מדריכי השקעות    

כדאי לדעת – גידור, יכול להתאים לכל מי שמעוניין לצמצם סיכונים!

מה זה גידור? מי עושה את זה? ומה רומז לנו, מהלך הגידור של האוצר על חלק מהחוב הדולרי?   

כתבה זו פורסמה גם ב-Ynet

אנחנו נתקלים הרבה במילה גידור – חברות מגדרות את החשיפה במט"ח; משקיעים מגדרים את הסיכון; והאוצר מגדר את החוב הדולרי שלו. לאחרונה, נמסר כי יחידת ניהול החוב באגף החשבת הכללית במשרד האוצר ביצעה עסקת גידור מסוג דולר-שקל. העסקה הזו היתה ביום בו הדולר צנח ב-2.3% והיא היתה הראשונה השנה, בהמשך לעסקאות גידור בסך 1 מיליארד דולר בשנת 2014.

מה זה אומר? מה בעצם עשו באוצר? נתחיל דווקא מהסוף , מהמטרה והתוצאה של המהלך –  האוצר בעצם קיבע את שער הדולר בחלק מהחובות הצמודים לדולר (היקף עסקת הגידור לא נמסר).  נניח רק לצורך הדגמה שלמדינה יש חוב דולרי של 1 מיליארד דולר. החוב הזה כמובן צמוד לדולר, ככל שהדולר חלש יותר כך היקף החוב נמוך יותר וההיפך. האינטרס של המדינה (בהקשר של החוב) הוא שהדולר יהיה נמוך. אם להערכת האוצר הדולר ירד לשער נמוך, ניתן לקבע את השער ואז אם הדולר יחזור לעלות, זה לא ישפיע על היקף החוב. באותו יום בו ירד הדולר ב-2.3% ל-3.92 שקל, באוצר (יחידת החוב) העריכו שזה שער נמוך והם העדיפו לקבע את החוב לשער הזה, לנטרל סיכון ולצמצם את החשיפה לדולר.

הדרך לעשות גידור מגוונת. את החוב האמור – 1  מיליארד דולר  אפשר לגדר בעסקאות עתידיות שנקראות עסקאות פורווארד  ועסקאות החלף  שנקראות עסקאות סוואפ. מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.  אפשר גם לפעול דרך אופציות וחוזים עתידיים (שכוללים את הפורוארווד והסוואפ ונוספים). הרעיון פועל כך  – החוב של ה-1 מיליארד דולר אמור (להדגמה בלבד) להיפרע בעוד שנה. כלומר עוד שנה האוצר צריך לשלם למחזיקי החוב הזרים 1 מיליארד דולר. בשקלים החוב הזה היה כמה ימים לפני ביצוע עסקת ההגנה/ הגידור מעל 4 מיליארד שקל (הדולר היה מעל 4 שקלים), ולפתע פתאום החוב ירד ל-3.92 מיליארד שקל (שער דולר של 3.92 שקל ).

באוצר מעריכים שזה "מחיר קניה", הם רוצים לקבע את המחיר הזה, אז הם עושים עסקה שבה הם קונים דולרים בעוד שנה (ביום פדיון האג"ח) לפי המחיר הנוכחי (בתוספת של שברירי אחוז בגלל הריבית), ורק לשם המחשה – נעשית עסקה מול בנק זר לרכוש 1 מיליארד דולר עוד שנה בדיוק ב-3.92 שקל לדולר (בפועל זה כאמור עשוי להיות במחיר מעט גבוה יותר בגלל הריבית).

במילים אחרות, באוצר בעצם מקבעים את החוב השקלי ל-3.92 מיליארד שקל. עוד שנה הם יצטרכו לשלם למחזיקי החוב 1 מיליארד דולר, אך מנגד הם גם קונים 1 מיליארד דולר במחיר קבוע מראש, כך שכל התנודתיות  בטווח של שנה לא משפיעה עליהם. נמשיך את הדוגמה – נניח שהדולר עלה ל-4.5 שקל. אז עוד שנה החוב גדל ל-4.5 מיליארד שקל – האוצר בעצם הפסיד בגלל עליית הדולר (580 מיליון שקל – ההפרש בין החוב 3.92 מיליארד שקל לחוב עוד שנה). אך בזכות הגידור, הרי שמול ההפסד המקורי יש רווח זהה (580 מיליון שקל – האוצר קונה מיליארד דולר  לפי 3.92 שקל לדולר, אך הם שווים 4.5 מיליארד שקל). ההפסד מתקזז מול הרווח, ההגנה מושלמת.

ומה הגידור בעצם אומר לנו?  אולי באוצר מאמינים שהדולר יעלה, אולי הם פשוט מעדיפים מעין חוב שקלי על חוב דולרי; אולי פשוט הם מעוניינים לשנות את תמהיל החוב. הם לא מספרים לנו, אבל אם היקף הגידורים יעלה זה עשוי להיות רמז עבה לגבי הערכתם את כיוון הדולר.