיליארדי שקלים (1.1%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-186 מיליארדי שקלים, ירידה זו נבעה בעיקר ממימושים נטו.
כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרבעון, חלה עלייה של כ-0.6 נקודת אחוז בשיעור הנכסים בסיכון ו-0.9 נקודת אחוז בשיעור הנכסים הנזילים.
המוסדיים עלו ב-4.2%
יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון הרביעי של שנת 2019 בכ-78 מיליארדי שקלים (4.2%) לרמה של כ-1.91 טריליונים (46.8% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סה"כ עלייה של כ-275 מיליארדי שקלים (16.8%) בארבעת הרביעים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת ההחזקה בהשקעות בחו"ל (33.6 מיליארדים, 8.5%) ובאג"ח הממשלתיות והמק"מ (19.1 מיליארדים, 2.5%).
חשיפת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים ולמט"ח:
ברבעון הרביעי של שנת 2019 שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים עלה לרמה של כ-29.1% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר בסך הנכסים הזרים מאשר בסך נכסי ההשקעה. העליות המשמעותיות ביותר התרחשו אצל פוליסות ביטוח משתתפות ברווחים וקרנות הפנסיה החדשות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ-1.9 ו-0.8 נקודות אחוז עד לרמה של כ-38.3% ו-34% בהתאמה.
ברבעון הרביעי של השנה עלה שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקלים/מט"ח) בכ-0.2 נקודת אחוז לרמה של כ-16.4%. כמו כן, הגופים המוסדיים רכשו נטו כ-0.9 מיליארדי דולר בנכסים נקובים וצמודים למט"ח (בעיקר במניות בחו"ל). מנגד, ירידה ביתרת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים של כ-3.7 מיליארדי דולרים.
הנכסים הפיננסיים של הציבור – 3.65 מיליארד שקל
הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור – 3,340 מיליארד שקל – איך זה מסתדר עם ";לא גומרים את החודש";?