דוח האו"ם מגלה כי ישאל המשיכה לטפס עוד צעד למעלה בסולם האושר: "המקום של ההנאה הוא קטן, והמקום של המשמעות הוא גדול"

באופן מפתיע אולי, דוח האושר של האו"ם מצביע על שיפור במצב הרוח הלאומי של תושבי מדינת ישראל – עם קפיצה של שני מקומות בדירוג – מהמקום ה-14 למקום ה-12 בעולם. מסתבר שלמרות החרדות והחששות, הבדידות והסגר, המגפה לא הצליחה לדכא ולשבור אותנו.

מדד האושר העולמי, שמנותח על ידי האו"ם, מדרג מדי שנה 156 מדינות בעולם על פי תחושת האושר שמדווחת על ידי אזרחיהן. הגורמים לאושר שנלקחים בחשבון במדד כוללים בין השאר מצב כלכלי, תוחלת חיים, תמיכה חברתית, חופש בחירה ושחיתות ממשלתית.

השנה, בעקבות מגפת הקורונה והשפעותיה, נבדקה משתנה נוסף: מודל החל"ת ותרומתו לתחושת האושר של העובדים. המסקנות שאליהן הגיעו עורכי המשאל הוא שלמרות שהקורונה פגעה באופן גורף בתחושת האושר של המשיבים בכל העולם, נמצא שיש הבדלים בשיעור הפגיעה והם תלויים בחל"ת וכן בירידה בשכר.

הדוח מלמד שאנשים במדינות שהוציאו עובדים לחל"ת דיווחו על רמת אושר גבוהה יותר מעובדים במדינות שבחרו בשיטת תמריצים, כמו ארצות הברית למשל.

שביעות הרצון והאושר של עובדים הושפעו הן ממדיניות בריאות הציבור שהנהיגו ממשלות רבות ברחבי העולם והן מהמדיניות כלפי שוק העבודה. חלק מהמדינות הפעילו תוכניות תמריצים כדי למתן את הפגיעה הכלכלית, כאשר המדיניות הייתה לסייע לעובדים לשמור על שמירה על מקום העבודה או להעניק להם חלופה כספית לשכר. תוכניות לשמירת מקומות עבודה שאפו לשמור על החוזה הרגשי-תפיסתי בין העובד והמעסיק, תוך סבסוד העובדים על שעות העבודה שהם איבדו.

במדינות ה-OECD תמכה מדיניות שימור מקומות עבודה בלמעלה מ-50 מיליון עובדים. מאידך מדינות אחרות הנהיגו מדיניות של פיצוי על השכר, שמטרתה לספק סבסוד ישיר לעובדים, ללא ניסיון לשימור מפורש של "החוזה הפסיכולוגי" בין העובד למקום העבודה. כך נהגה ארצות הברית בחודשי המגפה הראשונים, וכך היה גם בישראל.

נגד מדיניות החל"ת שהופעלה בישראל נשמעו טענות קשות, ורבים העלו חשש כי עלולות להיות לה השפעות בעייתיות ארוכות טווח, בעיקר מפני שהיא הובילה למספר רב של עובדים שלא הועסקו במשך תקופה ממושכת והקשר שלהם עם המעסיק נשחק. דוח מיוחד שהוציא בנק ישראל ובו התייחסות לתופעה, כלל אזהרה כי להיעדרות כה ארוכה משוק העבודה יכולות להיות השלכות שליליות ארוכות טווח, כמו ירידה במוטיבציה לחזור לשוק העבודה.

ובחזרה לדוח של האו"ם – שם נמצא כי במדינות שהעניקו חבילת תמריצים גדולה יותר, נצפתה ירידה פחותה באובדן שעות עבודה למשק. אולם כאשר מסתכלים על הנושא מבחינת תחושת האושר, מדיניות של שימור עבודה נמצאה עדיפה על מדיניות של תחליף שכר.

הסיבה היא שמעבר לשכר, האינטראקציות שמתקיימות בעבודה מספקות לעובדים מענה רגשי לצרכים נוספים, בהם הצורך בסדר יום, הצורך באינטראקציה בינאישית וכן תחושת ערך עצמי ומשמעות.

מלבד הצורך הכלכלי, רוב האנשים מביעים רצון להיות מאושרים. הפסיכיאטר וחוקר המוח פרופ' יורם יובל, חוקר שאלת האושר, הציע בעבר נוסחה לפיה האושר הוא לא חווייה, אלא פעולה:

"בעולם הראשון שבו אנו חיים", הסביר פרופ' יובל, "למעלה מ-85% מהאנשים יענו בחיוב לשאלה אם הם מאושרים". אבל לפי מה האדם קובע אם הוא מאושר או לא? "אנחנו נוטים להתייחס לאושר בתור חוויה, רגש. אולם אם אנחנו רוצים להגדיל את אושרנו, אנחנו צריכים להבין שאושר מתבטא בפעולה. והשאלה אם אנו חווים אושר או עושים אושר היא שאלה מהותית".

