במכתב ששיגר לנגיד בנק ישראל כתב האיגוד: "האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח נותרות ללא ביקוש מספיק, וכך עולה תשואתן. לעלייה בתשואה ישנן השפעות משקיות שליליות, בראש ובראשונה ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים הקטנים". בסוף מרץ הכריז בנק ישראל על הקצאת 50 מיליארד שקל לרכישת אג"ח ממשלתיות   

איגוד חברות האשראי פנה לבנק ישראל בבקשה שיתחיל ברכש של אג"ח ממשלתיות קצרות, במטרה להוריד את עלויות מימון האשראי. לאור משבר הקורונה, פנה מנכ"ל האיגוד מיכה אבני בבקשה כי במסגרת תוכנית הרכישות שעליה הכריז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יתבצעו גם רכישות של אג"ח ממשלתיות קצרות, שהן הבנצ'מרק של התעשייה של חברות האשראי. כמובן שפעולה כזו תאפשר לחברות האשראי להגדיל את המימון לעסקים ולתמוך בהתאוששות במשק.

במסגרת הפעולות שנקל בנק ישראל לשמירה על הנזילות בשווקים הפיננסיים בישראל הוא הקצה כ-15 מיליארד דולר לעסקאות החלף שקל/דולר ולרכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ-50 מיליארד שקל.

עם זאת, במכתב ששיגר לבנק ישראל טוען איגוד חברות האשראי כי  "למרות התערבות זו, נראה כי בעת הזו נדרשים צעדים אף משמעותיים יותר לייצוב התייקרות מקורות האשראי, שכן מקורות האשראי של משקי בית, עצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, ממשיכים להתייקר, למרות התערבות בנק ישראל".

לדברי האיגוד, "לבנק ישראל יש הכלים והיכולת לבלום את המשך התייקרות מקורות האשראי במשק ולפעול ביתר שאת לייצוב השווקים הפיננסיים. בכלל מדיניות זו, אנו מעודדים את המדיניות האקטיבית שגילה בנק ישראל כשהחל לרכוש אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח. מדיניות כזו ראויה בהחלט.

"אולם על מנת להגן על הציבור הרחב, העצמאים והעסקים הקטנים, לא ניתן להסתפק רק באג"ח הממשלתיות במח"מ הארוך, אלא לדעתנו יש לפעול ואף למקד את פעולותיו של בנק ישראל באג"ח הממשלתיות צמודות קצרות המועד".

האיגוד מוסיף, כי "בעוד שלאיגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח לפדיון קיים ביקוש אצל גופים מוסדיים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל ומנהלי קרנות נאמנות, אשר טווח ההשקעה שלהן ארוך, דווקא איגרות החוב הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (אשר תקופת הפדיון שלהן נאמדת בין חודשים בודדים עד שנה-שנתיים) נותרות ללא ביקוש או ללא ביקוש מספיק, ודאי. כך, עולה תשואתן של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח (לעתים אף מעבר לתשואה של האג"ח ארוכות הטווח).

"לגידול הלא רציונלי בתשואות על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח ישנן השפעות משקיות שליליות, כאשר בראש ובראשונה מדובר על ייקור מקורות האשראי של משקי הבית, העצמאים והעסקים הקטנים, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות גופי מימון חוץ בנקאיים, אשר נשענים גם הם על מסגרות אשראי בנקאיות או מימון קצר אחר (כגון ניירות ערך מסחריים).

"הסיבה לכך היא שתשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח מהוות מדד ייחוס (benchmark) לריבית הנגבית על מסגרות אשראי והלוואות הניתנות על ידי בנקים לגופי המימון החוץ בנקאיים (בשל העובדה שהבנק מניח את הריבית האמורה כריבית האלטרנטיבית הבסיסית שיכול היה להשיג בהשקעה באג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, על פני העמדת ההלוואה).

"לפיכך", מסכמים באיגוד חברות האשראי, "קיימת חשיבות ראשונה במעלה לפעולות נחרצות אשר יביאו לריסון הגידול בתשואה של האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח, ואף לקיטון בה, על מנת לרסן ולהקטין את עלות האשראי שגובים הבנקים.

"אנו מבקשים כי בנק ישראל יפעיל, לצורך כך, כלים מוניטריים המצויים בידו ובשליטתו, ובכלל זה רכישת אג"ח ממשלתיות צמודות קצרות טווח בשוק המשני או באמצעות שוק עסקאות מכר חוזר (REPO) או כל פתרון אחר כפי שימצא הנגיד לנכון, שיביא לתוצאה המיוחלת שמטרתה הקטנת התשואה על האג"ח הממשלתיות הצמודות קצרות הטווח".