שר האוצר כחלון נזף אתמול במשקיעי הנדל"ן, בעת הכרזה על הקמת שכונה חדשה ברמלה, ואמר: "תפנו את הדירות לצעירים! מי אמר שאתם צריכים לזלול את כל מלאי הדירות בישראל? לא יכול להיות מי שיש לו אמצעים קונה שתיים, שלוש וארבע דירות ואת הזוגות הצעירים מרחיקים מדירה".

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר בתגובה לדברי כחלון כי "חז"ל אמרו – הפוסל במומו פוסל. לא ייתכן שבמדינה מערבית הדוגלת בשוק חופשי יישמעו דברים כאלה. זו לא רק התערבות בוטה בשוק חופשי ובזכותו של כל אזרח שעובד קשה, מרוויח, להשקיע כראות עיניו, אלא גם, ובעיקר, חוסר לקיחת אחריות לכשלון המוחץ של ממשלות ישראל, בזו אחר זו, לייצר דיור במחיר סביר לזוגות הצעירים, ולעצור את תיבת הפנדורה של השתוללות מחירי הנדל"ן".

כהן מוסיף כי "העובדה שהצעד הראשון של כחלון היה להכפיל את מס הרכישה בנסיון לעצור את משקיעי הנדל"ן, כאילו דווקא הם הם האשמים בכשלון זה, ייזכר כפיאסקו מהדהד בהיסטוריה הנדלנ"ית העגומה. עצתי לכחלון: לרדת מיד מהעץ של לחפש אשמים ולבדוק לאלתר איך ניתן ואפשר, ובתכנית מקיפה, יסודית ורצינית, להגדיל כבר בשנה הקרובה את ההיצע התכנוני. הסכמי גג דוגמת 7,500 דירות ברמלה זה דבר נחמד אולם רחוק מאוד מלספק".

"הצעד הראשון, אותו הייתי ממליץ, הינו שליטה של הממשלה על מכרזי הקרקע של המנהל, הורדת עלויות הפיתוח ופקיוח מהודק על רמות המחירים. צעד זה, לכשעצמו, יוכל להוריד מחירים. צעד שני, קיצור משמעותי של הליכים ביורוקרטים. צעד שלישי, הכנת תכנית התחדשות עירונית ארצית מקיפה. צעד רביעי, תמא 38/4 שתאפשר הגלדה משמעותית של זכויות וניוד זכויות בין המרכז לפריפריה. צעד חמישי, הורדת מיסוי ועלויות לקבלנים והגדלת היצע העובדים הזרים. 5 צעדים שכאלה יכולים לסייע הרבה יותר מאשר הוקעת משקיעי הנדל"ן בכיכר העיר", כותב כהן.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, על דברי כחלון: "הצהרת כחלון איננה רק פופוליסטית, אלא מעידה, לצערי הרב, על אי הבנה בסיסית של המאטרייה. בבדיקה כלכלית שערכנו בגיאוקרגטוגרפיה, מתברר כי לאורך כל שנות המדינה בכלל, ובשלושת העשורים האחרונים בפרט, מילאו משקיעי הנדל"ן תפקיד חיובי ביותר, ולעיתים אפילו קריטי, בייצוב שוק הנדל"ן, ואף סייעו לו מאוד בעיתות מצוקה. לדוגמא, מאז 1983, השנה הראשונה בה בדקנו לעומק את נושא המשקיעים, ועד היום, כלומר 32 שנה רצופות, היוו המשקיעים מאז ומתמיד בין 20 ל-30 אחוזים מכלל רוכשי הדירות מידי שנה".

"יתרה מזה: בתקופות מיתון קשות, דוגמת זה של 2001-2004, ימי האינתיפאדה ומשבר הדוט. קום, ניתן לאמר שהמשקיעים היו אלה שהצילו את שוק הנדל"ן מקריסה. ועוד נקודה לא פחות חשובה לידיעתו של כחלון: הרוב המכריע של המשקיעים, בניגוד גמור למה שמשתמע מהצהרתו, היו לא ספקולנטים מתוחכמים וערלי לב שרכשו אינספור דירות כמו במשחק "מונופול", אלא ישראלים מן השורה, מהמעמד הבינוני, שראו, ובצדק, את רכישת הדירות, כהבטחת עתידם לעת הפנסיה, וכולנו הלא יודעים מה מצב קרנות הפנסיה במדינת ישראל וכמובן הבטחת עתיד ילדיהם", מוסיפה דגני.

דגני מסכמת כי "לבוא ולאמר דברים כאלה זה בבחינת "הקוזאק הנגזל". מוטב היה אם שר האוצר היה בודק, לדוגמא, מודל התחדשות עירונית שיצרנו וכבר מתחיל להיות מיושם בעיריות שונות, ושיוכל לייצר הן לזוגות צעירים והן לכלל האוכלוסיה מאות אלפי יחידות דיור חדשות באיזור הביקוש, לשדרג לאין שיעור אזורים ותיקים ומתפוררים ולהביא הכנסה אדירה הן לעיריות והן למדינת ישראל, וגם לחסוך מיליארדים שיילכו כעת לטמיון על יוממות נסיעה בין הערים ושכונות הענק החדשות שמוקמים במסגרת הסכמי הגג לבין מקומות העבודה באיזור הביקוש".