יובל הציג משוואה שפיתח פרופ' טל בן שחר, לפיה אושר הוא השילוב בין הנאה ומשמעות, והוסיף כי "המקום של ההנאה הוא קטן, והמקום של המשמעות הוא גדול. חברת הצריכה המערבית מוכרת לנו את התפיסה שהנאה זה אושר, וזה פשוט לא נכון. בכל הדתות מסכימים שהדרך אל האושר היא לא להרבות בתענוגות. מי שינסה להרבות את האושר שלו בדרך של תענוגות יסבול, כי מערכות ההנאה במוח שלנו לא בנויות להיות דלוקות הרבה זמן".

התחושות של העובד מושפעות מאוד מהמקום שלו בחברה שבה הוא מועסק. התפקיד שלו והיחס אליו מגדירים עבורו מי הוא ומעצבים את האישיות שלו – האם צריכים אותו? האם הוא מוערך? כל אלה מעצבים ומשפיעים על הזהות החברתית של העובד.

דוח האושר של האו"ם בחן שלושה סוגי מדיניות בתקופת הקורונה: גישה של שמירת מקום העבודה באמצעות פיצוי המעסיקים והפחתת שעות העבודה; שמירת מקום העבודה במודל של חל"ת; והמודל האמריקאי, שבו המדיניות הייתה לתת פיצוי כספי לעובדים שפוטרו.

בישראל פעלו לפי המודל השני, אך להבדיל מהמדיניות שהונהגה בגרמניה, לא אפשרו לעובדים לחזור לעבודה באופן חלקי, ועל כך ספגה הממשלה קיתונות של ביקורת. בארצות הברית העניק הממשל מענק לכיסוי הוצאות שוטפות לעובדים שלא יכלו להמשיך לעבוד, ונועד למשקי בית שהשתכרו פחות מ-75 אלף דולר בשנה. מהדוח עולה הגישה הזאת גרמה לקיפאון גדול בשוק העבודה האמריקאי, בהשוואה למדינות אירופה.

כדי לבחון את השפעת הגישות השונות על אושר העובדים, הדוח בדק את נתוני שביעות הרצון ואת נתוני הרגשות השליליים בשלוש מדינות – גרמניה, בריטניה וארצות הברית – החל מאפריל 2020 ועד ספטמבר בארה"ב ודצמבר בבריטניה וגרמניה. בנתוני הרגשות השליליים נמצא הבדל ניכר בין גרמניה מצד אחד ובין ארה"ב ובריטניה מצד שני. בשתי המדינות הנשאלים דיווחו על רמות גבוהות יותר של רגשות שליליים מלכתחילה, ויותר מכך, העלייה בתחושות השליליות הייתה תלולה ככל שהזמן עבר. בספטמבר רמת הרגשות השליליים זינקה ב-10% בארה"ב וב-6% בבריטניה. בגרמניה מהנתונים ניתן לראות שגרמניה ובריטניה, שבשתיהן המדיניות הייתה לעודד שמירה על מקום העבודה, הצליחו לנטרל יותר את ההשפעות השליליות על העובדים, בהשוואה לארצות הברית למשל.

לסיכום, לערך העבודה בחיים שלנו יש משמעות עצומה המתבטאת בהשפעה על הזהות, הרשת החברתית ועולם התוכן.  כמו כן, נמצא כי ככל שמצבם של האנשים יהיה דומה יותר, כמו למשל במקרה שבו מובטח לכולם שכר מינימום, ההשפעה על האושר היא חיובית יותר, שכן מדינות קפיטליסטיות נמצאות במקומות נמוכים יותר במדד האושר.

ישראל היא אמנם מדינה שבה ישנם פערי שכר גדולים מאוד, אבל אחד הערכים המאוד מפותחים בה הוא ערך המשפחה והקהילתיות. וככל הנראה, גם לגורם זה הייתה השפעה רבה – כיוון שלמרות הריחוק החברתי, ערך הדאגה לזולת והערבות ההדדית לא נפגעו, ותחושת הביחד התגברה וסייעה להילחם בבדידות, שעליה דיווחו כה רבים מהמשיבים בשאר המדינות.

אושרו דמי לידה מלאים גם לנשים שפוטרו עקב הקורונה